|
||||
|
||||
אני לא הייתי מכניס את עניין הסרטן, שכן יש לו השלכה אישית על כל אחד מאיתנו (ישירות או דרך מכר/חבר). כשהתעתי את הסקר ניסיתי לחשוב על מאורעות בעלי חשיבות גלובלית1, לא אישית. הימור: הסרטן ייקח, בגדול. ____________ 1- הניק מחייב. |
|
||||
|
||||
מציאת התשובה לשאלה... למה יש לטווס זנב גדול! [אסתי, נדהמת ממה שהולך שם, בדיון ההוא] |
|
||||
|
||||
כבר יש תשובה - עקרון ההכבדה. או שאתה לא מאמין בזה? מה לגבי הפיג'מה של הזברה? מדוע ולמה? |
|
||||
|
||||
הנטיה, גם בתקשורת, היא לתת איזה מעמד מיוחד, כביכול בלתי נתון לדיון על בריאות ואריכות ימים. אחרי שתימצא תרופה לסרטן יגלו שבכל זאת מתים ממשהו אחר בסביבות גיל 85. באותו הקשר יש לשים לב לדיון בתוספת התקציב לסל הבריאות. האם יש באמת קשר בין בריאות הציבור לתוספת תרופות חדשות לסל הבריאות? מסופקני. |
|
||||
|
||||
בנוגע לסרטן, הבעיה המשמעותית היא לא כשמתים ממנו בגיל 85, אלא כשמתים ממנו בגיל הרבה יותר צעיר. בכל מקרה, עם גישת ה"בכל מקרה מתים ממשהו" היינו חיים היום (ואני משתמש במונח 'חיים' באופן מטאפורי, כי ספק רב אם היינו חיים באמת) בלי אנטיביוטיקה, בלי ניתוחים סטריליים ובלי חיסונים. אם גישת ימי הביניים הפאטליסטית שלך הייתה שלטת, פלמינג, ליסטר ופסטר לא היו מגלים את הגילויים המשמעותיים שלהם. ממצד שני, בגישתך, היינו חוגגים עם עם תמותת תינוקות בשמיים, תוחלת חיים ממוצעת נמוכה ב-20 שנה (והכוונה, כמובן, היא לא שאנשים היו מתים בגיל 60, אלא שהרבה יותר אנשים היו מתים בגיל 30 ממה שבימינו נחשב שטויות) ועם חיים שבהם כל פציעה, ניתוח או שיעול מבשרים אפשרות ממשית מאוד של מוות בטרם עת. תודה לאל שעדיין יש אנשים שחושבים שיש קשר מסוים בין התרופות הזמינות בסל הבריאות ובין בריאות הציבור, ובין מחקר רפואי ואיכות החיים שלנו. איך היית מרגיש אם אחרי ניתוח היה מתגלה אצלך (או חמור יותר, אצל בן משפחה) זיהום חמור, והרופא היה אומר "אתה ממש צריך אנטיביוטיקה, ומייד.. לצערנו סל הבריאות אינו מכסה אותה, כך שאם אין לך דודה עשירה, תאלץ למות בשקט."? זה בדיוק הקשר בין בריאות הציבור ובין סל התרופות. כרגע, תודה לאל, האנטיביוטיקה עדיין זמינה לציבור במקרים כאלו. |
|
||||
|
||||
זו אחד המקרים הנדירים שבהם גם לפני קריאת התגובה המקורית היתה לי תחושה שאתה מגיב לאיש קש. נשמע לי נכון מאוד שגם אם תימצא תרופה לסרטן, תקום מחלה קטלנית אחרת תחתיה. זה כבר קרה בעבר. אגב, יובל רבינוביץ' פעם כתב מאמר (בפא''צ) על כך שהרבה מאותן ''תרופות מצילות חיים'' בסל הבריאות, בעצם רק מאריכות חיים - לרוב בחודש עד שלושה חודשים. פרק זמן חשוב וקריטי עבור החולים ובני משפחותיהם, כמובן - אבל מכאן לגזור ''קשר ישיר לבריאות הציבור'' ו''איכות החיים שלנו'' זה קצת מפליג. |
|
||||
|
||||
קשה מאוד להבדיל בין תרופות מאריכות חיים לתרופות מצילות חיים. בפרט אם הן מאריכות חיים שהם *חיים* ממש, לא כשל שרון, נאמר. ופרט לאור העובדה שלפעמים הן יכולות להאריך את חייו של חולה עד השלב שבו נמצאת תרופה מצילת חיים באמת למחלתו. |
|
||||
|
||||
מסכימה (חוץ מאשר למשפט האחרון שלך - אבל אופטימיות עדיין לא הזיקה לאף אחד). |
|
||||
|
||||
זו הבעייתיות הקשה של הנושא. אצלי בבית התרופות הללו האריכו את החיים במספר שנים; הן עלו עשרות אלפי שקלים בחודש למערכת הבריאות. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שסרטן הוא ככל מחלה, מדובר יותר בכשל. |
|
||||
|
||||
התגובה מאוד אופיינית וממסד שלם חי מהפטישיזם הזה של הרפואה המודרנית. המורה שלי בבית הספר לרפואה אמר לנו פעם בהרצאה שיותר אנשים חיים מסרטן מאשר אנשים שמתים ממנו. האיש, אגב נפטר מספר שנים לאחר מכן מסרטן דוקא... |
|
||||
|
||||
מרת ברקת יקרה! לא בדיוק הבנתי את התואר "איש קש". האם כוונתך שמדובר בעמדה שהיא פרובוקציה ולא טענה של ממש? אם זו הכוונה הריני להצהיר שממש לא! אחד הטקסטים המדעיים הראשונים שקראתי באוניברסיטה התייחס לשאלה מהו הגורם להארכת תוחלת החיים בעולם המודרני והסוגיה הזו מעסיקה אותי מאז כבר יותר משלושים שנה. אפילו עשיתי על זה איזו עבודה. התגובה האינסטינקטיבית של דודי להערתי משתמשת בכל הסטריאוטיפים שהרפואה מוכרת לנו, שאף אחד מהם, אף כי יש בהם הרבה אמת, איננו נכון כפשוטו ואיננו מסביר את התופעה של הארכת תוחלת החיים במאה העשרים. |
|
||||
|
||||
הביטוי "איש קש" כוונתו כאן בד"כ להגזמה/הגחכה של הטענה שאתה אתה מתווכח. |
|
||||
|
||||
חשבתי שמוסכם שהסיבה היא שיפור ההיגיינה. |
|
||||
|
||||
אבל זה מסביר את העניין רק לגבי הגויים. היהודים תמיד נטלו ידיים בזמנים הנכונים. |
|
||||
|
||||
אפילו למרעילי-הבארות האלה לא היו מערכת ביוב ומים זורמים בבית. |
|
||||
|
||||
היגיינה ותזונה. |
|
||||
|
||||
עבר הרבה זמן, אבל אתם יכולים לתת קישור למאמר של יובל רבינוביץ'? (הוא רופא נכון?) |
|
||||
|
||||
ממש במקרה הגעתי להודעה הזו. היית יכולה לפנות אלי. היות שלא רשמת את כתובת הדואר האלקטרוני שלך, ספק אם תראי את תגובתי. בכל אופן, כנראה שאת מחפשת את המאמר מגבלה תקציבית וסל התרופות. |
|
||||
|
||||
ועדיין - היתוך קר הרבה יותר חשוב. מקור אנרגיה זול, יעיל ונקי יפתור הרבה בעיות שהאנושות סובלת ממנה היום. זה גם ישפיע על התמותה מסרטן גם בצורה ישירה (פחות זיהום של הסביבה) וגם בעקיפין (אפשר יהיה להפנות יותר משאבים למחקר רפואי). |
|
||||
|
||||
אני לא בחרתי בסרטן, לא מפני שאני חושבת שלא כדאי למצוא לו תרופה, אלא מפני שאם ימצאו תרופה לזה - תצוץ מחלה חדשה. ויש דברים יותר חשובים לדאוג להם (אני לא בטוחה שהם נמצאים בסקר). |
|
||||
|
||||
אנחנו מעדיפים להתרכז בדברים שיש סיכוי שיקרו במהלך ימי חיינו, או לפחות בדורות הקרובים. |
|
||||
|
||||
טוב, אם אנחנו מדברים גם על "הדורות הקרובים", זה כבר תלוי במידת האופטימיות שלך, לא? |
|
||||
|
||||
ימצא פקק לחור באוזון, תומצא תרופה לסרטן, תוקם התנחלות במאדים, והאפשרות ההומוריסטית בסקרי האייל תבוטל לפני שיהיה שלום. |
|
||||
|
||||
למה "אם ימצאו תרופה לזה- תצוץ מחלה חדשה"? יש איזה חוק טבע שאינני מודע לו, שאומר שחייבות לצוץ מחלות חדשות? |
|
||||
|
||||
איני מתיימרת להיות בקיאה בחוקי הטבע, אך נסיון העבר מוכיח שממש כפי שהתגברנו על מחלות ישנות, צצות להן בעת המודרנית מחלות חדשות וקטלניות, שעליהן צריך להתגבר. יש מעין תהליך מתמשך - למצוא מרפא למחלה נוכחית, ואז צצה מחלה חדשה וצריך למצוא מרפא בשבילה, וכן הלאה. דוגמא טריויאלית היא איידס. |
|
||||
|
||||
איידס זו מחלה שאינה פוגעת בפוטנציאל לתוחלת החיים, אלא רק בתוחלת החיים של מיעוט קטן באוכלוסיה (קל וחומר במערב), לכן זו לא דוגמא טובה (לדעתי). ביום שימצאו תרופה לסרטן לא יעלה במאומה הסיכוי שלי למות מאיידס (תחת ההנחה שאני נשמר לנפשי במידה מספקת). לעומת זאת, מחלות רבות שנובעות מחוסר הבנה/שליטה של תהליך הזקנה, כן פוגעות בתוחלת החיים של אילו שניצלו מהפגעים שבדרך. מחלת האלצהיימר תפגע ברוב האנשים שיעברו את גיל תשעים, אלא אם תימצא תרופה. מציאת פתרונות למחלות גורמת לשתי תופעות בשני מישורים, לא בהכרח באופן סימטרי : הראשונה היא העלאת כמות האנשים שמגיעים לגיל מבוגר, השניה היא העלאת הגיל המבוגר אליו מגיעים אנשים. בעוד בראשון אנו קוצרים הצלחה מסחררת במתאיים השנים האחרונות, בשני חל קידום זוחל לכל היותר, כאשר החסמים שהיו מונחים לפנינו לפני אלפיים שנה מונחים גם כיום. אין פירושו שכך עתיד הדבר להימשך, אולם זו תמונת המצב כיום. ללא ספק גיל מבוגר מביא לאתגרים חדשים (להבדיל ממגפות שהקשר ביננו לבינן טרם הוכח), אבל לשלול את הטיפולים הקיימים והצורך לקדם אותם משום האתגרים שבדרך זה לשפוך את התינוק עם המים. |
|
||||
|
||||
לא באפריקה. קראתי שהאיידס עבר את המלאריה, כגורם המוות הראשון במעלה. |
|
||||
|
||||
אנחנו מדברים על טובת המין, איידס לא נכנס לחמישיה הפותחת בגורמי מוות, זה גם לא גורם שיעלה בחשיבותו (אבסולוטית) אם יוסרו גורמים אחרים (להבדיל מסרטן, שיהפך לגורם מוות חשוב יותר ככל שנמצא יותר תרופות לגורמים אחרים). |
|
||||
|
||||
בבוצואנה וזימבבואה 30% מהאוכלוסיה נגועים באיידס. ויש מקומות שבהם 90% מהאוכלוסיה נגוע. |
|
||||
|
||||
במערב, בו קיימת מודעות לאופן ההידבקות, אמצעי מניעה בשפע ותרופות לבלימת המחלה, האיידס אינו ולא יהיה מחלה בעלת ממדים של מגיפה. כמו כן, הואיל והאיידס איננו מחלה של הגיל המבוגר, שכיחותו לא תעלה אם יימצא פתרון לסרטן או למחלה אחרת. בכלל, דומני שיום אחד יגיעו ההיסטוריונים של האפידמיולוגיה למסקנה שהאיידס היא המחלה שבה היה הפער הגדול ביותר בין מידת הפניקה הציבורית והמשאבים שהוקצו להתמודדות לבין הסיכון האמיתי. דווקא המדינות בהן האיידס היא מגפה נוראה אינן זוכות לקבל כמעט כלום מפרותיו של כל המאמץ הזה, כי המערב מעדיף את רווחיהן של חברות התרופות על חייהם של מיליונים - אחרי הכל הם רק איזה כושים באפריקה. |
|
||||
|
||||
"המערב מעדיף את רווחיהן של חברות התרופות על חייהם של מיליונים - אחרי הכל הם רק איזה כושים באפריקה" מי משקיע מאמץ וכסף בפיתוח תרופות? נכון, מדינות המערב (יותר נכון "הצפון"). מי מסכן את משאביו ואת זמנו לשם כך? נכון, חברות התרופות ובעלי המניות שלהן. ומי זוכה בקיתונות של בוז הודות למאמציו? באמת תודה. תרופות, לא מוצאים כך סתם ברחוב. צריך להשקיע המון בחיפושן, ולשם כך צריך הרבה מאמץ. כדי לשכנע הרבה אנשים להתאמץ צריך אחד משניים: להבטיח להם הרבה כסף אם הם יצליחו (המערב) או להבטיח להם הקלות בגולאג אם הם יצליחו (המזרח). אם יש לך טריק אחר, ספר לנו. חיי מיליונים תלויים בכך. |
|
||||
|
||||
שיטת פסטר |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שחימום חולי איידס ל60 מעלות במשך חצי שעה יועיל להם. |
|
||||
|
||||
פסטר? הוא לא התעשר מהמחקרים שלו? |
|
||||
|
||||
ראשית, אעלה כאן השערה, ואתה מוזמן להעלות השגות עליה: בעיני המערב, חייהם של שחורים באפריקה שווים הרבה פחות מאלה של לבנים באירופה או באמריקה, והוא משקיע מינימום מאמץ בסיוע להם. לשון אחרת: אילו ארועי דארפור היו מתרחשים באירופה, כבר מזמן היינו רואים מעורבות צבאית מערבית, ואילו רעב המוני מהסוג שפוקד לעתים מזומנות מדינות באפריקה המזרחית היה פוקד מדינה אירופית כלשהי, היא היתה זוכה לפי כמה וכמה יותר סיוע מאשר זכתה, נניח, רואנדה בזמנו. אכן, כדבריך, חברות התרופות משקיעות סכומים ניכרים בפיתוח תרופות, והן זכאיות לגמול על כך. עם זאת, יש לזכור כמה דברים: 1. חברות התרופות מקבלות בלי לשלם אגורה את פירותיו של מאמץ מחקרי אקדמי רחב היקף, בין באוניברסיטאות ובין במכוני מחקר ממשלתיים כמו NIH בארה"ב ודומיו. מאמץ זה ממומן ע"י הציבור. גם הכשרת החוקרים וכיו"ב ממומנים ע"י הציבור, כך שהטענה כאילו רק החברות הן שמשקיעות את משאביהן רחוקה מלהיות נכונה. 2. אפריקה אינה שוק משמעותי עבור החברות, כיוון שכמעט איש שם אינו יכול לעמוד במחירי התרופות לאיידס. יוצא מכך שכל מכירה של תרופה שם, אפילו בסנט אחד יותר מעלות הייצור וההובלה, היתה יכולה להיות רווח נקי לחברות. למרות זאת, החברות אינן מוכנות למכור את התרופות במחיר מוזל במדינות אלה, ואף לא לאפשר ייצור עצמי שלהן שם (הממשל האמריקאי מסייע להן בכך ע"י נפנוף השוט מעל ראשיהן של מדינות שהיו מוכנות להפר כמה חוקי זכויות יוצרים כדי להציל מיליונים מאזרחיהן). הסיבה לכך היא חששן של החברות מזליגה של תרופות בחזרה למערב ופגיעה ברווחיהן שם. 3. מן האמור לעיל עולה שאפשר לפתור את הבעיה באחת משתי דרכים (ואתה מוזמן לחשוב על עוד): א. הקמת מערכת יעילה למניעת זליגת תרופות. ב. ניתן להעריך את הרווח הצפוי מתרופה לאורך חייה עד זמן פקיעת הפטנט, ולחייב את החברה למכור במחיר עלות תמורת תשלום הסכום הזה. העלות של הפתרון הזה נראית אולי מפחידה במבט ראשון, אבל אם לוקחים בחשבון את העובדה שמרבית הרווח הזה ממומן ממילא על ידי ביטוחי בריאות (שבחלק גדול מהמקרים, לפחות, ממומנים ע"י המדינה) והורדת עלויות התרופה תחסוך להם סכום מקביל, העסק נהיה הרבה פחות יקר. אפילו ללא חישוב זה, ניתן היה לרכוש את כל הזכויות על התרופות תמורת פחות מאחוז מעלות המלחמה בעיראק - ולהציל, כפי שאמרת, את חייהם של מיליונים. אוטופי? אולי. אני נוטה להאמין שאם עשרות אחוזים מתושבי, נניח, ספרד, פורטוגל ובלגיה היו חולים וללא אפשרות לממן תרופות, במקום תושבי בוצואנה או נמיביה כבר היינו רואים פתרון כזה. |
|
||||
|
||||
2. "אפריקה אינה שוק משמעותי עבור החברות, כיוון שכמעט איש שם אינו יכול לעמוד במחירי התרופות לאיידס. יוצא מכך שכל מכירה של תרופה שם, אפילו בסנט אחד יותר מעלות הייצור וההובלה, היתה יכולה להיות רווח נקי לחברות." - לא הבנתי, אתה יכול להסביר את זה? מעבר לכך דבריך משכנעים, אך יש להוסיף כי באפריקה רווחות מיני אמונות עממיות המקשות על הביצוע. בתוכן אמונה קשה לעקירה, כי האיידס ניתן לריפוי באמצעות קיום יחסים עם נערה צעירה (בגירסאות מסויימות - עם נערה בתולה). זהו אחד האופנים בו מתפשטת המחלה, כך ששיווק תרופות נטו לא יועיל במאומה. השיווק יועיל רק אם ילווה במערך מסובך למדי של חינוך, הסברה ו*פיקוח* (פיקוח העשוי להיות בעל אופי מאוד לא דמוקרטי) תוך שיתוף פעולה עם כוחות מקומיים - דבר שאינו קל לביצוע. |
|
||||
|
||||
כוונתי היתה כזו: לחברה עולה ייצור, אריזה והובלה של חפיסה אחת של כדורים חמישה דולר, נניח. בעולם המערבי היא מוכרת את החפיסה בחמש מאות דולר, ויש בכך הגיון כיוון שהחברה השקיעה מיליארד דולר בפיתוח וניסוי התרופה. כמו כן, במערב יש לרוב בני האדם ביטוח בריאות המכסה חלק מכריע מעלות התרופה, ובכך מגלגל אותה, למעשה, על החברה כולה. לעומת זאת, באפריקה יש עשרות מיליוני חולים, אך בודדים מביניהם מסוגלים לעמוד במחיר של חמש מאות דולר או קרוב לו. לכן מכירות התרופה באפריקה הן אפסיות. אילו היתה התרופה נמכרת באפריקה במחיר של שישה דולר לחפיסה היו כמה מיליוני חולים יכולים להרשות אותה לעצמם, והחברה היתה מרויחה רק דולר מכל אחד מהם עבור כל חפיסה, אבל גם זה דולר יותר ממה שהיא מרויחה שם היום. לגבי החינוך והפיקוח, אין ספק שכאן יש בעיה שהאחריות לה צריכה ליפול קודם כל על השלטונות המקומיים - כמובן, סוכנויות הרווחה של האו"ם וגופים דומים יכולים לסייע, אבל לא להחליף את המקומיים. |
|
||||
|
||||
הזכרתי ש*מדינות* המערב הן המממנות והמבצעות של המחקר התרופתי. אותי לא מפתיע בכלל שלציבור המממן חשובה קודם כל בריאותו, ורק אחר כך בריאותם ושלומם של אנשים שהוא לא מכיר. הפתרונות שלך טיפה מפחידים אותי - אני מאוד לא רוצה פקיד שיקבע את ה"מחיר הנכון" לתרופה, ואני לא מאמין שאפשר יהיה למנוע "שוק שחור" של תרופות. אם במצרים מחיר התרופה הוא מחיר עלות, מה ימנע מקופת חולים לקנות אותן שם? ומי יחליט מה ה"מחיר הנכון" של התרופה בישראל? אגב על כמה זמן מדובר? מתי יפוג תוקף הפטנט על התרופות המדוברות? זה לא משהו כמו שבע שנים בסך הכול, כלומר עוד שלוש שנים מעכשיו? |
|
||||
|
||||
ברור שלציבור חשובה קודם כל בריאותו, אבל ברגע שהידע נוצר הוא יכול להועיל לאחרים מבלי לפגוע ביוצריו. אין כאן משחק סכום אפס. גם אני לא רוצה, עקרונית, פקיד שיקבע את "המחיר הנכון" לתרופה (אגב, כידוע, פקיד קובע את מחיר הלחם שאתה אוכל - זה לא מפחיד?), אבל מפחיד אותי יותר מנהל שקובע אותו כך שבידיו הבחירה מי יחיה ומי ימות, והשיקול שמניע אותו הוא מיקסום הרווח. אילו שפעת העופות היתה הופכת למגפה עולמית המאיימת על מאות מיליונים והיה מתברר שרק תרופת הטמיפלו מסוגלת למנוע או לרפא אותה, היתה בידי היצרנים יכולת להרוויח מאות מיליארדי דולרים באמצעות קביעת המחיר על פי עקומת הביקוש וההצע הידועה משיעורי הכלכלה - מה שהיה מביא למותם של מיליוני עניים. במצב כזה אין לי ספק שממשלות היו עושות את מה שאני מציע, כלומר - מלאימות, למעשה, את התרופה והופכות את החברה לקבלן משנה לצורך פיתוח וייצור שלה. לא אידאלי? נכון. עדיף ממותם של מיליונים? לי אין ספק בכך. פטנט על תרופות הוא, עד כמה שידוע לי, לשבע עשרה שנה. לפני שנה-שנתיים נקלעה ישראל לסכסוך עם ארה"ב בגלל ניסיון להגמיש קצת את החוקים כאן כדי לסייע לחברת "טבע" לקצר את ההליכים. לא לסייע לה לשווק תרופות מקבילות (גנריות) לפני תום הזמן, אלא רק לפתח ולנסות אותן - גם זה אסור, מה שהופך בפועל את הגנת הפטנט לארוכה יותר. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין משהו. אם כרגע לא קונים באפריקה כלום אבל יש שוק גדול מאוד לתרופות - למה חברות התרופות לא מוכרות שם, במחיר שאפשר לעמוד בו? הרי זה עדיין יתרום להן רווח נוסף. האם החשש הוא שכל הלקוחות המערביים ירוצו לאפריקה כדי לקנות שם את התרופה? |
|
||||
|
||||
אני מניח שמייד יקום יזם זריז ירכוש תרופות באפריקה, ייבא/יבריח אותם למערב, וימכור ברווח עצום, גם אם יקצץ במחיר. |
|
||||
|
||||
אם כך, מה יכולות חברות התרופות לעשות? אם הן ימכרו לאפריקה, קרוב לודאי שהרווחים שלהן מהמכירות בעולם כולו לא יכסו את ההוצאה הראשונית שלהן, לא? |
|
||||
|
||||
סביר להניח שאת ההוצאה הראשונית שלהן על איידס, לפחות, הן כבר כיסו מזמן. |
|
||||
|
||||
אה, אתה מדבר על התרופות שקיימות כבר כל כך הרבה זמן עד שההוצאה הראשונית שלהן כוסתה? מתי באמת פג הפטנט עליהן? |
|
||||
|
||||
אמרו כאן באיזה מקום שזה עניין של 17 שנה. אבל יש להניח שאת ההוצאה הראשונית מכסים הרבה קודם. |
|
||||
|
||||
זה בהחלט מקום להביא עוד נתונים. |
|
||||
|
||||
שבע שנים. |
|
||||
|
||||
מתי החלו להפיץ את הקוקטייל המפורסם? כי נראה לי שהרבה לפני שתקום הבירוקרטיה העולמית לפיקוח על סחר בתרופות, כל פירמה תוכל לייצר אותו בעצמה. |
|
||||
|
||||
מתי בדיוק אין לי מושג, אבל לפני הרבה יותר מ-7 שנים. |
|
||||
|
||||
http://www.walgreens.com/library/ask/aapById.jsp?aap... אם כן: תוקף הפטנט הוא שבע עשרה שנים, זמן הבלעדיות מרגע תחילת שיווק התרופה בפועל הוא בערך שבע שנים.
However, every medication is subject to a limited patent life. The traditional patent protection timespan is usually 17 years. In reality though, the patent period is much shorter (approximately 7 years) due to the extended length of time required to bring new medication to market. After the patent expires, other drug companies can produce and sell the generic equivalent of the brand name medication once they receive FDA approval. |
|
||||
|
||||
"כיסוי הוצאות" בלבד זה לא משהו שיגרום למישהו לשים את מיטב כספו, ו/או עשרות שנים מחיו בפיתוח התרופה הבאה. מה גם שתרופות חינם נגד איידס לא יעזרו. קונדומים הם הרבה יותר זולים, הרבה יותר קל להשתמש בהם בצורה נכונה, והם הרבה יותר מועילים - ובכל זאת המגיפה מתפשטת. כך שהבעייה נמצאת במקום אחר. |
|
||||
|
||||
סליחה על הציניות, אבל דומני שכל עוד התרופות שקיימות כיום לא מרפאות את המחלה אלא רק מאריכות את חיי החולה (אבל מותירות אותו מדבק), תרופות חינם רק *יגבירו* את התפשטות המגפה. |
|
||||
|
||||
דווקא לגבי איידס, הקוקטייל מפחית מאוד את ריכוז הווירוסים בדם (ובשאר נוזלי הגוף הרלבנטיים), ובכך מקטין מאוד את סיכויי ההדבקה. |
|
||||
|
||||
למדתי משהו חדש. בכל זאת אנחנו נותרים עם בעיית מקסימיזציה צינית למדי, שאין לי מושג מה הפתרון שלה. |
|
||||
|
||||
יש מקומות שבהם מאמינים שסקס עם בתולה מרפא איידס. |
|
||||
|
||||
הבעיה עם האמונה הזאת היא שהיא מיטיבה, במידת מה, עם החולים שמאמינים בה, ולכן קשה להדבירה (סיכוייה של בתולה להיות נשאית פחותים, ולכן מי שמשתדל לקיים יחסים דוקא עם בתולות נחשף לפחות זנים של HIV. חולי איידס אינם פטורים מהסיכון להדבק בזן נוסף של הוירוס ולהאיץ את תהליך ההתמוטטות שלהם). |
|
||||
|
||||
אבל האמונה שמין עם בתולה הוא תרופה לאו דווקא גוררת התשדלות לקיים יחסים דווקא עם בתולות: זה לא שיש מכסה של יחסי מין שכל גבר (חולה, נניח) צריך לעמוד בה, ואז הוא יעדיף שאחוז גבוה תהיינה בתולות. נראה לי יותר (אני לא באמת מכיר את המטריה, סתם מנחש) שהחולה ישתדל לקיים מין עם בתולות באופן בלתי-תלוי במין הרגיל שהוא מקיים עם הפרטנריות הרגילות שלו. (וחוץ מזה - אתה רציני? הרי חולה האיידס הטיפוסי באפריקה לא נחשף לסטטיסטיקות עדינות על תוחלת חיים של חולים כתלות בהרגלי המין שלהם; האם האפקט שאתה מתאר הוא כל כך חזק שהוא ייצור הבדל ניכר לעינו של החולה בקרב חולים אחרים בסביבתו?) |
|
||||
|
||||
מגיל מסויים, יש גבול לכמות יחסי המין שגבר מסוגל לקיים, לכן קיום יחסי מין עם בתולות יכול לפגוע ביחסי המין עם האשה... |
|
||||
|
||||
"האם האפקט שאתה מתאר הוא כל כך חזק שהוא ייצור הבדל ניכר לעינו של החולה בקרב חולים אחרים בסביבתו?" איןו שום צורך בהבדל נראה לעין בקרב חולים בסביבתו. די בסיפורים על הבדל נראה לעין בקרב חולים כלשהם. |
|
||||
|
||||
הרישא של ההודעה שלך תמוה בעיני מסיבות שאני מעדיף לא לפרט. אין לי מושג אם ההבדל יהיה ניכר לעינם של חולי האיידס הטיפוסיים באפריקה, אבל אם אלה שמאמינים בבתולות חיים יותר, האחוז שלהם באוכלוסיה (החיה) הולך וגדל. ______________ מאחר ונראה שהמדור "הקשה מתבקשה לקבלה" (מה שהיה ידוע גם כ"האייל ששאל") נסגר, הנה חידה חמיצרית למדי: מה הקשר בין ההוא שעשה את זה והר במדינת ניו-יורק לבין סמי עאבד אלחפיז ענתאר? |
|
||||
|
||||
ולפני כמה זמן הבאתי קישור לכתבה על רופאים באפריקה שטוענים שברית מילה מונעת איידס. תגובה 381444 |
|
||||
|
||||
ודייק: ברית מילה מפחיתה פי כמה את סיכויו של גבר להידבק מבת זוגו. |
|
||||
|
||||
"במחקר שנערך בקניה, 1,391 גברים נימולים הושוו לקבוצת 1,393 גברים שלא נימולו. במחקר מקביל שנערך באוגנדה, הושוו 2,474 גברים נימולים לקבוצה שמנתה 2,522 גברים שלא נימולו. לאחר שעקבו החוקרים אחר הנבדקים במשך שנתיים, נמצא כי שיעור הדבקה נמוך ב-51 עד 60 אחוז בקרב הגברים הנימולים." ... "במחקר נוסף אותו ערכו חוקרי אוניברסיטת ג'ון הופקינס בארצות-הברית נבדקו 12 אלף תושבים מהעיר רקאי שבאוגנדה. החוקרים מצאו כי גברים שנימולו ונדבקו בנגיף האיידס, היו בסיכון מופחת של 30 אחוז להדביק את בנות זוגם בנגיף. עוד נמצא כי ברית המילה מפחיתה את סיכון ההדבקה ממחלות מין אחרות כמו טריכומונס או וגינוזיס חיידקי, אך לא מפני עגבת, זיבה או כלמידיה." |
|
||||
|
||||
מה שאומר שאלוהים המציא את האיידס כדי להוכיח את חשיבות המילה. |
|
||||
|
||||
עדיף: "מילה" ולא "ברית". |
|
||||
|
||||
(צודק. לא הייתי צריך להעתיק את הכותרת כלשונה מהידיעה) |
|
||||
|
||||
אין פותרים? אין מתעניינים? אין מלטה? |
|
||||
|
||||
אפשר תרגום של החידה לעברית (נכונה)? |
|
||||
|
||||
לא ברור לי מה לא ברור לך. |
|
||||
|
||||
"מה הקשר בין: 1a. ההוא שעשה את זה 1b. והר במדינת ניו-יורק לבין 2. סמי עאבד אלחפיז ענתאר?" כך? |
|
||||
|
||||
כן. חשבתי שהמילה ''לבין'' מסבירה את מבנה המשפט. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
רמז ראשון: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3202977,00.h... |
|
||||
|
||||
"שווארמה" נשמע קצת כמו "ראשמור", וכך גם "ראש העיר" (more נשמע קצת כמו mayor), אבל יותר חשוב, ראשמור הוא ההר (או גבעות?) שעליו פוסלו ראשיהם של כמה מנשיאי ארה"ב. אבל ההר נמצא בדרום דקוטה. טעות של כותב החידה או שלי, ה"פותר"? נתקלתי במקרה, אבל זה כנראה לא זה - ההר נקרא על שמו של עורך דין מניו יורק. |
|
||||
|
||||
לא. לגמרי לא. אבל מאד שמחתי לראות שיש עניין. כשתרצו עוד רמז, תגידו. |
|
||||
|
||||
ההוא שעשה את זה? קשור לסרט הזה? |
|
||||
|
||||
היי, היי, אני מבקש, כן? יש כאן ילדים קטנים. |
|
||||
|
||||
זה כנראה מה שחשב גם המשווק של הסרט בישראל. |
|
||||
|
||||
שמו העברי של הסרט הזה נבחר מבין הצעות שונות שעלו בתחרות קוראים. |
|
||||
|
||||
לא ידעתי. מה זה תחרות קוראים? משהו מטעם עיתון כלשהו? |
|
||||
|
||||
לא זוכרת אם זה היה קשור לעיתון ספציפי (ואם כן, בטח ל"חדשות"...). כן זוכרת שהמפיצים חיפשו שם עברי שנשמע טוב, פרסמו את העניין בעיתונות (ובהקרנות מוקדמות?), קיבלו תגובות ובחרו באופציה לא רעה שהציע מאן דהוא מגבעת אי-שם. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהעגל אינו ממש רעב. הדרך לפתרון היא להתרכז בשניים הראשונים, לנחש כל מיני אפשרויות ואז לקחת אותן לגוגל. כאשר האפשרות הנכונה נבחרת, הקשר לסמי עאבד המחבל מזדקר לעין במידה שאינה משאירה ספקות בקשר לנכונות הפתרון. הקהמ"ק, אייך? |
|
||||
|
||||
אולי זה יכול לעזור ( לי זה לא עזר...). |
|
||||
|
||||
כן, הוא מופיע שם. רמז נוסף הוא שכל העניין קשור לאחת האפשרויות בסקר הנוכחי. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין מה רע בפתרון שלי (תגובה 387272) יש בניו יורק הר בשם דרך השטן (http://en.wikipedia.org/wiki/Devil%27s_Path_%28Catsk...) וסרט בשם סמי ורוזי עושים את זה, והבחור הזה, הוא גם סמי, וגם שטן לא קטן, ושמו הוא "אלחפיז" החפוז. |
|
||||
|
||||
מה שרע בפתרון שלך הוא שהוא אינו הפתרון שלי. פרס ניחומים (מסרק) בדרך אליך. |
|
||||
|
||||
מסרק שאתה כבר לא צריך? |
|
||||
|
||||
לא, אחד שהוא צריך. אתה מקבל אותו ליומיים. זה רק פרס תנחומים, אחרי הכל. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
_____________ נו? |
|
||||
|
||||
עליך להתאזר בסבלנות. חדשות בנושא זה בדרך. |
|
||||
|
||||
חדל לך מהתעמר בנו, שוטה שבעולם. קיץ עכשיו. הפסקות חשמל יזומות. חשרות המונדיאל מאפירות מעל ראשינו. הרפי איתן. עשה נא חסד, ופטור אותנו מעונשו של זה. ---------- 1 שבעולם = שבכפר הגלובלי 2 הכוונה להפסקות החשמל שבטג'יקיסטן, כמובן. 3 גם השיער, אבל זו כבר בעיה כאובה אחרת. 4 פרידלנד? מכיר רק דליה. |
|
||||
|
||||
כל אלה אינם בתחום האחריות שלי. אינני יכול להרחיב כרגע בעניין החידה הקטנה שלי, כך שאין לי אלא לחזור על עצתי הקודמת: התאזר בסבלנות. ------------- 4- אתה לא רוצה להגיד לי שיש שני גברים שלא מתעניינים במשחק ההוא (תגובה 389782). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |