בתשובה לeasy, 21/08/06 16:53
כמעט לא היו מקרים כאלה 403999
האייל האלמוני • בתשובה לeasy יום ב', 21/8/2006, 17:39
לטעמי אין כאן עניין של גישה אלא של רגש. משהו במבנה הרגשי שלך נראה בעייתי.
כמעט לא היו מקרים כאלה 404011
Xslf • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 21/8/2006, 18:14
למה? מכיוון שהוא מרגיש את אותה מידה של צער כלפי מוות של אנשים שהוא לא מכיר?
כמעט לא היו מקרים כאלה 404016
האייל האלמוני • בתשובה לXslf יום ב', 21/8/2006, 18:19
ממה שהוא אמר, הבנתי שמדובר על מידת הצער שהוא *לא* מרגיש באף אחד מהמקרים.
כמעט לא היו מקרים כאלה 404017
easy • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 21/8/2006, 18:28
מאיפה הסקת את זה?
כמעט לא היו מקרים כאלה 404019
Xslf • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 21/8/2006, 18:36
הוא כתב: "חשתי צער מסויים". זה לא צער?

לא ברורה לי חוסר הלגטימציה (בזה שאומרים ש"יש בעייה") עם זה שאנשים לא בהכרח מתאבלים על זרים. אנשים הם יצורים מורכבים, וכך גם התגובות הרגשיות שלהם.

(כן, הפריע לי שבסקר האפשרויות היו "צער רב" או "אדישות", בלי מקום למשהו באמצע)
כמעט לא היו מקרים כאלה 404012
easy • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 21/8/2006, 18:14
אכפת לך לפרט מה בעייתי במבנה הרגשי שלי?
או לחילופין להסביר למה עומק הצער על מוות של אנשים שאני לא מכיר תלוי:
1. בדת של המתים.
2. באזרחות של המתים.
3. במקום בו מתו.
4. באופן בו מתו.
5. בחשיפה התקשורתית שניתנה למותם.
כמעט לא היו מקרים כאלה 404015
האייל האלמוני • בתשובה לeasy יום ב', 21/8/2006, 18:18
6. ברמת הסיכון שהיו נתונים בה כשמתו, ואשר הביאה למותם.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות