 |
|
 |
||
|
||||
 |
הסיפור שלך מניו יורק איננו אומר (לדידי) שאתה בהכרח גזען. לעומת זאת, השאלה היא מה היית עושה, או איך היית פועל, לו, למשל, היית נשלח לנ''י במסגרת עבודתך - ומקבל קורות חיים דומות מאוד של שני אנשים, שחור ולבן, שעליך לבחור לעבוד עם אחד מהם - כאשר סוג העבודה דורש בטחון אישי רב בבעל התפקיד הנבחר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כאן אנחנו באמת מגיעים לעצם העניין. אני רוצה להכריז שלא הייתי מתחשב בפרטים כאלה בכל מקום בו אני יכול להעריך את האדם המסויים שעומד מולי, אבל יש מחקרים שמוכיחים את ההיפך (לא, המחקרים אינם עלי, אני בתפקיד ''האדם הממוצע'' כאן). אני לא טוען שגזענות אינה קיימת, ואני לא טוען שאני לא נגוע בקסנופוביה במידה מסוימת. הבעיה הגדולה היא שקל לנו לרמות את עצמנו ולהאמין שהבחירה שאנחנו עושים היא משיקולים ענייניים, כאשר בפועל היא לא כזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, אני חשבתי שאנחנו מדברים עליך. שנית, ממש לא חשבתי שאנחנו מדברים על רמייה עצמית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חשבתי שאנחנו מדברים על גזענות, והבאתי דוגמא מהחיים שלי כדי לחדד נקודה מסוימת. אנחנו לא חייבים לדבר על שום דבר שאת לא רוצה. חשבתי שעניין הרמיה העצמית שווה איזכור, אבל לא חייבים להתייחס לכל מה שאני אומר. __________ ("את" ולא "אתה" כי כך נדמה לי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני הבאתי דוגמא מהחיים שלך, רק שאתה כל פעם שוכח מה קורה לך בגלגולים הבאים... הרמייה העצמית היא נושא מעניין בפני עצמו, ונוגע (כידוע לך) להרבה יותר תחומים מאשר לגזענות בלבד. נראה לי אפילו רעיון טוב לכתוב עליו מאמר, אבל זו תהיה רמייה עצמית מצדי להניח שאעשה זאת. וכמובן אני אישה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה להעיר שזה לא סביר שהיית מקבל קורות חיים מנ"י שמציינות את מוצאו האתני-גזעי-צבע-מין-גיל-מצב משפחתי ושאר ירקות. אם כן היית מקבל, נראה שהעובד הנ"ל היה מסודר לכל החיים עם פיצויים שמנים. מה שכן, במקרים מסוימים אתה יכול לנחש מין או מוצא לפי שם, ולזה יש משמעות (מה עוד חדש?). מחקרים בארה"ב וצרפת הראו אחוזי דחיה גדולים מאד לקורות חיים אם שמות "שחורים" או "ערבים," כשהשם היה ההבדל היחידי. יש גם סדרה של תביעות בארה"ב נגד בנקים למשכנתאות שמפלים מתן הלוואות על בסיס מוצא (זיהוי עפ"י שם או בפגישה), ללא קשר למצב כלכלי. ובשוליים, האגודה לזכויות האזרח תובעת את משטרת ועירית ניו יורק על אפליה בתוכנית החיפוש האקראית שהם הנהיגו בכניסה לרכבת התחתית. כמובן שהטענה היא נגד אפליה של בעלי מראה או לבוש מזרחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שהשופט לא יהיה מישאל חשין.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שבקורות החיים הוא לא היה רואה את הסיווג הגזעי. אבל לא מן הנמנע שמי ששלח לו את שני המסמכים לחש באוזנו את האינפורמציה הזאת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי לראות איך בראיון הקבלה לא הייתי מבחין בגוון עורו של המועמד. אולי בנ''י ראיונות כאלה נערכים מבעד למחיצה אטומה, אבל בארץ המועמד יושב מולי ואני מבחין בקלות במינו, צבע עורו, ולפי המבטא גם בשיוכו האתני. מצב משפחתי הוא משהו שתמיד מופיע בק''ח. למחקרים מסוג אלה שציינת כיוונתי כשדיברתי על ''המחקרים שמוכיחים את ההיפך'' אי שם במעלה הפתיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נתתי את הדוגמא עם קורות חיים בכוונת מכוונת. אם כשבן אדם יושב מולך צבע עורו משפיע עליך מעבר לדברים רלוונטיים באמת - זה כבר מצב חמור... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא משפיע. הוא משפיע. לא עלי, כמובן. אני נטול כל הטיות כאלה, אני חסר תת-מודע, אני פועל כל הזמן באופן שהוא גם רציונלי, גם הגון וגם תואם את הגירסה האחרונה של עקרונות ה- PC. אבל על שאר האנשים הוא משפיע, ומחקרים רבים מוכיחים את זה. אפילו הגובה של המועמד משפיע (ולא מדובר כאן בעבודה ב- NBA). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל השאלה (שלי, לפחות) היא אחרת: הרי ברור שבראיון אישי אתה דן גם לגופו של אדם, ליטרלית. הצבע, הגובה, המשקל, המבט, הטונים, התנועות... הכל משפיע. וכמובן הכימיה האישית. השאלה היא אם מלכתחילה תהיה לך העדפה כה גורפת לאנשים סגולים, נניח, על פני ירוקים - כך שהסיכוי שתיצור כימיה עם הירוק ישאף לאפס, מול כל סגול שהוא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא צריך לשאוף לאפס, מספיק שהוא יורד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד אחד, אני מתפתה לומר שאתה צודק: מצד שני, כיוון שאתה {בתור PC מעודכן נטול תת-מודע וכיו"ב) הרי יחיד במינך, ואני עוברת לרגע קט לדבר על הממוצע הוולגרי - הדרישה שלי תהיה מצומצמת יותר: שהשפעתם של הצבע/מין/לאום לא תעלה על זו של קריטריונים לא-רלוונטיים אחרים - ושסך ההפשעות הלא-רלוונטיות יהיה נמוך יותר מסך ההשפעות הרלוו-נטיות. כל זה, כמובן, עד שהממוצע הוולגרי יהפוך לממוצע חסר פניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(דגדגן: ככל שאתה שחור יותר, כך גדלים סיכוייך להיות נדון למוות אם רצחת אדם *לבן*) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"דגדגן" הזה היה משעשע אולי בפעם-פעמיים הראשונות, אבל הוא מעלה אסוציאציה ברורה ומקובעת מדי ואתה עושה כאן, לטעמי, נסיון מאולץ (גם אם זה בצחוק). ההצעה שלי, מילה שהאפשרויות שלה יותר גמישות: מתאבן, מעורר תיאבון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתאבן היא מילה גרועה בפני עצמה (הופך לאבן?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודעת, אני יודעת... אבל המילה הזו פשוט לא נשמעת ולא נקראת טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... אפרודיזיאק? כן, כן, גם אני יודעת, לא כל כך עברי ולא כל כך נוח להגייה - אבל נע סביב אותן שתי מסילות - זו הדגדגנית וזו המתאבנת - ויש בצליל שלו איזה משהו אפל וקורץ... בדיוק מה שאנחנו צריכים כאן ועכשיו, באייל ובכלל (אבל קודם תבריאי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעי, זה רעיון מעניין - את חושבת שבשינוי השם תצליחי להעניק סקס אפיל למטיאס מעושן, או לזיתים שחורים ללא גלעינים? קטונתי, בחיי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מצליחה להיכנס ללינק הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצליח להכנס אליו בלי בעיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה משנה את הכללים. דיברת על קורות חיים, לא על ראיון. אם אתה רוצה להתייחס לראיון, קודם כל תסביר למה דויד ברנט צילם כמה תמונות תקריב של המועמדת ואת המועמד רק תמונה אחת, כלאחר יד? http://www.bbc.co.uk/comedy/theoffice/epguide/series... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, לא שמתי לב שנשאלתי רק לגבי קו"ח. התשובה אם כן: הייתי מזמין לראיון את כל המועמדים שהקו"ח שלהם סבירים, בלי להסתמך על שום סטטיסטיקות קבוצתיות1. הסיבה נדונה בדיאלוג שלי עם ראובן. ______________ 1- מלבד זאת שאומרת שיש התאמה בין קו"ח סבירים לבין הצלחה בתפקיד. בסופו של דבר, הכל סטטיסטיקה, כפי שיובל בטח ימהר לאשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? אם ידוע ( למשל) שבקרב עובדי צווארון לבן בארה"ב, אחוז המשתמשים בקוקאין בקרב האוכלוסיה הלבנה הוא גדול בהרבה מבקרב האוכלוסיה השחורה, האם מותר להסיק מכך שה*סיכוי* שהעובד הלבן הוא צרכן קוקאין, הוא גדול יותר? מבחינה סטטיסטית זה נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי למה מתייחסת השאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אסור לי להעדיף אדם בעל צבע עור מסויים, אם אני יודע משהו על הסטטיסטיקה של צריכת הסמים על פי צבע עור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי זו ההגדרה של גזענות. מי שלא מוכן ליחס תכונות מסויימות לקבוצות אתניות ואחרות הוא עיוור (מרצון), מי שמטיל את התכונות הללו מהקבוצה אל פרט ספציפי שנקלע לדרכו הוא גזען. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשמוע את זה ממך? בכל אופן, לא מדובר על *ליחס* תכונות. אני שואל על המקרה שידוע משהו אמפירית. האם עלי ליחס אמינות לאסטרולוג ספציפי למרות שאני חושב שרוב האסטרולוגים הם שרלטנים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שאני עונה להגדרות שלך לגזען, כאמור אני כן מסווג לעיתים אנשים לפי קבוצות אתניות ואחרות (במקרה דנן אחרות (תרבותיות), כי אני לא מאמין בגן לשקרנות). באופן כללי אני לא מאמין לערבים בלי הוכחות, לאור הנסיון שלי אם נכתב בתקשורת שמחמוד, סטודנט קשה יום המטפל לבד במשפחתו החולה, נהרג ע''י צבא הכיבוש האכזר כשהוא מעביר זקנה את הכביש, זאת בזמן שצהל טוען שאינו פעיל בגזרה, אני אטה להאמין לצהל (למרות שגם האמינות שלו לא גבוהה במיוחד). זה לא נותן לי את הזכות להניח שערבי ספציפי שעומד מולי משקר, כשהוא אומר לי שנפל לו כאן הארנק ושואל האם ראיתי אותו. זו בדיוק השאלה שלך, מותר (לשיטתי) להניח הכללות על אוכלוסיות, בתנאי שהן נכונות. אסור ליישם אותם על פרטים, בגלל שהשוני בתוך האוכלוסיה הוא גדול מדי. הדוגמא שלך לדעתי לא מוצלחת, כי הבעיה היא בבסיס השיטה האסטרולוגית, אני לא מאמין שיכול להיות אסטרולוג-לא-שרלטן, זאת להבדיל מלבן-שרץ-מהר, אבוריג'ני-חכם וערבי-דובר-אמת. בראיון עבודה אתה צריך לבחור את מי שנראה לך מוצלח ביותר, מימלא ישנם המון פרטים מוכשרים גם באוכלוסיה שנראת לך פחות מוצלחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב שאפילו אם האסטרולוגיה היא שגויה (נניח) זה עוד לא הופך את העוסקים בה לשרלטנים. רק כדי ליישר קו, השאלה היתה לגבי קורות חיים, וההנחה היא שאינך יכול להזמין את *כל* המועמדים המבטיחים לראיון עבודה, ועליך לבחור מתוך ערימה נאה מספר קטן של מרואיינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בד''כ יש סמפיק פרמטרים אחרים לבחור לפיהם (בוגר אונ', ציונים, וכד') בהינתן שוויון כן היתי ממליץ לסווג לפי כל כלי אחר שיש לך (למרות שזו גזענות), אבל מעניין שיש לשיווי המשקל הזה בלם די חזק. אם כולם היו מסווגים לפי גזע (למשל) ומעדיפים את הצהובים, אזי רוב הצהובים המוכשרים היו נחטפים, בעוד הירוקים המוכשרים לא הגיעו אפילו לראיון. כעת בתור מעביד עדיף לך לזמן בעיקר ירוקים. מהשיקולים האלו אם היתי מקים היום חברה (ונגיד שאין לי שאיפות של תיקון עולם, אלא רק עשיית כסף), נשים חרדים וערבים היו מקבלים עדיפות בתור אוכלוסיות לגייס מתוכן עובדים. (נשים אולי אינן דוגמה מוצלחת, למרות שיש אולי הפליה בהעסקתן, נשים מוכשרות כן מוצאות עבודה, ולא נוטות לדינמיות בעזיבה כמו גברים, כמדומני). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש דעה קדומה שלפיה אבוריג'ינים (איזה? אוסטרליים או אחרים?) הם טיפשים? לא היכרתי כזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. "In general, Lynn lists East Asians and Europeans as demonstrating the highest average IQ, indigenous Americans and other Eurasians with intermediate average IQ, and Africans and Australian Aborigines with the lowest average IQ" http://en.wikipedia.org/wiki/Race_and_intelligence | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, איי.קיו. זה אומנם קשור רק חלקית לטיפשות או חוכמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני פשוט פירשתי ''לא חכמים'' כ''לא פיקחים'' (שניתן לעבוד עליהם בקלות, למשל למכור להם חרוזי זכוכית תמורת משאבים יקרים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שאתה עורך דין העונה לשם דניאל אל דרור, ושאתה מעוניין להעסיק עובד במשרדך 1, ויש לך מחשבות סטטיסטיות כלפי קבוצת אוכלוסיה מסויימת כפי שאפשר לראות בתגובה 26 בלינק הבא: ברור על סמך הלינק, שיש לך דעה מאוד מגובשת כלפי אותה קבוצה בשל כל מיני סטטיסטיקות עלומות. האם דחיה של אדם מסויים מאותה קבוצת אוכלוסייה לא תחשב כגזענות? 1 שים aldaniel@zahav.net.il בגוגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל גם הסיכוי שעובד בגיל פחות מחמישים ישתמש בסמים גדול יותר, וכך הסיכוי עבור רווק בלי ילדים, ודתיים משתמשים פחות, ונשים פחות מגברים, וחולי סכרת יותר מאפליפטים וכך הלאה. ההחלטה איזו קטגוריה רלוונטית לעניין יכולה לשנות את כל התמונה, ולכן כאשר יש בסיס להערכה אישית נראה לי שהכי נכון לעזוב את הסטטיסטיקה - היא בקלות יכולה להיות הדלת האחורית דרכה אתה מגניב את הדעות הקדומות שלך. (בביקורת על הניסויים של כהנמן יש התייחסות לשאלה באילו קטגוריות משתמשים כאשר מנסים לחשב הסתברויות מותנות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. צריך להסכים קודם כל על העיקרון. ברור שאם מדובר ב 90% בקרב אוכלוסיה אחת ו 3% בשניה, הדלת האחורית הזאת היא די קידמית. מה קורה אז ל"שוויון תוך שונות"? המזל שלנו הוא שבדרך כלל האחוזים הרבה פחות מובהקים, ולכן אנו יכולים להרשות את הלוקסוס לעזוב אותם. אבל זה לא תמיד נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שקורה הוא שעליך לנסות לשפוט את האדם לגופו. גם אם השכיחות היא 90% לקבוצה מסוימת, יש סיכוי שבתת-קבוצה מתוכה הסיכוי שונה, ויש סיכוי שבחלוקה לקטגוריות אחרות תמונת הסיכויים שונה שוב. ישנם מקרים בהם אין לנו ברירה אלא להתחשב בסיכויים הידועים. כשאני מחשב את סיכויי לחלות בסרטן השד אתחשב בכך שאני זכר, אבל אם היתה בנמצא1 סטטיסטיקה נפרדת לשוטים גלובליים אולי הייתי משתמש בה, ואם היתה סטטיסטיקה לכותבים באייל אולי היא היתה זאת שכדאי לקחת אותה בחשבון. הכי טוב היה אם סורק ה- DNA היה מחשב את הסיכוי הפרטני שלי. ההנחה היא שראיון עבודה קפדני יכול להגיע לתוצאות קרובות יותר לסורק ה- DNA דוקא אם המראיין יתעלם מכל מיני "סטטיסטיקות" שרובן מוטות וחלקן אינו רלוונטיות. אני מודה שהגישה הזאת מושפעת מטרה במידה מסויימת, כלומר אני מנסה להגן על העמדה ש"אפליה זה רע" ובונה את הטיעון לאחור. אולי הכי פשוט יהיה להודיע שמי שחושב אחרת הוא בלתי שפוי, ולסיים את הפרשה. מישהו עוד חושב אחרת? יופי, Case closed. ______________ 1- ושוב: לא פעם אותה סטטיסטיקה כביכול אינה אלא תעתוע שמבוסס על שמועות, חצאי אמיתות, סיפורי סבתא ודמיון יצירתי. לאלה קל להתקבע בזכרוננו כי עמוק בפנים כולנו קצת קסנופובים, ולכל סיפור שלילי שמעורב בו "זר" יש השפעה חזקה על הזכרון שלנו (כאן גם המקום להעיר לקהלת שכדאי שיבחן אם זה לא המצב אצלו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מזדהה לגמרי עם הוידוי שלך לגבי הבניה לאחור. אין לי תשובה טובה לבעית המראיין פרט לזאת שלפעמים צריך להסתכן בשביל עקרונות. הייתי מעדיף לנסח מחדש משפט מסוים שלך כך: ישנם מקרים בהם אין לנו ברירה אלא *להתעלם* *מה*סיכויים הידועים. טענה מהטיפוס "64% מהסטטיסטיקות הם מומצאות" זאת בריחה מהבעיה. בסופו של דבר ימצאו סטטיסטיקות אמינות לגבי ראיה מרחבית אצל נשים ואמירת אמת אצל קווקזים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"להסתכן בשביל עקרונות" זה בסדר, אבל זה מה שתגיד באסיפת בעלי המניות? אני מנסה - לא בטוח בכמה הצלחה - להציג את אי-הגזענות כמשהו רציונלי, לא כפעולה אלטרואיסטית למען המיעוטים הנדכאים. (סטטיסטיקות אמינות לגבי תפיסה מרחבית של נשים וגברים כבר קיימות, אבל אם אני יכול לבחון את גב' X ספציפית, מה איכפת לי הסטטיסטיקה? אולי היא באלפיון העליון? אולי יש סטטיסטיקות לגבי נשים בלונדיניות עם חזה גדול שמצויינות בתפיסה מרחבית, רק שאני לא שמעתי עליהן (על הסטטיסטיקות. על הבלונדיניות דוקא שמעתי)) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין תפיסתן המרחבית של נשים: אני נוטה להאמין לסטטיסטיקה הזאת (לצערי, אני גם נותנת בה דוגמא אישית...), אבל גם יכולה לחזק את עמדתך בנוגע לגברת X: יש לי שתי חברות שתפיסתן המרחבית עולה על זו של *כל* הגברים בסביבתי, גם אלה שעיסוקם מחייב אותם לכך. הייתה תקופה שבה הגיעו אליי די הרבה חידות מרחביות, ובמקום שכל ידידיי הזכרים כשלו, הייתי מתקשרת לאחת מתי אלה ומקבלת תשובה תוך שניות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרגע קיויתי שיש לך שתי חברות בלונדיניות עם חזה גדול שרוצות להתחרות בהצעה ששרי אריסון הגישה לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תתפשר אתי על התפיסה המרחבית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על הספציפיות, אבל בעלת חזה גדול חייבת שתהיה לה תפיסה מרחבית. _________ ברקת, בקושי מזהה את הדרך הביתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ולהצדיק את עצמי באסיפת בעלי המניות לאחר שהמועמד נכשל, זאת לא הסתכנות? על זה בדיוק אני מדבר. בחינה ספציפית של מועמדים זה אחלה, אבל ראשית, לא תמיד יש זמן לבחון את כל המועמדים, ושנית, לא תמיד בראיון אתה מגלה הכל. *גזענות* היא באמת לא רציונלית. להעדיף אדם שלא על בסיס כישורים אינה רציונלית. אבל כאשר מתחילים להצטבר עדויות אמפיריות, אנחנו צריכים בסופו של דבר להחליט איפה אנחנו ניצבים. שים לב להתחמקויות1 שהדיון הזה מייצר כאשר הברירה מוצגת בצורה כל כך חדה. 1 לא אצלך, יאמר לשבחך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, אני מקבלת קורות חיים של שניים, אחד שחור ואחד לבן, וכן את הסטטיסטיקה שלך - ש-90% מלבני הצווארון הלבנים משתמשים בקוקאין ורק 3% מהשחורים עושים זאת (האחרים עסוקים מדי בלרצוח זה את זה...סתאאם...). כעת, לשניהם יש אותן קורות חיים מפוארות. קשה לי להאמין שהלבן הספציפי שלי הצליח לגבש קורות חיים כאלה מבעד לאדי(?) הקוקאין. זה גם יהיה טפשי להתעלם מהן אם אני מחפשת עובד מוכשר - טפשי לא פחות מאשר התעלמות מהסטטיסטיקה. ברור שעליי לוודא כמיטב יכולתי אם קורות החיים הללו נכונות, אבל את זה עליי לברר גם לגבי השחור. אם אני יכולה לזמן אותם לראיון לפני ההחלטה, ודאי שאזמן את שניהם. וסביר שאסמוך על עצמי שאני מסוגלת לזהות את השימוש בקוקאין במידה שיש כזה. אני גם יכולה לבקש מאיש מקצוע לראיין את המועמד שמוצא חן בעיניי אבל אינני בטוחה בו. בכל מקרה, נראה לי לא רק גזעני, אלא אף טפשי ביותר, לפסול אנשים על סמך הסטטיסטיקה בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את שוב מקצינה. למה "בלבד"? השאלה אם בכלל לגיטימי/רצוי/נבון להתחשב *גם* בסטטיסטיקה. אם התשובה שלך היא כן, רבים יאשימו אותך בגזענות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב בעלי הדעות הקדומות אינם נזקקים לסטטיסטיקה. הראיה, מעסיקים שמעדיפים עובדים גברים (כי הם לא נכנסים להריון וכל הסיבות הללו) ומתעלמים מהנתונים הסטטיסטיים שמראים אחרת (יותר ימי עבודה שנתיים של עובדות נשים למשל). בנוסף, יש צורה אחרת של אנשים שלא נותנים לעובדות לבלבל אותן, וכל נתון (עובדתי) נוסף משמש לחיזוק עמדתם. המועמד לבן? הוא ודאי עושה קוקאין. הוא לא עושה קוקאין? אז בטח אחיו או בן דודו עושים, והוא יידבק מהם באיזה שלב. הוא בכלל פעיל בארגון לשיקום מכורים לקוקאין? נו, אז הוא יגיע למשרד עם כל מיני חולירות וחידקים, ומי צריך את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטטיסטיקה (ז''א הצגה של עובדות) יכולה לתרום להתחזקות של דעות קדומות, או לפחות קשה לעובדות להתמודד עם דעות קדומות בעלות מקדם רגשי גבוה. לחינוך ולימוד שיש שוני ומיגוון בין אנשים, שהאופי שלנו הוא לא קשיח אלא ניתן לשנות אותו וכיוב', יש סיכוי יותר טוב (וכמובן, חשיפה למיגוון של אנשים ולא הסתגרות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכימה ביותר לסוגריים שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את צודקת, כמובן, אבל אלה אינם מעניינים במיוחד. כמעט כולנו נסכים שאלה שפועלים כך גם טפשים וגם גזענים. אנחנו, או לפחות אני, מתייחסים למקרים בהם האבחנה אינה קלה. מה אם המועמד באמת משתייך לקבוצת סיכון? האם לגיטימי לקחת את זה בחשבון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילה "סיכון" מעניינת - כדאי אולי להתחשב במידת הסיכון שבהחלטה הספציפית. אם אתה רופא שיניים ומגיע אליך שחור מכור להרואין, אתה ודאי תרצה לטפל בו בכפפות ומיגון נוסף (או תחשוש לטפל בו) מחשש להידבקות באיידס. על זה לא לוקחים סיכון. אם אתה רואה מועמד צעיר, פיקח ונמרץ בא לחפש עבודה, אלא שהוא שחור מברוקלין, ויש סיכוי שהוא ממשפחה של שודדי בנקים, אתה אולי תרצה לערוך עוד איזה מבחן יושר קטן, אבל הסיכון שאתה לוקח בקבלתו לעבודה הרבה פחות גדול (נאמר שיש אצלך אמצעי מיגון טובים נגד פריצות וגניבות). זה כמו הסיפור שלך על חציית הכביש כשעברה חבורה מולך. לו היית פוגש בהם באמצע היום ברחוב סואן, והם היו מפתחים איתך שיחה משועשעת, מן הסתם לא היית בורח - שכן מדדי הסיכון והסיכוי בסיטואציה כזו שונים לגמרי מאשר ברחוב חשוך וריק באמצע הלילה. אמירה כללית: אנשים בד"כ לא בודקים מספיק (או לא יודעים איך לבדוק) כדי להיזהר מסיכונים אפשריים כאלה ובכל זאת לנסות לנהוג במועמד כבאדם ולא כבנתון סטטיסטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם את מסכימה עם העקרון שארצה לערוך לו "עוד איזה מבחן יושר קטן" בגלל שהוא משתייך לקבוצה מסוימת, הרבה אנשים יגידו שאת גזענית, ודומני שבארה"ב הוא אפילו יוכל לתבוע אותך, אם לעמיתו הלבן לא ערכת מבחן כזה. חשבי על התלונות של ערבים ישראליים לגבי הבדיקות שהם עוברים לפני עליה למטוס. גורמי הבטחון ודאי יטענו שסטטיסטית הסיכוי שמטוס ייחטף או יפוצץ בידי מוסלמי גבוהה, בעוד הערבים יכולים לטעון שאף *ערבי ישראלי* לא חטף או פוצץ מטוס מעולם (נניח לרגע שההוא עם המטוס לתורכיה ייצא זכאי, או נתייחס לעולם של לפני התקרית ההיא). באיזה צד של המתרס את נמצאת? (אני? אני בצד שאומר "קוסאומק, מצידי שיפשיטו את כולנו ויחדירו לנו קולונוסקופ לפי הטבעת, העיקר שלא נתפוצץ באויר") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני רואה את הבעייתיות שבמבחנים כאלה. למעשה אפשר להוציא את המבחן כליל מתגובתי הקודמת, והוא לא הנושא שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, אם כך מוסכם שבמקרים בהם הסיכון קטן הבעיה פחות חריפה. עדיין, מה עם הבדיקות בעליה למטוס? בואי נניח שזה לא פרקטי לבדוק באופן יסודי את כל הנוסעים. האם יש טעם לפגם בבדיקה קפדנית של "אוכלוסיית סיכון"? אני רוצה גם לחזור ולהדגיש את הדילמה שהבאתי שם, ואשר קשורה בעיקר לדיאלוג שלי עם ראובן: עצם ההגדרה של האוכלוסיה (מוסלמים? ערבים? אזרחי ישראל? רווקים דתיים עד גיל 25? אנשים עם היסטוריה אובדנית?) מאפשרת לדעות קדומות גזעניות לחלחל פנימה בלי משים, ומצד שני באמת לא נראה הגיוני לבדוק יוצא סיירת מטכ"ל באותה תשומת לב כמו חסיד ידוע של הפלג הצפוני בתנועה המוסלמית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערביי 48 (מה שאתה קראת "ישראלי") הם קבוצה קטנה מדי מכדי שיכלו להשתמש בטיעון של "מעולם לא חטפנו מטוס", לעומת זאת הם כן משתייכים לקבוצה גדולה מאוד שהצמיחה המון חוטפי מטוסים, כמו גם קיימת קורלציה ידועה בין טרור אחר (שגם בו הם פעילים) לחטיפת מטוסים. לכן לדעתי הם לא יכולים להגיד "תת הקבוצה שלנו אינה קבוצת סיכון", זה דומה לבדיקות שעבר בזמנו מופז בדרכו לארה"ב, אז "שכחו" לבדוק את הרקע הבטחוני והתרכזו בזה שהוא ממוצא אירני, עם או בלי ארבעים ומשהו שנה בישראל בדרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי לשאול מה העניין עם המטוס לתורכיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשירותך: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2254195,00.h... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני זוכר הבחור טרם נשפט, ולא אתפלא בכלל אם בסוף תהיה עיסקת טיעון במסגרתה ה''חוטף'' יודה באחזקת אולר ללא רשיון וייגזרו עליו שבועיים של עבודות שרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מראובן קיבלתי רושם שהוא מעמיד את העניין הסטטיסטי מעל לכל, לכן דימיתי לי תרחיש שבו אין שום קריטריון אחר שיכול להבדיל בין מועמדיי המסכנים - למעט סטטיסטיקה או הגרלה. האם, במצב זה, היית מעדיף את הסטטיסטיקה - או את ההגרלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שאת הסטטיסטיקה. אבל הייתי מנסה לבדוק אם היא מבוססת, וכנראה הייתי מואשם בגזענות. (אגב, נזכרתי שסטיבן גולד גם הוא כתב פעם על הבעיה עם סטטיסטיקה כללית מדי, בקשר למחלת הסרטן שלו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, אני הייתי הולכת על הגרלה, אם כבר. או על חוש שמיני או משהו. אבל זה מפני שרוב התנסויותיי בחיים היו נוגדות סטטיסטיקה באופן קיצוני... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בואי נבדוק: התפקיד: סבלות. הסטטיסטיקה: הגבר הממוצע מסוגל להניף שק במשקל 60 ק"ג. אישה ממוצעת - 40 (ההתפלגות בכל מין נורמלית אותה עם סטיית תקן קטנה). קו"ח: שני המועמדים סיימו בהצטיינות דוקטורט בנוירוכירורגיה באונ. הארוארד. לשניהם נסיון רב בהנפת פיסות נייר שנפלו מהשולחן לרצפה. בחירתך: ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שהייתי בוחרת באישה. נשים משתכרות פחות (תרתי משמע, אם חושבים על זה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, שנינו מעל לכל חשד. מרבית המעסיקים, חוששני, בוחרים אחרת, ובכל זאת לא הייתי ממהר להאשימם במיננות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל לו הם היו בוחרים את הגבר (מה שסביר להניח, לצערי) כשכל הנתונים שווים והמשרה המוצעת היא ניהול המחלקה, ודאי שהייתי מאשימה אותם במיננות. ואני מודה שלו הייתי זקוקה לעובדה דובר מנדרינית כמנדרינה בשלה, ופניי שני אנשים שכל נתוניהם שווים אבל האחד הוא משושלת נסיכים סינית והאחר - ישראלי מכ''ס, הייתי בוחרת בראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להפך, העמדתי את העקרונות שלי מעל הסטטיסטיקה. מה שכן, אני מנסה לשכנע שבהנתן הסטטיסטיקה, מי שמתעלם ממנה מסתכן. כל ההצטעצעויות על איך לא סביר שלבן עם קורות חיים מרשימה גם מסניף, רק מערפלות את הדילמה. התרחיש שלך בתגובה 383900 הוא בסך הכל תירוץ נקודתי. אם הטענה היא- החתך שאני מחפש הוא כל כך צר שאין סטטיסטיקות רלוונטיות, אז בפועל את מקבלת את העיקרון שיש לקחת סטטיסטיקות בחשבון, אבל למזלך לא נתקלת במקרה כזה בזמן האחרון. זאת גישה מסוכנת, כי יותר ויותר הנושאים האלו נמדדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מובן לי מדוע התרחיש שציירתי נראה לך כתירוץ נקודתי. בעיניי הוא ממש לא כזה. לא ברור לי למה כוונתך בחתך צר כל כך שאין סטטיסטיקות רלוונטיות. והמשפט האחרון שלך פורח באוויר: האם העובדה שיותר ויותר נושאים נמדדים סטטיסטית הופכת את גישתי למסוכנת? באיזה אופן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התירוץ היה שלא סביר שמועמד כזה מוצלח דווקא משתמש בקוקאין. זה תירוץ נקודתי שאת משתמשת בו כדי להתעלם מסטטיסטיקות ידועות. אנחנו מדברים על בחירה מבין קו"ח זהות, אבל לאו דווקא "מוצלחות". החלטת, לנוחיותך, שמדובר בקורות חיים כל כך מבריקות, שאין *צורך* בסטטיסטיקות מסייעות. כאמור, זאת התחמקות. הסתכלות על חתך צר-מי שיסתכל על קורות חיים ויאמר we are all individuals וסטטיסטיקה אינה חלה על היחיד, ולכן אי אפשר לשפוט, עושה עוול עם הסטטיסטיקה, וגם מרמה את עצמו. וכי מה היא מטרת קורות החיים אם לא לנצל ידע סטטיסטי שאדם עם קורות חיים טובות גם יתפקד היטב במשרה? מה לא ברור? אם יתברר מחר שלבנים באמת נוטים להסניף יותר קוקאין בשעות העבודה ( או שגברים גולשים באתרי דיון פסאודו אינטלקטואליים במקום לעבוד), נימוקים שמתבססים על חוסר מובהקות של הסטטיסטיקה נהיים חלשים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר. קו"ח לא מרשימות כלל ועיקר. כמובן רצוי שאחכה לקבל איזו פנייה משכנעת יותר, אבל אתה טוען שאין לי זמן והעניין דחוף. צר לי, אבל עם כל הרצון הטוב, הייתי הולכת על חוש ששי/הגרלה/כדור בדולח או סתם הראשון שהגיע אליי לפני ההתחשבות בסטטיסטיקה. לא מטעמי PC: פשוט מפני שבאותה מידה שאוכל להניח שהלבן מסניף סטטיסטית, אוכל גם להניח שהשחור מתקשה סטטיסטית להחזיק מעמד בעבודה - הרי אני סומכת על קו"ח מטעמים סטטיסטיים, לטעמך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מניין לך שהשחור מתקשה1 סטטיסטית וכולי. זה היה כתוב בדף השני של הבחינה? 1 הכניסו בדיחה בטעם רע כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לסיבה אפשרית לראות קו"ח כלא מוצלחות: המועמדים שלי החליפו שמונה מקומות עבודה בתוך שנתיים. לגבי הלבן, כבר הבנתי שתפסו אותו עם קוקאין כל פעם. ולגבי השחור מה? הוא לא מסתדר עם סמכות? עצלן? מאחר כרוני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את שוב עושה את זה. חשבתי שהסכמנו שזאת התחמקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה הסכמת שזו התחמקות. לא אני. אני פשוט לא רואה איך, בהינתן קו''ח זהות, תהיה רמתן אשר תהיה, אני אמורה להשתמש במידע הקוק-סטטיסטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בואי ננסה תרגיל אחר, ללא קונוטציות גזעניות. מועמדים (חסרי צבע) עם קו"ח זהים רק שאחד מעיד על ציון נמוך בבגרות בתנ"ך והשני על ציון גבוה. מכיוון שאינך דורשת התמצאות בספר איוב (את עובדת בחברה שמכניסה משחת שיניים לשפופרות), החלטת להגריל בין שני המועמדים. בשעת הקפה, פגשת אותי וסיפרת לי על העניין. "מעניין, בדיוק קראתי אתמול מאמר על איך שציונים גבוהים בבגרות בתנ"ך הם מנבאים מוצלחים לגבי עבודה כמו שלנו". האם עכשיו תדעי איך להשתמש במידע הסטטיסטי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו ממש לא אנלוגיה מוצלחת. אם ציוניהם של השניים בבגרות בתנ"ך מופיעים בקו"ח, הם כנראה רלוונטיים לעבודה - ופירושו של דבר שהקו"ח אינן זהות מבחינתי. אתן לך דוגמא אחרת, רלוונטית יותר: נניח שהמועמדים הם גבר ואישה בעלי קו"ח זהות. העבודה המוצעת כרוכה במו"ם עם אפריקנים, ואתה אומר לי שסטטיסטית נקבע שאפריקנים נותנים יותר אמון בגברים. ברור שתהיה לי בעיה קשה, כי אני מעוניינת לקדם נשים - אבל כמנהלת טובה איאלץ למסור את התפקיד לגבר. האם זו מיננות? אינני יודעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם את חושבת שכל מה שמופיע הקו"ח הוא רלוונטי לעבודה, כנראה שלא עברת על הרבה קו"ח. הדוגמא עם האפריקאים היא לא רעה. ואם סטטיסטית מתברר שחולים נותנים יותר אמון בפסיכולוג יהודי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. נראה שיש לי בעיה עם סטטיסטיקה שלא מסברת את האוזן.:) אני ממש לא יכולה לומר. ב. נראה שאנחנו לא פועלים בחלל ריק. כמה מפתיע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*מה* לא הבנת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את התגובה. אם לא בא לך יותר לשוחח, אפשר להפסיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. לגבי א' - פשוט לא סביר לי שחולים מאמינים יותר בפסיכולוג יהודי - אלא אם כן נוסיף עוד כמה תנאים לעניין (כמו למשל שמדובר על חולים יהודים, או משהו), ולא בא לי להתחיל לפרט את אותם תנאים - ומצד שני, קשה לי להתמודד עם מצב היפותטי שאינו סביר לי. ולגבי ב', בהתאם, רק הערתי שהקושי עם מצבים היפותטיים הוא באמת בכך שהם תלושים מדי, ולכן לא ברור מה ניתן להסיק מהם לגבי גזענות/מיננות/לאומנות/חרמנות וכיו"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהודים, שיהיו יהודים. מה זה משנה. האם הגזענות של הקליינטים גוררת שהמעסיק של הפסיכולוג צריך להפלות לרעה כדי לשרת אותם? הבעיה היא שהמצבים הם כלל לא היפותטיים. כבר היום יש סטטיסטיקות על תפיסה מרחבית אצל נשים ועל בעיות בפעילות מקבילית אצל גברים. אפילו יש טענות לגבי אי-קיו נמוך אצל שחורים. אם את מקבלת כ*עיקרון* שזה בסדר להעדיף עובד על רקע צבע עורו משום שסטטיסטית נראה שהוא יצליח בתפקידו יותר, כל הפילפולים הקודמים היו מיותרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. יש סטטיסטיקות מעטות מאוד שיכולות להיות רלוונטיות בעיניי בעניינים אלה. ב. העובדה שאיננו חיים בחלל ריק אומרת גם שלרוב יהיו לי יותר אפשרויות לבחור עובדים מאשר באמצעות קו"ח בלבד. במצב כזה, ייתכן שאוכל לשלוח גם נשים למו"ם עם אפריקנים ולשכנע בצדקתי את בעל/ת החברה או מי-שלא-יהיה הבוס/ית שלי. ג. לא קיבלתי בשום מקום את העיקרון שהצעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני רוצה להתאמן בסעיפים: א)יש שם לאנשים שמתעלמים מסטטיסטיקה שלא מסברת את האוזן, ופועלים לפי תחושות פנימיות. ב)העובדה שאיננו חיים בחלל ריק אינה אומרת שאפשר להתעלם מהעובדות. למה שתרצי לשכנע את הבוסית שלך בדבר שהוא לא נכון? ג)אם לא קיבלת, לא קיבלת. כנראה שלא הבנתי נכון את הדוגמה עם האפריקאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי אם העליתי את חמתך. מתנצלת.:) א. אני יכולה להתעלם גם מסטטיסטיקות שמסברות את האוזן (מעשנת, למשל). לעומת זאת, נראה לי שגם התייחסות רצינית ביותר לסטטיסטיקה יכולה במקרים רבים להביא לאותן תוצאות: ראה אחת מתגובותיו של השכ"ג אליך. אם נחזור למועמדינו מלוח השחמט, הלבן מסניף קוקאין בהסתברות 90%, אבל ציונו הגבוה בבגרות בתנ"ך נותן לו יתרון בהסתברות 60%, הוא רווק ולכן נייד יותר מהשחור (הנשוי עם 6 ילדים), אבל השחורים יותר אתלטיים ולכן יכולים להרשים יותר את הקליינטיים שלי... וכיו"ב. ב-ג. ודאי לא ארצה לשכנע את הבוסית בדבר שקר (הרי אני מופת של יושר מהדהד). אבל ראשית, ראה א' (ויישם הדוגמא לנשים/גברים); ושנית, אמרתי שאני לוקחת יותר אפשרויות מאשר הכרעה על פי קו"ח בלבד. למשל, אני מקבלת את השניים (אישה וגבר, הפעם) ונניח שהאישה עושה רושם משכנע בהרבה? אלופה במשא ומתן? והגבר, במקרה, טיפוס כבד מאוד ומסתבך בדיבור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא העלאת את חמתי, אבל אדם שבוחר מהרהורי ליבו, ומתעלם מהעובדות הוא אדם עם דעות קדומות. במקרה יוצא שהדעות הקדומות שלך בהקשר הזה הם אנטי גזעניות, בהקשר אחר, ייתכן שהדעות הקדומות שלך יובילו למקום אחר, פחות ראוי. מה שאולי בכל זאת קצת מרגיז אותי, זה הנטיה שלך להמציא כל מיני אקס מכינות כדי להמלט מהדילמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע אתה טוען שאני רואה מהרהורי לבי? איך אתה מסיק מכאן על דעות קדומות? אמרת זאת כאן כאילו הדבר מובן מאליו, ולא היא. ו"מתעלמת מהעובדות"? לאו דווקא. סטטיסטיקה איננה "עובדות" וודאי שלא "*ה*עובדות". אתה רואה בטיעוניי המצאה של "אקס מכינה" למיניה ומנוסה מהדילמה. לא לזה הכוונה. אני בכנות לא חושבת שאפשר להתייחס לבני אדם כאל יצורים מופשטים וסטטיסטיים. לא מחשש גזענות, אלא כאסטרטגיה גרועה. אם יש לי שתי קו"ח זהות, טובות/נפולות/נפלאות או כל דבר אחר, באמת לא ברור לי איך אני אמורה להתחשב בהסתברות של 90% להסנפת קוקאין. בסופו של דבר, הרי הבן אדם מורכב מעוד כמה פרטים חוץ מזה. ודאי שאם אני יודעת שהלבן שלי מסניף והשחור לא, וכל השאר ממשיך להיות זהה או לפחות שווה, אני אעדיף את השחור. אבל אחרת אני אבדוק היטב גם דברים אחרים. ודאי שאם אני שהאפריקנים שעובדים אתי מעדיפים גבר, ומועמדי שוני המגדר שווים בכל עניין אחר, אעדיף את הגבר. אבל אחרת, שוב, אבדוק היטב גם דברים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ננסה שוב. אמרת שלא ברור לך איך את אמורה להתחשב בתוצאת ה90%. אם היתה תוצאה של 99%, כבר היית יודעת איך להתחשב? הרי הבן אדם מורכב מעוד פרטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה-90% אינם אחוזים מהבן אדם, אלא מגזעו. ולא ענית על שאלתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה על הרהורי הלב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הרהורי הלב ועל הדעות הקדומות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא פירשתי נכון את התגובות שלך, אבל הערות כמו " עם כל הרצון הטוב, הייתי הולכת על חוש ששי/הגרלה/כדור בדולח או סתם הראשון שהגיע אליי לפני ההתחשבות בסטטיסטיקה" " נראה שיש לי בעיה עם סטטיסטיקה שלא מסברת את האוזן" "לא סביר לי שחולים מאמינים יותר בפסיכולוג יהודי " " יש סטטיסטיקות מעטות מאוד שיכולות להיות רלוונטיות בעיניי בעניינים אלה" נראה אצלי כמו תגובות של אדם שכבר החליט מה דעתו בכל נושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא סביר לי שחולים מאמינים יותר בפסיכולוג יהודי". או.קיי. אני מתנצלת - כבר התנצלתי, בעצם - וגם הסברתי מדוע ועל איזה רקע נאמרה השטות הזאת. איך אתה מסיק מהציטוטים הנבחרים האחרים את השורה התחתונה שלך? ואיך זו קשורה להרהורי לב ולדעות קדומות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העמדה שלך (כבר הודיתי שבמידה לא מבוטלת גם שלי) מדיפה ניחוח שאומר כך: מאחר ואני מבינה את הבעיה האתית של הסתמכות על סטטיסטיקה, אעשה כל שביכולתי כדי להפריך את הרעיון שההסתמכות הזאת יכולה להיות רציונלית. לשם כך אתקוף באופן פרטני כל סטטיסטיקה שתוצע לי, ואם יהיה צורך אחפש מתחת לאדמה תירוצים להפרכת הבסיס העובדתי עליו היא נשענת. הבעיה עם הגישה הזאת היא שלעובדות יש מנהג מגונה לשוב ולהופיע, לא משנה כמה פעמים מנסים להרוג אותן. ובהזדמנות זאת: איפה את עומדת בשאלת החיפוש על ערבי ישראלי שעולה לטיסה (בהנחה שהרעיון "הבה נחפש בדקדקנות אצל כולם" אינו פרקטי)? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |