|
||||
|
||||
הדבר העיקרי שאני לא מבין במבנה הקהילות שלך היא ההתמודדות עם כנופיה. צבא סדיר, שמשתלט בכח הזרוע על "סינדיקט החשמל" או "סינדיקט המים", דורש 'דמי חסות' או 'עמלה' (נשים, מזון, You name it). וכל זה במקרה הטוב (מבחינתך), שהוא מעוניין להשאר ושיספקו אותו, כי אז אפשר להקים "גרילה" ו(נניח) להתנגד. במקרה הפחות טוב, ובכן, מגיע איזה Lord Humungus ואומר לךJust walk away, כשבעצם הוא מעוניין רק בטבח באנרכיסטים ובזיזה של כל מאגר הנפט והמזון שהשארתם לחורף. אני ממש לא מבין איך אתה הולך להפוך את הקלשון, הפטיש והמלגזה לרובה, אקדח וג'פס. במקרה השני - הבוררים מתוך הקהילה. אני מאוד מצטער, אבל מנגנון ההחלטה "מי צודק" נראה כמו מערכת מוטה לחלוטין. אני לא יודע איך אפשר לעשות משפט צדק בדיון בין ראובן הלא יוצלח ודינה הכוסית, או מוטי הפועל החזק (שפעם הציל את הבן של מוטק'ה מלטבוע בנהר) וצילה הזקנה. ועוד משהו - מה גורם לבני אדם להשקיע? לדחוף עצמם קדימה? נראה שבסופו של דבר שיווי המשקל יתכנס לכיוון "כל אחד עושה את המינימום האפשרי כדי לא להחשד בזרקנות" - היי, ממש כמו בצבא! |
|
||||
|
||||
הפתרון: שבעת המופלאים. |
|
||||
|
||||
שבעת הסמוראים הוא דווקא דוגמה טובה לחברה שאינה אנרכיסטית. במקום שהכפר הזה יוכל להתארגן ולהגן על עצמו בכוחות עצמו, הוא נאלץ לשחד פושעים אחרים שיגנו עליו מפני הפורעים. ככה זה בפיאודליזם, לא באנרכיזם. |
|
||||
|
||||
בוא נניח שהקמתי קהילה חדשה שכוללת בינתיים אדם אחד: אני. אני חלשלוש ולא יודע להשתמש בנשק, וחבורה של ארחי פרחי באה אלי ואומרת שהיא תחזור מחר ותבזוז את הרכוש שלי (מחשב עם 80 ג'יגה שירים). עד כמה שאני רואה יש לי שתי דרכי פעולה אנרכיסטיות: 1) ללמוד קונג פו מטריקס סטייל וכשהם חוזרים לקרוע להם את הצורה עד שמישהו יעשה לי תרגיל אינדיאנה ג'ונס ויירה בי ממרחק בטוח. 2) לחפש אנשים שיודעים להילחם בארחי פרחי ורוצים להצטרף לקהילה שלי. מה לעשות שהיחיד שהספקתי למצוא בזמן הקצר שיש לי הוא אחד, סמי הסמוראי. הוא אומר שהוא יחוש גאה להיות חלק מהקהילה האנרכיסטית והשיתופית שלי. הוא קורע את הצורה לארחי פרחי, ובינתיים אני מכין לו אוכל ונותן לו 40 ג'יגה במחשב. מה שאני לא מבין הוא למה פתרון 2 לא נחשב בעינייך פיאודליזם. (אני חושד שהתשובה שלך תהיה "בעולם אנרכיסטי אין ארחי פרחי כאלו". קצת אצטער אם זו אכן תהיה תשובתך). |
|
||||
|
||||
אז מה לעשות שהקמת קהילה אנרכיסטית מאד לא מוצלחת, בסביבה שלא מתאימה לה. כנראה שכדאי שתעבור דירה. |
|
||||
|
||||
זה בערך מה שחששתי ממנו בסוגריים שלי. לא הצגתי את התרחיש כדי להגיד "איזה חרא, בעולם אנרכיסטי אני אחטוף מכות", אלא כדי לשאול מדוע תרחיש מספר 2 אינו פאודליזם. ניסיתי לבנות אותו על פי ההגיון האנרכיסטי שאותו אתה הצגת (בניית קהילה מבוססת על מציאת אנשים שרוצים להצטרף אליה; הקהילות מקיימות שיתוף של המשאבים), ובכל זאת "התפלק" לי משהו שלא נראה לי שונה כל כך מ"לשחד לוחם סמוראי". אני לא חושב שזה מקרי, ורציתי לדעת את עמדתך. |
|
||||
|
||||
ההבדל הוא שאם תתחיל להרגיש שאתה מנוצל ע''י סמי הסמוראי, אתה לא תחכה איזה כמה דורות עד שמישהו מהנינים שלך יגיד ''די'' ואז ישכור סמוראי אחר שיעזור לו, אלא תפעל בנידון עכשיו ומייד, אם אפשר ללא עזרה מבחוץ. |
|
||||
|
||||
לא כל כך הבנתי מה הכוונה ב''תפעל בנידון'', ולמה זה שונה מהכפר ששוכר את שבעת הסמוראים. |
|
||||
|
||||
שגיתי בכך שלא העליתי את הנושא הזה לדיון קודם, אבל חברה אנרכיסטית תהיה שונה באופן יסודי אחד לפחות מהחברה הנוכחית, ומהחברה של הכפריים היפניים: אנרכיסטים לא ישנים. הם לא לוקים בתרדמת הפוליטית של הציבור הרחב, עליה מתבססים המשטרים כולם: קפיטליסטים, פשיסטים, לניניסטים או פיאודליסטים. אנרכיסט יפעל בעצמו להיטיב את חייו. הוא לא יחכה לאיזה אביר או סמוראי שיחלץ אותו. הוא לא ישאל "למה הממשלה לא עושה כלום?", או "איפה האדון שהבטיח להגן עלי?" כי הוא יודע שאם יש ממשלה, היא לא בשבילו, ואם יש אדון, צריך להאבק בו ולא להסתייע בו. המעבר לחברה אנרכיסטית ידרוש מעבר בתפיסה של אנשים את אחריותם על חייהם. לא עוד הצבעה בקלפי, לא עוד תשלום פרוטקשן. אני אעשה למעני ולמען אחיותי. |
|
||||
|
||||
אני עדיין לא מבין מה זה שונה מאנשי הכפר, שלא מחכים שיבוא ''בעל הכפר'' או משהו אלא הולכים ומחפשים מישהו שיעזור להם (סמוראי נודד שהוא בעצם שכיר חרב, במקרה זה). גם קפיטליסטים סטייל איין ראנד פועלים על פי אותו עיקרון, אגב (אין אצלם ממשלה ואין אצלם אדון - לכל היותר יש להם מישהו שמספק להם שירותים לאחר שהם חתמו איתו על חוזה שמיטיב עם שני הצדדים). |
|
||||
|
||||
"אני עדיין לא מבין מה זה שונה מאנשי הכפר, שלא מחכים שיבוא "בעל הכפר" או משהו אלא הולכים ומחפשים מישהו שיעזור להם (סמוראי נודד שהוא בעצם שכיר חרב, במקרה זה)." באופן פרדוקסלי, _שכיר_ החרב הוא דווקא המנצל במקרה זה. מה יש לו למכור? בטחון. בטחון שתלוי בו. בטחון שהוא יכול להפוך לניצול ברגע שירצה (כי הוא חמוש ולוחמני, ואנשי הכפר לא). זה ההבדל. במקום להחליף מנצל במנצל, אנשי הכפר דוחים את הניצול לחלוטין. "גם קפיטליסטים סטייל איין ראנד פועלים על פי אותו עיקרון, אגב (אין אצלם ממשלה ואין אצלם אדון - לכל היותר יש להם מישהו שמספק להם שירותים לאחר שהם חתמו איתו על חוזה שמיטיב עם שני הצדדים)." מה קורה למי שמפר הסכם חתום בעולמה של איין ראנד? |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. איך אנשי הכפר (ששוכרים את הסמוראי) דוחים את הניצול לחלוטין? בעצם מה שאתה אומר הוא "אסור להסתמך על שכירי חרב, צריך להתמודד עם כל איום בעצמך", מה שמחזיר אותו לדיון על האיכרים הקראטיסטים והחיים העליזים של לוחמי הגרילה. בעולם של איין ראנד, די בדומה לעולמך, כולם טובים. על כן, אף אחד לא מפר הסכמים. (אני מניח שיש להם בית משפט שיעניש, גם על ידי הפעלת אלימות פיזית, את מי שמפר הסכמים). |
|
||||
|
||||
"לא הבנתי. איך אנשי הכפר (ששוכרים את הסמוראי) דוחים את הניצול לחלוטין?" דיברתי על אנשי הכפר האנרכיסטי, שלא ישכרו את הסמוראי. הם ידחו את הניצול לחלוטין. "בעצם מה שאתה אומר הוא "אסור להסתמך על שכירי חרב, צריך להתמודד עם כל איום בעצמך", מה שמחזיר אותו לדיון על האיכרים הקראטיסטים והחיים העליזים של לוחמי הגרילה." כן. צ'ה גווארה תמיד נראה מאושר, לא שאלת את עצמך פעם למה? "בעולם של איין ראנד, די בדומה לעולמך, כולם טובים. על כן, אף אחד לא מפר הסכמים." בעולם שלי לא כולם טובים. בנוסף, לפעמים הצעד הטוב הוא להפר הסכם, כשזה הסכם לא צודק. "(אני מניח שיש להם בית משפט שיעניש, גם על ידי הפעלת אלימות פיזית, את מי שמפר הסכמים)." בחברה שלי לא יהיה דבר כזה. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח כמה צ'ה גווארה היה מאושר כשירו בו. בכל מקרה, האם אתה רומז שכולנו צ'ה גווארה בפוטנציה? החברה שלך, שבה על כל הסכם אפשר לומר "זה לא צודק, אני לא מקיים את זה" מאוד מטרידה אותי (אבל זה לא חדש). |
|
||||
|
||||
צ'ה גווארה? זה לא ההוא שאמר "טוב למות בעד ארצנו"? |
|
||||
|
||||
לא, זה צ'ה-אס-קא. |
|
||||
|
||||
"אני לא בטוח כמה צ'ה גווארה היה מאושר כשירו בו. בכל מקרה, האם אתה רומז שכולנו צ'ה גווארה בפוטנציה?" כן, בהחלט. הוא, הרי, בכלל התחיל מלימודי רפואה (ולא מפו"ם). "החברה שלך, שבה על כל הסכם אפשר לומר "זה לא צודק, אני לא מקיים את זה" מאוד מטרידה אותי (אבל זה לא חדש)." מה לעשות שאותי יותר מטרידה חברה שבה אוכפים באכזריות הסכמים לא צודקים: זורקים אנשים מבתיהם על פיגור בתשלומי משכנתא, שוכרים אנשים בהסכמים שלא מבטיחים את הזכויות שלהם ומפקיעים אדמות תחת רגלי יושביהן. |
|
||||
|
||||
גם לי מפריעה חברה עם הסכמים לא צודקים. זה לא אומר שאני זורק את הקונספט של "הסכם" לפח. בקשר לצ'ה: ? |
|
||||
|
||||
''גם לי מפריעה חברה עם הסכמים לא צודקים. זה לא אומר שאני זורק את הקונספט של ''הסכם'' לפח.'' אני לא זורק את הקונספט לפח, אני רק חושב שלא מדובר באיזו גזירה משמיים, ושלפעמים אפשר ואף רצוי להפר הסכם. |
|
||||
|
||||
הנה עוד סיבה לכעס כלפיך - אתה קורא לחמושים המגנים עליך נצלנים. נכון שהם נצלנים בפוטנציה, אבל כל אחד הוא כזה, עם או בלי נשק. בפועל, דמם של נצלניך נשפך גם בהגנה עליך מחמושים נחמדים קצת פחות. |
|
||||
|
||||
בזמן שאתה משקיע את מיטב שנותיך וכוחך בהתחלה מחדש במקום אחר, הפוחזים משגשגים ומתרבים. אם בעוד כמה דורות עדיין יהיה לך לאן לעבור, אני אהיה מעוד מופתע. |
|
||||
|
||||
בלי קשר לשבעת הסמוראים הספציפיים: בטחון זה אמנות ולחימה זה Skill. את שניהם צריך לפתח, בשניהם צריך להתמקצע. אני בטוח שהאיכר, האופה, הנפח והטרובדור של הקומונה לא יצליחו "להתארגן" בצוק העתים ולהתגבר על שלושה בריונים חמושים ובעלי נסיון. יש צורך להקים כח הגנה מיומן ומקצועי, לדאוג להשקעה בנשק ובאימונים, ולפתח מערכת התראה בפני האויב. רק כך אפשר להתנגד באופן יעיל. |
|
||||
|
||||
לא ''צריך'' להתמקצע בשום דבר. זה שקר גס של החברה התעשייתית המודרנית. העולם הוא מורכב ומגוונן, וכדי לחיות בו בהצלחה, יותר אפקטיבי להיות רב-כישורים. זה גם עושה אותך לאדם יותר שלם. |
|
||||
|
||||
כלומר, מספיק לי להקדיש שעה בשבוע ללימוד אמנות לחימה כדי להיות מסוגל להתגונן ממי שמקדיש לה את כל עיתותיו? |
|
||||
|
||||
אענה לך בשאלה ובדוגמה: מאיפה מי שמקדיש לאמנות הלחימה את כל עיתותיו מקבל את המשאבים לכך מלכתחילה? בנוסף, אם איני טועה, אומניות לחימה כגון קרטה פותחו ע"י איכרים שנאלצו למדן תוך עבודה קשה בשדות. |
|
||||
|
||||
אם יש לנו קהילה של בוזזים, שפעם בחודש עושה בוחטה ובשאר הזמן מתאמנת למלחמה וחיה על חשבון מה שבזזה, יש לנו תשובה לשאלתך. אני בטוח שלא חסרות דוגמאות נוספות (וגם לא חייבים להתאמן כל השבוע, מספיק להתאמן יותר מאשר האיכר, או סתם להיוולד שוורצנגר כדי לקבל יתרון טבעי). השאלה אינה האם האיכרים מסוגלים להמציא שיטת לחימה, אלא האם הם מסוגלים לשלוט בה יותר טוב מאלו שמקדישים לה את כל עיתותיהם. אני לא חושב שהדוגמה שלך עונה על זה. |
|
||||
|
||||
"אם יש לנו קהילה של בוזזים, שפעם בחודש עושה בוחטה ובשאר הזמן מתאמנת למלחמה וחיה על חשבון מה שבזזה, יש לנו תשובה לשאלתך. אני בטוח שלא חסרות דוגמאות נוספות (וגם לא חייבים להתאמן כל השבוע, מספיק להתאמן יותר מאשר האיכר, או סתם להיוולד שוורצנגר כדי לקבל יתרון טבעי)." בשביל זה הם צריכים "הון ראשוני." מאיפה הם יקבלו את זה? "השאלה אינה האם האיכרים מסוגלים להמציא שיטת לחימה, אלא האם הם מסוגלים לשלוט בה יותר טוב מאלו שמקדישים לה את כל עיתותיהם. אני לא חושב שהדוגמה שלך עונה על זה." האיכרים בהחלט יכולים לשלוט בתוואי השטח יותר טוב מהפולשים, כמו גם לשנות את פני השטח לטובתם. הם המגינים, אחרי הכל. יש להם גם מרכזים לאספקת מזון ולתיקון כלי נשק בלויים, שלמתקיפים לא יהיו. |
|
||||
|
||||
מה שמפריע לך הוא ההון הראשוני? התקדמנו... למה שהם לא יהיו איכרים ויצברו הון עד שיימאס להם? באשר לשאלות האסטרטגיה הצבאית: בוא נעזוב את זה תוך שאנו מגיעים להסכמה שלדעתך, כל קהילה אנרכית מסוגלת ללא צבא להגן על עצמה בפני כל מתקפה. |
|
||||
|
||||
"מה שמפריע לך הוא ההון הראשוני? התקדמנו... למה שהם לא יהיו איכרים ויצברו הון עד שיימאס להם?" למה שיימאס להם, ואיך זה שכולם יחליטו ביחד להפוך לבנדיטים, בלי שאף אחד בקהילה אחרת שם לב ועצר את זה? "באשר לשאלות האסטרטגיה הצבאית: בוא נעזוב את זה תוך שאנו מגיעים להסכמה שלדעתך, כל קהילה אנרכית מסוגלת ללא צבא להגן על עצמה בפני כל מתקפה." ראה תגובתי ליהונתן בר. |
|
||||
|
||||
למה שימאס להם? אולי הם ישימו לב שלעבוד זה קשה ולבזוז זה קל. בפרט אם הם רואים שיש אחרים שבוזזים וממילא צריך לחיות חיי גרילה ותחת סכנת מוות תמידית. |
|
||||
|
||||
קודם כל, כבר הבהרתי חזור והבהר למה לבזוז זה לא קל, וגם לא כיף במיוחד. לא צריך ''לחיות חיי גרילה,'' צריך לדעת לוחמת גרילה, ולהיות מסוגל להגן על עצמך, במקום להיות נתון לחסדיו של גוף שלישי, שיכול לנצל אותך. אני יודע שמדובר בקונספט מאד מאיים, אבל גם המשטרה היא גוף מאד מאיים. |
|
||||
|
||||
>"האיכרים בהחלט יכולים לשלוט בתוואי השטח יותר טוב מהפולשים" איפה הם למדו איך 'לשלוט בתוואי שטח' או "לשנות את פני השטח"? יש תורות לחימה, אסטרטגיות וטקטיקות המדברות על פעילויות שונות מכיבוש גבעה, כיתור אויב ועד ביצוע מארב. אתה טוען שברגע בו יתקרבו הפולשים, יגלוש מי מהאיכרים ל"Wikipedia" או יריץ חיפוש זריז ב Google, ומיד ילמד כל מה שצריך לדעת על לחימה? חוצמזה, מי אמר שלתוקף אין מרכזים לאספקת מזון? אני דוגל בשיטת יישוב חדשה - כל הנשים והילדים יהיו שייכים ל"גילדת האיכרים" שתתחזק את בסיס האם. הגברים החסונים יהיו שייכים ל"גילדת הלוחמים"; שם הם ילמדו אך ורק בניית נשק, תפעול, טקטיקה, ושיטות לוחמה. בין היתר, במקום להשקיע בבניית קומביין, הם יבנו טנק. במקום לגדל שדה של חיטה, הם יכינו אבק שריפה, פגזים וטילים. ואם אפשר, ונראה לי שיהיה להם לפעמים קצת זמן ספייר, במקום חומר הדברה, אני בעד שיכינו כמויות נכבדות של גז חרדל (למקרה חירום, אם האויב יבחר להתנגד) הקומונה האנרכיסטית שלך מסוגלת לעמוד במתקפות כאלה? מי מהאיכרים ביצע מטווח 25-50-100 מ'? מי יודע לתפעל רובה עם כוונת טלסקופית? מי יודע לוחמה בשטח בנוי? כמה יודעים להטעין מא"ג בתחמושת? עזוב את השאלות האלו - לכמה, בכלל, יש רובה? |
|
||||
|
||||
אתה מדבר כאילו מעולם לא התארגנו איכרים ועירונים ללוחמת גרילה וללוחמה בשטח בנוי ללא אינדוקטרינציה נרחבת בפו"ם. בפועל, ההפך הוא הנכון. מרידות איכרים שלא עשו אפילו מטווח 10 מ' היו לכל אורך ימי הביניים: צבא השחרור של העם בסין ניצח את הלאומנים שם כשהוא ברובו מורכב מאיכרים: נסטור מאכנו מעולם לא עבר אימון צבאי מסודר, ובכל זאת הצליח לא רע באוקראינה (עד שלא יכל לכמויות החיילים של הצבא האדום): אשר לדוקטרינות, אותן אפשר גם ללמד בשטח, כפי שהוכיחו צ'ה גווארה : ווינגייט: וג'ורג' וושינגטון: "חוצמזה, מי אמר שלתוקף אין מרכזים לאספקת מזון? אני דוגל בשיטת יישוב חדשה - כל הנשים והילדים יהיו שייכים ל"גילדת האיכרים" שתתחזק את בסיס האם. הגברים החסונים יהיו שייכים ל"גילדת הלוחמים"; שם הם ילמדו אך ורק בניית נשק, תפעול, טקטיקה, ושיטות לוחמה. בין היתר, במקום להשקיע בבניית קומביין, הם יבנו טנק. במקום לגדל שדה של חיטה, הם יכינו אבק שריפה, פגזים וטילים. ואם אפשר, ונראה לי שיהיה להם לפעמים קצת זמן ספייר, במקום חומר הדברה, אני בעד שיכינו כמויות נכבדות של גז חרדל (למקרה חירום, אם האויב יבחר להתנגד)" לא מסובך לעודד את "הנשים והילדים" להתמרד נגד המדכאים שלהן. אז האיכרים ישארו בחוץ, לבד, בחושך, בקור, בלי סוודר, מזון או מים. "הקומונה האנרכיסטית שלך מסוגלת לעמוד במתקפות כאלה? מי מהאיכרים ביצע מטווח 25-50-100 מ'? מי יודע לתפעל רובה עם כוונת טלסקופית? מי יודע לוחמה בשטח בנוי? כמה יודעים להטעין מא"ג בתחמושת? עזוב את השאלות האלו - לכמה, בכלל, יש רובה?" כשתחלים מהרעלת הטירונות הצה"לית שלך, תחזור אלי. אותו צה"ל נבנה על הפלמ"ח של וינגייט, וארגוני הגנה, תקיפה וטרור אחרים, שבין היתר התבססו בדיוק על חברי קומונות (קרי, הקיבוצים). |
|
||||
|
||||
> "קודם כל, כבר הבהרתי חזור והבהר למה לבזוז זה לא קל, וגם לא כיף במיוחד" ואללה. אתמול תפס אותי בסמטרה חשוכה בחור גדול עם אקדח, כיוון אותו אלי ואמר לי 'את הכסף את את החיים'. ניסיתי להסביר לו שלבזוז זה לא קל, וגם לא כיף במיוחד. לא הלך. הארנק שלי אצלו. הלאה. קבוצת חברים מהקומונה חורשים בטרקטור שבנו בעמל ידם. לפתע מופיעים שני ברנשים על אופנוע, אוחזים במקלעים. הפעם הם אומרים 'את הטרקטור את את החיים'. אחד מהאיכרים מנסה להתחיל נסיונות הסברה, אבל נראה שהם מעדיפים לירות בכולם להסתלק עם הטרקטור. נו, שווין. הלאה 2. במדינה ערבית מסויימת יש הרבה נפט; כולם חיים בקומונה עליזה וסימפטית, יש הרבה כסף ומעט דאגות. אך לפתע, בניגוד לכל הגיון (או שלא) פולש שליט המדינה השכנה. ההבדל בין מה שאני אומר וטענת הנגד שאתה מעלה, הוא, בעיקר, במטרת התוקף. אני לא הולך להתווכח איתך שתוקף שמאפשר לנתקף לקיים הסדר 'גרילה', נמצא בעמדת נחיתות. במקומו, אולי יותר משתלם להתנהג כבוזז או כרוצח המונים. ארגון גרילה יכול להסתתר באוכלוסייה אזרחית. לעומת זאת, אם מטרת התוקף היא להשמיד את כל האוכלוסיה האזרחית... ולהלן התשובות לחלק ה"וויקי" של תשובתך: 1. המלך, או האצילים, ניסו להעביד את האיכרים. הבוזז-טפיל לא מנסה לשלוט על אף אחד. הוא רוצה לבזוז או לחסל. 2. אבל לצבא הלאומנים היו חסרונות משלו, וכולם רשומים בוויקי. מה הנקודה שלך, בדיוק? 3. נסטור מאכנו הוא באמת טיפוס יוצא מן הכלל. 4. לווינגייט וושינגטון הייתה הכשרה צבאית. זו שלטענתך לא צריך אותה. שים לב שהקרבות בהם מנצח הצד בעל הנחיתות המספרית, האימונית והטכנולוגית הם הקרבות ה*יוצאים מן הכלל*. אנקדוטות יש תמיד - אתה הוא שטוען שאלו לא אנקדוטות, אלא המקרה הכללי. שהצד בעל הנחיתות תמיד יכול לנצח. את הטענה הזו אתה צריך לגבות - אנקדוטות על "פעם היה צבא חלש שהצליח לעמוד בתקיפת הצבא החזק" לא מוסיפות מאום. >"לא מסובך לעודד את "הנשים והילדים" להתמרד נגד המדכאים שלהן. אז האיכרים ישארו בחוץ..." לא ממש הבנתי. אני טענתי הנשים והילדים הם חלק מהקומונה (נקרא לה 'קומונה טפילה'). הם מתחזקים את בסיס האם, ביודעם כי תחזוק הקומונה הטפילה מקנה להם משאבים בצורה נוחה יותר - למשל, הם לא צריכים לעבד את השדה, רק לקבל חבילות תבואה מוכנות מגילדת הלוחמים, ולהכין לחם. > "שתחלים מהרעלת הטירונות הצה"לית שלך, תחזור אלי". כל הפוסל... > "אותו צה"ל נבנה על..." א. זה לא עונה לשאלה שלי. ב. ובכל זאת, ראו שם בהנהגת הישוב את הצורך להתמקצע ולהתאמן. אבל כנראה זה היה לחינם, לא? בנימה אישית - כליל, אני חושב שנטל ההוכחה _עליך_. אתה טוען שאפשר להלחם בהצלחה בצר עליך, כאשר אתה משקיע משאבים בהגנה רק כאשר צריך, והוא משקיע משאבים בהתקפה פי כמה וכמה. הכיצד? בכל תחומי החיים, התמקצעות שווה להצלחה בתחום. רופא יהיה מוצלח יותר אם ילמד שבע שנות רפואה, ולא אם יקרא מאמרים מזמנים באינטרנט. חקלאי בעל נסיון וידע יצליח יותר אם ממני, אם אני אגדל היום שתילים בגינה. מדוע במקרה של לחימה, התוקף המיומן לא יצליח להתגבר על הנתקף ההדיוט? |
|
||||
|
||||
"בנימה אישית - כליל, אני חושב שנטל ההוכחה _עליך_. אתה טוען שאפשר להלחם בהצלחה בצר עליך, כאשר אתה משקיע משאבים בהגנה רק כאשר צריך, והוא משקיע משאבים בהתקפה פי כמה וכמה. הכיצד? בכל תחומי החיים, התמקצעות שווה להצלחה בתחום. רופא יהיה מוצלח יותר אם ילמד שבע שנות רפואה, ולא אם יקרא מאמרים מזמנים באינטרנט. חקלאי בעל נסיון וידע יצליח יותר אם ממני, אם אני אגדל היום שתילים בגינה. מדוע במקרה של לחימה, התוקף המיומן לא יצליח להתגבר על הנתקף ההדיוט?" אם אנחנו כבר מדברים בנימה אישית, אני חושב שאתה צריך לטרוח ולהתייחס לקונטקסט של מה שאמרתי. ברור לי שלוחמה בלתי-מקצוענית נגד צבא מיומן היא לא דרך חיים סימפתית במיוחד. אבל בחברה אנרכיסטית אפשר לעצור צבא בוזזים בשלב הרבה יותר מוקדם, לפני שהם מתחילים להוות סכנה. מחיר החרות הוא עירנות מתמדת. אני מזמין אותך לקרוא את דברי בתגובה 408467 ובתגובה 406723 על עניין היציבות, ובתגובה 408420 על נושא הפיראטים (סוג מסויים של בוזזים וגנבים אכזרים), למשל. אשר להתמחות, שתי נקודות: קודם כל, הפיתוחים הגדולים באים דווקא מהפריות בין-תחומיות; חוץ מזה, אם נתייחס ספציפית לדוגמת הרופא, הנסיון הרבה יותר רלוונטי מאשר ההכשרה האקדמית, כשבאים "ליצור" רופא מוצלח. יש לי ביקורת מסודרת על הרפואה כפי שהיא נהוגה כיום, ואולי אתייחס לכך אם יהיה עניין, ואם לא יטענו בפני שהיה עניין, אבל לא היה דלק להביא אותו לדפוס. |
|
||||
|
||||
הערה צדדית: ברוב הפעמים שמדברים על הפריה הדדית זה נגמר בזיוני שכל. |
|
||||
|
||||
ובהרבה מקרים אחרים לא. |
|
||||
|
||||
אל תגזים. הנסיון, אצל רופא, הוא מאוד רלוונטי, אבל לא *"הרבה יותר"* מההכשרה האקדמית. לא הייתי מאחלת לך להינתח אצל כירורג שכל מה שיש לו זה נסיון מעשי ולא ידע תיאורטי רחב, ושהוא ייתקל פתאום, דווקא אצלך, בבעיה שהוא עוד לא נתקל בה... |
|
||||
|
||||
תמיד חשבתי שהפיתוחים הגדולים באים ממישהו שהוא חכם כל כך עד שהוא מומחה בשני תחומים ומצליח לקשר ביניהם, ולא ממישהו שלא מתמחה באף תחום אבל בכל זאת מעז להתעסק בשניים לפחות. |
|
||||
|
||||
ציטוט מהתקופה היוונית (אני לא בטוח מי): "a group of armed men is no more an army then a pile of bricks is a house" וזה כבר של Sun Tzu:If we wish to fight, the enemy can be forced to an engagement even though he be sheltered behind a high rampart and a deep ditch. All we need do is attack some other place that he will be obliged to relieve. אם ההיסטוריה הצבאית הוכיחה משהו, זה שכח לא מאומן ולא ממושמע יובס ע"י כח מאומן וממושמע. מעבר לכך, לא רק איכרים יכולים להשתמש בטקטיקות של גרילה; יכולת ההפתעה והמודיעין של כח צבאי נייד גדולה עשרות מונים מהיכולת של איכרים שישנים כל יום בבית עם האישה והילדים; לאיכרים יש הרבה מה להפסיד מהתנגדות. סביר מאד שהם יעשו מה שקרה כמעט בכל המקרים שאיכרים פגשו כח לוחם. הם ייכנעו או ישלמו לו שוחד כדי שיעזוב אותם בשקט.
|
|
||||
|
||||
כן, כן. אני בטוח שהקהילה הסולידרית שלך תעמוד בקלות בפני כל הפורעים מבפנים ומבחוץ. יש לכם אהבה, והיא תנצח. כמובן. |
|
||||
|
||||
בתנאי שילבשו חולצות כתומות. אלו חולצות שמגבירות אהבה. |
|
||||
|
||||
הגם אתה, שוטה? כן, גם הפאשיסטים הכתומים מתנגדים לממסד, כמוני. בזה מתמצה הדמיון ביננו. |
|
||||
|
||||
חלילה. ''יש בי אהבה'' שנחטף בידי כתומי החולצות התחיל במקום אחר לגמרי, טהור ויפה, ואף זכה לביצוע מרגש של אריק איינשטיין. לא התכוונתי לייחס לך דבר מלבד תמימות. |
|
||||
|
||||
אם ''תמימות'' היא ההאשמה הכבדה ביותר שאתה יכול למצוא כנגדי, אשרני. |
|
||||
|
||||
היי, היי, אל תזלזל ביכולות שלי. |
|
||||
|
||||
אדם מעל גיל עשרים קופץ מהגג, לפני ה"טראחחח" אתה עוד מספיק לשמוע "אני יכול לעוף!" גם זו תמימות. אני לא הייתי מקבל את התואר הזה בשמחה. |
|
||||
|
||||
"יש בי אהבה" זה לא של עֿדי גורדון?! עולמי עומד על סף קריסה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אל דאגה. ההילר שלי טוען שעם מספיק אנרגיה1 ניתן למנוע את הקריסה. הרעיון שעם מספיק אהבה אפשר לפתור את כל הבעיות קורץ מאד להרבה אנשים, מארקדי דוכין דרך עדי גורדון ועד יקיריה של ניצה בגוש קטיף. בגיל שש עשרה גם אני האמנתי בזה, עד שלימור האלוהית אמרה לי "תפסיק לנדנד כבר, קרציה", ומאז אני סקפטי. __________ 1- אפלה. |
|
||||
|
||||
משום מה קראתי בזמן האחרון (לא באייל) המון מלל על העבודה ככלי למימוש עצמי, לסיפוק אישי וליצירתיות. מדברים על זה עוד לפני שמדברים על שכר. האם באמת, כשמנטרלים את גורם השכר מהמשוואה, לא נותר שום תמריץ ודחף לצאת לעבודה? |
|
||||
|
||||
ניסוח אחר (ורעיון לסקר, אלא אם כבר היה ואז אני מתנצל אבל שבע שנים זה הרבה זמן; בשנות אייל, מספיק זמן כדי להפוך סנילי): נניח שהיית זוכה ב- 50 מליון שקל. מה היית עושה? - ... - ... - ממשיך לעבוד באותו מקום - ... - תודה, אבל כבר תרמנו במשרד |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהופיע כבר משהו דומה. אבל בדקתי כאן והתבדיתי: |
|
||||
|
||||
זה מאוד תלוי בשאלה איזו עבודה, ואיזה עובד. |
|
||||
|
||||
ודאי שהעבודה היא גם כל הדברים האחרים שציינת, חוץ מהשכר. שלא לדבר על תרומתה לדימוי העצמי ולתחושת הערך העצמי, לתקשורת עם אנשים, לתחושת נחיצות ועוד. ראי כל האנשים העובדים בהתנדבות, למשל. |
|
||||
|
||||
ה''עבודה'' שלי בצבא סייעה פלאים לריסוק הדימוי העצמי ותחושת הערך העצמי שלי, שלא לדבר על הנתק המוחלט בתקשורת עם אנשים והתחושה של חוסר נחיצות מוחלט. (ראה תוכנית ויסקונסין לאנשים שמרגישים את זה גם עבור עבודה שאינה שירות בצבא). |
|
||||
|
||||
זה תלוי, כמובן בסוג העבודה. מאידך גיסא, אבטלה היא מצב שיכול להרסק הרבה מאוד אנשים, מהרבה יותר כיוונים מאשר הכלכלי בלבד. |
|
||||
|
||||
אכן, ראה תגובה 411858. באופן כללי כדאי לשכוח מהמיתוס המפוקפק של "כל עבודה מכבדת את בעליה", וגם לא לראות את העבודה כערך בפני עצמו אלא כאמצעי שדרכו ניתן להגיע למימוש עצמי וכו' - העיקר שהאדם נמצא בעבודה הזו מתוך בחירה. אני חושש שזה לא בהכרח נכון עבור רוב האנשים העובדים. |
|
||||
|
||||
בדיוק. אבל ערך העבודה איננו בתגמול הכספי לבדו. |
|
||||
|
||||
נראה לי שענו לך - אבל אם לא: א. מנטרלים את התמריץ הכי גדול לצאת לעבודה. ב. אי אפשר להתעלם מהדיסוננט הקוגניטיבי שאנשים עובדים נמצאים בו. ג. כמו שהשכ"ג אמר (אני חושב), מה לגבי מוזיקאים? ציירים? לא רק ואן גוך, גם 'סתם' צייר. מי יחליט שצייר א' מצייר כתחביב (ושיעשה את זה בשעות הפנאי) ושצייר ב' מצייר כמקצוע (ולכן יצייר "nine-to-five" וכל עבודותיו יתלו בחדר האוכל המשות)ף. ד. אם יתנו לכל האוכלוסיה את האפשרות להתנהג כבטלנים, אני חושב שהרוב יתנהגו כבטלנים. ה. תלוי גם בעבודה. רופא יכול להגיד שהוא מבצע מימוש עצמי, מפתח משחקי מחשב ירקוד על היצירתיות, מה יגיד מנקה הזבל? |
|
||||
|
||||
מנקה הזבל יגיד ''ברוסיה הייתי מהנדס'', ובחלק מהמקרים זאת גם האמת (זה לא עונה על שום שאלה, ברור, אבל זה קשור במישהו שפגשתי ושוחחתי איתו). |
|
||||
|
||||
מנקה הזבל יגיד ''עוד כוחי במותניי''. כך אמר לי, לפחות, מנקה זבל בן שמונים פלוס שעבד ליד ביתי... |
|
||||
|
||||
שקר קפיטליסטי טיפוסי. הוא אמר ''אמבולנס''. |
|
||||
|
||||
לא לא. הוא אמר בפירוש ''עוד כוחי במותניי'' והוסיף שכדאי לי לחכות קצת עד שאשתו תמות - מה שהיה אמור לקרות או-טו-טו פחות או יותר, ורמז שאז צפוי לי, כמובן, עתיד גדול. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |