|
||||
|
||||
אותו ''מצב של איום מתמשך על הביטחון האישי'' הוא דווקא לרוב מצב קלאסי שמתאים ליצירת פשיזם. |
|
||||
|
||||
פשיזם הוא צורה נוספת של אובדן החירות האישית ונטילת סמכויות ע''י המדינה, בדומה לסוציאליזם, הגברת אלמנטי ''רווחה'' וכיו''ב. |
|
||||
|
||||
נכון מאוד. כמו ששוק חופשי ואנרכיה הן שתי דרכים להגביל את האחריות הממשלתית לאפס מוחלט. |
|
||||
|
||||
ניוז פלאש: באנרכיה אין אחריות ממשלתית (אין כל כך ממשלה). בשוק חופשי במצבו ה"אידיאלי" יש ממשלה שתפקידה הוא ביטחון פנים וחוץ בלבד - כלומר שליטה על משאבים בסדר גודל של כ 10% מהתל"ג, וכינון מדינת חוק. ההשוואה הקודמת כרכה סוציאליזם ופשיזם לא על בסיס זהות, אלא להצביע על כך ששתי השיטות, כל אחת מסיבותיה הנעלות, מצמצות את מינון השוק החופשי באיצטלות "חירום" כאלה ואחרות. |
|
||||
|
||||
אכן, באנרכיה אין ממשלה - אשר על כן אחריות הממשלה יורדת לאפס מוחלט. ואיך בדיוק יכול מצב חרום לשרת סוציאליזם או מדינת רווחה? |
|
||||
|
||||
מצב חירום מסייע בהגברת מינון הסוציאליזם/מדיניות רווחה בכך שהוא מקל על ממשלות המעוניינות בכך להחרים ולהלאים נתחים מהציבור בשם הבעיה הבטחונית הגוברת. לאחר שיותר אמצעים ורגולציות נמצאים ביד הממשלה ופחות ביד האזרחים, הדרך סלולה לייצור מדיניות מרחיבה לבחירתם. כי מהרגע שיש הרבה כסף וכוח לממשלה, מתחילים למצוא עוד דרכים נאצלות שאפשר להוציא את הכסף עליהם ולבנות מנגנונים ממשלתיים לתפארת. |
|
||||
|
||||
האם אתה יכול להצביע על מדינה כלשהי שהפכה בדרך מעניינת זו למדינת רווחה? |
|
||||
|
||||
כבר הצבעתי על כמה. הבולטת היא ארה"ב דרך המלחמות במאה ה 20 הגבירה מאוד את מינון השליטה הממשלתית על המשאבים, והעלתה באופן רסטי את חלקה של הממשלה בשליטה במשק האמריקאי. משהושגה שליטה מוגברת זו, היא נוצלה ליזימת תוכניות רווחה, חינוך ממלכתי וכיו"ב. מגמה זו ניכרת גם בתקופת כהונתו של הנשיא הנוכחי. דוגמה נוספת בולטת של מעבר מדינה משוק חופשי טהור כמעט לפסים סוציאליסטיים עמוקים היא הממלכה המאוחדת של מלנ"ע הראשונה, בה כבר בראשית המלחמה הועלה מס הכנסה לרמה של 30%, וביסס את דריסת הרגל של הסוציאליזם בבריטניה. זה גם ברור לוגית, כפי שהופיע בהקצנה בספר 1984 ודומים לו. כשעולה צורך של הממשל לצמצם את מידת החופש של האזרח, מצב לוחמה או מתיחות הם דרכים קלסיות לעשות זאת, וכל הגברת מינון של שליטת ממשלה במשק היא צמצום מידת החופש של האזרח. |
|
||||
|
||||
נכון. שכחתי. אמריקה היא באמת מדינה סוציאליסטית איומה. מזל שהקץ הזמני של ההיסטוריה בתקופת קלינטון אילץ אותו לחזור קצת לדרך הישר של היד הנעלמה, אחרת בכלל כבר היו מלאימים מחדש אפילו את מעט בתי הסוהר שהפריטו. ובריטניה, שכחת להזכיר, ניצלה גם את מלחמת פוקלנד למטרות סוציאליסטיות בפיקודה של טאצ'ר המרכסיסטית. |
|
||||
|
||||
ארה"ב היום היא סוציאליסטית/רווחתית לאין שיעור מהנקודה בה היתה לפני כמאה שנים. הקץ הזמני של ההיסטוריה של קלינטון, דרך אגב, תרם להפחתת מינון הריכוזיות, אבל אז הגיעו בוש ומלחמתו בטרור... בריטניה של תאצ'ר גם היתה ריכוזית למדי, ואתה קצת מבלבל בין דימוי של ממשל למעשיו בפועל. |
|
||||
|
||||
תאצ'ר הייתה מאוד ריכוזית. מה בין זה ובין מדינת רווחה? |
|
||||
|
||||
מדיניות ריכוזית היא מדיניות בה המששלה לוקחת מהאזרח יותר מיסים ויותר נתחים מהמשק, כדי לנצלם לצרכים ממשלתיים. בד"כ, משנוצרו משאבים אלה, הם מופנים גם למדיניות רווחה מוגברת. וכן, למרות הדימוי, הממשל התצ'ריסטי היה ממשל שניפח גם את מדיניות הרווחה: |
|
||||
|
||||
יש לי תחושה שסוציאליזם/פשיזם/רווחה וכיו"ב - כולם נכנסים אצלך פשוט לאותו סל. |
|
||||
|
||||
הם נכנסים לאותו סל רק בנקודות הדימיון של שיטות בהן הממשל מרחיב את השפעתו על חשבון חירויות האזרח, אולם כפי שציינתי בתגובות קודמות - איני דן בהגדרת שיטות שלטון אלה, אלא בתהליך ההגעה אליהן/הגברתן או החלשתן. |
|
||||
|
||||
למה בדיוק אתה קורא "סוציאליזם"? לבריה"מ? לסין? לשוודיה? לפינלנד? מאד מקובל ומשרת הרבה אינטרסים, להצביע לכיוון בריה"מ ולומר: תראו מה קרה לסוציאליזם? באותה מידה אפשר להצביע לכיוון ארגנטינה ולומר: תראו מה קרה לקאפיטליזם. או להייטי. בריה"מ מעולם לא הייתה סוציאליסטית. רוסיה היתה מדינה בעלת מסורת של עריצות ששינתה את מתכונת העריצות. גם מרקס וגם אנגלס שהאריך לחיות ממנו, ראו ברוסיה את העריצות המסוכנת ביותר באירופה. אנגלס כתב שרוסיה אינה יכולה לעבור לצורת חיים סיציאליסטית כי היא מדינה לא מפותחת שיכולה להשלט רק בדרך עריצה. בריה"מ מתחילת שנות ה-20 ואילך, הזיקה לרעיון הסוציאליסטי יותר מכל אחד אחר. ישנה כמובן הנוסחה שהוסכמה בין בלנקי למרקס שדיברה על דיקטטורה של הפרולטריון. בנוסחה הזאת נתלים כולם וטוענים שמרקס היה בעד דיקטטורה. מרקס התכוון להגדרת הדיקטטורהמהרפובליקה הרומית, לא לדיקטטורים שקמו במאה ה-20. |
|
||||
|
||||
הצעדים שלהם קראו שמרקס ואנגלס במניפסט: 1. הפקעת קניין-הקרקע ושימוש ברנטה הקרקעית להוצאות המדינה. 2. מס פרוגרסיבי גבוה. 3. ביטול זכות-הירושה. 4. החרמת רכושם של כל המהגרים והמתמרדים. 5. ריכוז האשראי בידי המדינה באמצעות בנק לאומי בעל הון ממלכתי ומונפול מוחלט. 6. ריכוז כל ענייני התחבורה בידי המגינה. 7. ריבוי בתי החרושת הלאומיים, מכשירי הייצור, הכשרת הקרקעות לעיבוד וטיובן לפי תוכנית הכלל. 8. חובת-עבודה אחת לכול, הקמת גייסות עבודה, בייחוד בחקלאות. 9. איחוד ניהולן של החקלאות והתעשייה. פעולה לביטול מודרג של הניגוד בין העיר לכפר. 10. חינוך ציבורי חינם אין-כסף לכל הילדים. ביטול עבודת הילדים בחרושת כצורתה היום. האחדת החינוך עם הייצור החומרי וכו' וכו'. --- אני לא יודע אם אתה מוצא כאן משהו יותר טוב מ"הדיקטטורים שקמו במאה ה-20". אני (כמעט) בטוח שגם לך אין חשק לחיות בכלא עם תקנון כזה (ראה סעיף 8 - עבודת פרך). אבל השאלה היא לא אם מרקס - אללה ירחמו - היה דיקטטור או לא. השאלה היא אם בכלל אפשר להשיג את מה שהוא רצה - שוויון מוחלט - בלי דיקטטורה ועוני מנוון. חוץ מזה, למה צריך להצביע דווקא על ברה"מ? מה רע בקובה, אלבניה, סין, צפון ויאטנאם, קמבודיה של החמרוז'? כל מי שניסה להתקרב לאוטופית השוויון של מרקס, נאלץ לעשות זאת באמצעות דיכוי והרג המוני. כי רק כשאנחנו מתים (כאן מתחברים לנושא המאמר) אנחנו ממש שווים. |
|
||||
|
||||
כל המדינות שמנית קמו בהשראת בריה"מ או סין. קובה למרבית הפרדוקס, קמה בעקבות השראתה של ארה"ב. קסטרו די נדחף לכיוון בריה"מ. המניפסט הוא קיצוני ומהפכני. מרקס עצמו התייחס בהרבה מיקרים למצבים קונקרטיים שונים והתייחסויותיו היו הרבה פחות "מניפסטיות". אחד הממשיכים בתנועה הסוציאליסטית היה ברנשטיין שייסד את הגישה הרויזיוניסטית- הסוציאל-דמוקרטית. טענתו העיקרית היתה שמצב העובדים השתנה באופן מהותי ולכן תפיסתו של מרקס דרשה עדכון. הבעיה הגדולה ביותר בהתייחסויות הקיימות היום לסוציאליזם היא שבאופן דמגוגי מושוות הגישות הסוציאליסטיות למניפסט הקומוניסטי ולבריה"מ. המשטרים הקומוניסטיים הוקמו במדינות לא מפותחות, לא דמוקראטיות או באירופה בחסות הצבא הסובייטי והמשטרה החשאית. מדינת הרווחה הוקמה באירופה בגלל כוחן של המפלגות הסוציאליסטיות וכדי למתן ולשלול מבריה"מ את התוקף של התעמולה שלה. אם בוחנים את מדינות סקנדינביה, רואים בהן לא מעט מהתפיסות של מרקס בנסיבות השונות של אירופה- מהמחצית השניה של המאה ה-20. הגישה של מרקס ואנגלס היתה מאד פוליטית, ועם כל התפיסה המהפכנית שרוצה לשנות את הנסיבות, היתה מאד קשורה ומתייחסת לנסיבות. אכן בבריה"מ התייחסו אל המרכסיזם כאל דת וככזו ודאי שהיתה מסוכנת. בכל אופן, אינני חושב שמרקס ואנגלס חשבו לייסד דת. |
|
||||
|
||||
אני לא היתכוונתי להפריע לכם בדיון על תשח"ים-תשר"ים ןלא רוצה להיכנס לעניני סוציאליזם. רק רציתי להבין באיזה אופן אפשר לפרש את מרקס כך שלא ישמע דיקטטור. אם מנסים ליישם את הכלכלה שלו במלואה או אפילו כמעט במלואה, זה חייב להיות דיקטטורה. פשוט בגלל שאם אתה נותן לאנשים חצי דרגה של חופש הם נעשים שונים ולא שווים. אני דווקא לא משווה את הסוציאליזם של היום למרקס ולמניפסט. אבל נראה שאתה עושה זאת כשאתה כותב "אם בוחנים את מדינות סקנדינביה, רואים בהן לא מעט מהתפיסות של מרקס בנסיבות השונות של אירופה". אתה יכול לתת 2-3 דוגמאות? איזה תפיסות של מרקס רואים בסקנדינביה (חוץ ממיסוי יחסית גבוה)? |
|
||||
|
||||
בודאי. מרקס היה רק בן אדם. יש לו לא מעט כתיבה על חירות. חלק גדול מדבריו קשורים לתקופתו ואינם רלונטיים לתקופתינו. המניפסט נכתב ב-1848 -אביב העמים. המהפכנות עמדה אז באויר בכל מיני תחומים. הכשלון הגדול ביותר של התיאוריות של מרקס לא היה בברית המועצות; עליה אפשר לומר שהיא לקחה את החלקים המוסדיים של המניפסט אך לא דברים נוספים אצלו. הכשלון הגדול שלו ושל התנועה הסוציאליסטית היתה התבוסה שלה ללאומנות. הצעדה הנלהבת של הסוציאליסטים לשדות הקרב של מלחמת העולם הראשונה. |
|
||||
|
||||
אני מתנצל שאני לא מצליח לעקוב אחריך. - על מה אתה אומר "בודאי"? - עד כמה שאני מבין, כשמרקס מדבר על חירות זו החירות האוטופית של ביטול העבודה - כשכל אחד מקבל לפי צרכיו ונותן לפי יכולתו. זה נשמע נהדר אבל אף פעם לא הצלחתי להבין מי ואיך קובעים כמה אנחנו צריכים וכמה אנחנו יכולים לתת. הלא מי שיקבע את זה הוא דיקטטור. ונמצא שיש לנו חירות דיקטטורית. אתה מכיר עוד רעיונות על חירות שיצאו מבית מדרשו של מרקס? לגבי הלאומנות, אתה צודק. לי נדמה שבתקופה של מרקס היו שלושה "תאגידים" מתחרים: A) אלה שחילקו את העולם לפי אלוהים-שלנו ואלוהים שלהם. B) אלה שמחלקים את העולם לפי המעמד-שלנו והמעמד שלהם. C) אלה שחילקו את העולם לפי הלאום שלנו והלאום שלהם. בתחרות החופשית ההיא זכה תאגיד C בנתח הארי של השוק, בעיקר בגלל ששיתף פעולה עם תאגיד A. תאגיד A (שלמעשה המציא את הענף והיה בעבר מונופול) הצליח לשמור על נתח שוק מכובד. תאגיד B נכשל כישלון חרוץ מאחר שהוכח שהמוצר שלו - חלוקה למעמדות - מיותר לגמרי בעידן המודרני. אבל זה לא מפריע ליורשי התאגיד (הניאו) להמשיך ולנסות למכור את הבלוף. וכמו עם כל מוצר (אפילו דפוק), יש תמיד כמה שקונים אותו. יש גם כאלו שחושבים שכל הענף (של חלוקה מלאכותית לשלנו ושלהם) מיותר וכל המוצרים בענף הזה מיותרים. כמו שבענף המזון המהיר אין הבדל מהותי בין מקדונלד לבורגר-קינג והעובדה שמקדונלד מוביל, בתקופה מסוימת, לא אומרת שהוא יותר טוב אלא רק שקידום המכירות של התאגיד הזה התאים יותר לסביבה באותה תקופה. מאחר שכל הענף דפוק הם מחרימים את כל התאגידים שבו. |
|
||||
|
||||
מרקס אינו מדבר על ביטול העבודה אלא על צורה אחרת שי יחסי עבודה. אינך יכול לנתח את דברי מרקס כמו שאתה מנתח את התנ"ך. צריך להתייחס אליהם יותר כאל פובלוציסטיקה שהיא תלויית מקום ונסיבות. ושוב, הבנת שנת 48 היא קריטית כמו שהבנת שנת 1870 היא קריטית- הקומונה הפאריסאית. התנועה הסוציאליסטית באירופה איננה רק מרקס. מאפיינים אותה חיבוטים אינטלקטואליים רבים מאד. הלא אחד הסוציאליסטיים- ברנשטיין הציע את מה שנקרא הרויזיוניזם- התחשבות בנסיבות המשתנות. אין לי כרגע פנאי ואני מתנצל ופורש. |
|
||||
|
||||
אתה נסחף לקצוות. אני לא עוסק בכך: אני מדבר על מאבק שיש בתוך *כל מדינה* בין תש"חים בעלי הון וכוח לתש"רים בעלי הון וכוח. תש"רים יאהבו מצב לוחמה/מתיחות מתמשך, כי הוא מהווה קרקע פוריה להרמת מכסי מגן מפני הזרים (מדיניות בדלנית), רגולציות נוספות בתחומים המסורתיים (אנרגיה, נשק, חקלאות וכד'), ומיסוי על המגזר החופשי ועקב כך הקטנתו, בשם מצב החירום. התש"חים יאהבו מאוד שוק פתוח, שמעודד צמיחה, ולכך מסייעת מאוד יציבות אזורית ומצב שלום. במצב כזה גם מאוד קשה להעביר בפרלמנט החלטות בעד גידול מיסים לטובת תוכנית כזו או אחרת. מאחר והמאבק הוא בכל מדינה, מינון הסוציאליזם/רווחה מול חופשיות השוק משתנה בהתאם לגישה הדומיננטית בממשל/פרלמנט, ומידת הדומיננטיות של גישה מסויימת (למשל בסינגפור, הפא"פ כל כך חזקה ללא עוררין במשך קדנציות רבות, שקל לראות מדוע מדינה זו נמצאת קרוב יותר לחלום הרטוב של שוק חופשי על סקלה זו מרוב המדינות בתבל). בדוגמה האחרונה של תאצ'ר, הראיתי כיצד נקט ממשלה מדיניות מרחיבה (בעד התש"רים) תוך שימוש במדיניות מיליטנטית וייצור מצבי חירום. האם זה הפך את בריטניה לקומוניסטית או סוציאליסטית? זו שאלה לא מעניינת מבחינתי. די לי בכך שאני יודע שזה הפך את בריטניה *ליותר* סוציאליסטית/רווחתית. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי, השמאל בישראל מעוניין למדי בשלום ובמדינת רווחה גם יחד. |
|
||||
|
||||
לדעתי רובה המכריע של האנושות מעוניין ב PEACE AND PROSPERITY, וזו לא רק נחלת השמאל או הישראלים. לא דיברתי על האנשים הפשוטים, שלעיתים מסוגלים לתמוך במה שמבחינה מעשית הוא דבר והיפוכו, אלא על האנשים שמנווטים את הספינה. |
|
||||
|
||||
לא ידוע לי ששבדיה מחרחרת מלחמות. |
|
||||
|
||||
הפכת את כיוון הלוגיקה. לא טענתי שאם מדינה נמצאת במצב סוציאליסטי מסויים, ללא שינוי, היא בהכרח תחרחר מלחמות או תחפש מצבי מתיחות, אלא בכיוון השני - אם קברניטי מדינה רוצים להפכה ליותר סוציאליסטית, יהיה להם נוח מאוד אם היא תהיה במצב מתיחות או מלחמה. דרך אגב, שבדיה לא חרחרה מלחמות, אבל היתה בחזית המלחמה הקרה זמן רב - מצב שכנראה סייע לכניסתה המאוחרת יחסית לכלכלה חופשית יותר (כיום היא רחוקה מלהיות ה"מודל השבדי הסוציאליסטי" המפורסם שקרס סופית בשנות ה 80). |
|
||||
|
||||
על סמך מה אתה כותב את הקביעות וההגדרות האלה? |
|
||||
|
||||
על סמך עובדות וכל הנתונים שאני מראה לך (קרא גם בבקשה את התגובה הבאה שלי שמתייחסת לעליה במדיניות הרווחה בשלטון תאצ'ר ובוש. |
|
||||
|
||||
רגולציה יכולה לעזור גם בתחומים לא מסורתיים כל כך. הנה, לא מזמן התבשרנו על סיוע מהמדינה שקיבלה חברת טאוור (בבעלות האחים עופר) המייצרת שבבים. אז אולי הם תש"רים. מצד שני, אני זוכר שהם מאוד מאוד תמכו בהפרטת "צים", אז אולי הם בעצם תש"חים. או שאולי סוגיות אידיאולוגיות לא כל כך מטרידות אותם. הם רוצים להרוויח, ולא כל כך איכפת להם בזכות איזו אידיאולוגיה. כשהרגולציה לטובתם הם תומכים ברגולציה ומתנגדים לתחרות פרועה, וכשהרגולציה היא לטובת המתחרים שלהם הם תומכים נלהבים בתחרות חופשית. לשם מה להניח שיש להם בכלל איזו אידיאולוגיה רלוונטית? |
|
||||
|
||||
אתה צודק - לא צריך להניח שהם תומכים ברגולציה. אבל כמו שאתה בעצמך רואה - גם בלי הנחות כאלה - האחים עופר הם תש"רים כבדים, כי את רב/כל הונם עשו דרך המדינה - או דרך הפרטה קלוקלת (ולא כל הפרטה היא תש"חית) או דרך סיוע אחר מהמדינה. |
|
||||
|
||||
אני יכול להסכים איתך חוץ משלוש השורות האחרונות שלך. בוש הוא מהדגם של תאצ'ר. בארה''ב מצטמצמת מדינת הרווחה. כך היה גם אצל תאצ'ר. |
|
||||
|
||||
אז אנחנו מסכימים שבוש הוא מהדגם של תאצ'ר. עכשיו רק צריך לבדוק אם מדינת הרווחה מצטמצמת עם בוש (הצטמצמה במקרה של תאצ'ר) או מתרחבת (התרחבה). טענתי היא, שבניגדו לדימוי ה.. "תאצ'ריסטי" של המשטרים של תאצ'ר ובוש, התנהגותם בשטח רחוקה מלהיות "קפיטליזם קר" ודומה יותר ל"הגברת סוציאליזם זוחלת". במקרה של תאצ'ר הבאתי קישור, אבל תופתע בוודאי לראות שגם תקציב המדינה במקרה של בוש גדל עבור כל המגזרים: כן, גם תקציב הביטחון, אבל הוא הצליח למנף ביחד עם הביטחון (המלחמה בטרור שלא תיגמר כל עוד הוא מאייש את הנשיאות) את כל תוכניות הרווחה: גידול בתקציב הכולל של ארה"ב, כולל נתחי תקציבי הרווחה בשנות בוש (שרק עולים משנה לשנה, כולל האדמיניסטרציה המטפל ברווחה): השוואה בין 98 של קלינטון ל 2003 של בוש בסעיפים תקציביים (שים לב לגידול הענק ב MEDICADE, UNEMPLOYMENT COMPENSATION, HEALTH PROGRAMS, EDUCATION, COMMUNITY DEVELOPMENT וכיו"ב): הנ"ל במסגרת המאמר מהקישור http://www.heritage.org/Research/Budget/BG1710.cfm חוות דעת על תקציב ארה"ב והפיכתה למדינת רווחה: |
|
||||
|
||||
ההגדרות של מדינת רווחה קצת יותר מורכבות. בבדיקה מאד שיטחית ראיתי את הנתונים הבאים: 1. בין 1995 ו-2006 גדלה אוכלוסיית ארה"ב ב-11.6% . 2. בין 1998 ל-2005 עלו מחירי שכר הלימוד במוסדות השכלה גבוהה מדינתיים ב-57% . בפרטיים-30% . מדד המחירים לצרכן עלה בשנים האלה ב-14% . 3. לא בדקתי את הפערים אך נדמה לי שהם גדלו. 4. אני רואה כטעות כלכלית לבדוק מספרים מצרפיים (חינוך, בריאות וכד'.) הבדיקה צריכה להיות מפולחת ופרטנית הרבה יותר. זה בערך כמו לומר שמצבו של האדם הממוצע בישראל השתפר ב-5% כי כך היתה הצמיחה. |
|
||||
|
||||
לא קראת עד הסוף את הטבלה כנראה: המחירים הם מחירי 2003 גם עבור 98, כך שעליית שכר הלימוד וממד המחירים לא רלוונטיות, והדבר היחיד שאולי רלוונטי הוא הגידול באוכלוסיה, כ 12 אחוז לדבריך, שהוא נמוך הרבה יותר מהגידול בתקציבים. אבל אני מתחיל לראות שאתה נותן לדימוי של בוש שיש לך לטשטש את העבודות: ההתפחה של כל ההוצאות הממשלתיות בתקופת בוש, *כולל* מנגנוני הרווחה. אני לא יודע אילו עוד נתונים אתה רוצה (שהם "נכונים כלכלית"), אבל גם באחוזים ובוודאי במספרים מוחלטים עלתה ההוצאה הממשלתית לנפש בזמנו של בוש בכל הסעיפים. והנה המשך הגידול בהוצאות אלה בין 2004 ל 2006: |
|
||||
|
||||
תש''ח - תומך שוק חופשי. תש''ר - תומך שוק ריכוזי. |
|
||||
|
||||
תודה. הקיצורים הם דבר יעיל אך הם כל כך מזכירים את הצבא! רשל"ש קמט"ר, מכפתיים ש"כ. |
|
||||
|
||||
מכפתיים? זו חריזה לירכתיים? מיים אפסיים במשך יומיים, פו הקטן גדל שבעתיים... |
|
||||
|
||||
את יודעת מהם מכפתיים ש.כ. על פי העגה הצהלית? |
|
||||
|
||||
ודאי שלא, הרי על זה שאלתי! |
|
||||
|
||||
כך מכונה פלייר או לפחות כונה כשהייתי עדיין במילואים. |
|
||||
|
||||
אהה. אז ש.כ. זה ראשי תיבות של "שידור כוזר"? |
|
||||
|
||||
עד היום לא הצלחתי לברר מה זה ש.כ. |
|
||||
|
||||
פצצות ש.כ. : פצצות שימוש כללי, לא? |
|
||||
|
||||
התבשרתי שיש גם פצצות לגבות. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שמכפתיים ש.כ. זה פלייר לשימוש כללי. |
|
||||
|
||||
מכפתיים זה פלייר כמו שפקה זה מלחים? תגובה 280651 מס. 6 |
|
||||
|
||||
ישב איזה רס''ר בקריה והחליט שבן גוריון צודק וצריך לעברת את כל השמות. |
|
||||
|
||||
השנה היתה 1956. האימפריה הישראלית השלילישית עמדה הרוסה. תיירים רבים פקדו את הארץ החרבה. רובם באו מעבר למסך הברזל הקומוניסטי בחיפוש אחר מכשירי הלחמה וכלי עבודה. מילונו של ד"ר בר-פייתון-הופשטטר-קונץ מרחוב הלסינגפורס 46 נועד לשפר את כושר המיקוח של הפוקדים את חנויות הסידקית, בבקשם בחוסר סבלנות נואש אך מלא תקווה שהמוכר ישלשל מכנסיו. |
|
||||
|
||||
היה ביניהם גם עולה קטן בן 8(אמנם זה היה ב-57) שבא מעבר למסך הברזל. |
|
||||
|
||||
וכבר אז קראו לו איציק? |
|
||||
|
||||
לא, אז קראו לו Jerzyk . אחר כך שינו את שמו ליצחק כי הילדים בקייטנה ששלחו אותו אליה, לא יכלו לבטא את שמו. |
|
||||
|
||||
זה לא "איזה רס"ר בקריה", אלא החלטה מודעת ועקבית של הצבא. אם לא כן, עד היום, אופיצרים מדרגת מאיור עד גנרל היו מפקדים על קומפניות ובריגדות. חלק מהתחדישים אומנם "לא תפס" ולכן נשמע מגוחך. מבחינה צבאית (ולאומית!) זה עדיף על פני בליל שפות. |
|
||||
|
||||
אני מתלוצץ. זה בסדר לתת מילים עבריות לדברים. אבל מיכפתיים ש.כ.? אף פעם לא שמעתי מישהו אומר למישהו אחר: "תביא לי את המיכפתיים ש.כ. |
|
||||
|
||||
לקרוא לפלאייר "מכפתיים" זה לא יותר מגוחך מלקרוא לגנרל "אלוף". בשתי המילים לא השתמשו (במשמעותן דהיום) עד שהחליטו עליהן בצבא. לא שמעת (גם אני!) שמשתמשים ב"מכפתיים" - סימן שהמילה לא תפסה, למרות שבאופן אישי היא נשמעת לי מוצלחת. אני הייתי בטוח ש"תצרף" זו מילה אידיוטית לפאזל. אבל היום, ילדים בונים בגן תצרפים באופן טבעי. |
|
||||
|
||||
אף פעם לא שמעת כזה דבר? מזעזע. אצלי לא עובר כמעט משפט אחד בלי שאכניס בו איזה מכפתיים או ש.כ. או שניהם גם יחד. כאילו כזה. |
|
||||
|
||||
פשוט נפל להם הגימ"ל מהמשפט הנפוץ ביותר בצה"ל בשנים שעכבדך הנאמן שרת את המולדת: "מכפתיים, שכ"ג!" היה הבוס מורה לי, ואני הייתי מעביר אליו את המכשיר בהדרת הרצינות של אחות חדר ניתוח באי. אר. (ניחשתם נכון: עבדתי ביחידה הסודית אימ"ה ופח"ד1) _____________ 1- מצטער, אסור לי לגלות את תחומי הפעילות של היחידה, אבל ראשי התיבות הם *א*גף *י*יצור *מה*דקים *ופ*עילויות *ח*וסכות *ד*בק) |
|
||||
|
||||
ממש לא זכורות לי אחיות חדר ניתוח באי.אר., כך שאינני יכולה לעשות צדק עם רצינותך. מאידך גיסא, ''עכבדך'' הריהו תחדיש נאה ביותר. ודי לחכי |
|
||||
|
||||
מאז ''עכבוץ'' (אותו עכבר שחציו בוץ וחציו חיה, שמכרסם בארון הספרים היהודי שלי מאז למדתי ממר פז על קיומו) לא נתקלתי בחיה חביבה כזאת. הודעותייך האחרונות מדיפות ריח של כנסיה. |
|
||||
|
||||
יש! מרגישים את הקטורת הממלאת את ביתי! (חלקה דולקת מתחת לבודהות שמנמנות וחלקה תחת ישועים סגופים. אינני שמה את כל הקטורות בדת אחת). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |