|
||||
|
||||
<אבדה לי התגובה, ננסה שוב:> הבעיה היא שתלמיד שמשחק משחק כזה עשוי ללמוד כיצד לנצח במשחק, אבל לא בהכרח לדעת מה קרה שם *באמת*. דובי תאר זאת באופן ציורי באחת מתגובותיו. משחקי אסטרטגיה אולי טובים אם רוצים טקטיקנים (ואסטרטגים, כאילו דה?), אבל לא כדי לקבל ידע הסטורי. אם רוצים ללמד היסטוריה, אולי עדיף שהתלמידים *יתכננו* משחקי אסטרטגיה. |
|
||||
|
||||
לפני זמן רב הייתי ב"מרכז יגאל אלון" בגינוסר. יש שם משהו דומה לזה: משחק הרפתקאות היסטורי שבו אתה בוחר בכל צומת החלטה דרך פעולה מסויימת. למותר לציין שבסופו של דבר, כל האופציות מובילות לאותו מקום. |
|
||||
|
||||
לסמארה? |
|
||||
|
||||
לא, לא, לרומא. מהפגישה בסמארה עדיף להימנע. |
|
||||
|
||||
זאת הנקודה, לא? שכל ההתפתלויות לא הועילו. |
|
||||
|
||||
ביליתי שם פעמים מספר בילדותי, והחלק שאתה מתייחס אליו מדבר על מלחמות: אתה נדרש להכנס לנעליו של חייל או מפקד בעת המלחמה ולקבל החלטות. עבור כל אופציה אתה נדרש ללכת למסדרון אחר ולהמשיך משם. בתור ילדה, החלק הזה היה האהוב עליי ביותר מכל המוזיאון. |
|
||||
|
||||
ההיסטוריה בגדול, כלומר התמונה הכללית, צריכה להיות משולבת באמצעות מצגות בין קטעי המשחק. קטעי המשחק יהיו בדרך כלל ההתכתשות עצמה. מה קרה באמת בתמונת המיקרו, מאחורי איזה קיר כל אחד עמד, לפעמים אף אחד לא יודע באמת. אף אחד לא הסתובב עם מכשיר gps, את רשתות הקשר (אם היו) לא הקליטו, ולכל אחד מהניצולים יש הסיפור האישי שלו. (רוב החיילים המשתתפים בקרב אינם מבינים את התמונה הכוללת.) תאור טקטי של קרב הוא מיתולוגיה גם בקרבות מודרניים ומתועדים יותר. את עדויות הניצולים אפשר לשלב אולי במפת הקרב, אולי כאשר קורים ארועים שנקבאו מראש, ואולי בקטעי המעבר. היתרון עבור התלמיד, בנוסף למידע הכלול מפורשות במשחק, הוא המעורבות החוויתית. התלמיד מבקר כביכול האתר ההיסטורי ומשתתף בארועים. המושג "משטרת לטרון" הוא לא צרוף מילים שצריך לשנן לפני בחינה, אלא חלק מהזכרון האישי שלו. טוב, אני מסיים כאן את מסע הצלב שלי למען בניית mod מלחמת הקוממיות עבור CoH במימון משרד החינוך (...) לעניין תכנון משחקי אסטרטגייה, זה רעיון יפה, אלא שיש צורך בכשרון מסויים... והרי שטות אחרונה לסיום. נזכרתי כרגע ב"משחק של אנדר".זה באמת רעיון יפה, ואני מציע אותו כאן באופן חגיגי כפרויקט משותף למשרדי החינוך והבטחון. |
|
||||
|
||||
מביאים גדנ"עים ליום כיף לחמל פיקוד צפון, מושיבים אותם מו מסכי פלסמה ואומרים להם שהם מנסים משחק morpg חדש עבור צה"ל? |
|
||||
|
||||
מה זה "ידע היסטורי"? למה חשוב לדעת "מה באמת קרה"? זה יכול להופיע כסרט בסיום המשחק, או כתוספת, אבל מי שחושב שזה העיקר תומך, בעצם, בשיטה הקיימת, ומניח שכדי "לדעת היסטוריה" צריך לדעת "מה קרה מתי". אבל זה לא ככה! ההיסטוריה, כדיסציפלינה, היא כלי המאפשר לנו לנתח את העבר. לזהות תהליכים, צמתי החלטה, מניעים סמויים. הרבה יותר חשוב להכיר לתלמידים את הדילמות האלו, מאשר להתייחס לפתרון הספציפי של מה שקרה באמת (בהנחה שאנחנו באמת יודעים 'מה קרה באמת', מה שרחוק מנכון במקרים רבים). |
|
||||
|
||||
למה כל הכלים שתיארת אמורים לבוא על חשבון הידע של "מה באמת קרה"? |
|
||||
|
||||
לא על חשבון. אחרי הדיון, הניתוח, ההסתכלות מכל הכיוונים והמחבות אל האפשרויות שעמדו בפני המנהיגים והמונהגים, אפשר בהחלט לספר את כל הגרסאות המקובלות ל"מה באמת קרה" (הרבה פעמים יש יותר מאחת - שאלי מישהו מהימנים כאן מה באמת קרה על אלטלנה, ומישהו מהשמאלנים מה באמת קרה בטנטורה). זה כמו השיטה שאבא שלי נקט ללימוד פיזיקה: קודם עושים את הניסוי, כשהתלמידים עוד לא יודעים מה אמורות להיות התוצאות, ואז כשהם מופתעים למדים אותם את הפיזיקה שמאחורי הניסוי. |
|
||||
|
||||
זה לא שיעור היסטוריה - אתה בעצם מלמד פוליטיזציה של העבר. |
|
||||
|
||||
מה פירוש המונח הזה? האם יש משהו שאיננו פוליטיזציה? |
|
||||
|
||||
בהחלט. יש הרבה דברים שאינם פוליטיזציה. יש אפילו דה-פוליטיזציה בעולם. |
|
||||
|
||||
תסלחי לי, אבל היסטוריה היא בדיוק פוליטיקה של העבר. |
|
||||
|
||||
נו, זה מה שאתה טוען כדי להצדיק את הרצון שלך ללמד פוליטיזציה של העבר. |
|
||||
|
||||
מה אומר המישפט המוזר: פוליטיזציה של העבר? |
|
||||
|
||||
רודי הסביר את זה בעצמו: תגובה 416682 אני פשוט נתתי לזה שם קצת ציני. אבל אם מסתכלים על ההיסטוריה כעל ראשומון, מלחמת נראטיבים, הגיוני שכל צד ירצה לחלץ ממנה דווקא את הנראטיב שלו, והקרקע נוחה לעשיית פוליטיזציה. |
|
||||
|
||||
עדיין לא הבנתי את המילה פוליטיזציה. לוקחים עבר שהוא אפוליטי ועושים לו פוליטיזציה? |
|
||||
|
||||
לא מגולם בזה בהכרח עבר א-פוליטי (ומי יודע באמת מהו העבר?). אבל אם אתה יכול לחלץ אך ורק את הגרסה שלך, מן הסתם היא תהיה פוליטית. |
|
||||
|
||||
ומה לא יהיה פוליטי? |
|
||||
|
||||
אפשר לעקר את הפוליטי מן האישי, אם משתדלים. אבל זו תטל''א. |
|
||||
|
||||
זה לא רק מה שאני טוען. זה מה שטוענים רוב חוקרי ההיסטוריה (חוץ מאלו של ''היסטוריה של החברה'' שטוענים שזו סוציולוגיה של העבר. שימי לב שפוליטיקה של העבר לא חייבת להיות חופפת לפוליטיקה של ההווה. כשאתה מלמד את מלחמת העצמאות זה די קל ליצור חפיפה כזוף אבל כשלומדים, נניח, על מלחמת האזרחי בארה''ב אפשר לנהל דיון ''פוליטי'' בלי שהוא יהיה קשור למה התלמידים מתכוונים להצביע. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את הטיעון שלך. האם אתה אומר שלא ייתכן שידיעת העובדות היא חשובה מכיוון שזה תומך "בשיטה הקיימת"? איך אפשר לנתח את העבר אם לא מכירים אותו? |
|
||||
|
||||
אני אומר שידיעת העובדות חשובה *הרבה פחות* מידיעת האפשרויות, הרקע, הגרסאות השונות, המניעים (אני גם אומר שלא תמיד אנחנו יודעים בדיוק מהן העובדות). אני גם אומר שמי שנותן ל"עובדות" אותה מידה של חשיבות כפי שהוא נותן לכל השאר (ויותר), תומך בעצם בשיטה הקיימת. אין קשר בין הטענות, לבטח לא זה שיצרת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |