|
||||
|
||||
בוא נניח שהקמתי קהילה חדשה שכוללת בינתיים אדם אחד: אני. אני חלשלוש ולא יודע להשתמש בנשק, וחבורה של ארחי פרחי באה אלי ואומרת שהיא תחזור מחר ותבזוז את הרכוש שלי (מחשב עם 80 ג'יגה שירים). עד כמה שאני רואה יש לי שתי דרכי פעולה אנרכיסטיות: 1) ללמוד קונג פו מטריקס סטייל וכשהם חוזרים לקרוע להם את הצורה עד שמישהו יעשה לי תרגיל אינדיאנה ג'ונס ויירה בי ממרחק בטוח. 2) לחפש אנשים שיודעים להילחם בארחי פרחי ורוצים להצטרף לקהילה שלי. מה לעשות שהיחיד שהספקתי למצוא בזמן הקצר שיש לי הוא אחד, סמי הסמוראי. הוא אומר שהוא יחוש גאה להיות חלק מהקהילה האנרכיסטית והשיתופית שלי. הוא קורע את הצורה לארחי פרחי, ובינתיים אני מכין לו אוכל ונותן לו 40 ג'יגה במחשב. מה שאני לא מבין הוא למה פתרון 2 לא נחשב בעינייך פיאודליזם. (אני חושד שהתשובה שלך תהיה "בעולם אנרכיסטי אין ארחי פרחי כאלו". קצת אצטער אם זו אכן תהיה תשובתך). |
|
||||
|
||||
אז מה לעשות שהקמת קהילה אנרכיסטית מאד לא מוצלחת, בסביבה שלא מתאימה לה. כנראה שכדאי שתעבור דירה. |
|
||||
|
||||
זה בערך מה שחששתי ממנו בסוגריים שלי. לא הצגתי את התרחיש כדי להגיד "איזה חרא, בעולם אנרכיסטי אני אחטוף מכות", אלא כדי לשאול מדוע תרחיש מספר 2 אינו פאודליזם. ניסיתי לבנות אותו על פי ההגיון האנרכיסטי שאותו אתה הצגת (בניית קהילה מבוססת על מציאת אנשים שרוצים להצטרף אליה; הקהילות מקיימות שיתוף של המשאבים), ובכל זאת "התפלק" לי משהו שלא נראה לי שונה כל כך מ"לשחד לוחם סמוראי". אני לא חושב שזה מקרי, ורציתי לדעת את עמדתך. |
|
||||
|
||||
ההבדל הוא שאם תתחיל להרגיש שאתה מנוצל ע''י סמי הסמוראי, אתה לא תחכה איזה כמה דורות עד שמישהו מהנינים שלך יגיד ''די'' ואז ישכור סמוראי אחר שיעזור לו, אלא תפעל בנידון עכשיו ומייד, אם אפשר ללא עזרה מבחוץ. |
|
||||
|
||||
לא כל כך הבנתי מה הכוונה ב''תפעל בנידון'', ולמה זה שונה מהכפר ששוכר את שבעת הסמוראים. |
|
||||
|
||||
שגיתי בכך שלא העליתי את הנושא הזה לדיון קודם, אבל חברה אנרכיסטית תהיה שונה באופן יסודי אחד לפחות מהחברה הנוכחית, ומהחברה של הכפריים היפניים: אנרכיסטים לא ישנים. הם לא לוקים בתרדמת הפוליטית של הציבור הרחב, עליה מתבססים המשטרים כולם: קפיטליסטים, פשיסטים, לניניסטים או פיאודליסטים. אנרכיסט יפעל בעצמו להיטיב את חייו. הוא לא יחכה לאיזה אביר או סמוראי שיחלץ אותו. הוא לא ישאל "למה הממשלה לא עושה כלום?", או "איפה האדון שהבטיח להגן עלי?" כי הוא יודע שאם יש ממשלה, היא לא בשבילו, ואם יש אדון, צריך להאבק בו ולא להסתייע בו. המעבר לחברה אנרכיסטית ידרוש מעבר בתפיסה של אנשים את אחריותם על חייהם. לא עוד הצבעה בקלפי, לא עוד תשלום פרוטקשן. אני אעשה למעני ולמען אחיותי. |
|
||||
|
||||
אני עדיין לא מבין מה זה שונה מאנשי הכפר, שלא מחכים שיבוא ''בעל הכפר'' או משהו אלא הולכים ומחפשים מישהו שיעזור להם (סמוראי נודד שהוא בעצם שכיר חרב, במקרה זה). גם קפיטליסטים סטייל איין ראנד פועלים על פי אותו עיקרון, אגב (אין אצלם ממשלה ואין אצלם אדון - לכל היותר יש להם מישהו שמספק להם שירותים לאחר שהם חתמו איתו על חוזה שמיטיב עם שני הצדדים). |
|
||||
|
||||
"אני עדיין לא מבין מה זה שונה מאנשי הכפר, שלא מחכים שיבוא "בעל הכפר" או משהו אלא הולכים ומחפשים מישהו שיעזור להם (סמוראי נודד שהוא בעצם שכיר חרב, במקרה זה)." באופן פרדוקסלי, _שכיר_ החרב הוא דווקא המנצל במקרה זה. מה יש לו למכור? בטחון. בטחון שתלוי בו. בטחון שהוא יכול להפוך לניצול ברגע שירצה (כי הוא חמוש ולוחמני, ואנשי הכפר לא). זה ההבדל. במקום להחליף מנצל במנצל, אנשי הכפר דוחים את הניצול לחלוטין. "גם קפיטליסטים סטייל איין ראנד פועלים על פי אותו עיקרון, אגב (אין אצלם ממשלה ואין אצלם אדון - לכל היותר יש להם מישהו שמספק להם שירותים לאחר שהם חתמו איתו על חוזה שמיטיב עם שני הצדדים)." מה קורה למי שמפר הסכם חתום בעולמה של איין ראנד? |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. איך אנשי הכפר (ששוכרים את הסמוראי) דוחים את הניצול לחלוטין? בעצם מה שאתה אומר הוא "אסור להסתמך על שכירי חרב, צריך להתמודד עם כל איום בעצמך", מה שמחזיר אותו לדיון על האיכרים הקראטיסטים והחיים העליזים של לוחמי הגרילה. בעולם של איין ראנד, די בדומה לעולמך, כולם טובים. על כן, אף אחד לא מפר הסכמים. (אני מניח שיש להם בית משפט שיעניש, גם על ידי הפעלת אלימות פיזית, את מי שמפר הסכמים). |
|
||||
|
||||
"לא הבנתי. איך אנשי הכפר (ששוכרים את הסמוראי) דוחים את הניצול לחלוטין?" דיברתי על אנשי הכפר האנרכיסטי, שלא ישכרו את הסמוראי. הם ידחו את הניצול לחלוטין. "בעצם מה שאתה אומר הוא "אסור להסתמך על שכירי חרב, צריך להתמודד עם כל איום בעצמך", מה שמחזיר אותו לדיון על האיכרים הקראטיסטים והחיים העליזים של לוחמי הגרילה." כן. צ'ה גווארה תמיד נראה מאושר, לא שאלת את עצמך פעם למה? "בעולם של איין ראנד, די בדומה לעולמך, כולם טובים. על כן, אף אחד לא מפר הסכמים." בעולם שלי לא כולם טובים. בנוסף, לפעמים הצעד הטוב הוא להפר הסכם, כשזה הסכם לא צודק. "(אני מניח שיש להם בית משפט שיעניש, גם על ידי הפעלת אלימות פיזית, את מי שמפר הסכמים)." בחברה שלי לא יהיה דבר כזה. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח כמה צ'ה גווארה היה מאושר כשירו בו. בכל מקרה, האם אתה רומז שכולנו צ'ה גווארה בפוטנציה? החברה שלך, שבה על כל הסכם אפשר לומר "זה לא צודק, אני לא מקיים את זה" מאוד מטרידה אותי (אבל זה לא חדש). |
|
||||
|
||||
צ'ה גווארה? זה לא ההוא שאמר "טוב למות בעד ארצנו"? |
|
||||
|
||||
לא, זה צ'ה-אס-קא. |
|
||||
|
||||
"אני לא בטוח כמה צ'ה גווארה היה מאושר כשירו בו. בכל מקרה, האם אתה רומז שכולנו צ'ה גווארה בפוטנציה?" כן, בהחלט. הוא, הרי, בכלל התחיל מלימודי רפואה (ולא מפו"ם). "החברה שלך, שבה על כל הסכם אפשר לומר "זה לא צודק, אני לא מקיים את זה" מאוד מטרידה אותי (אבל זה לא חדש)." מה לעשות שאותי יותר מטרידה חברה שבה אוכפים באכזריות הסכמים לא צודקים: זורקים אנשים מבתיהם על פיגור בתשלומי משכנתא, שוכרים אנשים בהסכמים שלא מבטיחים את הזכויות שלהם ומפקיעים אדמות תחת רגלי יושביהן. |
|
||||
|
||||
גם לי מפריעה חברה עם הסכמים לא צודקים. זה לא אומר שאני זורק את הקונספט של "הסכם" לפח. בקשר לצ'ה: ? |
|
||||
|
||||
''גם לי מפריעה חברה עם הסכמים לא צודקים. זה לא אומר שאני זורק את הקונספט של ''הסכם'' לפח.'' אני לא זורק את הקונספט לפח, אני רק חושב שלא מדובר באיזו גזירה משמיים, ושלפעמים אפשר ואף רצוי להפר הסכם. |
|
||||
|
||||
הנה עוד סיבה לכעס כלפיך - אתה קורא לחמושים המגנים עליך נצלנים. נכון שהם נצלנים בפוטנציה, אבל כל אחד הוא כזה, עם או בלי נשק. בפועל, דמם של נצלניך נשפך גם בהגנה עליך מחמושים נחמדים קצת פחות. |
|
||||
|
||||
בזמן שאתה משקיע את מיטב שנותיך וכוחך בהתחלה מחדש במקום אחר, הפוחזים משגשגים ומתרבים. אם בעוד כמה דורות עדיין יהיה לך לאן לעבור, אני אהיה מעוד מופתע. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |