|
||||
|
||||
זה לא השעון כמכשיר. שעונים אפשר לקנות, ואפילו בזול. כל הקונספט של לחיות את החיים ולבצע דברים לפי לו''ז לא יעבוד אצל הרבה מאוד מקהל היעד האפריקאי. עניין של הבדלי תרבות. |
|
||||
|
||||
נשמע לי... אולי לא מופרך, אבל מוגזם. תרבויות משתנות. אם מישהו יכול לשכנע אותם שלקיחת הכדור, שאיננו זול בכלל עבורם, תאריך את חייהם, לשכנע אותם גם שלקיחתו במועדים מדוייקים, לא נראה לי שזה יהיה אתגר גדול מדי עבורו. |
|
||||
|
||||
אני סקפטי בעניין הזה. זה לא עניין של ''לשכנע''. זה עניין של חינוך, של להסביר לאדם למה אתה בכלל מתכוון, כשכל הסיכויים שבסופו של דבר זה יסתכם ב''היום, מחר, מה זה משנה, העיקר שלקחתי''. על כל פנים, אם כבר אתה עוסק בהסברה כזו, שכנע את כולם להשתמש בקונדומים וזהו. |
|
||||
|
||||
בכתבה מהיום בהארץ נמצא כי ישנה ירידה ברמת ההדבקות באיידס, וזאת משום שארה"ב משקיעה שם כספים דווקא השיטות האינפנטיליות של השמרנים שם הולידו ירידה של יותר 50% בהדבקות, השיטה דוגלת בשכנוע לא לעשות סקס, ואם כבר סקס אז בלי קונדום (שהאל לא יכעס או משהו) |
|
||||
|
||||
"אנוח בשבת, אנוח ביום שלישי, מה זה משנה? העיקר שנחתי." לא מאתמול בני אדם דבקים בלוחות זמנים שהוכתבו להם מגורם "יודע דבר". לאדם הממוצע יש את היכולת, ואם כבר שכנעת אותו שזה אכן נחוץ לקחת את הכדור, גם אם הוא לא מבין בדיוק למה... |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שיש הקפדה יתרה על מנוחה ביום אחד ולא ביום אחר ברוב המדינות הרלבנטיות. אם כבר, נחים כל יום, שולחים את הילד להביא מים כשצריך, ודגים דגים כשנגמר האוכל, או כשהעונה מתאימה. אתה יכול לחלק שעון לכל אדם באפריקה אם אתה רוצה, אבל הוא יהיה חסר משמעות עבורם אלא אם כן הוא יתקשר לעוד דברים בתרבות ובתודעה. אתה רוצה דוגמאות מקבילות מהתרבות המערבית? |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח דוגמאות למה אתה מציע מהתרבות המערבית, אבל אני לא מתנגד. |
|
||||
|
||||
אני חושב על הריון בגיל תיכון ומטה של נערות בארה"ב, למשל. זה רע, זה בעייתי, זה הורס את החיים, קל לקחת כדור, אבל התרבות היא כזו ולך תשנה אותה. או השמנת-יתר קיצונית. על אחת כמה וכמה באפריקה, כשהפציינט שלך הוא אדם חולה וחסר כל נגישות לתקשורת, שנולד וחי בתרבות שלו ("נדוג כשנצטרך"), באמצע כפר של אנשים שכולם בתרבות שלו, במדינה כזו, באמצע יבשת שלמה כזו. במאמצים גדולים תוכל לשלוח מתנדב מ"רופאים ללא גבולות", להגיע אליו, לתת לו חפיסת כדורים (את השאר תשלח בדואר) ושעון פלסטיק, להסביר לו כמה זה חשוב וקריטי לקחת את התרופה דווקא כשהשעון מראה 18:00 ולא 20:00. יותר לא תראה אותו בחיים. איזו השפעה תהיה לך? |
|
||||
|
||||
אני חושב (אבל אני לא יודע) שרוב החולים באיידס אינם אלה שמתגוררים בכפרים קטנים והולכים לדוג ''כשנגמרים הדגים'' אלא עירוניים שמתגוררים בסלאמס. |
|
||||
|
||||
ההריונות וההשמנה הם תוצאה של חוסר שליטה עצמית, בסדר גודל אחר לגמרי מזה שדרוש ללקיחת כדור פעם ביום. צודק, ככה באמת לא תהיה לי השפעה על אחוז גדול מהם. אבל בטח דפוס הפעולה שלהם דומה יותר לאחד הבא (או צריך להיות): הצוות שלי מגיע לאיזור. בדיקת איידס לוקחת קצת זמן, אז אנחנו מנצלים אותו בשביל לדבר עם האוכלוסיה המקומית. נכנסים למבנה חשוך, או מחכים ללילה, ומשתמשים במקרן - הנה תמונה של ילד חולה איידס, שלא קיבל תרופות, מלפני עשר שנים, מלפני תשע, שמונה, שבע- זהו. זו הייתה האחרונה. לעומת זאת, הנה תמונה, מלפני עשר, של ילד שכן לקח את התרופות. מושיקו! עלה לבמה, ספר להם קצת על עצמך! מאוחר יותר אנחנו מעלים לבמה רופא מקומי (לא מהכפר, מהאיזור. יבוא איתנו גם לבאים). הוא חוזר ומסביר לקהל מה יש לעשות. הצוות שלנו דואג לעשות לו כבוד בזמן שהוא מדבר. האחד מאיתנו עם הקול וההתנהגות הסמכותיים ביותר דואג לשאול אותו באמצע שאלות, בכמה שיותר נימוס ויראת הכבוד. (במידה ויש תרגום סימולטני, או שיש לנו איתנו אחד ותיק מספיק בפרויקט בכדי לדעת את השפה.) את ראשי הקהילה תפסנו מקודם לשיחה, ודאגנו לגרום להם להרגיש אחראים אישית לחייהם של החולים, דרך הנטילה המתוזמנת-היטב של התרופות. נשאר איתם בקשר טלפוני, אם אפשרי. אולי ניתן לאחד מהם את התפקיד - בשעה הנכונה מתייצבים אליו החולים, מקבלים את התרופה ולוקחים אותה מיד. מי שלא מופיע בזמן, לא מקבל. אלו שהגיעו כבר יפעילו עליו לחץ להגיע בפעם הבאה. אולי עושים איזה טקס כמו-דתי לחולים, שמתאספים יחד (עם או בלי הרעיון הקודם) בשעות הנקובות לקחת את התרופה. שרים איזה שיר, אוכלים עוגיה (אחת לכולם). דואגים שהאירוע יהיה כמה שפחות עצוב, כדי שאנשים לא יפסיקו להגיע. אם זו קהילה נוצרית, אולי מתאימים את זמני התפילה וזמני התרופה. אולי אפשר גם להכניס את התרופה ללחמניות שהם חייבים לאכול בתוך ה"מסעדה". לא כדי להונות אותם, חס וחלילה. שידעו שיש שם תרופה. אם הם לא רוצים לקחת אותה, הם לא חייבים. רק שיוותרו גם על הלחמניה. |
|
||||
|
||||
אני מאד מקווה שאתה טועה (בקשר לכך שהריונות אי אפשר למנוע על ידי לקיחת כדור פעם ביום). |
|
||||
|
||||
1. בכדי לעצור הריונות עם גלולות למניעת הריון, צריך לדעת מראש שיחסי מין על סדר היום. 2. חלקן נגד אמצעי מניעה מסיבות דתיות. 3. הטפשות שלהן מתורצת חלקית על ידי גילן הצעיר. 4. חלקן לא קונות גלולות למניעת הריון בגלל שהן מתביישות ו/או מפחדות שההורים יגלו ככה. 5. חלקן מתכוונות לדרוש מהבחור להשתמש בקונדום, ואז נסחפות עם הרגע, שזה, לפחות לדעתי, בליגה אחרת לגמרי של שליטה עצמית מלקיחת כדור פעם ביום. 6. מישהו יודע לספר כמה עולות גלולות למניעת הריון בארה"ב? |
|
||||
|
||||
לגלולות למניעת הריון רשימה מרשימה של תופעות לואי, החל מנפיחות (עצירת נוזלים) ובחילה, דרך היווצרות קרישי דם וכלה בדכאון ובאבדן החשק המיני. כמו כן חשודה הגלולה בהעלאת הסיכון לסוגי סרטן מסויימים. למשל, נשים שבמשפחתן היו מקרי סרטן שד - קיימת לגביהן הוראה להימנע מנטילת גלולות. אמצעי מניעה אחרים יש להם גם כן תופעות לואי, ואלה שאין להם - אינם בטוחים מספיק. לגבי הקונדום, למשל, ידועה צרה אחת צרורה למדי: גם כשהוא בכיס או במגירה שליד - ברגע האחרון פשוט לא משתמשים בו. צרה מוכרת אחרת: משתמשים, אבל המנוול הקטן נקרע. לפני כמה ימים התנהל כאן, באחד הדיונים, איזשהו פתילון בעניין "מהי בגרות". כשהשאלה הזאת מתעוררת, בד"כ (ונדמה לי שגם כאן) בהקשרים של הגיל המומלץ להתחלת הפעילות המינית - מקובל להשתמש במונחים מרשימים ממחלקת "בשלות" (מה זה?), "לקיחת אחריות" (ומה זה?) וכיו"ב. והנה, אולי יש לנו כאן מדד אחד פשוט, לא המדד היחיד אבל פשוט ומעשי, בלי פלסף (עוד משתמשים במילה הזאת?) ובלי מילות גבוהה-גבוהה, לבגרות: היכולת לטפל בבעיות המתעוררות בנושא מניעת ההריון והנכונות להתייעץ עם אנשי מקצוע ולהגיע לכלל החלטות בנושא זה. |
|
||||
|
||||
מסיפורים ששמעתי על אנשים שטיפלו במקומיים בעולם השלישי (קמבודיה במקרה דנן), היו מקרים שנתנו לאנשים כסף לתרופה שתציל את החיים שלהם, תרופה לאמא לכסף שיציל את חיי הילד, כעבור כמה זמן מוצאים את אותו אדם שיכור לאחר שניצל את הכסף לקניית אלכוהול. מנטליות זה לא דבר שמשתנה ברגע, לאדם שקיומו מושרש בהווה יהיה קשה מאוד לקבל ולהבין שמעשה לכאורה לא קשור עכשיו יכול להשפיע על דברים גדולים אחרכך. |
|
||||
|
||||
צ''ל כסף לאמא לתרופה |
|
||||
|
||||
כנראה שלא שוכנעו שהתרופה תציל את חייהם, או שהם בכלל חולים. אולי הם עשו את זה בגלל בעיה שלא יחודית להם, כמו דכאון, התמכרות או בעיה נוירולוגית אחרת. אפשרי שבעיות כאלו נפוצות יותר אצלהם, בין אם בגלל הגנטיקה או בגלל התזונה; אבל הבדל *כל-כך* קיצוני בגלל הבדל תרבותי קשה לי לדמיין. אני יכול לדמיין הבדל תרבותי שולח אנשים אל מותם תחת המחשבה שזו הדרך הנכונה - למשל הקמיקזה והמחבלים המתאבדים מאזורינו - אבל אני לא מסוגל לדמיין אותו מונע מהם לעשות את מה שהם שוכנעו שנכון. נדרש מהם ריסון יצרים רב בהרבה בתרבויות שלהם, זה לא משהו זר להם לחלוטין. "לאדם שקיומו מושרש בהווה יהיה קשה מאוד לקבל ולהבין שמעשה לכאורה לא קשור עכשיו יכול להשפיע על דברים גדולים אחרכך" - כפי שאמרתי, אם זו הסיבה, אזי הם לא שוכנעו שהתרופה תציל אותם, או שהם אכן ידבקו אם יקיימו יחסי מין כאלו וכאלו. זה לא "הבדל מנטלי". אנשים נענשים אצלהם על גניבה, רצח וכו'. הם יודעים מילדותם שמעשה שעשו בבוקר יכול לגרור תוצאות כשאבא חוזר הביתה (כלומר, מעט מאוחר יותר באותו הבוקר). |
|
||||
|
||||
או שהם באו והציגו עצמם כחולים, על מנת לקבל כסף עבור התרופה, או על מנת לקבל את התרופה ולמוכרה. וזה אכן עניין של אופי ולא בהכרח רק במדינות עולם שלישי. אבא של פרנק מק'קורט (האפר של אנג'לה) היה עושה אותו הדבר1. 1 אם כי, כשחושבים על זה, אירלנד היתה אז מדינת עולם שלישי. |
|
||||
|
||||
אולי אתה צודק, אולי באמת הם לא שוכנעו (מקרה המדובר זו היתה מלריה), אבל הגישה שם היא להגיד כן לכל מה שאדם לבן אומר. מדובר באנשים חיו והקימו איתם כפר במשך תקופה (מה ששולל את האפשרות של שקר לכסף), לא נראה לי שמישהו יצליח טוב יותר במלאכת השכנוע. כשחושבים על זה, אותה תופעה קיימת גם אצלנו. אנשים רבים לא חוגרים חגורה במושב האחורי למשל (אני בינהם), למרות שחגורה כזו מפחיתה את הסיכוי למות בתאונה. למה ? קיים איזה נתק בין ההבנה הרציונלית שמעשה כזה הוא מועיל (ולו הסתברותית) לבין התגברות על האי נוחות הפיזית וביצוע ממש של המעשה. לעיתים קרובות אני רואה אנשים דוחים מעשים מועילים להם משום סיבות שנעוצות באי-נעימות, אנחנו הרבה פחות רציונליים משנדמה. |
|
||||
|
||||
...או שאנחנו מאוד רציונלים, אלא שפונקציית התועלת שלנו מחורבנת. |
|
||||
|
||||
אולי זה כי אתה מקוה להיות מועמד לפרס? |
|
||||
|
||||
אני תוהה אם לא היה אפשרי לשכנע אותם בדרישות הדיוק באמצעות העמדת התרופות כפולחן. נראה לי שפולחנים בהרבה מקרים דווקא דורשים דיוק ניכר בסדר פעולותיהם כדי שהקסם יעבוד. |
|
||||
|
||||
נקודה מעניינת - האם מוסרי לשקר להם (לטובתם, במבחן התוצאה, לפחות קצר-הטווח), ובאופן כה עמוק. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוחה מה כאן השקר. |
|
||||
|
||||
הצגת התרופה כחלק מפולחן כוללת בתוכה, בצורה מאוד חזקה, המלצה על הפולחן, והסכמה (פעילה!) לאמיתות (השקריות) שהפולחן מבוסס עליהן. |
|
||||
|
||||
אה, לא לזה הכוונה. התכוונתי להציג את התרופה עצמה כפולחן - לא כחלק מפולחן קיים. |
|
||||
|
||||
את זה הבנתי. אולי צריך שתפרטי יותר. אני מדמיין שאומרים להם "האלים רוצים שתבואו כל יום לביתו של המכשף עם החלוק הלבן כאן, ותבלעו את כדורי הקסם שהוא נותן לכם, שיגרשו רוחות רעות" - ואלו השקרים שדיברתי עליהם. התכוונת למשהו אחר? אפשר אולי להתחכם בניסוחים ולהגיע לניסוח שיישמע להם כמו פולחן, אבל אנחנו מצידנו לא נאמר שום טענה שבעינינו היא שקרית. אבל לא ברור לי ש*זה* עוזר, מבחינה מוסרית. |
|
||||
|
||||
אכן לא לזה התכוונתי. התכוונתי רק להעביר את הרעיון שהתרופות, במידה שהן יעילות, יכולות לעבוד כמו שעובדים פולחנים שעובדים. כלומר, כמו שבפולחן יש סדר עניינים מדויק וזמנים מדויקים לביצוע הטקסים, גם במדע - "פולחנו" של העולם המערדי/האדם הלבן/מה שלא יהיה, יש סדר כזה. וגם "פולחן" זה איננו פועל אלא אם שומרים עליו בדייקנות. |
|
||||
|
||||
אז בסדר. |
|
||||
|
||||
תודה על האישור:) |
|
||||
|
||||
אני עמדתי בפני דילמה דומה. מישהי יקרה ללבי מאמינה גדולה באכינציאה, ואי פעם קראתי על מחקר שהראה שהצמח הזה לא משפיע בכלל. די התלבטתי אם להרוס לה את אפקט הפלסבו. |
|
||||
|
||||
ומה החלטת? |
|
||||
|
||||
לא שואלים ג'נטלמן1 איך הוא הכריע בדילמות מוסריות כבדות כאלה. בצד אחד של כפות המאזניים מונחת האמת האבסולוטית המזוקקת והנצחית, ובצד השני רווחתה של יקירתי שאין שניה לה בכל החלד כולו. על בעיות פשוטות מזאת נטרפה דעתם של רבים וטובים. ______________ 1- אבל אני לא ג'נטלמן. החלטתי שאין טעם להלחם בעצמי, וממילא לא אצליח לנצור את פי לאורך זמן כך שמוטב לפרוק את הנטל הזה מעל לבי. כשסיפרתי לה על המחקר, היא הגיבה ב"אה, כן, קראתי על זה ב"ידיעות". אצלי זה כן עובד. אתה רוצה קפה?". ללמדך שלפעמים החיים יותר פשוטים ממה שנדמה לנו. |
|
||||
|
||||
האמת היא שביני לביני הימרתי בדיוק על תוצאה זו. אשה לעניין, יקירתך דנן. |
|
||||
|
||||
כאמור, אין שניה לה (כלומר, תמיד היא ממהרת). |
|
||||
|
||||
סליחה, זאת זאת מתגובה 291574? (מצאתי את התגובה משום שזכרתי אצלך דיבורים על מיזנטרופיה. מהנסיון שלי אלה שמאמינות באכינציאות וכיו"ב, הן אלה שעולמן התרבותי דווקא *כן* קשור עם תרבות בפרוטה מסוג "ויוה". אבל אולי זה באמת רק הנסיון שלי ואין להכליל) |
|
||||
|
||||
משתמשי האכינציאה המוכרים לי הם: 1 מרצה לפסיכולוגיה, 1 עורכת ספרותית, 1 פיזיקאי ו-2 קולנוענים (לא מיוצרי ויוה). |
|
||||
|
||||
שלושה זה טוב, שלושה זה יותר טוב מכלום. זה מזכיר לי שכל מגדת עתידות וכל פותחת בקפה שמראיינים אותה, אומרת שיש לה לקוחות רופאים, עורכי דין ו"פרופסורים". ובאמת יכול להיות שמתוך 300 לקוחות יש למגדת עתידות לקוח אחד רופא, לקוח אחד עורך דין ואחד פרופסור, אבל קיים סיכוי סטטיסטי לא רע ששאר ה-297 באים מחתכי אוכלוסיה אחרים. |
|
||||
|
||||
אה, ושכחתי להוסיף שאני עצמי מגיע מחתך האוכלוסיה שלפי רמת הידע שלו 2+1+1+1=3, מה לעשות :) |
|
||||
|
||||
גם זו תשובה מתקבלת. חוץ מזה, יש לי תחושה ברורה שהסטטיסטיקה שלי קרובה יותר למציאות. |
|
||||
|
||||
אני בספק רב אם הייתי מסוגל ליצור קשר בעל משמעות עם מישהי שעולמה התרבותי נע בין ''ויוה'' לאירוויזיון. סנוב שכמותי. |
|
||||
|
||||
לעומת זאת, אתה לא מתאר לעצמך ודאי כמה מחסידי ויוה משתמשים באופטלגין. |
|
||||
|
||||
נו, ורצית קפה? |
|
||||
|
||||
יש גבול לרמת האינטימיות שאני מוכן לחלוק באייל. |
|
||||
|
||||
זה לא בדיוק קשור, אבל זה קרוב - למה אתה מסתיר את זהותך? אתה בטח לא סובל מחרדה חברתית, כי אחרת לא היית מכיר בחורות - סליחה, גברות - דרך אתרי הכרויות. (בן כמה אמרת שאתה?) בחיים שמחוץ לאייל אתה מתהדר בדיעות אחרות? אתה מצנזר את חוש ההומור שלך אחרת שם? אתה חושש לאבד את מקום העבודה, או שלא להיות מקודם? מפחד להסתכסך עם המשפחה או עם חברים? אתה מעדיף להצניע משהו אודותיך עליו התוודת כאן? המשיכה לנשים? חוסר העניין באופנה? האהדה שלך לבית"ר? סיפרת סיפורים פרטיים של אנשים שגילוי זהותך יחשוף אותם? כתבת משהו שהתחרטת עליו? מפחד להתחרט בעוד שבוע על משהו שתכתוב מחר? |
|
||||
|
||||
שכ''ג כבר רמז פעם שהוא לא רוצה שהמעסיקים שלו ידעו מה הוא עושה על חשבון שעות העבודה. |
|
||||
|
||||
לא זכור לי. הוא לא פנסיונר? העניין עם המעסיקים בטח היה בדיחה. |
|
||||
|
||||
דיון 1497 |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |