בתשובה לתשע נשמות, 16/05/06 9:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"המערב מעדיף את רווחיהן של חברות התרופות על חייהם של מיליונים - אחרי הכל הם רק איזה כושים באפריקה" מי משקיע מאמץ וכסף בפיתוח תרופות? נכון, מדינות המערב (יותר נכון "הצפון"). מי מסכן את משאביו ואת זמנו לשם כך? נכון, חברות התרופות ובעלי המניות שלהן. ומי זוכה בקיתונות של בוז הודות למאמציו? באמת תודה. תרופות, לא מוצאים כך סתם ברחוב. צריך להשקיע המון בחיפושן, ולשם כך צריך הרבה מאמץ. כדי לשכנע הרבה אנשים להתאמץ צריך אחד משניים: להבטיח להם הרבה כסף אם הם יצליחו (המערב) או להבטיח להם הקלות בגולאג אם הם יצליחו (המזרח). אם יש לך טריק אחר, ספר לנו. חיי מיליונים תלויים בכך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שיטת פסטר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שחימום חולי איידס ל60 מעלות במשך חצי שעה יועיל להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסטר? הוא לא התעשר מהמחקרים שלו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אעלה כאן השערה, ואתה מוזמן להעלות השגות עליה: בעיני המערב, חייהם של שחורים באפריקה שווים הרבה פחות מאלה של לבנים באירופה או באמריקה, והוא משקיע מינימום מאמץ בסיוע להם. לשון אחרת: אילו ארועי דארפור היו מתרחשים באירופה, כבר מזמן היינו רואים מעורבות צבאית מערבית, ואילו רעב המוני מהסוג שפוקד לעתים מזומנות מדינות באפריקה המזרחית היה פוקד מדינה אירופית כלשהי, היא היתה זוכה לפי כמה וכמה יותר סיוע מאשר זכתה, נניח, רואנדה בזמנו. אכן, כדבריך, חברות התרופות משקיעות סכומים ניכרים בפיתוח תרופות, והן זכאיות לגמול על כך. עם זאת, יש לזכור כמה דברים: 1. חברות התרופות מקבלות בלי לשלם אגורה את פירותיו של מאמץ מחקרי אקדמי רחב היקף, בין באוניברסיטאות ובין במכוני מחקר ממשלתיים כמו NIH בארה"ב ודומיו. מאמץ זה ממומן ע"י הציבור. גם הכשרת החוקרים וכיו"ב ממומנים ע"י הציבור, כך שהטענה כאילו רק החברות הן שמשקיעות את משאביהן רחוקה מלהיות נכונה. 2. אפריקה אינה שוק משמעותי עבור החברות, כיוון שכמעט איש שם אינו יכול לעמוד במחירי התרופות לאיידס. יוצא מכך שכל מכירה של תרופה שם, אפילו בסנט אחד יותר מעלות הייצור וההובלה, היתה יכולה להיות רווח נקי לחברות. למרות זאת, החברות אינן מוכנות למכור את התרופות במחיר מוזל במדינות אלה, ואף לא לאפשר ייצור עצמי שלהן שם (הממשל האמריקאי מסייע להן בכך ע"י נפנוף השוט מעל ראשיהן של מדינות שהיו מוכנות להפר כמה חוקי זכויות יוצרים כדי להציל מיליונים מאזרחיהן). הסיבה לכך היא חששן של החברות מזליגה של תרופות בחזרה למערב ופגיעה ברווחיהן שם. 3. מן האמור לעיל עולה שאפשר לפתור את הבעיה באחת משתי דרכים (ואתה מוזמן לחשוב על עוד): א. הקמת מערכת יעילה למניעת זליגת תרופות. ב. ניתן להעריך את הרווח הצפוי מתרופה לאורך חייה עד זמן פקיעת הפטנט, ולחייב את החברה למכור במחיר עלות תמורת תשלום הסכום הזה. העלות של הפתרון הזה נראית אולי מפחידה במבט ראשון, אבל אם לוקחים בחשבון את העובדה שמרבית הרווח הזה ממומן ממילא על ידי ביטוחי בריאות (שבחלק גדול מהמקרים, לפחות, ממומנים ע"י המדינה) והורדת עלויות התרופה תחסוך להם סכום מקביל, העסק נהיה הרבה פחות יקר. אפילו ללא חישוב זה, ניתן היה לרכוש את כל הזכויות על התרופות תמורת פחות מאחוז מעלות המלחמה בעיראק - ולהציל, כפי שאמרת, את חייהם של מיליונים. אוטופי? אולי. אני נוטה להאמין שאם עשרות אחוזים מתושבי, נניח, ספרד, פורטוגל ובלגיה היו חולים וללא אפשרות לממן תרופות, במקום תושבי בוצואנה או נמיביה כבר היינו רואים פתרון כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. "אפריקה אינה שוק משמעותי עבור החברות, כיוון שכמעט איש שם אינו יכול לעמוד במחירי התרופות לאיידס. יוצא מכך שכל מכירה של תרופה שם, אפילו בסנט אחד יותר מעלות הייצור וההובלה, היתה יכולה להיות רווח נקי לחברות." - לא הבנתי, אתה יכול להסביר את זה? מעבר לכך דבריך משכנעים, אך יש להוסיף כי באפריקה רווחות מיני אמונות עממיות המקשות על הביצוע. בתוכן אמונה קשה לעקירה, כי האיידס ניתן לריפוי באמצעות קיום יחסים עם נערה צעירה (בגירסאות מסויימות - עם נערה בתולה). זהו אחד האופנים בו מתפשטת המחלה, כך ששיווק תרופות נטו לא יועיל במאומה. השיווק יועיל רק אם ילווה במערך מסובך למדי של חינוך, הסברה ו*פיקוח* (פיקוח העשוי להיות בעל אופי מאוד לא דמוקרטי) תוך שיתוף פעולה עם כוחות מקומיים - דבר שאינו קל לביצוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוונתי היתה כזו: לחברה עולה ייצור, אריזה והובלה של חפיסה אחת של כדורים חמישה דולר, נניח. בעולם המערבי היא מוכרת את החפיסה בחמש מאות דולר, ויש בכך הגיון כיוון שהחברה השקיעה מיליארד דולר בפיתוח וניסוי התרופה. כמו כן, במערב יש לרוב בני האדם ביטוח בריאות המכסה חלק מכריע מעלות התרופה, ובכך מגלגל אותה, למעשה, על החברה כולה. לעומת זאת, באפריקה יש עשרות מיליוני חולים, אך בודדים מביניהם מסוגלים לעמוד במחיר של חמש מאות דולר או קרוב לו. לכן מכירות התרופה באפריקה הן אפסיות. אילו היתה התרופה נמכרת באפריקה במחיר של שישה דולר לחפיסה היו כמה מיליוני חולים יכולים להרשות אותה לעצמם, והחברה היתה מרויחה רק דולר מכל אחד מהם עבור כל חפיסה, אבל גם זה דולר יותר ממה שהיא מרויחה שם היום. לגבי החינוך והפיקוח, אין ספק שכאן יש בעיה שהאחריות לה צריכה ליפול קודם כל על השלטונות המקומיים - כמובן, סוכנויות הרווחה של האו"ם וגופים דומים יכולים לסייע, אבל לא להחליף את המקומיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכרתי ש*מדינות* המערב הן המממנות והמבצעות של המחקר התרופתי. אותי לא מפתיע בכלל שלציבור המממן חשובה קודם כל בריאותו, ורק אחר כך בריאותם ושלומם של אנשים שהוא לא מכיר. הפתרונות שלך טיפה מפחידים אותי - אני מאוד לא רוצה פקיד שיקבע את ה"מחיר הנכון" לתרופה, ואני לא מאמין שאפשר יהיה למנוע "שוק שחור" של תרופות. אם במצרים מחיר התרופה הוא מחיר עלות, מה ימנע מקופת חולים לקנות אותן שם? ומי יחליט מה ה"מחיר הנכון" של התרופה בישראל? אגב על כמה זמן מדובר? מתי יפוג תוקף הפטנט על התרופות המדוברות? זה לא משהו כמו שבע שנים בסך הכול, כלומר עוד שלוש שנים מעכשיו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שלציבור חשובה קודם כל בריאותו, אבל ברגע שהידע נוצר הוא יכול להועיל לאחרים מבלי לפגוע ביוצריו. אין כאן משחק סכום אפס. גם אני לא רוצה, עקרונית, פקיד שיקבע את "המחיר הנכון" לתרופה (אגב, כידוע, פקיד קובע את מחיר הלחם שאתה אוכל - זה לא מפחיד?), אבל מפחיד אותי יותר מנהל שקובע אותו כך שבידיו הבחירה מי יחיה ומי ימות, והשיקול שמניע אותו הוא מיקסום הרווח. אילו שפעת העופות היתה הופכת למגפה עולמית המאיימת על מאות מיליונים והיה מתברר שרק תרופת הטמיפלו מסוגלת למנוע או לרפא אותה, היתה בידי היצרנים יכולת להרוויח מאות מיליארדי דולרים באמצעות קביעת המחיר על פי עקומת הביקוש וההצע הידועה משיעורי הכלכלה - מה שהיה מביא למותם של מיליוני עניים. במצב כזה אין לי ספק שממשלות היו עושות את מה שאני מציע, כלומר - מלאימות, למעשה, את התרופה והופכות את החברה לקבלן משנה לצורך פיתוח וייצור שלה. לא אידאלי? נכון. עדיף ממותם של מיליונים? לי אין ספק בכך. פטנט על תרופות הוא, עד כמה שידוע לי, לשבע עשרה שנה. לפני שנה-שנתיים נקלעה ישראל לסכסוך עם ארה"ב בגלל ניסיון להגמיש קצת את החוקים כאן כדי לסייע לחברת "טבע" לקצר את ההליכים. לא לסייע לה לשווק תרופות מקבילות (גנריות) לפני תום הזמן, אלא רק לפתח ולנסות אותן - גם זה אסור, מה שהופך בפועל את הגנת הפטנט לארוכה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין משהו. אם כרגע לא קונים באפריקה כלום אבל יש שוק גדול מאוד לתרופות - למה חברות התרופות לא מוכרות שם, במחיר שאפשר לעמוד בו? הרי זה עדיין יתרום להן רווח נוסף. האם החשש הוא שכל הלקוחות המערביים ירוצו לאפריקה כדי לקנות שם את התרופה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שמייד יקום יזם זריז ירכוש תרופות באפריקה, ייבא/יבריח אותם למערב, וימכור ברווח עצום, גם אם יקצץ במחיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, מה יכולות חברות התרופות לעשות? אם הן ימכרו לאפריקה, קרוב לודאי שהרווחים שלהן מהמכירות בעולם כולו לא יכסו את ההוצאה הראשונית שלהן, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביר להניח שאת ההוצאה הראשונית שלהן על איידס, לפחות, הן כבר כיסו מזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אתה מדבר על התרופות שקיימות כבר כל כך הרבה זמן עד שההוצאה הראשונית שלהן כוסתה? מתי באמת פג הפטנט עליהן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרו כאן באיזה מקום שזה עניין של 17 שנה. אבל יש להניח שאת ההוצאה הראשונית מכסים הרבה קודם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בהחלט מקום להביא עוד נתונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבע שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי החלו להפיץ את הקוקטייל המפורסם? כי נראה לי שהרבה לפני שתקום הבירוקרטיה העולמית לפיקוח על סחר בתרופות, כל פירמה תוכל לייצר אותו בעצמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי בדיוק אין לי מושג, אבל לפני הרבה יותר מ-7 שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
http://www.walgreens.com/library/ask/aapById.jsp?aap... אם כן: תוקף הפטנט הוא שבע עשרה שנים, זמן הבלעדיות מרגע תחילת שיווק התרופה בפועל הוא בערך שבע שנים.
However, every medication is subject to a limited patent life. The traditional patent protection timespan is usually 17 years. In reality though, the patent period is much shorter (approximately 7 years) due to the extended length of time required to bring new medication to market. After the patent expires, other drug companies can produce and sell the generic equivalent of the brand name medication once they receive FDA approval. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כיסוי הוצאות" בלבד זה לא משהו שיגרום למישהו לשים את מיטב כספו, ו/או עשרות שנים מחיו בפיתוח התרופה הבאה. מה גם שתרופות חינם נגד איידס לא יעזרו. קונדומים הם הרבה יותר זולים, הרבה יותר קל להשתמש בהם בצורה נכונה, והם הרבה יותר מועילים - ובכל זאת המגיפה מתפשטת. כך שהבעייה נמצאת במקום אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על הציניות, אבל דומני שכל עוד התרופות שקיימות כיום לא מרפאות את המחלה אלא רק מאריכות את חיי החולה (אבל מותירות אותו מדבק), תרופות חינם רק *יגבירו* את התפשטות המגפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא לגבי איידס, הקוקטייל מפחית מאוד את ריכוז הווירוסים בדם (ובשאר נוזלי הגוף הרלבנטיים), ובכך מקטין מאוד את סיכויי ההדבקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למדתי משהו חדש. בכל זאת אנחנו נותרים עם בעיית מקסימיזציה צינית למדי, שאין לי מושג מה הפתרון שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מקומות שבהם מאמינים שסקס עם בתולה מרפא איידס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה עם האמונה הזאת היא שהיא מיטיבה, במידת מה, עם החולים שמאמינים בה, ולכן קשה להדבירה (סיכוייה של בתולה להיות נשאית פחותים, ולכן מי שמשתדל לקיים יחסים דוקא עם בתולות נחשף לפחות זנים של HIV. חולי איידס אינם פטורים מהסיכון להדבק בזן נוסף של הוירוס ולהאיץ את תהליך ההתמוטטות שלהם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל האמונה שמין עם בתולה הוא תרופה לאו דווקא גוררת התשדלות לקיים יחסים דווקא עם בתולות: זה לא שיש מכסה של יחסי מין שכל גבר (חולה, נניח) צריך לעמוד בה, ואז הוא יעדיף שאחוז גבוה תהיינה בתולות. נראה לי יותר (אני לא באמת מכיר את המטריה, סתם מנחש) שהחולה ישתדל לקיים מין עם בתולות באופן בלתי-תלוי במין הרגיל שהוא מקיים עם הפרטנריות הרגילות שלו. (וחוץ מזה - אתה רציני? הרי חולה האיידס הטיפוסי באפריקה לא נחשף לסטטיסטיקות עדינות על תוחלת חיים של חולים כתלות בהרגלי המין שלהם; האם האפקט שאתה מתאר הוא כל כך חזק שהוא ייצור הבדל ניכר לעינו של החולה בקרב חולים אחרים בסביבתו?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגיל מסויים, יש גבול לכמות יחסי המין שגבר מסוגל לקיים, לכן קיום יחסי מין עם בתולות יכול לפגוע ביחסי המין עם האשה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"האם האפקט שאתה מתאר הוא כל כך חזק שהוא ייצור הבדל ניכר לעינו של החולה בקרב חולים אחרים בסביבתו?" איןו שום צורך בהבדל נראה לעין בקרב חולים בסביבתו. די בסיפורים על הבדל נראה לעין בקרב חולים כלשהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרישא של ההודעה שלך תמוה בעיני מסיבות שאני מעדיף לא לפרט. אין לי מושג אם ההבדל יהיה ניכר לעינם של חולי האיידס הטיפוסיים באפריקה, אבל אם אלה שמאמינים בבתולות חיים יותר, האחוז שלהם באוכלוסיה (החיה) הולך וגדל. ______________ מאחר ונראה שהמדור "הקשה מתבקשה לקבלה" (מה שהיה ידוע גם כ"האייל ששאל") נסגר, הנה חידה חמיצרית למדי: מה הקשר בין ההוא שעשה את זה והר במדינת ניו-יורק לבין סמי עאבד אלחפיז ענתאר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולפני כמה זמן הבאתי קישור לכתבה על רופאים באפריקה שטוענים שברית מילה מונעת איידס. תגובה 381444 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודייק: ברית מילה מפחיתה פי כמה את סיכויו של גבר להידבק מבת זוגו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"במחקר שנערך בקניה, 1,391 גברים נימולים הושוו לקבוצת 1,393 גברים שלא נימולו. במחקר מקביל שנערך באוגנדה, הושוו 2,474 גברים נימולים לקבוצה שמנתה 2,522 גברים שלא נימולו. לאחר שעקבו החוקרים אחר הנבדקים במשך שנתיים, נמצא כי שיעור הדבקה נמוך ב-51 עד 60 אחוז בקרב הגברים הנימולים." ... "במחקר נוסף אותו ערכו חוקרי אוניברסיטת ג'ון הופקינס בארצות-הברית נבדקו 12 אלף תושבים מהעיר רקאי שבאוגנדה. החוקרים מצאו כי גברים שנימולו ונדבקו בנגיף האיידס, היו בסיכון מופחת של 30 אחוז להדביק את בנות זוגם בנגיף. עוד נמצא כי ברית המילה מפחיתה את סיכון ההדבקה ממחלות מין אחרות כמו טריכומונס או וגינוזיס חיידקי, אך לא מפני עגבת, זיבה או כלמידיה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאומר שאלוהים המציא את האיידס כדי להוכיח את חשיבות המילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיף: "מילה" ולא "ברית". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(צודק. לא הייתי צריך להעתיק את הכותרת כלשונה מהידיעה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין פותרים? אין מתעניינים? אין מלטה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר תרגום של החידה לעברית (נכונה)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי מה לא ברור לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מה הקשר בין: 1a. ההוא שעשה את זה 1b. והר במדינת ניו-יורק לבין 2. סמי עאבד אלחפיז ענתאר?" כך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. חשבתי שהמילה ''לבין'' מסבירה את מבנה המשפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רמז ראשון: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3202977,00.h... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שווארמה" נשמע קצת כמו "ראשמור", וכך גם "ראש העיר" (more נשמע קצת כמו mayor), אבל יותר חשוב, ראשמור הוא ההר (או גבעות?) שעליו פוסלו ראשיהם של כמה מנשיאי ארה"ב. אבל ההר נמצא בדרום דקוטה. טעות של כותב החידה או שלי, ה"פותר"? נתקלתי במקרה, אבל זה כנראה לא זה - ההר נקרא על שמו של עורך דין מניו יורק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. לגמרי לא. אבל מאד שמחתי לראות שיש עניין. כשתרצו עוד רמז, תגידו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההוא שעשה את זה? קשור לסרט הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי, היי, אני מבקש, כן? יש כאן ילדים קטנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כנראה מה שחשב גם המשווק של הסרט בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמו העברי של הסרט הזה נבחר מבין הצעות שונות שעלו בתחרות קוראים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי. מה זה תחרות קוראים? משהו מטעם עיתון כלשהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זוכרת אם זה היה קשור לעיתון ספציפי (ואם כן, בטח ל"חדשות"...). כן זוכרת שהמפיצים חיפשו שם עברי שנשמע טוב, פרסמו את העניין בעיתונות (ובהקרנות מוקדמות?), קיבלו תגובות ובחרו באופציה לא רעה שהציע מאן דהוא מגבעת אי-שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהעגל אינו ממש רעב. הדרך לפתרון היא להתרכז בשניים הראשונים, לנחש כל מיני אפשרויות ואז לקחת אותן לגוגל. כאשר האפשרות הנכונה נבחרת, הקשר לסמי עאבד המחבל מזדקר לעין במידה שאינה משאירה ספקות בקשר לנכונות הפתרון. הקהמ"ק, אייך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה יכול לעזור ( לי זה לא עזר...). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הוא מופיע שם. רמז נוסף הוא שכל העניין קשור לאחת האפשרויות בסקר הנוכחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מה רע בפתרון שלי (תגובה 387272) יש בניו יורק הר בשם דרך השטן (http://en.wikipedia.org/wiki/Devil%27s_Path_%28Catsk...) וסרט בשם סמי ורוזי עושים את זה, והבחור הזה, הוא גם סמי, וגם שטן לא קטן, ושמו הוא "אלחפיז" החפוז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שרע בפתרון שלך הוא שהוא אינו הפתרון שלי. פרס ניחומים (מסרק) בדרך אליך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסרק שאתה כבר לא צריך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אחד שהוא צריך. אתה מקבל אותו ליומיים. זה רק פרס תנחומים, אחרי הכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_____________ נו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עליך להתאזר בסבלנות. חדשות בנושא זה בדרך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חדל לך מהתעמר בנו, שוטה שבעולם. קיץ עכשיו. הפסקות חשמל יזומות. חשרות המונדיאל מאפירות מעל ראשינו. הרפי איתן. עשה נא חסד, ופטור אותנו מעונשו של זה. ---------- 1 שבעולם = שבכפר הגלובלי 2 הכוונה להפסקות החשמל שבטג'יקיסטן, כמובן. 3 גם השיער, אבל זו כבר בעיה כאובה אחרת. 4 פרידלנד? מכיר רק דליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל אלה אינם בתחום האחריות שלי. אינני יכול להרחיב כרגע בעניין החידה הקטנה שלי, כך שאין לי אלא לחזור על עצתי הקודמת: התאזר בסבלנות. ------------- 4- אתה לא רוצה להגיד לי שיש שני גברים שלא מתעניינים במשחק ההוא (תגובה 389782). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
---------- :) התאמנתי חזק על ה-ל' ועל ה-ב'. בחיים לא שערתי שדוקא ה-פ' זה מה שיפיל אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגיל, יש לך פ' גדול מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי רעיון לאחלה סטארט-אפ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצוא/יבוא בתולות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא משתלם יותר להקים חוות בתולות במקומות ההם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין צורך, די בכמה רופאים המתמחים בשחזור קרום הבתולין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת. יחסי מין עם בתולה ''משוחזרת'' לא מרפאים איידס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא יועיל בטח לא יזיק (לחולה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל בראש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יחסי מין עם בתולה ''משוחזרת'' מרפאים איידס לא פחות טוב מיחסי מין עם בתולה מקורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק שלא פחות טוב - הרבה יותר טוב. בתולה משוחזרת מדביקה את שותפה למין בהשתחזרותה, וכך הוא משחזר את מצבו הבריא שלפני האיידס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתברר, שעצם קיומם של בתולים, שלא לדבר על קרום, אינו אלא עורבא פרח, ובעזרת הדרכה נכונה כל בחורה יכולה לפתח סמפטום ''בתולים''. מה שאומר שדי להעסיק יועצת סקסולוגית שתתן את ההדרכה הזו. ועוד מורה למשחק. והלקוחות לא בעמדה להתלונן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך מסתברים דברים אלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה מהדברים? זה שאין קרום, או ההמלצות לעסק המשווק בתולות רב פעמיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניין העורבא פרח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, מאווררים עם להב אחד במקום שלושה. אבל גם הרעיון שלך טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי, אבל זה לא הולך ככה. ההכנסות מתרופה מוצלחת צריכות לכסות לא רק את הוצאות הפיתוח שלה, אלא גם את ההוצאות על שלושים תרופות נסיוניות שלא זכו להגיע לייצור. במקום לעשות את החשבון לכל תרופה בנפרד, צריך להסתכל על חברת התרופות כולה: יש לה הרבה הוצאות מו"פ, ולכן היא צריכה הרבה הכנסות. גם רווח הוא לא מילה גסה, כי מצד הקונה אמנם מדובר על שאלות של בריאות, חיים ומוות, אבל מצד המשקיעים מדובר על מפעל תעשייתי, וההשקעה צריכה להיות אטרקטיבית יחסית לחלופות. בלי זה כולנו - כולל העולם השלישי - לא נהנה מתרופות חדשות בכלל. אם רוצים לסבסד את התרופות לאוכלוסיה זאת או אחרת, הסובסידיה צריכה לבוא מהכיס שלי ושלך, לא רק מהכיס של מי שהחליט להשקיע כסף ב"טבע". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התרופות הנסיוניות שלא הגיעו לכלל ייצור נחשבות לחלק מההוצאות על מו"פ, לא? ובעניין הסבסוד - סביר שאתה צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שהן חלק מהמו''פ. הנקודה היא שהחשבון ''התרופה לאיידס כבר שילמה את הותאות הייצור שלה'' פשוט מוטעה באופן בסיסי. חברות שמחפשות נפט אינן מתחילות להזרים אותו במחיר העלות למדינות עניות ברגע שההכנסות מבאר מסוימת כיסו את ההוצאות של אותה באר. אני שמח על ההסכמה בעניין הסבסוד. הרבה יותר קל לצעוק על ''פייזר'' מאשר לתרום למען האומללים באפריקה. כך המצפון נשאר נקי והארנק לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל ב"הוצאות הייצור" נכללות ההוצאות על המו"פ, לא?, | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שהבנת את ה''בוץ'' שכולם נתונים בו. אין לי הצעה לפיתרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמעתי על שתי פתרונות. האחד הוא שיתוף פעולה בין יזם אפריקאי בגאנה, שהשיג תמיכה טכנית ופיננסית מחברת תרופות סינית, והקים בי''ח ליצור תרופות גנריות לטיפול באיידס. התרופות נמכרות כמובן במחיר אפסי יחסית למחירן במערב. השני היא יוזמה של הקרן של קליטון, ששיכנעה חברות תרופות בהודו, סין ודר''א לספק תרופות במחיר מוזל לחולים באפריקה ובברזיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, יכול להיות שזה לא הכל. אני לא יודע איפה עובר הגבול בין דמיון למציאות, אבל באחד הפרקים של "הבית הלבן" הסבירו שהבעיה היא... העדר שעונים! באותו פרק נטען שאת התרופות יש לקחת במרווחי זמן קבועים ומדוייקים, אחרת השפעתן דלה, אם בכלל. הבעיה היתה שלרוב תושבי אפריקה אין שעונים, ולכן גם אם היו מקבלים את התרופות, לא היו נוטלים אותן בזמן הנכון. כאמור, אני לא בטוח שיש לדבר אחיזה במציאות, אבל מה שזה מלמד אותי זה שהאמת מצויה בפרטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמעתי על הבעיה הזאת (היעדר שעונים) ברדיו. היא כנראה קיימת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא דיברתי על פנטזיות אלא על דיווחים מהתקשורת (נשמור את הציניות לפעם אחרת). אם תרצה, אחפש סימוכין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא השעון כמכשיר. שעונים אפשר לקנות, ואפילו בזול. כל הקונספט של לחיות את החיים ולבצע דברים לפי לו''ז לא יעבוד אצל הרבה מאוד מקהל היעד האפריקאי. עניין של הבדלי תרבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע לי... אולי לא מופרך, אבל מוגזם. תרבויות משתנות. אם מישהו יכול לשכנע אותם שלקיחת הכדור, שאיננו זול בכלל עבורם, תאריך את חייהם, לשכנע אותם גם שלקיחתו במועדים מדוייקים, לא נראה לי שזה יהיה אתגר גדול מדי עבורו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סקפטי בעניין הזה. זה לא עניין של ''לשכנע''. זה עניין של חינוך, של להסביר לאדם למה אתה בכלל מתכוון, כשכל הסיכויים שבסופו של דבר זה יסתכם ב''היום, מחר, מה זה משנה, העיקר שלקחתי''. על כל פנים, אם כבר אתה עוסק בהסברה כזו, שכנע את כולם להשתמש בקונדומים וזהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכתבה מהיום בהארץ נמצא כי ישנה ירידה ברמת ההדבקות באיידס, וזאת משום שארה"ב משקיעה שם כספים דווקא השיטות האינפנטיליות של השמרנים שם הולידו ירידה של יותר 50% בהדבקות, השיטה דוגלת בשכנוע לא לעשות סקס, ואם כבר סקס אז בלי קונדום (שהאל לא יכעס או משהו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אנוח בשבת, אנוח ביום שלישי, מה זה משנה? העיקר שנחתי." לא מאתמול בני אדם דבקים בלוחות זמנים שהוכתבו להם מגורם "יודע דבר". לאדם הממוצע יש את היכולת, ואם כבר שכנעת אותו שזה אכן נחוץ לקחת את הכדור, גם אם הוא לא מבין בדיוק למה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שיש הקפדה יתרה על מנוחה ביום אחד ולא ביום אחר ברוב המדינות הרלבנטיות. אם כבר, נחים כל יום, שולחים את הילד להביא מים כשצריך, ודגים דגים כשנגמר האוכל, או כשהעונה מתאימה. אתה יכול לחלק שעון לכל אדם באפריקה אם אתה רוצה, אבל הוא יהיה חסר משמעות עבורם אלא אם כן הוא יתקשר לעוד דברים בתרבות ובתודעה. אתה רוצה דוגמאות מקבילות מהתרבות המערבית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח דוגמאות למה אתה מציע מהתרבות המערבית, אבל אני לא מתנגד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב על הריון בגיל תיכון ומטה של נערות בארה"ב, למשל. זה רע, זה בעייתי, זה הורס את החיים, קל לקחת כדור, אבל התרבות היא כזו ולך תשנה אותה. או השמנת-יתר קיצונית. על אחת כמה וכמה באפריקה, כשהפציינט שלך הוא אדם חולה וחסר כל נגישות לתקשורת, שנולד וחי בתרבות שלו ("נדוג כשנצטרך"), באמצע כפר של אנשים שכולם בתרבות שלו, במדינה כזו, באמצע יבשת שלמה כזו. במאמצים גדולים תוכל לשלוח מתנדב מ"רופאים ללא גבולות", להגיע אליו, לתת לו חפיסת כדורים (את השאר תשלח בדואר) ושעון פלסטיק, להסביר לו כמה זה חשוב וקריטי לקחת את התרופה דווקא כשהשעון מראה 18:00 ולא 20:00. יותר לא תראה אותו בחיים. איזו השפעה תהיה לך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב (אבל אני לא יודע) שרוב החולים באיידס אינם אלה שמתגוררים בכפרים קטנים והולכים לדוג ''כשנגמרים הדגים'' אלא עירוניים שמתגוררים בסלאמס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההריונות וההשמנה הם תוצאה של חוסר שליטה עצמית, בסדר גודל אחר לגמרי מזה שדרוש ללקיחת כדור פעם ביום. צודק, ככה באמת לא תהיה לי השפעה על אחוז גדול מהם. אבל בטח דפוס הפעולה שלהם דומה יותר לאחד הבא (או צריך להיות): הצוות שלי מגיע לאיזור. בדיקת איידס לוקחת קצת זמן, אז אנחנו מנצלים אותו בשביל לדבר עם האוכלוסיה המקומית. נכנסים למבנה חשוך, או מחכים ללילה, ומשתמשים במקרן - הנה תמונה של ילד חולה איידס, שלא קיבל תרופות, מלפני עשר שנים, מלפני תשע, שמונה, שבע- זהו. זו הייתה האחרונה. לעומת זאת, הנה תמונה, מלפני עשר, של ילד שכן לקח את התרופות. מושיקו! עלה לבמה, ספר להם קצת על עצמך! מאוחר יותר אנחנו מעלים לבמה רופא מקומי (לא מהכפר, מהאיזור. יבוא איתנו גם לבאים). הוא חוזר ומסביר לקהל מה יש לעשות. הצוות שלנו דואג לעשות לו כבוד בזמן שהוא מדבר. האחד מאיתנו עם הקול וההתנהגות הסמכותיים ביותר דואג לשאול אותו באמצע שאלות, בכמה שיותר נימוס ויראת הכבוד. (במידה ויש תרגום סימולטני, או שיש לנו איתנו אחד ותיק מספיק בפרויקט בכדי לדעת את השפה.) את ראשי הקהילה תפסנו מקודם לשיחה, ודאגנו לגרום להם להרגיש אחראים אישית לחייהם של החולים, דרך הנטילה המתוזמנת-היטב של התרופות. נשאר איתם בקשר טלפוני, אם אפשרי. אולי ניתן לאחד מהם את התפקיד - בשעה הנכונה מתייצבים אליו החולים, מקבלים את התרופה ולוקחים אותה מיד. מי שלא מופיע בזמן, לא מקבל. אלו שהגיעו כבר יפעילו עליו לחץ להגיע בפעם הבאה. אולי עושים איזה טקס כמו-דתי לחולים, שמתאספים יחד (עם או בלי הרעיון הקודם) בשעות הנקובות לקחת את התרופה. שרים איזה שיר, אוכלים עוגיה (אחת לכולם). דואגים שהאירוע יהיה כמה שפחות עצוב, כדי שאנשים לא יפסיקו להגיע. אם זו קהילה נוצרית, אולי מתאימים את זמני התפילה וזמני התרופה. אולי אפשר גם להכניס את התרופה ללחמניות שהם חייבים לאכול בתוך ה"מסעדה". לא כדי להונות אותם, חס וחלילה. שידעו שיש שם תרופה. אם הם לא רוצים לקחת אותה, הם לא חייבים. רק שיוותרו גם על הלחמניה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |