|
||||
|
||||
לא משנה. קטינה, חסרת ישע, יחסי תלות. מבחינתי, מדובר בהפעלת כוח בכל מקרה. אם היא לא מעוניינת בכך, אז הוא צריך כוח פיזי (או איומים בכוח פיזי - שזה אותו דבר). אם האישה לא רוצה אבל הוא מנדנד לה עד שהיא מסכימה, אז אני לא רואה בזה פשע (אחרת הייתי צריך להסגיר את עצמי למשטרה כפושע סדרתי :) אני לא אחראי על בעיות החברות של אנשים. |
|
||||
|
||||
אולי קראת את ''חברה'' (בסגול או מה שזה לא יהיה) בתור ''חברה'' (בפתח או מה שזה לא יהיה), כי אחרת לא ברור לי למה אתה עדיין משוכנע שחייבים לפחות לאיים בכוח פיזי. |
|
||||
|
||||
כי אם הוא מאיים עליה ב''אם לא תשכבי איתי אני אתגרש ממך'', אז הוא לא מפעיל עליה לחץ בלתי לגיטימי. הוא חרא של בעל, אבל דווקא בגלל זה הפתרון לבעיה כנראה מופיע בגוף השאלה. (כאמור, אני לא אחראי לבעיות החיברות של אנשים אחרים) |
|
||||
|
||||
באמת, קשה לי לחשוב על איום גירושין לגיטימי יותר מזה. |
|
||||
|
||||
סביבותיה שגויות. יותר כמו חרא של נישואין, שלא לומר חרא של אשה. אם כגבר נשוי אשתי ההיפותטית תפסיק לשכב איתי, אני לא רואה איך זה יכול לשלא להיגמר בגירושין. אם להמשיך את הקו של קמיר, זה כמו שלומר למתאגרף ''אם לא תסכים להיכנס לזירה ולחטוף בפומבי מכות מבריון, ניקח לך את התואר'', זה תקיפה ואיומים. |
|
||||
|
||||
אם אשתך תפסיק *מרצונה* לשכב איתך, אני מקווה. |
|
||||
|
||||
לפי דת משה וישראל, הבעל מחוייב לספק את צרכיה המיניים של אשתו. ההיפך אינו נכון. |
|
||||
|
||||
לא מבין גדול בתורה, אבל לפי אותם חוקים הוא יכול לגרשה תמיד מכל סיבה שהיא. או לקחת אשה נוספת, אם כבר. הפירוט לגבי מחויבות הבעל, שזו המחויבות הרלבנטית היחידה, משקפת את התפיסה שדיברתי אליה. |
|
||||
|
||||
לא מכל סיבה. הוא צריך לנמק נמק היטב, ותמיד יש עניין עם הרבנות כי ברבנות לא רוצים כל כך לפרק בית בישראל. נכון שבאופן מפתיע, גבר יכול להתגרש מאשתו בנסיבות שאשה לא יכולה להתגרש מבעלה. |
|
||||
|
||||
''אם לא תפסיק להרביץ לי ולילד אני מתגרשת ממך''. |
|
||||
|
||||
לא, אפילו זה לא. מין בנישואין זה קבוע אוניברסלי (נו, טוב, עד כדי נכות רלבנטית של אחד מבני הזוג). ''להרביץ לי ולילד'' זה כבר תלוי-תרבות. |
|
||||
|
||||
חשבתי שאנחנו מדברים על הלגיטימי ביותר ולא על האוניברסלי ביותר. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהם קשורים. או יותר נכון, בוא נאמר שאחד הוא הבסיסי ביותר. נגיד כך: תגובה מידית טובה לאלימות משפחתית היא הסרת האיום. הרחקת הבעל מהאשה זו אופציה אחת, ובסופו של דבר אולי יהיו גירושין. אבל גירושין, לעומת זאת, זו התרת חוזה, שמין זה החלק הבסיסי ביותר שלה. אם האשה לא מוכנה יותר לשכב אם בעלה, בעצם אין חוזה. זה כמו שאם תפסיק להגיע לעבודה ותצהיר שאין בכוונתך להגיע יותר, זו תהיה עילה מובנת-מאליה יותר לפיטוריך מאשר אם תכה את שותפיך לעבודה. למעשה, אם תפסיק להגיע לעבודה, אפשר אפילו יהיה לומר שבעצם התפטרת בעצמך בלי לקרוא לזה כך. זה בגלל שכל הקטע של להיות מועסק על-ידי מעסיק זה שאתה עובד בשבילו, והציפיה שבנוסף לכך גם לא תהיה אלים באה אחר-כך או לא קשורה דווקא לעניין הזה. |
|
||||
|
||||
גם הנאמנות המינית נחשבת למרכיב בסיסי של הנישואין, ובכל זאת גם מין מהצד הוא דבר בסיסי אצל נשואים רבים, ומספרים שאצל גברים זה קורה יותר מאשר אצל נשים. הסירוב המיני אצל נשים נשואות קשור בהרבה יותר מקרים בחוסר נאמנות של הבעל, מאשר סתם ככה ברצון להתנזר. |
|
||||
|
||||
סירוב מיני אצל נשים נשואות קשור לזה שהבעל לא יודע לענג. ואז או שמפשקים רגליים בהכנעה ומביטים בתקרה בסבלנות, או שמסרבים. ואם הבעל לא נאמן, זה מצב של ברוך שפטרנו מעולו של זה. |
|
||||
|
||||
אני מחשיב גם חוסר נאמנות מינית (במיוחד של האשה זה יותר אוניברסלי) כסיבה בסיסית לגירושין באותה מידה. |
|
||||
|
||||
אני כנראה חי בתרבות מאוד לא אוניברסלית, כי אני לא חושב שנישואין הם חוזה שמין הם המרכיב הבסיסי שלו. אולי זה כי לפי התפיסה שלי, מין קודם לנישואין ולא זקוק להם כדי להתקיים, ולכן הנישואין באים לקיים דברים אחרים. |
|
||||
|
||||
מיו הוא הצד השני של הנאמנות, כלומר אם צד אחד אינו מספק מין1, הוא אינו יכול לצפות לנאמנות מהבחינה הזאת. לזה אתה מסכים? 1 לאורך זמן וללא נסיבות בריאותיות וכד' |
|
||||
|
||||
זה נכון (לדעתי) בלי קשר לנישואין. |
|
||||
|
||||
ואני רציתי לומר אותו הדבר, רק ההפך - אוניברסלית, הרבה מאוד פעמים מין הוא רק תוספת על הנישואין, שיסודם בענייני רכוש. |
|
||||
|
||||
אז אם אין רכוש, זו עילה לגירושין? |
|
||||
|
||||
לא - רכוש הוא העילה לנישואין (לא שלך, לא שלך). |
|
||||
|
||||
ואם היה רכוש ועכשיו אין? |
|
||||
|
||||
הלו! ומה עם הילדים? |
|
||||
|
||||
ילדים הם סוג של רכוש, לא? |
|
||||
|
||||
ואני חשבתי שהם סוג של נטל כלכלי. |
|
||||
|
||||
תלוי בכמה הצלחת למכור אותם בסוף. אני רואה בהם השקעה כלכלית. |
|
||||
|
||||
למכור אותם? אז מי ידאג לך כשתזדקן? חשבתי לתומי שזה הרעיון כשאומרים "השקעה". |
|
||||
|
||||
זה מה שאנחנו בשוק העבדים מספרים כדי שהרשויות לא יעלו עלינו. מי שידאג לי כשאני אזדקן זה החסכונות הנאים שיהיו לי בזכות מכירת הילד, אם אני אחנך אותו בצורה מתאימה לדרישות השוק. |
|
||||
|
||||
למה אתה חושב שמכרנו אותם? לא רוצה ש"ידאגו" לי כמו ש"דאגתי" להם. |
|
||||
|
||||
ואם לא תמכור אותם, הם ידאגו לך כשתזדקן? |
|
||||
|
||||
להתגרש מייד מן הלא יוצלח(ית). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |