|
||||
|
||||
בקשר לפיסקה האחרונה שלך, עלה בדעתי שאותו בי"ס לדוגמא בפרינסטון, אליו נחשפנו במאמרו של מר וישנה הצעיר, היה אמור לשבור את השיא העולמי במס' המאובחנים בתסמונת ADHD, שיא שהיה בטח שייך לפנימיית איטון באנגליה לפני כן. אם זה לא המצב, אחת מהשלוש: או ששיעורי הספורט באותם מוסדות בנויים כך שבאמת פורקים בהם אנרגיות באופן מרוכז, או שבסביבה מתאימה הבנים בכ"ז מסוגלים להסתגל לסביבה ה"נשית", או שהכתוב פשוט לא נכון. האם הוריו של אריאל יודעים במקרה כמה ילדים בביה"ס ההוא בפרינסטון מאובחנים כסובלים מ ADHD? |
|
||||
|
||||
אפשרות רביעית: כבר נוצרה סלקציה טבעית מראש באוכלוסיית הנרשמים לביה"ס. בבי"ס שמצוי באזור מבוסס, ובגיל שאחרי כיתות א'-ב', יש יסוד להניח שרוב ההורים כבר איבחנו את הבעיה (בין אם היא אמיתית או אמיתית-למחצה), וכבר העבירו את הילד למסגרת אחרת, תובענית פחות או אפילו טיפולית. אני מסכימה שהראייה של כותבי הספר קצת גורפת. עם זאת, הם מציינים הרבה "אפשרויות מילוט" מאיבחון המוני של 90% מהבנים: למשל מתן אפשרות לפרוק אנרגיות באופן ממוסד (הפסקה, שיעור ספורט), יצירת "סביבת בנים" (ואפילו בי"ס לבנים בלבד) שנותנת לגיטימציה לטמפרמנט השונה, והפעלה של פחות ענישה נוקשה, שמקשה על שחרור לחצים כנ"ל. למותר לציין שהם שוללים ענישה גופנית, שלדבריהם מעקרת מהבנים את האמפתיה שבתנאים אחרים יכלו לפתח, ותומכים ב"משמעת הולמת" מתונה. |
|
||||
|
||||
איך אפשר לשלול ענישה גופנית וגם לתמוך במשמעת *הולמת*? |
|
||||
|
||||
תתפלא! |
|
||||
|
||||
"אתם תצייתו פה לכללי המשמעת ההולמת או שתיאלצו לשמוע ברצף את כל התשע של ברוקנר ולכתוב אלף וחמש מאות מילה על איכות הניצוח"! - שאגה המורה בסופראן קולוראטור קורע תוף-אוזן והלמה בשולחנה מהלומות אין ספור, כה עזות ונמרצות עד כי עור אגרופה הענוג זב ספל אדירים של דם. |
|
||||
|
||||
מר וישנה הצעיר לא ציין כמה מורים גברים יש בבית הספר שלו: ייתכן ששם אין זו סביבה נשית במיוחד. וייתכן גם שצורות ההוראה נוחות יותר לילדים אנרגטיים במיוחד - למשל, יותר דיונים ועבודה קבוצתית מאשר הרצאות פרונטליות. העברת חומרים באמצעות דרמה יוצרת. פעילות נסיונית בשיעורי טבע ומדע... יש הרבה צורות הוראה פורקות אנרגיה שהיו יכולות להיות מוצלחות יותר "מהרגיל", גם לבנים וגם לבנות. |
|
||||
|
||||
הפיסקה האמורה, ובעקבותיה אני, דיברנו על סביבה "נשית", לא על סביבה נשית. סביבה "נשית" היא סביבה שבה אתה אמור לשבת במקום בלי להרביץ לחבר מימינך, לבעוט בשכנה משמאל, לירוק על הנודניק מאחור או למשוך בצמה של ההיא מלפנים. בקיצור: סביבה שכל גברבר1 בפוטנציה מתמרד נגדה. ____________ 1- אני? אני הייתי גיק כבר ברחם אימי. |
|
||||
|
||||
למשוך ב*צמה* של ההיא מלפנים? אתה רציני? איפה יש צמות בימינו? |
|
||||
|
||||
ב*ימי* משיכת צמות היתה הספורט הלאומי של תלמידי ביה"ס היסודי. היום זה נשמע יותר כמו מישהו שעוסק בפיתוי אנוקרטיות. |
|
||||
|
||||
טוב, אז גם היום זה הספורט הלאומי... |
|
||||
|
||||
אני זוכרת זוג פרחחים שניסו להצית את הצמה של חברה שלי, ומחו על כך שהפרענו להם ושלא הבנו את חוש ההומור המיוחד שהיה מעורב בעניין. |
|
||||
|
||||
מתי זה היה? אני מקוה שיש לי אליבי. |
|
||||
|
||||
אין כל חשד. אבל תגיד, הצלחת פעם לעצב מחדש את תסרוקתה של אחת מחברותיך לכיתה? |
|
||||
|
||||
לגרום לה להסתפר קצר כדי שאפסיק להציק לה? למיטב ידיעתי לא, אבל אני מניח שגם אם התשובה חיובית לא הייתי יודע מזה. לגזור לה את הצמה? לשפוך דבק מגע על השיער שלה? לבדוק אם חומצה כלורית מאכלת קרטין? להשפריץ מעט מי חמצן כדי להוכיח שאכן "תהפוך כוסית חברבורותיה"? לא, לא, לא ולא. נדמה לי שמאחרי השאלה שלך מתחבר איזה סיפור. קדימה. |
|
||||
|
||||
לצערי אין לי שום סיפור מרתק לחלוק בנושא הזה. רק אבחנה טכנית. האמצעי הכי מוצלח לצורך העניין היה המסטיק. אחוזי הצלחה יחסית גבוהים. מספריים באו במקום שני, אבל התוצאות שלהם היו פחות ניתנות לצפיה. פעם החתולה שלי עיצבה את השפמפם שלה במהלך מחקר מעמיק של הכיריים. במשך זמן מה היא הסתובבה עם זיפים קצרים יותר מצד ימין. אפשר לקרוא לה חלוצת אופנה. |
|
||||
|
||||
צמה בודדת לא קשה למצוא. בזוגות קשה יותר למצוא אותן כבר אי אילו שנים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |