|
||||
|
||||
כאן אנחנו באמת מגיעים לעצם העניין. אני רוצה להכריז שלא הייתי מתחשב בפרטים כאלה בכל מקום בו אני יכול להעריך את האדם המסויים שעומד מולי, אבל יש מחקרים שמוכיחים את ההיפך (לא, המחקרים אינם עלי, אני בתפקיד ''האדם הממוצע'' כאן). אני לא טוען שגזענות אינה קיימת, ואני לא טוען שאני לא נגוע בקסנופוביה במידה מסוימת. הבעיה הגדולה היא שקל לנו לרמות את עצמנו ולהאמין שהבחירה שאנחנו עושים היא משיקולים ענייניים, כאשר בפועל היא לא כזאת. |
|
||||
|
||||
קודם כל, אני חשבתי שאנחנו מדברים עליך. שנית, ממש לא חשבתי שאנחנו מדברים על רמייה עצמית. |
|
||||
|
||||
אני חשבתי שאנחנו מדברים על גזענות, והבאתי דוגמא מהחיים שלי כדי לחדד נקודה מסוימת. אנחנו לא חייבים לדבר על שום דבר שאת לא רוצה. חשבתי שעניין הרמיה העצמית שווה איזכור, אבל לא חייבים להתייחס לכל מה שאני אומר. __________ ("את" ולא "אתה" כי כך נדמה לי) |
|
||||
|
||||
גם אני הבאתי דוגמא מהחיים שלך, רק שאתה כל פעם שוכח מה קורה לך בגלגולים הבאים... הרמייה העצמית היא נושא מעניין בפני עצמו, ונוגע (כידוע לך) להרבה יותר תחומים מאשר לגזענות בלבד. נראה לי אפילו רעיון טוב לכתוב עליו מאמר, אבל זו תהיה רמייה עצמית מצדי להניח שאעשה זאת. וכמובן אני אישה. |
|
||||
|
||||
אני רוצה להעיר שזה לא סביר שהיית מקבל קורות חיים מנ"י שמציינות את מוצאו האתני-גזעי-צבע-מין-גיל-מצב משפחתי ושאר ירקות. אם כן היית מקבל, נראה שהעובד הנ"ל היה מסודר לכל החיים עם פיצויים שמנים. מה שכן, במקרים מסוימים אתה יכול לנחש מין או מוצא לפי שם, ולזה יש משמעות (מה עוד חדש?). מחקרים בארה"ב וצרפת הראו אחוזי דחיה גדולים מאד לקורות חיים אם שמות "שחורים" או "ערבים," כשהשם היה ההבדל היחידי. יש גם סדרה של תביעות בארה"ב נגד בנקים למשכנתאות שמפלים מתן הלוואות על בסיס מוצא (זיהוי עפ"י שם או בפגישה), ללא קשר למצב כלכלי. ובשוליים, האגודה לזכויות האזרח תובעת את משטרת ועירית ניו יורק על אפליה בתוכנית החיפוש האקראית שהם הנהיגו בכניסה לרכבת התחתית. כמובן שהטענה היא נגד אפליה של בעלי מראה או לבוש מזרחי. |
|
||||
|
||||
אני מקווה שהשופט לא יהיה מישאל חשין.. |
|
||||
|
||||
ודאי שבקורות החיים הוא לא היה רואה את הסיווג הגזעי. אבל לא מן הנמנע שמי ששלח לו את שני המסמכים לחש באוזנו את האינפורמציה הזאת... |
|
||||
|
||||
קשה לי לראות איך בראיון הקבלה לא הייתי מבחין בגוון עורו של המועמד. אולי בנ''י ראיונות כאלה נערכים מבעד למחיצה אטומה, אבל בארץ המועמד יושב מולי ואני מבחין בקלות במינו, צבע עורו, ולפי המבטא גם בשיוכו האתני. מצב משפחתי הוא משהו שתמיד מופיע בק''ח. למחקרים מסוג אלה שציינת כיוונתי כשדיברתי על ''המחקרים שמוכיחים את ההיפך'' אי שם במעלה הפתיל. |
|
||||
|
||||
אני נתתי את הדוגמא עם קורות חיים בכוונת מכוונת. אם כשבן אדם יושב מולך צבע עורו משפיע עליך מעבר לדברים רלוונטיים באמת - זה כבר מצב חמור... |
|
||||
|
||||
הוא משפיע. הוא משפיע. לא עלי, כמובן. אני נטול כל הטיות כאלה, אני חסר תת-מודע, אני פועל כל הזמן באופן שהוא גם רציונלי, גם הגון וגם תואם את הגירסה האחרונה של עקרונות ה- PC. אבל על שאר האנשים הוא משפיע, ומחקרים רבים מוכיחים את זה. אפילו הגובה של המועמד משפיע (ולא מדובר כאן בעבודה ב- NBA). |
|
||||
|
||||
אבל השאלה (שלי, לפחות) היא אחרת: הרי ברור שבראיון אישי אתה דן גם לגופו של אדם, ליטרלית. הצבע, הגובה, המשקל, המבט, הטונים, התנועות... הכל משפיע. וכמובן הכימיה האישית. השאלה היא אם מלכתחילה תהיה לך העדפה כה גורפת לאנשים סגולים, נניח, על פני ירוקים - כך שהסיכוי שתיצור כימיה עם הירוק ישאף לאפס, מול כל סגול שהוא? |
|
||||
|
||||
הוא לא צריך לשאוף לאפס, מספיק שהוא יורד. |
|
||||
|
||||
מצד אחד, אני מתפתה לומר שאתה צודק: מצד שני, כיוון שאתה {בתור PC מעודכן נטול תת-מודע וכיו"ב) הרי יחיד במינך, ואני עוברת לרגע קט לדבר על הממוצע הוולגרי - הדרישה שלי תהיה מצומצמת יותר: שהשפעתם של הצבע/מין/לאום לא תעלה על זו של קריטריונים לא-רלוונטיים אחרים - ושסך ההפשעות הלא-רלוונטיות יהיה נמוך יותר מסך ההשפעות הרלוו-נטיות. כל זה, כמובן, עד שהממוצע הוולגרי יהפוך לממוצע חסר פניות. |
|
||||
|
||||
(דגדגן: ככל שאתה שחור יותר, כך גדלים סיכוייך להיות נדון למוות אם רצחת אדם *לבן*) |
|
||||
|
||||
ה"דגדגן" הזה היה משעשע אולי בפעם-פעמיים הראשונות, אבל הוא מעלה אסוציאציה ברורה ומקובעת מדי ואתה עושה כאן, לטעמי, נסיון מאולץ (גם אם זה בצחוק). ההצעה שלי, מילה שהאפשרויות שלה יותר גמישות: מתאבן, מעורר תיאבון. |
|
||||
|
||||
מתאבן היא מילה גרועה בפני עצמה (הופך לאבן?). |
|
||||
|
||||
אני יודעת, אני יודעת... אבל המילה הזו פשוט לא נשמעת ולא נקראת טוב. |
|
||||
|
||||
... אפרודיזיאק? כן, כן, גם אני יודעת, לא כל כך עברי ולא כל כך נוח להגייה - אבל נע סביב אותן שתי מסילות - זו הדגדגנית וזו המתאבנת - ויש בצליל שלו איזה משהו אפל וקורץ... בדיוק מה שאנחנו צריכים כאן ועכשיו, באייל ובכלל (אבל קודם תבריאי). |
|
||||
|
||||
שמעי, זה רעיון מעניין - את חושבת שבשינוי השם תצליחי להעניק סקס אפיל למטיאס מעושן, או לזיתים שחורים ללא גלעינים? קטונתי, בחיי. |
|
||||
|
||||
אני לא מצליחה להיכנס ללינק הזה. |
|
||||
|
||||
אני מצליח להכנס אליו בלי בעיה. |
|
||||
|
||||
אתה משנה את הכללים. דיברת על קורות חיים, לא על ראיון. אם אתה רוצה להתייחס לראיון, קודם כל תסביר למה דויד ברנט צילם כמה תמונות תקריב של המועמדת ואת המועמד רק תמונה אחת, כלאחר יד? http://www.bbc.co.uk/comedy/theoffice/epguide/series... |
|
||||
|
||||
אתה צודק, לא שמתי לב שנשאלתי רק לגבי קו"ח. התשובה אם כן: הייתי מזמין לראיון את כל המועמדים שהקו"ח שלהם סבירים, בלי להסתמך על שום סטטיסטיקות קבוצתיות1. הסיבה נדונה בדיאלוג שלי עם ראובן. ______________ 1- מלבד זאת שאומרת שיש התאמה בין קו"ח סבירים לבין הצלחה בתפקיד. בסופו של דבר, הכל סטטיסטיקה, כפי שיובל בטח ימהר לאשר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |