בתשובה להאייל האלמוני, 10/08/06 20:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בינת ג'בייל. (bint-jbeil). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"בת ההר"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שם ''אל'' הידיעה, כך שזו ''בת הר'' (אחותה הצפונית של בת ים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה באמת שלא נרחיב גבולנו כך שיכלול את בת הר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיף בהרבה להגיע למצב שאפשר יהיה להפוך את בת הר ובת ים לערים תאומות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיפה אהובתי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פתאום? חיפה היא אם הר ואם ים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי האפשרויות שהוצעו לעיל מעניינות, אך בלתי אפשריות. * חיילנו הגיבורים (אך הבלתי מוכשרים) לא מצליחים לכבוש אפילו רבע כפר שיושב על הגבול. על אחת כמה וכמה הרחבת גבולות המדינה. * תושבי בת-הר יודעים ברובם שתושבי בת-ים גרים על אדמה ערבית גזולה. אין להם כל סיבה להסכין עם אי-צדק שכזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוחה שחיילינו אינם מוכשרים. יש להם, בעיקר, רמטכ''ל ושר בטחון לא מאוד מוכשרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיום ליום המלחמה הזאת מזכירה לי יותר את הבדיחה על כמה ישראלים צריך כדי להחליף גלגל (4 - אחד שיחליף ו-3 שיסבירו לו איפה הוא טועה ואיך אפשר לעשות זאת יותר טוב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט, אבל הבדיחה הפעם היא על חשבון כולנו. בעיקר מפני שהוא אכן טועה בגדול, ומפני שהמסבירים הרלוונטיים - הגנרלים - פורשים את משנותיהם בנדון בתקשורת, ללא היסוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם הם כבר כבשו את בת הרים (במחיר דמים) לא עדיף לפחות להתיישב שם, במקום לתת לשיעים לשוב ולהקים שם תשתית טרור תחת מסווה אזרחי? זה גם יפתור לנו את בעיית פליטי גוש קטיף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק קל: *בת ים נוסדה עוד לפני 1929, כך שזו לא "אדמה ערבית גזולה", אלא אם אנחנו מקבלים את הפירוש ל"אדמה ערבית גזולה" כ"כל מקום שערבי ישב בו אי פעם, ואחת היא אם שילמו כסף וקנו ממנו את הקרקע אם לאו. אפילו אליבא דזוכרות, אין יישוב פלסטינים עקורים דרומית מיפו עד נבי רובין, אז אין מצב שבת ים יושבת על חלק מאדמותיו של כפר ערבי שנחרב בנכבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט תיקנתי אותך ל"בת הרים", אבל אז החלטתי לבדוק שוב במילון, ומצאתי שהריבוי של גַ'בַּל (הר) הוא גִ'בָּאל, ולא "ג'ביל". בירור קצר בויקיפדיה העלה ש"ג'ביל" הוא שמה הערבי של העיר הפניקית הקדומה גְּבָל, שנזכרת כמה פעמים במקרא, וידועה בעולם בעיקר בשמה היווני Byblos (העיר שכנה לחוף הים התיכון, מעט צפונה מבירות של היום). כלומר, "בנת ג'ביל" היא מילולית "בת גבל", אולי מפני שנוסדה ע"י אנשים מיוצאי גבל. למלה "ג'ביל" עצמה אין משמעות בערבית, מלבד, כאמור, התעתיק של השם הלא-ערבי "גבל". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ע"פ ויקי, העיר הזו נחשבת לעיר העתיקה ביותר המיושבת ברציפות. העיר שיחקה תפקיד מרכזי ביבוא הפפירוס ליוון, וזהו מקור המילה ספר ביוונית (biblio?) ומקור המילה bible באנגלית. באותו עניין, מישהו יודע האם האנשים שאנו נלחמים בהם הם יותר כנענים שהתערבו או יותר ערבים שהתכנענעו? מה התיאוריה המקובלת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או איראנים שהתחזבלו.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או חיזבלאים אירוניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הלבנונים מעלים את תנועת ה-a לתנועת e בהרבה מקרים, כך שאכן 'בת-ההרים'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלבנונים, בדיבור, אכן משנים תנועת a ל-e בהרבה מקרים, אבל הדבר לעולם לא משפיע על הכתיבה. לכן جبال ו-جبيل הם לא אותו דבר, אפילו לא אצל הלבנונים. כך שלא "בת-הרים" (ובטח שלא "בת-ההרים"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה שאני מתערבת (ועוד באיחור של כמה חודשים) אבל ''בנת ג'ביל'' היא האלה הכנענית אשרה ובתקופות מאוחרות יותר האלה הפניקית ''בעלת גבל'' שמופיעה בכתבי לוקיאנוס. לבעלת-גבל יש מקדש בכפר עין אבל, שסמוך לעיירה בינת ג'ביל. זאת אומרת, היה לה שם מקדש. היום יש רק חורבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משמעות המילה היא ''גבירה'' או ''אדונית''. כמו שהמילה ''בעל'' במשמעות ''אדון'' שימשה כשם-תואר לאלים פטרונים של ערים או אזורים (בעל-חרמון, בעל-כרמל, בעל-חזור, וכו'), כך גם ''בעלת גבל'' היתה האלה הפטרונית של העיר גבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והשם "בעל" לבדו איננו שם של אל ספציפי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן ולא. במקור, הוא לא. במקור, שם בעל הוא תחילית לשמות של כל מיני אלים מקומיים, פטרונים של ערים, הרים או אזורים גאוגרפיים. במהלך ההיסטוריה, אחד הבעלים הפך לאל חשוב מעבר למשמעות המקומית שלו, ולכן כשאומרים ''בעל'' סתם בלי סיומת של מקום, בדרך כלל מתכוונים אליו. הבעל הזה הוא האל הפטרון של אוגרית, בעל-הדד, אל הגשמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. האם זה רק מקרה שאל הגשמים נקרא "בעל *הדד*"?:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח שהיה אל שנקרא בשם זה בכלל. בתנ"ך הוא מופיע כאל של העיר עקרון. מחוץ לתנ"ך לא נמצא שם כזה באף מקום. אפשרות א': זה עיוות לעגני לשם "בעל-זבול", כלומר בעל-המקדש או בעל המשכן. אפשרות ב': זה כינוי לבעל הדד, שעל פי לוח אוגריתי מסוים הביס שלל יצורים מיתיים ומפלצות קמאיות במדבר, ביניהם זבובים אימתניים. לי אישית אפשרות ב' נשמעת קלושה למדי, לאור העובדה שהכינוי לא מופיע בשום מקום בכתבי אוגרית, העיר של בעל-הדד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עין אבל = אבל בית מעכה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |