בתשובה לטלי וישנה, שוויץ, 05/02/06 20:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
. למעט בתי ספר דמוקרטיים. בייחוד בית הספר סדברי ואלי. בכל הרמות. בתי ספר בהם הילדים לומדים כל אחד בקצב שלו, בזמן שלו ובדרכו הוא. ומערכת הצדק היא בדרך כלל גאוות בית הספר. אף אחד הוא לא מושלם. אבל יחסית אין מה להשוות. אני מזמין אותך לראות, לקרוא, להתנסות ולהיווכח. Sudbury Valley School
http://www.sudval.org/ Sudbury Education Resource Network http://www.sudburynetwork.org/ |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם טלי לגבי בתי ספר דמוקרטיים- לגבי חלק מהמיקרים. נדמה לי שגם בית ספר רגיל אינו מתאים לכל התלמידים קל וחומר-בית ספר דמוקרטי. אמנם מנסים להגיע לכל ילד ולהתחשב במיוחדות שלו, אך ישנו איזשהו נתיב שכולם צריכים ללכת בו-אם בצד השמאלי, הימני או באמצע. מי שאינו מצליח בזה אז בית הספר אינו מתאים לו. היתה לי תלמידה בכתה ח' שבפירוש שהיה בבית הספר היתה עוול בשבילה. היא אמנית היום וההתמודדות עם המקצועות העיוניים היותה עינוי סיני בשבילה והרס לדימוי העצמי שלה. לגבי בית הספר הדמוקרטי, נדמה לי שתלמידים שלא צמחו עם מסגרות פנימיות -ילכו לאיבוד בבית ספר כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איציק כתב בעדינות "נדמה לי" ואתה מטיח לו זאת בפנים ? אתה לא ממש נחמד. נקווה שעם התלמידים אתה נחמד יותר. ומעדויות הורים ששוחחתי איתם כדי להחליט אם לרשום לבית ספר כזה - אכן בדיוק הבעיה שאיציק ציין קיימת. רק דוגמה אחת כדי לא להכביד : הורים שלחו בן ובת לבית ספר כזה. לבת היה מצויין וההורים מאוד מרוצים. את הבן הוציאו בכיתה ה' כי הבינו שהוא לא מקבל אף פעם החלטה ללמוד, ולאנלפאבת יהיה קשה מאוד להשתלב בחברה בה אנו חיים ולהיות בה מאושר. ומדובר כאמור על הורים שממש לא פוסלים את בית הספר הזה על הסף, וגם עם הבן חיכו כמה שנים לפני שקיבלו את ההחלטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו דבר בדיוק קרה עם הילדים של אחותי. הבת שגשגה, והבן נשם לרווחה כאשר חילצו אותו מכל דרגות החופש שאיתן לא היה לו מושג מה לעשות. זה היה בי''ס פתוח, לא בי''ס דמוקרטי (רק אל תשאלו אותי מה ההבדל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראובן, רשמת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה? שיש לשכ"ג אחות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלתי מספיק! יש לך הרבה פתילים להשלים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק זה! יש לאחותו גם שני ילדים בן ובת. (ע"פ ההנחה שכשכ"ג אומר הילדים הוא מתכוון "כל הילדים"). והרי מדובר בסך הכל ב50 אחוז מהזוגות להם שני ילדים(נניח 25% מאוכלוסיית הזוגות?) , ואיזה אחוז מהנשים בזוגות יש אח שעונה למאפייני שכ"ג? זהו קצת מאמץ ומצאתם אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפחיד! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונתון נוסף שאולי יעזור: אחותו של שכ"ג היא פנינה דבורין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מצפה ממורה שיידע יותר טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי גם כמורה וגם כהורה. יש לי תחושה שגם בבית הספר בפרינסטון, אם נראיין את התלמידים, נמצא כאלה שאינם מרוצים, אינם משתלבים, נפגעו וכד'. גם בין ההורים נוכל למצוא כאלו שאינם מרוצים. רק כדי לסבר את אוזנך, בית הספר שאחרי המהפכה התעשייתית, נבנה במתכונת של מפעל. אתה מגדיר איזה מוצר אתה רוצה שיצא בסוף תהליך הייצור ועל פי זה אתה בונה את קו הייצור. מה שכתבתי עכשיו נשמע נורא אך זו האמת. כששרתתי בסדיר נפגשתי עם בני קיבוצים והם סיפרו לי על בית הספר שלהם (בשנות ה-60). אני מודה שקינאתי בהם. הם למדו להשכלה כללית, מקצועות שהייתי חולם ללמוד אותם ולא לבגרות. באביב בכתה י"ב הם היו מסיימים את הלימודים, וחלק מהם שרצה, היה ממשיך בקורס בגרות מספר חדשים. כפי שאתה מבין, בית ספר כזה הוא יותר ממוקד תהליך מבתי הספר שאנחנו מכירים, שממוקדי מטרה. כמובן שבתי ספר כאלה כבר אינם קיימים. הם השתלבו בתעשיית הבגרות ובתי הספר האיזוריים הם תיכונים רגילים שכבר בכתה ט' מתחילים לברבר להם על הבגרויות. בית ספר דמוקרטי הוא באמת טוב יותר לילדים שלא גדלו בבית סמכותי ויש להם מסגרות פנימיות ובטחון בנוכחות וקבלה של המבוגרים. יש הרבה ילדים ש"נחנקים מעודף חמצן", ובית ספר כזה אינו טוב להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה מקצועות הם למדו לא לבגרות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר רק את הכלכלה המדינית, הרבה מוסיקה, היה להם מורה לביולוגיה שהרבה פעמים היה נכנס לשעור ומוציא אותם לטיול-מעין מעבדה בטבע. הרבה פעילות חברתית; שכחתי כבר את הנושאים אבל אז הם מאד הרשימו אותי. כמובן שמה שעושה בית ספר לאיכותי היא איכות המורים; המנהיגות הטבעית שלהם, הדמיון וכד'. בבית הספר שאני למדתי היתה מורה אחת שהיתה "מורה לחיים". כל האחרים היו מתחת לבינוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שניה כשאני רואה את הבת שלי, יש לה מבחר משגע. רק ששיטת הבגרות הנהוגה אצלנו מאד לא ''חינוכית''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
. האם באמת אתה מכיר "הרבה ילדים שלמדו בבית ספר דמוקרטי וש'נחנקים מעודף חמצן"' ? ". . . העובדה היא, ש"עושי הצרות" מצליחים נהדר בסדברי-ואלי, כמעט ללא יוצא מן הכלל, ותמיד אם הוריהם תומכים בהם. הסיבה היא פשוטה יחסית: עצם העובדה שהם עושים-צרות מעידה על כך שהם לא ויתרו על המאבק. ככל שאנשים ניסו כפי שקורה, לשבור את הילדים האלה, לתקן אותם, לגרום להם להתאים לתבנית הכללית, הם המשיכו במאבק ולא נכנעו. יש להם אומץ לב, עוז רוח. נכון, האנרגיה שלהם מופנית לעיתים לפעילויות של הרס-עצמי; אולם אותה אנרגיה, ברגע שהיא משתחררת מהמלחמה נגד עולם מדכא, היא יכולה להיות מופנית במהירות לבניית עולמם הפנימי, ואפילו לבניית חברה טובה יותר. אחד אחרי השני, תלמידים אלה תרמו רבות לשיפור איכות החיים בבית-הספר . . ." . . ". . . שנה אחרי שנה הם מגיעים: השברים הצפים והמטען העודף של החברה, ילדים אשר כמעט כולם ויתרו עליהם. גונבי מכוניות, משחיתים, מכורים לסמים, אלכוהוליסטים, עם פחד בית-ספר, אנטי-חברתיים מכל הסוגים, שנזרקו מכל בית-ספר קודם או התנגדו באלימות לבקר בבית-הספר בכלל. כולם מקבלים את אותו היחס בסדברי-ואלי. הם מקבלים את החופש שלהם בחזרה, והאחריות, המטילה אימה, לשלוט בגורלם הם. אין איש שיחזיק אותם. במהרה, המסר משתקע. החופש, האווירה הפתוחה, הידידות האוניברסאלית, עירוב הגילים, הכול מתאחד כדי להקל על חזרתם למציאות. כאשר בית-הספר נפתח לראשונה, התהליך היה לוקח הרבה זמן, לעיתים שנה או שנתיים. עם חלוף הזמן, דור אחרי דור של תלמידים בני-עשרה מבוגרים יותר העבירו את המסר, והפכו למסייעים בקליטת תלמידים חדשים. היום, תהליך הגילוי העצמי מתחיל קודם ומתקדם מהר יותר . . ." . . ". . . אבוי, לתלמידים מהסוג של בעלי הציונים הגבוהים יש זמנים קשים יותר . . ." . . ". . . בני-העשרה הנמצאים בסדברי-ואלי מתחילת לימודיהם לא שייכים לאף אחת מהקבוצות האלו. הם בני-המזל, ואפשר לראות זאת על פניהם. הם מרגישים טוב עם עצמם ועם סביבתם, הם מסוגלים להתמודד עם העליות ועם הירידות של החיים בלי לאבד את הראייה של היעדים שלהם . . ." . . בית ספר בנוי כראוי . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע אתה מביא כדוגמה תמיד את אותו בי"ס, שבנוי באותו מקום ופועל החל משנה מסוימת? אולי יש גורמים מתערבים שאחראים להצלחת התלמידים שם? תזונה מיוחדת של תושבי האזור, שיטת אדמיניסטרציה מסוימת שמקלה על ההורים ביחסם לילדים, מורים שכולם יצאו מאותו בית אולפנא וכולי (אני סתם זורקת רעיונות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
. אולי הוא בנוי כראוי ? אולי הוא בית ספר לדוגמה ? לא חשבת על זה ? (סבורני שמשום מה את סתם זורקת רעיונות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור לי שבעיניך הוא בי"ס לדוגמה. השאלה היא אם זו הדוגמה היחידה. האם אין בעולם עוד בתי ספר דמוקרטיים או פתוחים (ואם נכנסו לזה, מה באמת ההבדל?) שיכולים להוות דוגמה שכזו? אני באמת שואלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. רק שנים. אגב, לימדתי פעם בבית ספר קיבוצי ולמדו שם תלמידים מבחוץ שהיו רגילים למסגרת נוקשה; הם נחנקו מעודף חמצן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לימדו אתכם גם להקליד בביה"ס הזה, או רק לעשות קאט-נ-פייסט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
. ולצערי הרב, אני לא למדתי בבית ספר כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מכל מלמדיך השכלת, אז למה לתת לילד שעוד לא למד מאף אחד לבחור בעצמו מה ללמוד אם בכלל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
. מי אמר לך שהוא עוד לא למד מאף אחד ? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |