בתשובה לאיציק ש., 16/01/06 16:35
הפוך, גוטה! 361576
המסביר לצרכן • בתשובה לאיציק ש. יום ב', 16/1/2006, 19:02
הצעדים שלהם קראו שמרקס ואנגלס במניפסט:
1. הפקעת קניין-הקרקע ושימוש ברנטה הקרקעית להוצאות המדינה.
2. מס פרוגרסיבי גבוה.
3. ביטול זכות-הירושה.
4. החרמת רכושם של כל המהגרים והמתמרדים.
5. ריכוז האשראי בידי המדינה באמצעות בנק לאומי בעל הון ממלכתי ומונפול מוחלט.
6. ריכוז כל ענייני התחבורה בידי המגינה.
7. ריבוי בתי החרושת הלאומיים, מכשירי הייצור, הכשרת הקרקעות לעיבוד וטיובן לפי תוכנית הכלל.
8. חובת-עבודה אחת לכול, הקמת גייסות עבודה, בייחוד בחקלאות.
9. איחוד ניהולן של החקלאות והתעשייה. פעולה לביטול מודרג של הניגוד בין העיר לכפר.
10. חינוך ציבורי חינם אין-כסף לכל הילדים. ביטול עבודת הילדים בחרושת כצורתה היום. האחדת החינוך עם הייצור החומרי וכו' וכו'.
---

אני לא יודע אם אתה מוצא כאן משהו יותר טוב מ"הדיקטטורים שקמו במאה ה-‏20". אני (כמעט) בטוח שגם לך אין חשק לחיות בכלא עם תקנון כזה (ראה סעיף 8 - עבודת פרך).

אבל השאלה היא לא אם מרקס - אללה ירחמו - היה דיקטטור או לא. השאלה היא אם בכלל אפשר להשיג את מה שהוא רצה - שוויון מוחלט - בלי דיקטטורה ועוני מנוון.

חוץ מזה, למה צריך להצביע דווקא על ברה"מ? מה רע בקובה, אלבניה, סין, צפון ויאטנאם, קמבודיה של החמרוז'? כל מי שניסה להתקרב לאוטופית השוויון של מרקס, נאלץ לעשות זאת באמצעות דיכוי והרג המוני. כי רק כשאנחנו מתים (כאן מתחברים לנושא המאמר) אנחנו ממש שווים.
הפוך, גוטה! 361592
איציק ש. • בתשובה להמסביר לצרכן יום ב', 16/1/2006, 20:27
כל המדינות שמנית קמו בהשראת בריה"מ או סין. קובה למרבית הפרדוקס, קמה בעקבות השראתה של ארה"ב. קסטרו די נדחף לכיוון בריה"מ.
המניפסט הוא קיצוני ומהפכני. מרקס עצמו התייחס בהרבה מיקרים למצבים קונקרטיים שונים והתייחסויותיו היו הרבה פחות "מניפסטיות". אחד הממשיכים בתנועה הסוציאליסטית היה ברנשטיין שייסד את הגישה הרויזיוניסטית- הסוציאל-דמוקרטית.
טענתו העיקרית היתה שמצב העובדים השתנה באופן מהותי ולכן תפיסתו של מרקס דרשה עדכון.
הבעיה הגדולה ביותר בהתייחסויות הקיימות היום לסוציאליזם היא שבאופן דמגוגי מושוות הגישות הסוציאליסטיות למניפסט הקומוניסטי ולבריה"מ. המשטרים הקומוניסטיים הוקמו במדינות לא מפותחות, לא דמוקראטיות או באירופה בחסות הצבא הסובייטי והמשטרה החשאית. מדינת הרווחה הוקמה באירופה בגלל כוחן של המפלגות הסוציאליסטיות וכדי למתן ולשלול מבריה"מ את התוקף של התעמולה שלה. אם בוחנים את מדינות סקנדינביה, רואים בהן לא מעט מהתפיסות של מרקס בנסיבות השונות של אירופה- מהמחצית השניה של המאה ה-‏20. הגישה של מרקס ואנגלס היתה מאד פוליטית,
ועם כל התפיסה המהפכנית שרוצה לשנות את הנסיבות, היתה מאד קשורה ומתייחסת לנסיבות.
אכן בבריה"מ התייחסו אל המרכסיזם כאל דת וככזו ודאי שהיתה מסוכנת. בכל אופן, אינני חושב שמרקס ואנגלס חשבו לייסד
דת.
הפוך, גוטה! 361636
המסביר לצרכן • בתשובה לאיציק ש. יום ב', 16/1/2006, 23:22
אני לא היתכוונתי להפריע לכם בדיון על תשח"ים-תשר"ים ןלא רוצה להיכנס לעניני סוציאליזם.

רק רציתי להבין באיזה אופן אפשר לפרש את מרקס כך שלא ישמע דיקטטור. אם מנסים ליישם את הכלכלה שלו במלואה או אפילו כמעט במלואה, זה חייב להיות דיקטטורה. פשוט בגלל שאם אתה נותן לאנשים חצי דרגה של חופש הם נעשים שונים ולא שווים.

אני דווקא לא משווה את הסוציאליזם של היום למרקס ולמניפסט. אבל נראה שאתה עושה זאת כשאתה כותב "אם בוחנים את מדינות סקנדינביה, רואים בהן לא מעט מהתפיסות של מרקס בנסיבות השונות של אירופה". אתה יכול לתת 2-3 דוגמאות? איזה תפיסות של מרקס רואים בסקנדינביה (חוץ ממיסוי יחסית גבוה)?
הפוך, גוטה! 361653
איציק ש. • בתשובה להמסביר לצרכן יום ג', 17/1/2006, 5:59
בודאי. מרקס היה רק בן אדם. יש לו לא מעט כתיבה על חירות. חלק גדול מדבריו קשורים לתקופתו ואינם רלונטיים לתקופתינו.
המניפסט נכתב ב-‏1848 -אביב העמים. המהפכנות עמדה אז באויר בכל מיני תחומים. הכשלון הגדול ביותר של התיאוריות של מרקס לא היה בברית המועצות; עליה אפשר לומר שהיא לקחה את החלקים המוסדיים של המניפסט אך לא דברים נוספים אצלו. הכשלון הגדול שלו ושל התנועה הסוציאליסטית היתה התבוסה שלה ללאומנות. הצעדה הנלהבת של הסוציאליסטים לשדות הקרב של מלחמת העולם הראשונה.
הפוך, גוטה! 361723
המסביר לצרכן • בתשובה לאיציק ש. יום ג', 17/1/2006, 13:18
אני מתנצל שאני לא מצליח לעקוב אחריך.
- על מה אתה אומר "בודאי"?
- עד כמה שאני מבין, כשמרקס מדבר על חירות זו החירות האוטופית של ביטול העבודה - כשכל אחד מקבל לפי צרכיו ונותן לפי יכולתו. זה נשמע נהדר אבל אף פעם לא הצלחתי להבין מי ואיך קובעים כמה אנחנו צריכים וכמה אנחנו יכולים לתת. הלא מי שיקבע את זה הוא דיקטטור. ונמצא שיש לנו חירות דיקטטורית. אתה מכיר עוד רעיונות על חירות שיצאו מבית מדרשו של מרקס?

לגבי הלאומנות, אתה צודק. לי נדמה שבתקופה של מרקס היו שלושה "תאגידים" מתחרים: A) אלה שחילקו את העולם לפי אלוהים-שלנו ואלוהים שלהם. B) אלה שמחלקים את העולם לפי המעמד-שלנו והמעמד שלהם. C) אלה שחילקו את העולם לפי הלאום שלנו והלאום שלהם.

בתחרות החופשית ההיא זכה תאגיד C בנתח הארי של השוק, בעיקר בגלל ששיתף פעולה עם תאגיד A.

תאגיד A (שלמעשה המציא את הענף והיה בעבר מונופול) הצליח לשמור על נתח שוק מכובד.

תאגיד B נכשל כישלון חרוץ מאחר שהוכח שהמוצר שלו - חלוקה למעמדות - מיותר לגמרי בעידן המודרני. אבל זה לא מפריע ליורשי התאגיד (הניאו) להמשיך ולנסות למכור את הבלוף. וכמו עם כל מוצר (אפילו דפוק), יש תמיד כמה שקונים אותו.

יש גם כאלו שחושבים שכל הענף (של חלוקה מלאכותית לשלנו ושלהם) מיותר וכל המוצרים בענף הזה מיותרים. כמו שבענף המזון המהיר אין הבדל מהותי בין מקדונלד לבורגר-קינג והעובדה שמקדונלד מוביל, בתקופה מסוימת, לא אומרת שהוא יותר טוב אלא רק שקידום המכירות של התאגיד הזה התאים יותר לסביבה באותה תקופה. מאחר שכל הענף דפוק הם מחרימים את כל התאגידים שבו.
הפוך, גוטה! 361725
איציק ש. • בתשובה להמסביר לצרכן יום ג', 17/1/2006, 13:34
מרקס אינו מדבר על ביטול העבודה אלא על צורה אחרת שי יחסי עבודה. אינך יכול לנתח את דברי מרקס כמו שאתה מנתח את התנ"ך. צריך להתייחס אליהם יותר כאל פובלוציסטיקה שהיא תלויית מקום ונסיבות. ושוב, הבנת שנת 48 היא קריטית כמו שהבנת שנת 1870 היא קריטית- הקומונה הפאריסאית. התנועה הסוציאליסטית באירופה איננה רק מרקס. מאפיינים אותה חיבוטים אינטלקטואליים רבים מאד. הלא אחד הסוציאליסטיים- ברנשטיין הציע את מה שנקרא הרויזיוניזם- התחשבות בנסיבות המשתנות. אין לי כרגע פנאי ואני מתנצל ופורש.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות