בתשובה לניתאי ארטנשטיין, 24/09/01 8:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אינני מדבר על היערכות להתרעה על מתקפת פתע (לכן הדגשתי תנאים *אחרים*). אג"ת עוסק ברמת האסטרטגיה רבתי, ואחראי על התכנית לבניין הכוח - מהצד של האסטרטגיה הצבאית. המבקר מתריע על כך שתחום האסטרטגיה הצבאית לא זכה לטיפול מספק (עקב מתן עדיפות לתחום האסטרטגיה המדינית). ולכן, גם אם אמ"ן יתריע על מתקפה מהסוג שתיארתי בשיחה עם מיץ (או מתקפה מכל סוג אחר), היכולת לתת מענה עלולה להיות לקויה, עקב קונספציה אסטרטגית צבאית שגויה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
צה"ל של תחילת שנות האלפיים הוא צבא שונה לחלוטין מזה של 73 ואכן תפיסת הבטחון של מדינת ישראל השתנתה באופן מהותי ללא כל דיון ברמה האסטרטגית והן ברמה הציבורית כמה נקודות לדיון (בלי לפגוע בבטחון שדה אני מקוה) 1.צבא המילואים היום הוא נעלם אחד גדול אף אחד לא יכול לצפות את התנהגותו ויכולתו בזמן אמת? 2.גם במידה ויופעל הוא היום צבא מיושן (בציוד, בתורות הלחימה שהוא מישם,בכשירות שלו והן ביכולת שלו לפעול במקביל לצבא הסדיר) גם ההשקעה בו היא מיזערית.בעוד ב73 צבא המילואים היה בקו אחד עם הצבא הסדיר היום הפיגור הוא עצום. 3.כמשקל נגד לדלדול הן בצבא המילואים והן בזרועות היבשה (העוסקים החל מאמצע שנות השמונים במלחמות גרילה אינסופיות בצורות שונות) נבנה עיקר הכוח על שימוש וישום של טכנולוגיות מתקדמות בכל זירות הקרב שיחליפו את עיקר הכוח הלוחם ויתנו מענה לכל התרעות המודיעיניות (זה הצבא הקטן והחכם של ברק) 4.רבות מתורות הקרב ה"טכנולוגיות" האלו מעולם לא נוסו בשום זירת קרב יבשתית (מלחמת המפרץ ב91 הוכחה את יכולתם בזירה האוירית) אין שום נסיון מעשי בזירת קרב הדומה בסדר הגודל לקרב היבשתי של 73. 5.לפחות ברמת הגרילה הנסיון הישראלי מראה שהעדיפות של צבא קטן וחכם היא בעיתית (המקרה האפגני העתידי יהוה אולי עוד בחינה מענינת של הסוגיה) כמובן שהזירה של קרב יבשה בין צבאות סדירים היא סיפור לגמרי אחר. 6.במידה רבה תפקיד המודיעין השתנה מאז 73 ,להתרעה האקטיבית יש חשיבות פחותה בקרבות הבלימה הישראלים (המבוססת יותר על כוחות מיקצועיים של הצבא הסדיר) חשיבותו עלתה במישורים אחרים. 7.יש לצין שתורות לחימה אלה פותחו מנקודת המוצא שמול הצבא הישראלי יעמדו כוחות של צבא יבשה מסיבי נחות טכנולוגי (הצבא הסורי) 8.כמובן שהכול נעשה ללא דיון ציבורי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, זו נקודה מעניינת. באילו מובנים השתנה תפקידו של המודיעין הצבאי, לדעתך? כמו כן, אתה מתייחס לתורות לחימה שפותחו מנקודת מוצא של עליונות טכנולוגית ישראלית. הדבר לא הגיוני מבחינה היסטורית, שכן ב-73' צוידו הסורים והמצרים במיטב טנקי הטי הסובייטים. יש לזכור גם את הצורה בה הסאגרים הפתיעו את כוחות השיריון הישראלים, וטילי הסאם-3 ניטרלו את חיל האוויר. אם אתה חושש להמשיך את הדיון כאן (ביטחון שדה ושאר ירקות), אתה מוזמן לשלוח לי אי-מייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביום כיפור הבעיה הייתה בעיקר עם הSA-6. חיל האוויר הכיר את הSA-3 משלהי מלחמת ההתשה ופותחו אמצעי שיבוש (שעזרו חלקית). תו"כ מלחמת יו"כ נמצא ראש-הנחייה של טיל SA-6 שנשלח מיד לבדיקה למציאת תדר הגל הרציף ששימש להנחייתו. אם יהיה לי כוח הערב אולי אעבור על גליונות ביטאון חיל-האוויר בבית ואמצא לך את הכתבה שמפרטת את השתלשלות העניינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקור היחיד שנמצא לידי כרגע הוא ספרו הידוע של וולטר לקור, 'עימות', שמזכיר כי המעבר מסאם-2 לסאם-3 הוא שהפתיע את הישראלים. לכאורה זה גם יותר הגיוני, שכן לא אפשרי שהסובייטים שידרגו את כלי הנ"מ שלהם בשלושה דורות על פני שלוש שנים בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה מקור נוסף? שלוף את הספר "חליפת לחץ", מסובר שם לפחות סיפור אחד על מטוס שהופל בשנת 1970 מטיל SA-3. המספר כותב על כך שפתאום הוא הבין שזה לא שהטיל עדיין רחוק אלא שהטיל קטן יותר (ולכן קרוב יותר למטוס) והמטוס נפגע. אשתדל לתת תגובה מנומקת יותר הערב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק בעניין של הSA6, הוא היה בעיה יחסית יותר גדולה מבחינת חיל האויר. טיל קטן ונייד שליווה את כוחות השריון הסורים שפלשו לגולן. עדיין יש לזכור ששלושת סוגי הטילים היוו ביחד מערך, כשכל סוג טיל מיועד לכסות פיסת שמים בגובה טווח ומרחב אחר. למרות כל זאת, בממצאים הסטטיסתים התברר שרוב המטוסים נפגעו דווקא מפגזי נ"מ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשר לבטחון שדה .המודיעין הסורי קורא את 'מערכות' בתדירות גבוהה יותר ממני אני משער, כך שאין מה לדאוג. אשר לנחיתות של הצבא הסורי, שגם הסורים מכירים בה כמדומני, היא החלה אם התמוטטות הגוש הקומוניסטי בסוף שנות השמונים במקביל חלה בצה"ל מהפכה שקטה בו הופנו מירב המשאבים למישור הטכנולוגי תוך הקפאה של בנין הכוח הקלאסי (אוגדות משורינות). טענתי היא וזה אולי טענה שמבקר המדינה טוען בין השורות שצה"ל כיום מתבסס באופן נרחב (בקרב היבשה) על תורות לחימה שלא יושמו מעולם מעבר לאופק הצה"לי של חשיבה ואימונים בתנאי מעבדה.לי נראה וזו דעה אישית שקרב מוטה טכנולוגיה זה לא נבדק מעולם מהנחת היסוד שלצד השני יהיו משאבים ויכולת הפעלה דומים לצד הישראלי.במידה רבה הוא נבדק על תסריטים של 73 שאולי לא יהיו רלוונטים. אשר ל73 צה"ל ניצח בסופו של דבר בשל יכולת לוגיסטית עדיפה (למרות המחדל והברדק וכ"ו) הסורים והמצרים השקיעו את כל המשאבים בפריצת קוי ההגנה הישראלים בסיני ובגולן ומשפרצו את הקוים לא הצליחו לגיס ולהעביר מספיק משאבים להמשך. צה"ל מצידו התארגן מספיק מהר ,וכאן הוא נסמך על צבא מילואים מיומן וזריז שיכל לנצל את יכולתיו הלוגיסטיות העדיפות ולהעביר מספיק משאבים בשביל להכריע את המערכה. יכולות אלה היו קימות בשל היותה של החברה הישראלית חברה מגויסת במידה רבה שיכלה להעביר מהר כוחות משאבים מן הסקטורים האזרחיים לתוך המאמץ המלחמתי הכולל. אנני בטוח שיכולות אלו ,של החברה האזרחית קימות כיום. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |