 |
|
 |
||
|
||||
 |
עקבתי אחרי הנפילות כמעט בזמן אמת. הדבר הראשון שהתברר הוא מיקום הנפילה ומכאן היה אפשר להבין את זהות ההרוגים. ברור שמידת האמפתיה לאנשים מושפעת מהשאלה האם הם דומים לך או לאנשים שאתה מכיר, או האם הם שותפים לגורל שלך. אצלי השאלה הזו ממש לא זהה לשאלה האם הנפגעים הם יהודים או ערבים. אחד הדברים הכי קשים בשבילי במלחמה היה לראות את פגיעת הטילים בוואדי ניסנס. פחות היה מצער אותי אם הטילים היו נופלים, למשל, על הבית של ההוא שאמר שבשבילו הרוגים מפגיעת טיל בישראל הם כמו הרוגים מאסון טבע במזרח הרחוק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אהבתי את הירידה לפסים אישיים. אני חושב שזה הדגים יפה את ההבדל בתפיסות המוסריות שלנו: אני לא מכיר אותך בכלל ולו חלילה היית נהרגת מפגיעת טיל של החיזבאללה זה היה מצער אותי בדיוק באותו אופן אם חלילה השכן שלך היה נהרג בתאונת דרכים או אם חיפאי אחר היה מת מהתקף לב. לעומת זה את אולי מכירה אותי ואולי לא, אבל לו הייתי נפגע מטיל, זה היה פחות נורא בשבילך מאשר פגיעה במישהו אחר שאותו כלל אינך מכירה או במילים אחרות חיי שוים לך פחות מחיי אלמוני וזה לא כי אני משגר טילים על ביתך או מנסה לשדוד אותך, אלא רק מפני שהצער שלי על מוות הוא לא פונקציה של ההד התקשורתי שהמוות הזה עורר. אני לא פילוסוף ולא מומחה למוסר, אבל בעיני הגישה שלי היא יותר נכונה מוסרית משלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטעמי אין כאן עניין של גישה אלא של רגש. משהו במבנה הרגשי שלך נראה בעייתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? מכיוון שהוא מרגיש את אותה מידה של צער כלפי מוות של אנשים שהוא לא מכיר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שהוא אמר, הבנתי שמדובר על מידת הצער שהוא *לא* מרגיש באף אחד מהמקרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיפה הסקת את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא כתב: "חשתי צער מסויים". זה לא צער? לא ברורה לי חוסר הלגטימציה (בזה שאומרים ש"יש בעייה") עם זה שאנשים לא בהכרח מתאבלים על זרים. אנשים הם יצורים מורכבים, וכך גם התגובות הרגשיות שלהם. (כן, הפריע לי שבסקר האפשרויות היו "צער רב" או "אדישות", בלי מקום למשהו באמצע) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכפת לך לפרט מה בעייתי במבנה הרגשי שלי? או לחילופין להסביר למה עומק הצער על מוות של אנשים שאני לא מכיר תלוי: 1. בדת של המתים. 2. באזרחות של המתים. 3. במקום בו מתו. 4. באופן בו מתו. 5. בחשיפה התקשורתית שניתנה למותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
6. ברמת הסיכון שהיו נתונים בה כשמתו, ואשר הביאה למותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן טעיתי בכך שהשתמשתי בדוגמה אישית. בתור דוגמה הייתי צריכה לתת איזור יהודי בארץ שיש לי מעט מאוד משותף עם תושביו. במקום לתת דוגמה בנאלית חשבתי על הגישה שלך, אתה שלא חש שום שותפות גורל עם תושבי המדינה שלך, אלא רק עם מי שאתה מכיר. אם יש מקום בארץ שבו הגישה שלך היא הרווחת, אז זו דוגמה שהייתי צריכה להשתמש בה. לדעתי, אין מקום כזה. "הד תקשורתי"? זה מה שהמלחמה הייתה בשבילך?? שמע, אתה באמת אדם מוסרי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחלתי לכתוב תגובה מנומקת, אבל פתאום הבנתי שלא משנה מה אכתוב, זה לא ישנה לך אז ויתרתי. אין טעם להסביר משהו למישהי שלא מסוגלת להבין את מה שהיא קוראת. וכן. אני אדם מוסרי. יותר ממך בכל אופן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צער או שמחה פרט טפל שאין בו מן העניין. העיקר הוא שהערבים המוסלמים/נוצרים אזרחי המדינה והדגש הוא על מוסלמים שותפים עימנו כעת לגורל המזומן לנו במדינת ישראל - הרי מועמדיהם בכנת השתתפו בהצבעה של הסכם "שלום" זה או אחר, מאחר ולא עלה הסיפק בידם לשלוח את בניהם ובנותיהם לעמוד משמר על הגבולות ולגבות את הצבעתם בנפש ודם באו בעקיפין הקטיושות וגבו את מחירן על הצבעתם דאז. אי אפשר לאחוז במקל משני הקצוות, אנחנו הישראלים שאינם מוסלמים מתנצחים ביננו ובסופו של דבר רובנו עומדים בתור לתשלום על העמדה הנקוטה מי פחות ומי יותר, כך שבסופו של דבר היללות והאשמות קשורים למחדל או מעשה שהם קשורים אליו. בכל מקרה אין בי צער לא על אלה ולא על אלו, היו בחירות זו היתה בחירתנו ועל כך נקבל את התמורה הראוייה לנו "כציבור בוחרים"1 1 מתייחס לכל סבב בחירות באשר הוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ובעברית: מגעילה גזענית, את הנופש בשנה הבאה עשי במקום אחר!) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |