|
||||
|
||||
2. יש לך דוגמה לשאיבה של פרמקולטורה מטכנולוגיה חדישה? |
|
||||
|
||||
דוגמאות לטכנולוגיה חדישה בשימוש הפרמקלצ'ר: - אנרגיה סולרית: חוות פרמקלצ'ר רבות משתמשות באנרגיה סולרית לייצור חשמל וחימום. - ביו גז וביו דיזל: משמשים כתחליפים לדלק פוסילי. - טיהור מים בבריכות טיהור מיוחדות עד לרמה של מי שתיה. טכנולוגיות חדישות משמשות גם בתחומים אחרים: שרותי קומפוסט. שימוש במחשב לתכנון ומעקב אחר מערכות פרמקלצ'ר. העדפה של דואר אלקטרוני על פני שימוש בנייר. פרמקלצ'ר תשתמש גם במיכון כבד באופן בררני כדי לבנות מערכת חדשה לדוגמה חפירת סוולים (swale) או חפירת בריכות טיהור. |
|
||||
|
||||
גם בארצנו החמה, אנרגיה סולרית אינה פופולרית במיוחד. מישהו יכול להרחיב על הסיבות לכך? טיהור מים הוא תהליך יקר. הוא דורש מניעת שימוש בחומרים רבים שלא יצליחו לעבור טיהור. לעומת זאת, מים מטוהרים נמצאים כבר בשימוש נרחב בחקלאות. שם איכות המים הנדרשת היא, ברוב המקרים, נמוכה יותר. מכיוון שממילא רוב המים בישראל הולכים לחקלאות, הרי ששם מושג ממילא רוב החיסכון. (גם בלי שקוראים לזה פרמקולטורה). קומפוסט נמצא בשימוש כבר שנים. גם לזה לא קוראים פרמהקולטורה. חיסכון בנייר זה רעיון טוב. אני מציע שתנסו לקבל את ISO9000 וחבריו ללא ניירת. בהצלחה :-( שימי לב לבעיה בגישה: חווה היום לא יכולה לספק בעצמה את כל צרכיה. היא תלויה באספקה חיצונית של מצרכים שונים שאין ביכולתה לייצר (מכשירים מיוחדים, תרופות, ועוד) ולכן חייבת למכור תוצרת. גם מחזורים ושות' לא חייבים להתבצע רק ברמת החווה הבודדת. לדוגמה: לתושבי הערים אין לאן לשפוך את הביובים שלהם וגם אין טעם שכל אחד יקים מכון טיהור שפכים (בריכת חמצון, בעברית) בחצר ביתו. לעומת זאת, לחקלאים מהסביבה יש שימוש לאותם מים מלוכלכים במקצת שיצאו ממכון הטיהור. אותם החקלאים יוצרים הרבה פחות ביוב בעצמם מהדרוש להשקיית שדותיהם ואם כל חקלאי היה משקה רק בעזרת ביובו הפרטי, הוא היה נאלץ להשתמש בהרבה יותר מים באיכות טובה להשקיה. ככלל במקרים רבים מחזור דורש תשתיות. במקרים אחרים פשוט לא משתלם למחזר (לדוגמה: אם זה מצריך הוצאת אנרגיה רבה מדי). מחשבים משמשים למגוון תפקידים כי הם זולים ואפשר ללמד אותם לעשות דברים מעניינים. יותר פשוט להעביר פקודה לבקר לפתוח ברז מאשר ללכת לשם ולפתוח אותו. כמובן שהבקר יזכור לסגור ולפתוח את הברז גם בלילה. ואילו הם שימושים טריוויאליים בלבד. |
|
||||
|
||||
פרמקלצ'ר היא לא מונופול של רעיונות. קומפוסט, ניצול אנרגיה סולרית, מחשבי השקיה, טיהור מים, ידועים ונמצאים בשימוש של אנשים רבים. גורמים אלו ואחרים משמשים במערכות פרמקלצ'ר כדי ליישם את עקרונות השיטה. חוות פרמקלצ'ר מספקות לעצמן את רוב התצרוכת. לקנות מוצרים חיצוניים זו לא מילת גנאי. מחזור מים הוא חלק ממערך התכנון של המים. בארץ אנחנו עומדים לפני מחסור במים וכל אחד יכול לתרום להקלת המצב. אם נוח לך לשלוח 9 ליטר מים זכים לאסלה, שיבושם לך. אתה יכול להיות ציני אבל גם במערכות עירוניות ניתן לנצל את המים בצורה טובה יותר ואגב כך להקטין את גלישת השפכים לחופי הים התיכון. "ככלל במקרים רבים מחזור דורש תשתיות. במקרים אחרים פשוט לא משתלם למחזר" נשמע יותר הגיוני לייצר הרבה זבל, לזהם את מי התהום, לנצל את המשאבים של כדור הארץ ? |
|
||||
|
||||
כאמור, ביוב מערכות עירוניות מטוהר עד לרמה מספיקה למי השקיה מרמה נמוכה, ומוזרם להשקיה. לפעמים, עקב תקלות תשתית, גם הביוב עולה על גדותיו. זה עדיין עדיף ממצב שכל אחד מבזבז שטח מיותר בדירתו על טיהור שפכיו בצורה לא יעילה. וגם אז מדי פעם יקרו תקלות, והמים המלוכלכים יזרמו לביוב. לא משתלם ללכלך הרבה במקום אחד כדי לקבל קצת נקיון במקום אחר. ר' השאלה שלי למטה על גז (שמובל במשאיות) לעומת חשמל. |
|
||||
|
||||
אתה לא צריך לטהר מי ביוב בבית משותף בעיר, אלא לייעל את השימוש. לדוגמה: העברת המים מהכיור לניאגרה תחסוך כמות גדולה של מים ותקטין את זרימת הביוב. ביוב שעולה על גדותיו וזורם לים = מפגע, זיהום, הפצת מחלות ופגיעה בתרבות הפנאי של תושבי החוף. באזור מגורי יש מערכות טיהור ביוב שלא גולשות כי אין להן לאן. אם אצלנו מצליחים זה כנראה דבר אפשרי. לא משתלם ללכלך במקום אחד. עדיף לצמצם את ייצור האשפה ולשמור על כמה שיותר שטחים פתוחים נקיים. התווכחנו עם המצרים על טאבה - רצועה באורך של קילומטר אבל אין לנו בעיה ללכלך אזורים גדולים יותר במקום לצמצם את ייצור הזבל ? |
|
||||
|
||||
קראתי משהו על כך שמשרד הבריאות לא ממהר לאשר הכנסה לשימוש של מערכות לניתוב מים אפורים, כמו זו שהזכרת בפסקה הראשונה. האם אתה מצוי בנושא, ועד כמה זה נכון (או עד כמה זה מפריע לצרכן הפרטי להתקין בביתו מערכת כזו)? |
|
||||
|
||||
<אשאר באלמוניות מפאת רגישות הנושא> התקנתי בביתי מערכת מיחזור של מים אפורים. העיריה המקומית לא מאשרת "טופס 4" לבית עם מערכת כזאת ולכן הכנו את התשתית מראש ( צנרת כפולה וכולי) והרכבנו את שאר המערכת רק לאחר קבלת טופס 4. אינני יודע מה הסיבה המדויקת לאיסור, האם אמנם מפחדים מזיהום מי תהום, אבל אני יודע שבארנונה מופיע סעיף:"אגרת ביוב". אני חושד שלעיריות אין אינטרס לעודד חיסכון במים כי הם מרוויחים יפה על כל קוב מים שהאזרח קונה מהם. |
|
||||
|
||||
איך העברת מים מהכיור לאסלה מזהמת את מי התהום? |
|
||||
|
||||
צודק. המערכת שלנו מעבירה את העודפים ( מה שלא זורם לניאגרה) לגינה כך שבמקרה זה הסכנה קיימת. אבל גם מערכת שמעבירה את הספיירים לביוב היא בעיתית- חוסר חיטוי מספיק של מי המיחזור עשוי לגרום לבעיות תברואתיות ( מניסיון- כשהכלור במערכת נגמר, יש ריח רע ממי ההדחה, וגם הצבע מעכיר. אני מנחש שזה כתוצאה מבקטריות). אני גם משאר שהביוב הגולמי המופק מביתנו הוא יותר סמיך :-( מה שעשוי לגרום לבעיות שינוע אם הרבה אנשים ישתמשו בשיטה הזאת. |
|
||||
|
||||
משער, משער. |
|
||||
|
||||
איך דואגים שחומרי ניקוי לא יגיעו מהכיור לגינה? |
|
||||
|
||||
במערכת בביתינו אין דרך למנוע זאת, אבל לא כל המים אצלינו ממחוזרים, רק המקלחות ומכונת הכביסה. אני מודה שאני מודאג מהדטרגנטים של הכביסה, אינני יודע כמה זה נורא ( נדמה לי שתכולת המלח בהם היום יותר נמוכה מבעבר), אבל המקלחת היא להערכתי בעיקרה מים. |
|
||||
|
||||
ידידי. סבונים לעומת מה שמקובל לחשוב אינם מזיקים לאחר התפרקותם הם הופכים לדשן יעיל לגינה. פרט לזאת ישנם סבונים ירוקים המתפרקים מהר ומחירם אינו עולה על הרגילים. בנוסף יש מחקר של הטכניון המוכיח כי ניתן לרדת לחצי מהכמות המומלצת ולקבל אותה תוצאה. אצלי ואצל משתמשים אחרים הגינה ירוקה יותר מהרגיל |
|
||||
|
||||
הי 1 אם אין בעיה בסבונים אז מה עושה המערכת? 2 איך המערכת פועלת? תומ"ר |
|
||||
|
||||
איני מבין על מה אתה מדבר! מים אפורים הם רק מי כיורים, מקלחות, מכונת כביסה ומזגנים. בשום אופן לא מדיח, כיור מטבח או אסלות. לא משקים עם כלור. והריח נובע מחיידקים אנאירוביים במתקן שאני מייצר אנחנו משתמשים בבקטריות שאוכלות את הבוצה והשומנים ואין ריח בכלל. |
|
||||
|
||||
לא כתבתי שאנו ממחזרים מי מדיח, כיור או אסלות. אינני עובד עם מערכת מתוצרתך, ולכן אינני יכול להעיד על הריח מהמערכות שלך. |
|
||||
|
||||
אם הייתה מתעקש היית מקבל טופס 4 אין שום תקנה בעניין השיקול של העירייה אכן כלכלי. אשמח אם תודיע לי באיזו עירייה מדובר ואוכל לדבר אתם. |
|
||||
|
||||
ברקת שלום! סליחה על האיחור בתגובה. משרד הבריאות אינו מתערב בנושא הייתי בפגישה אתם וזו ההחלטה. אני מייצר מערכות כאלה ומייצא ואתן לחו"ל וקצת מוכר בארץ. ואין שום בעיה. |
|
||||
|
||||
די מפריע לי לחזור שוב ושוב על הסברים. הביוב שעלה על גדותיו וזרם לים זרם לשם עקב תקלה טכנית במכון הטיהור. יכול להיות שהוא לא בנוי מספיק טוב ויכול להיות שסתם היה להם מזל רע, אולם זה לא רלוונטי לדיונינו. לעצם העניין, הרוב המוחלט של מי הביוב מטוהרים וממוחזרים. אתה מוזמן להציע דרכים מעשיות לצמצום ייצור הזבל במקום סתם לטעון ש''צריך לעשות''. |
|
||||
|
||||
לא טענתי שהביוב זרם לים בגלל רשעותו של מישהו אלא בגלל שזה היה פתרון קל. אם עלות הזרמת הביוב לים, בזמן תקלה, הייתה כוללת גם את עלות הנזק שתיארתי, היו מוצאים פתרונות אחרים. כפי שכבר כתבתי, באזור מגורי אין ים להזרים אליו את העודפים ולכן מתמודדים עם תקלות בדרכים ידידותיות יותר. דרכים לצמצום הזבל: 1. מחזור של מוצרים מתמחזרים (כולל בקבוקי משקה של 1.5 ליטר ומעלה). 2. הפרדת החומר האורגני ומחזורו לקומפוסט. לעקור את המנהג המגונה להשליך לפח שקיות מלאות בעלי שלכת. 3. הקטנת הצריכה של אריזות מיותרות וכלים חד פעמיים. 4. צמצום נפח האשפה - למעוך את קרטוני חלב וקופסאות שימורים ריקות. 5. צרכנות נבונה- קניה של אריזות שניתן להשתמש בהן שוב. כמו צנצנות זכוכית וקופסאות פלסטיק קשיחות. בעצם לא צריך להיות לוחם סביבה מורעל כדי לעשות משהו למען צמצום הזבל. הכל יכול להעשות בקטן, ברמה האישית. ובא לציון הגואל. |
|
||||
|
||||
אנחנו מייצרים מתקן הממחזר מים מהכיור לניאגרה אך בשלב זה הוא לא מעשי האטמים בניאגרות אינם עמידים לדטרגנטים ונהרסים לעתים קרובות הנושא בטיפול כרגע מול היצרנים. |
|
||||
|
||||
מוטי שלום האם המערכות הקיימות בשוק מסוגלות למחזר מים אפורים לרמה של מי שתיה ומה סדר גודל העלויות לגינה של כ- 200 מ"ר שכולה דשא? |
|
||||
|
||||
אבי שלום! ישנם בחו"ל מערכות המסוגלות למחזר מים אפורים לרמת מי שתיה אך שתי בעיות: 1. הנושא לא יאושר ע"י מששרד הבריאות. 2. מחיר, מערכת כזו לא תכסה את עצמה גם אחרי 50 שנה. מערכת מיחזור המחזירה את המים להשקיית הגינה עולה קצת מעל 3000 ש"ח. הבעיה היא שהתקן האמריקאי השולט בתחום אינו מאפשר השקיה בהמטרה כך ש תצטרך להשקיע בטפטוף ובמקרה של הדשא בטפטוף טמון כך שתהיה השקעה נוספת. אשמח לענות על שאלות נוספות |
|
||||
|
||||
אם מטריד אותך נושא החסכון במים, לא כדאי להמנע משטחי דשא גדולים? |
|
||||
|
||||
אם מטריד אותך אפקט החממה לא כדאי להפסיק לנשום? |
|
||||
|
||||
לנשום מוכרחים, אבל דשא הוא לא הכרחי. זאת כפי שהוכח גם באנקדוטה קטנה בדיון 2631 (משהו עם מגרש שלמעשה היה בלי דשא, רק עם חול, זכור לך?). |
|
||||
|
||||
ובכל זאת, נראה לי לגיטימי לשאוף לגדל דשא בלי לבזבז המון מים. |
|
||||
|
||||
דשא הוא אחד הצמחים שפאתטי בעיניי לתלות בו תקוות בארץ. אף פעם לא יהיו פה "300 שנה של גשם", כמו באמירה הידועה על תנאי ההצלחה של הדשא האנגלי. |
|
||||
|
||||
הדשא שלי הוא בן שלושה חודשים ואין בו שום דבר פתטי. להיפך, הוא ירוק, רך וכיף לשחק עליו עם יורש העצר. חצר עם דשא ממוקמת אצלי במקום מאוד גבוה בסדרי העדיפויות הקשורות במקום המגורים. אם גידול דשא למטרות משחק, רביצה ונוי יהפוך לבלתי אפשרי בישראל, אני מניח שאאלץ לחפש לי מקום מגורים חדש במדינה שכן מאפשרת את הסטיה שלי. |
|
||||
|
||||
תיהנו (דבר איתי בעוד 299 שנה וניסע יחד לאנגליה להשוות גוונים). |
|
||||
|
||||
תקנה דשא מפלסטיק, שורט פחות. |
|
||||
|
||||
דשא מפלסטיק זה דשא כמו שדמוקרטיה עממית היא דמוקרטיה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מסכים איתך שדשא מפלסטיק אינו משתווה לדשא אמיתי.כשהוא יהיה מספיק זול, רך, נעים ויפה- ישתמשו בו. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ובאותו עניין: "שלושה צמחים חוזרים שוב ושוב בגינון הישראלי: ברוש לימוני, פיקוס, ודקל הקוקוס. המעניין הוא שכמעט אי אפשר לדמיין צמחים יותר גרועים מהשלושה האלו לגינון הישראלי. אם כך, מדוע הם נשתלים שוב ושוב?" |
|
||||
|
||||
לי אמנם אין אף אחד משלושתם בגינה, אבל לעומת זה יש לי שני עצי זית. צפוי לי ולהם עתיד עגום לפי האתר. |
|
||||
|
||||
הדיון הזה התעורר לפתע ונזכרתי בתחזית הזאת. אני לא זוכר מפני מה המאמר על הזיתים הזהיר והמאמר נעלם בתהומות הנשייה ואפילו ארכיון האינטרנט לא מוצא אותו. בכל אופן, 14 שנים עברו, שני הזיתים שבחצרי צמחו וגדלו, האחד, מזן ברנע, צימח השנה השנה יבול שיא של למעלה מ-100 ק"ג זיתים והשני, מזן מנזנילו, תמיד נשאר מאחור והסתפק בכ-30 ק"ג. התוצרת עשתה דרכה אל בית הבד הסמוך למקום מגורי והפכה לקצת יותר מ-20 ליטר שמן זית. זאת כבר מסורת. בכל שנה שיש יבול משמעותי (הזיתים לרוב מניבים לסירוגין הרבה ומעט) אני לוקח לי יומיים-שלושה למסיק והופך את היבול לשמן. כבר שנים שלא קניתי שמן זית בסופר ואת העודפים (כשיש) אני נותן למשפחה. בשורה התחתונה, אני ממליץ על גידול זית או שניים בחצר (עדיף זן עתיר שמן כמו ברנע או סורי). |
|
||||
|
||||
הממ...נראה לי שאני כבר מספיק מבוגר לשתול חרוב. |
|
||||
|
||||
תודה על הקישור המרתק. אבל האם הדקל שנפוץ בגינון הישראלי, ושהם מתארים את פירותיו (בין השאר), הוא באמת דקל הקוקוס? דקל הקוקוס הוא לא רק זה שמוציא, אהמ, אגוזי קוקוס? |
|
||||
|
||||
בגינה של ההורים שלי יש שני סוגי דקלים: דקל טבעתי ודקל נוסף. אשתדל לברר האם אכן מדובר בדקלי קוקוס. |
|
||||
|
||||
אכן כן - דקלים טבעתיים ודקלי קוקוס. |
|
||||
|
||||
כמה מים צריך כדי להשקות 200 מ"ר דשא? כמה מים אפשר לקבל מהבית? |
|
||||
|
||||
האמצעים להפיכת אנרגיה סולרית לחשמל הם יקרים מדי. זה עדין לא כלכלי וכנראה ישאר כך בעתיד הקרוב. גם בדוודי שמש יש המפקפקים, הדוד צריך להיות מספיק גדול כדי לאגור מים חמים לשימוש המשפחה. אבל אם אין מספיק שמש צריך לחמם את כול המים בדוד בחשמל במקום לחמם רק את אילו שאתה צריך. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שבעיה אחרת היא בעיית המצבר (אגירת אנרגיה בשעות הקיץ/היום לשימוש בחורף/לילה). לאור כמות הכנימות והמזיקים שאני מגלה בעציצים שלנו, אני לא יכול להמנע מלפקפק במידת הטבעיות של הגידולים הטבעיים למיניהם. |
|
||||
|
||||
הבעיה העיקרית היא מחיר התאים הפוטו ולטאים והיעילות שלהם. השעות שבהן יש ביקוש לחשמל הן בד''כ שעות היום. |
|
||||
|
||||
כמוכן, אם המשאב המוגבל הוא דווקא מים, והבית אינו חד־קומתי, צריך להביא בחשבון שכמה שהדוד רחוק יותר מהברז, יתבזבזו יותר מים קרים בציפיה למים חמים. |
|
||||
|
||||
בדיוק אתמול הצצתי בחשבון חיבור הגז שלי ומצאתי שם את האפשרות להתחבר למחמם מים על בסיס גז. מכירה את השיטה הזו מאירופה, היא עובדת מצוין, אבל אני שואלת את עצמי האם ''חכם'' או ''אקולוגי'' לעבור למשאב הזה בחימום מים גם בארץ. |
|
||||
|
||||
בפרט: מהי כמות האנרגיה המבוזבזת בהובלת חשמל לבתינו? בהובלת גז לבתינו? |
|
||||
|
||||
א. מה הרבותא? הרי חקלאות, בעצם הגדרתה, משתמשת באנרגיה סולרית. ב. גם בעניין הביו דיזל, מה מייחד דווקא טרקטור שנוסע על ביו דיזל, ממכונית עירונית שנוסעת על ביו דיזל? בקיצור, מה הייחוד של פרמקלצ'ר לעומת חקלאות מוסרתית, עם שם אופנתי? |
|
||||
|
||||
פרמקלצ'ר היא לא טכניקה או טכנולוגיה, אלא שיטת תכנון. על פי שיטה זו, משתמשים במה שיש כולל טכנולוגיה חדשה או שיטות מסורתיות כדי ליצור מערכת אופטימלית שתפעל לטובת האדם והסביבה. זאת במינימום השקעה ומקסימום תשואה. פרמקלצ'ר היא לא חקלאות מסורתית. בתוך מערכת פרמקלצ'ר נוכל לקבל מהחקלאות המסורתית זנים מתאימים לסביבה, תבניות חקלאיות שהיו נהוגות, רעיונות, נוכל ללמוד מטעויות העבר. מהחקלאות המודרנית פרמקלצ'ר יכולה לשאוב טכנולוגיות חדשות. פרמקלצ'ר נוצרה ופועלת מתוך תחושה מוצדקת שאנו על סף משבר אקולוגי, ואם לא נפעל נאחר את המועד. |
|
||||
|
||||
איך מתקשרת ההגדרה שלך, שמדברת על מיקסום רווחים (לאו דווקא כספיים) בעזרת אימוץ הטכנולוגיה המתאימה ביותר, למאמר המקורי, שמתרפק ברומנטיות על בית בד מסורתי? איפה בדיוק יש כאן מערכת אופטימלית? מה עושים עם הגפת שלא עשו לפני 2000 שנה? |
|
||||
|
||||
בית הבד המתואר במאמר הוא בית בד מודרני הכולל ציוד מתקדם תוצרת איטליה. אני לא מבינה איך הגעת למסקנה שזהו בית בד מסורתי, לא הזכרתי ים, ממל וחמור, אלא משפך, צנטרפוגה ומרסקת. במערכת בית הבד יש דוד חימום מים. במקור הדוד מיועד לעבוד על גפת. בארץ הוסב הדוד לעבודה עם סולר. השנה בגלל מחירי הנפט הגבוהים הוחזר הדוד לעבוד על גפת. בסוף העונה בעלי בית הבד מפנים כ - 30 משאיות עמוסות בגפת, פעולה הכרוכה בהוצאות. ניצול הגפת לחימום המים, וכחומר הסקה לבתים מקטין את ההוצאות של בית הבד (פינוי גפת, וסולר לחימום) ומקטין את ההוצאות של תושבי הכפר (הסקת הקמין הביתי בגפת במקום בעצים). כתוצאה מהשימוש בגפת ירד הביקוש לעצי הסקה, תקטן כדאיות כריתת עצים לא חוקית והפגיעה בשמורת הר מירון תקטן. שינוי קטן בתפיסה מייעל את המערכת ומקטין הוצאות ונזק סביבתי. שינוי התפיסה שעברו תושבי חורפייש, בה נמצא בית הבד המדובר, הקטין את הפסולת והגדיל את הניצול. שינוי זה הוא תוצאה של לחץ חיצוני (מחירי הנפט), אבל אפשר גם להקדים את המשבר. |
|
||||
|
||||
הקמין הביתי של תושבי הכפר? היש רבים כאלה בארצנו ולא ידעתי? הא, הרי זה רומנטי ממש כנשיקת טבחת שוקקת שקשוק נזיד קלחין קולח כלאי קלחת! |
|
||||
|
||||
לא קראת על זה בביטאונים החקלאים של סבתא שלך? |
|
||||
|
||||
הוא שאמרתי, שימוש בגפת לצרכי חימום היה ידוע (ונפוץ) כבר לפני אלפי שנים (לדוגמא מסכת שבת מ''ז ב'). |
|
||||
|
||||
יש ביננו אי הבנה. אני לא טענתי שהשימוש בגפת הוא המצאה חדשה. פרמקלצ'ר לא מחפשת המצאות חדשות. בתכנון פרמקלצ'ר משתמשים במה שיש, בתנאי אינו סותר את האתיקות של הפרמקלצ'ר: כבוד לאדם כבוד לאדמה חלוקת עודפים. |
|
||||
|
||||
כמה עשן יש משרפת גפת לעומת שרפת סולר? כמה פסולת היא משאירה בדוד? האם היא מצריכה יותר עבודה? השאלות הללו הן מכיוון שלפי הצגת הדברים שלך במקרה הזה לא נדרשה שום הסבה וגם לא רעיונות חדשים ("הדוד מיועד במקור לעבוד על גפת"). לכן אני מניח שמראש היתה להם סיבה טובה לא להשתמש בגפת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |