בתשובה לסמיילי, 30/05/06 10:09
ולמתקשים: 388347
עוזי ו. • בתשובה לסמיילי יום ג', 30/5/2006, 18:43
חשבתי שזה מובן מאליו: "נניח שאתה ... מגיע לאי בודד ... עם ... עקב גילם [הם] חלשים ממך פיזית באופן משמעותי. ... הם ... זקוקים לעזרתך הצמודה בכל פעולה יומיומית ... ובנוסף על כך גם מייבבים על מר גורלם ומנדנדים לך ללא הרף, דובי-מה-יהיה, דובי-מה-יהיה, דובי-מתי-נחזור-הביתה, דובי-בוא-תעזור-לי, ... הם ... פראזיטים מחוסר ברירה ונודניקים מבחירה".

סאבטקסט:
1. גננות היא מקצוע ולא משהו שאפשר לעשות כלאחר-יד פעם בשבוע.
2. עדיף שיהיו לילד מטפלים מקצועיים והורים מרוצים, מאשר הורים-שהם-מטפלים ותאורטיקנים מרוצים.
3. הבחירה בגינון עצמי היא כמובן לגיטימית, ואני מאחל לכותב המאמר ושותפיו כל טוב. עם זה אני לא חושב שזו בחירה מוצלחת עבור האדם הממוצע, וגם לא שראוי להפעיל לחץ פסיכולוגי מתון כדי שאחרים יעדיפו אותה.
ולמתקשים: 388464
סמיילי • בתשובה לעוזי ו. יום ד', 31/5/2006, 9:32
נראה לי שזה היה מובן מאליו לכל הקוראים מלבד 2 (שאני אחד מהם). למעשה, לי זה עדיין לא מובן, האם הסאבטקסט הוא הדעה של עוזי ו. הדעה שעוזי ו. מיחס לאייל האלמוני, או הדעה שעוזי ו. הסיק מהדיון בין האייל האלמוני לבין דובי קננגיסר?

בכלל, למה שלא לכתוב את הסאבטקסט ישירות? למה להתחבא?
ולמתקשים: 388472
חשמנית על מונית • בתשובה לסמיילי יום ד', 31/5/2006, 10:18
אוף, זאת אני, בתגובה 388154.

סאב... סאבטקסט? אוקיי, סאבטקסט:

"אני פנטזיירית משועממת, לפרט זה יש השפעה משמעותית על חיי ועל פעולותיי, ואם לא תחזיקו אותי - יום אחד אעשה משהו יותר ממשי מלשלוח תגובות לאייל. למשל, אולי אשמיד כמה קוטפי פירות ושואבי מים".

גן:

אני ב-ה-ח-ל-ט לא מהביזנס של הטבע ושות', אבל גידלתי את ילדיי בבית עד גיל ארבע והם שוגרו הגנה, לראשונה בחייהם, הישר לגן קדם-חובה. לדבר זה היו כל מיני השלכות, ברמות משתנות של טראגיות. הנה כמה מהן:

1. עוד הרבה לפני גיל ארבע, אולי בגיל שנתיים וחצי, הם ידעו לענות, הרבה פעמים, לשאלתי: "מי הלחין את זה?" התשובה היתה, בד"כ: "גרשווין!" (אני אוהבת אותו, ואז אהבתי אותו אפילו עוד יותר. כך שזה מה שהאומללים זכו לשמוע, במקום את שרית חדד).

2. הם לא הכירו את מרבית שירי הילדים של עשרים השנים האחרונות, שאותם אני בד"כ לא ממש סובלת. הם הגיעו לגן במצב של בורות מוחלטת, בתחום זה, והשתלטו על החומר ממש מהר.

3. מאחר ואני אדם אנטי-חברתי במיוחד, לא טרחתי, בשנים שהיו עדיין כלואים בידיי, להפגיש אותם עם בני גילם. כשהגיעו לגן, הם נדהמו לגלות שהאלמנט המרכזי באינטראקציה האנושית למיניה מתבטא בזריקת חול. לקח להם המון זמן ללמוד, ולמען האמת עד היום הם לא ממש טובים בזה.

4. גם אחרי הגן, קשה לומר עד איזה גיל, הם חשבו, עקב החינוך הקלוקל שקיבלו אצלי, ששמו של המשורר הלאומי שלנו הוא: "חיים נחמד ביאליק".
ולמתקשים: 388475
ל.ב.פ., תל אביב • בתשובה לחשמנית על מונית יום ד', 31/5/2006, 10:24
נו, והנה הגדרת את התזה שלי בנושא חינוך (פרט לאינטראקציות חברתיות, כי חלק ניכר מאושרי ושפיותי טמונים בלשים את הפרחח שלי ליד הפרחח של ברקת ולשתות איתה קפה תוך כדי אמירה מדי פעם "יופי חמודי, אבל לא למשוך בשערות! ללטף בעדינות!")

וגם לי יש נטיה להקפיד וללמד אותו דברים שנראים לי חשובים (כמו לקפוץ ואיפה הפופיק) לעומד אבא שלו, שטוען שצריך ללמד אותו צבעים וחיות וכאלה מין דברים מיותרים (בשביל מה שילד תל אביבי ידע איך עושה פרה? מתי הוא יתקל באחת ויצטרך לתקשר איתה?).
ולמתקשים: 388481
אנה פרויד על מונית • בתשובה לל.ב.פ., תל אביב יום ד', 31/5/2006, 10:38
מזל שלאבא שלו עוד עומד אחרי כל הצרות שאת עושה והפרות שאת לא עושה.

(איי! תעזבי אותייי! זה את אמרת, לא אני, תקראי את התגובה שלך! אייייי! זה כואב! תפסיקייייי!!!)
ולמתקשים: 388482
ל.ב.פ., תל אביב • בתשובה לאנה פרויד על מונית יום ד', 31/5/2006, 10:41
הצילו! פרוייד מושך לי בצמה! אממממאאאא!
ולמתקשים: 388512
ברקת • בתשובה לל.ב.פ., תל אביב יום ד', 31/5/2006, 11:36
בעיני ללמד לקפוץ זה לא חשוב. נשאר הפופיק, ואת זה כבר עשינו.

_________________
ברקת, בתקופה של אגודל-זרת-בוהן.
ולמתקשים: 388490
סמיילי • בתשובה לחשמנית על מונית יום ד', 31/5/2006, 10:55
4. גם ילדים שמתחנכים בגן חושבים ככה בגיל 4.
ולמתקשים: 388957
דורפל • בתשובה לעוזי ו. שבת, 3/6/2006, 14:13
1. גם סקס אפשר להציג כפעילות מונוטונית, משעממת וקשה, שכרוכה בהרבה סיכונים, ולהגיע למסקנה - יחסי מין צריכים להשאיר לבעלי מקצוע, ולא להפיל את הפרויקט הזה על בני-הזוג המסכנים.
רוב האנשים שואבים סיפוק מטיפול בילדים (ויותר מאשר בקשישים). אלו שלא שואבים סיפוק מטיפול בילדים, הורות אינה אידיאלית עבורם, והם אינם אידיאלים לילדים.

2. נראה לי שכשזה מגיע לטיפול בילדים, שחיקה היא גורם הרבה יותר רציני מהכישורים שאולי מפתחים לאורך הזמן.
ולמתקשים: 389059
עוזי ו. • בתשובה לדורפל שבת, 3/6/2006, 21:22
"אלו שלא שואבים סיפוק מטיפול בילדים, הורות אינה אידיאלית עבורם, והם אינם אידיאלים לילדים". האם זו התאוריה שנועדה להסביר מדוע גננות היא המקצוע המבוקש ביותר במשק?
ולמתקשים: 389061
דורפל • בתשובה לעוזי ו. שבת, 3/6/2006, 21:25
אני לא מבין שני דברים:
1. אתה מתכוון להגיד שיש מחסור בגננות, או להגיד שיש הרבה שרוצים להיות גננות?
2. עבור שתי התשובות האפשריות לשאלה הקודמת, אני לא רואה את הקשר.
ולמתקשים: 389098
עוזי ו. • בתשובה לדורפל שבת, 3/6/2006, 23:27
אני מתכוון להגיד שרובם המכריע של הורי ישראל אינם עוסקים בגננות, ואף אינם מתדפקים בתחינה על דלתות המוסדות להכשרת גננות. ושאם כך, לא ברור מדוע אתה חושב ש''אלו שלא שואבים סיפוק מטיפול בילדים, הורות אינה אידיאלית עבורם, והם אינם אידיאלים לילדים''.
ולמתקשים: 389119
דורפל • בתשובה לעוזי ו. יום א', 4/6/2006, 0:55
עכשיו הבנתי.
ולמתקשים: 389097
האייל האלמוני • בתשובה לעוזי ו. שבת, 3/6/2006, 23:23
כמו שוודאי שמת לב, הטיפול בילדים *שלך* נותן סיפוק קצת שונה מהטיפול בילדי אחרים.:)
ולמתקשים: 389101
עוזי ו. • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 3/6/2006, 23:43
תוך סיכון המוניטין המפואר שבניתי בפתיל הזה, אני מוכן להודות שיש לי (ככל הנראה) יותר ילדים מלכל שלושה איילים ממוצעים‏1, ושאני מטפל בהם 24 שעות ביממה.

הוזכרו כאן בינתיים שלושה מודלים לטיפול בילד בן (נאמר) 4. אפשר לשלוח אותו לגן. אפשר להשאיר אותו בבית עם אחד ההורים. ואפשר להתארגן בקבוצה קטנה, המוזגת את שתי האפשרויות ביחס של 4:1 לטובת גירסה בעייתית של הראשונה (הנחה סמויה: אין אחים קטנים).
מכאן יש לי רק המון סאבטקסט.

‏1 לאייל הממוצע יש ילד וחתול, והוא לא מפסיק לדבר על שניהם...
ולמתקשים: 389103
האייל האלמוני • בתשובה לעוזי ו. שבת, 3/6/2006, 23:47
תפסיק להשוויץ או שאנחנו מזעיקים לפה את ניצה כ'.
ולמתקשים: 389112
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 4/6/2006, 0:24
כמה ילדים יש לניצה?
ולמתקשים: 389122
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 4/6/2006, 1:04
תגובה 297398 ותגובה 297525 שבאה לתקן אותה.
ולמתקשים: 389127
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 4/6/2006, 1:13
תודה.:)
ולמתקשים: 389113
האייל האלמוני • בתשובה לעוזי ו. יום א', 4/6/2006, 0:25
אינני אייל ממוצע כנראה, יש לך פי אינסוף ילדים ממה שיש לי...
ולמתקשים: 389161
ברקת • בתשובה לעוזי ו. יום א', 4/6/2006, 9:15
‏1 חוכמה גדולה. אתה כבר התרגלת, אנחנו עדיין בשוק של ההתחלה.
גננות זה מקצוע קשה 389309
רון גרליץ • בתשובה לעוזי ו. יום א', 4/6/2006, 16:23
"גננות היא מקצוע ולא משהו שאפשר לעשות כלאחר-יד פעם בשבוע."

אני מסכים שזה מקצוע,ואפילו קשה ולא מספיק מוערך.
אבל, האם חשבת פעם למה זה מקצוע שדרושה לו (כיום) כ"כ הרבה הכנה ומקצועיות ?
אולי כי זה בעצם מקצוע שבו מטפלים בילדים/תינוקות שנמצאים בסביבה שהיא לא טבעית ומאוד לא פשוטה עבורם ?
בלי ההורים שלהם, עם הרבה ילדים שכולם בני גילם ועם מטפלים לא מהמשפחה המורחבת שלהם.
לדעתי, האבולוציה האנושית לא הכינה ילדים בגיל שנתיים להתמודד עם מצב כזה ולכן זה כ"כ קשה לטפל בהם שהם נמצאים במצב הזה.

חוץ מזה שאנחנו לא עושים "את זה" כלאחר יד, אלא יותר קרוב לבחרדת קודש, בי הרי מדובר בילדים שלנו (ובמובן מסוים אנחנו באמת מרגישים שכולם שלנו, ולא רק הילד הפרטי שבאמת באמת שלנו).

בנוסף, כפי שענו לך, שחיקה היא גורם מאוד מאוד משמעותי בטיפול בילדים (תשאל כל הורה), כך שאולי עדיף מטפל שפעם בשבוע מתמודד עם זה (ללא תעודה) מאשר אחד שעושה זאת כל יום במשך שנים (עם תעודה).

הערה: אני לא חושב שאין בכלל גננות/גננים ראויים, טובים ולא שחוקים.
גננות זה מקצוע קשה 389312
עוזי ו. • בתשובה לרון גרליץ יום א', 4/6/2006, 16:44
הפתרון שלך (גננות צריכות הכשרה ארוכה כי הן עובדות בגן ילדים ולא בבית שהוא "סביבה טבעית") מאד לא סביר.
גן ילדים מודרני בנוי סביב הילדים ובשבילם: פינות משחקים, פינת מוזיקה, ארגז חול, כסאות, שולחנות עבודה, ואפילו שירותים, כיור ומראה בגובה שלהם. לגן יש ציוד ייעודי שההורים בדרך כלל לא יכולים לקנות (תוף מרים), עובדים שאתם לא תשכרו (מנקה, עוזרת-גננת עם מספרי זיג-זג, מבשל, מנגנת). יתרון הגודל מאפשר לגננת והעוזרת להשקיע בתפאורת חצבים לכבוד הסתיו יותר זמן מאשר חמישה הורים במשרה חלקית. שלא לדבר על מספר שירי הילדים שהיא מכירה ואתם כבר שכחתם.

"ובמובן מסוים אנחנו באמת מרגישים שכולם שלנו". גם הגננת (לזה צריך קצת מזל, כמובן, אבל מכיוון שאף גננת לא משלמת לי אחוזים, אני אפסיק כאן).
גננות זה מקצוע קשה 389315
האייל האלמוני • בתשובה לעוזי ו. יום א', 4/6/2006, 16:53
השאלה היא עד כמה הצוות המיוחד והציוד הייעודי באמת חשובים?
גננות זה מקצוע קשה 389328
רון גרליץ • בתשובה לעוזי ו. יום א', 4/6/2006, 18:24
"עובדים שאתם לא תשכרו (מנקה, עוזרת-גננת עם מספרי זיג-זג, מבשל, מנגנת)"
מה אנחנו כבר לא יכולים לנקות אחרי הילדים שלנו ולבשל להם ?
צריך מישהוא מקצועי שינקה אחריהם ויבשל להם ?
אולי גם בבית אחה"צ ?

וחייבים צעצועים מקצועיים (מספרי זיג-זג) ופינות משחקים/מוזיקה וכ"ו ?
איפא זה כתוב כל הענין זה ?
מה מוביל אותך לחשוב שזה יותר נחוץ לילדים מאשר להיות עם ההורים שלהם או עם אנשים שהם תופסים כחלק מהקהילה שלהם / משפחה מורחבת ?

ד"א גם בגן הורים יש משחקים, כלי מוסיקה ואצל האמידים ביננו ראיתי פעם אחת אפילו מספרי זיג-זג.
אני תמיד לוקחת על עצמי את התפקיד כפוי הטובה הזה 389331
האייל האלמוני • בתשובה לרון גרליץ יום א', 4/6/2006, 18:51
מר גרליץ החביב, נדמה לי שעוזי לא יהיה מרוצה ממעשיי, ובכל זאת, בסוד, ביני לבינך: על תגובותיו של הנ"ל משוך חוט של הומור - הומור דק-מן-הדק בתגובה 389312, ועוד הומור הרבה פחות דק, אממ... הומור ע-ב-ה, למען האמת - בקודמתה, תגובה 388347.

דברים שנחוץ לעשותם בחרדת קודש, עשה אותם בחרדת קודש. את שאר החיים, כולל התגובות באייל - קח בקלות. דבר זה יבטיח לילדתך המתוקה אב שליבו חזק, הבעת פניו צחקנית ושפתיו שורקות מנגינת לכת עליזה.

מספרי זיג-זג, אגב, אינם צעצוע כלל ועיקר. מאחר ורק אצל האמידים שביניכם ראית מן הללו, אני מוכנה לקנות לכם מספריים כאלה - אך השתמשו נא בהם *אך ורק* אתה וזוגתך, לשם הכנת כובעי ליצנים (?) וברכות שנה טובה (??), ודאגו נא שהזוג הנ"ל או כל חפץ אחר שאיננו בטיחותי - לא יגיעו לידי ילדתכם ולא לידי שאר ילדי הגן.
אני תמיד לוקחת על עצמי את התפקיד כפוי הטובה הזה 389335
עוזי ו. • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 4/6/2006, 19:15
אותך לגננת.
גננות זה מקצוע קשה 389334
עוזי ו. • בתשובה לרון גרליץ יום א', 4/6/2006, 19:14
הרי לך, גננת מקצועית לא תעלה בדעתה שמספרי זיג-זג הם צעצוע... ברור שאביזרים הם לא דבר חיוני. גם "סביבה טבעית" (=הסלון של אבא ואמא) לא.
אבל את ההבדל העקרוני בין צוות הגן לבין החברים שלכם אני עדיין לא מבין. עבור הילדים, הגננת (ושאר הצוות) הם לחלוטין "חלק מן הקהילה שלהם".
גננות זה מקצוע קשה 389336
האייל האלמוני • בתשובה לעוזי ו. יום א', 4/6/2006, 19:18
סלח לי, נכבדי, אבל אתה מדבר שטויות. בשביל מה להוציא כסף על תוף מרים? אם תתעמק במשנתו של המחנך מר יאנוש דורפצ'אק, הפרושה כאן לאורכן ולרחבן של התגובות - תלמד כי כמה פליקים מושכלים ומחושבים-היטב יוכלו להפיק את אותו אפקט (בעצם, אפשר לומר - "להפיק*ט* את אותו אפקט) צלילי, בצירוף לקח חינוכי שלא במהרה יישכח.

גם חבר הכנסת הרב רביץ המליץ בשעתו, בחום רב, לחבוט מעט בילדי ישראל ע"מ שיגדלו למצוות ולמעשים טובים. אצלו זה לא נקרא "פליקים". היה לו איזה שם חיבה מיוחד לעניין הזה - משהו כמו "פלאסקאלאך", או אולי - "זעצאלאך". לצערי אינני זוכרת, וחבל. זו היתה מין מילה כזו שהעלתה בלב השומע תחושת משפחתיות, חמימות, רכות וחיבה, ואצל חלק מן השומעים - בוודאי גם חשק מיידי, מין דגדוג ממריץ באצבעות - לממש את ההמלצה לאלתר. חבל, באמת, שלא רשמתי את מילת הקסם בזכרוני. אם מישהו זוכר - שיספר לי.
גננות זה מקצוע קשה 389407
דורפל • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 5/6/2006, 0:51
משמיץ אמיץ, אודה לך אם תחדל לשים דברים בפי.
גננות זה מקצוע קשה 413600
א-ב בחינוך ביתי • בתשובה לעוזי ו. יום ג', 3/10/2006, 19:44
בטח קשה עוזי, מדובר על יצירת סימולטור לכאורה לחיים, כשבמציאות העגומה של ימינו אסור לגננת אפילו להוציא את הילדים מפתח שערי הגן לראות את העץ שממול משיר את עליו.

כל גננת צריכה לקבל צל"ש על כך שהילדים שורדים פיסית. זהו.

אף אינקובטור לא מחליף רחם ביעילות, אף סימולטור לא מחקה מציאות ביעילות.

מה שמפליא אותי איך תוך 100 שנים של החלטה פוליטית להפקיד ילדים במוסד, אנשים באמת מאמינים שאין דרך אחרת?!.

המוסד עושה עבודת קודש לילדים שהם בסיכון או שההורים שלהם לא מסוגלים לתת להם חיים סבירים, לגבי הכלל?
שיעלו ויבואו לדיון החמוד הזה אותם "הילדים" שגדלו "בדרך מקצועית" בבתי הילדים בקיבוצים של שנות החמישים.
גננות זה מקצוע קשה 414061
איציק ש. • בתשובה לא-ב בחינוך ביתי יום ה', 5/10/2006, 21:53
תתפלא למצוא ביניהם מכל הסוגים; לא רק כאלה שסבלו ועברו טראומות.
גננות זה מקצוע קשה 413604
ברקת • בתשובה לעוזי ו. יום ג', 3/10/2006, 19:59
זה מזכיר לי שמישהי פעם שאלה, מי יודע איפה אפשר לקנות צעצועים שיאפשרו לילד להתנסות בשריכת שרוכים וכפתור כפתורים. אמרתי לה: חולצות ישנות, נעליים ישנות. והיא אמרה: נו, באמת.
גננות זה מקצוע קשה 413727
דורון הגלילי • בתשובה לברקת יום ד', 4/10/2006, 8:26
אצלנו במשפחה אנחנו כל כך עניים, עד שאין לנו כסף לנעליים וחולצות ישנות. גם אני (מזמן) וגם ילדי נאלצנו להשתעשע בבגדים ובנעליים שבהם השתמשנו (גם) לייעודם המקורי.
זה הרבה יותר שווה, כי זה על באמת.
גננות זה מקצוע קשה 413794
האייל האלמוני • בתשובה לדורון הגלילי יום ד', 4/10/2006, 13:45
איזה מסכנים! מה עם לשכת הרווחה באיזורכם?
גננות זה מקצוע קשה 487429
האייל האלמוני • בתשובה לדורון הגלילי יום ב', 11/8/2008, 23:08
מה? אנחנו היינו צריכים לתפור את החולצות והנעליים שלנו! ואז עוד היו אומרים לנו להתאמן בלשרוך ולכפתר.
גננות זה מקצוע קשה 487435
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 11/8/2008, 23:41
מה? אנחנו גרנו בתוך נעל!
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות