בתשובה לגילי, 27/10/05 13:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מתכוון לטאקיטוס שאינו זניח כלל. הדעות שהוא כותב על היהודים מתבססות בעיקר על הדימוי המוזר והמסתגר של אורח החיים והמצוות היהודיות. על ברית המילה חשבו רבים שהיא נוהג ברברי. אינני מבין מדוע אתה קושר את מרד בר כוכבא לאנטישמיות ומה הקשר של תיאורי החורבן שבעקבות המרד; התיאור של דיו קסיוס שמתוכו הסיקו על מיליון וחצי ההרוגים- איננו המקור האולטימטיבי. האנטישמיות האירופאית היתה, לפחות ב-700 השנים עד מסעי הצלב, שנאת ישראל דתית. המיוחד באירופה היתה היריבות העיונית בין הכנסיה הנוצרית ליהדות. ישו היה יהודי וכל סיפורי יסוריו קשורים בתודעה הנוצרית ליהודים. האנטישמיות המודרנית- והגירסה המיוחדת במזרח אירופה -היו קשורות לתפקידים השונים שמילאו היהודים ולטרנספורמציה החברתית החריפה שהתרחשה רק באירופה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איציק היקר שלום! זניח מבחינה כמותית לאו דווקא איכותית ועם זאת היה בכירים ממנו שכתבו בשבח היהודים או בנימה נייטראלית -אני לא זוכר שמות ,לצערי אני גרוע בדברים האלו (ולא מדובר בדברים של מה בכך) אבל אפשר ללכת אחורה עד אפלטון ולגלות דעות שהן לכל הפחות נייטראליות לגבי היהודים. אני לא קושר בין המרד עצמו לבין האנטישמיות -אני קושר בין התוצאות שלו (הגולה למרות שיש כאלו שחולקים על כך איש לא חולק על הנזק האדיר שרומא גרמה ליישוב היהודי עם דיכוי המרד) -כלומר אבדן האוטונומיה היהודית והפיכתו של עם גדול למיעוט נסחב -לא מצוות היהדות הן שהפכו את היהודים לעם שנוא אלא העובדה שהיהודים בניגוד למיעוטים אחרים שמרו על עצמם (וזה כשלעצמו לא עורר שנאה) כקבוצה דתית סגורה ובכך שימרו את עצמם למעשה כמיעוט שעה שמיעוטים אחרים שהובסו נטמעו באופן טבעי באימפריה הרומית. לא ידוע לי כמה התייחסו לברית המילה כאל נוהג ברברי או כמה באמת המונח הזה היה תקף בימים ההם שבהם ניצול קטינים והוצאה להורג של עבד ע"י אדונו היו דבר שבשגרה -אני כן יודע שיש הסוברים שהמניעים למרד בר כוכבא קושרים בברית המילה, כלומר, הדריינוס שהאמין באידיאל היופי היווני מתוקף היותו מעריץ וצרכן נלהב של התרבות היוונית האמין שברית המילה פוגמת בשלמות הגוף והחיל איסור גורף עליה בכל רחבי האימפריה -לכך נלוו עוד איסורים שאינם קשורים ביהדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדימוי של היהדות כדת זוממת מסוכנת וסגורה קשור בעליית הנצרות . הוא לא היה קיים קודם לכן למיטב ידיעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתחילה להעריץ את האדריאנוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מאוד יהודי מצדך-וגם זאת תופעה שאולי צריך לדון בה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לא מעט היסטוריונים מודרניים שמדברים על כך שייפו את דמותו של הדריינוס בכך שקישרו בינו לבין האידיאלים של היופי היווני בכל הנוגע לברית המילה-הסיבה ההגיונית לדעתם (והיא מסתמכת על כתבים של היסטוריונים קדומים ובראשם קסיוס דיו שהיה חבר בסנאט הרומי וכתב את היצירה הכנראה מקיפה ביותר לגבי תולדות רומא) היא הרצון של הדריינוס שפעל רבות לבסס את מעמדה של האימפריה הרומית ברוב השטחים שכבשה להטמיע את העם היהודי בתוך האימפריה שכן כמו שכתבתי באחת התגובות הקודמות הכוח של העם היהודי היה רב מדי -מה שהעיר את פחדו של הקיסר היו השאיפות הדתיות המחודשות של היהודים בארץ ישראל (בניית בית המקדש שחרב 70 שנה קודם לכן) -בתחילה הוא הבטיח להקים את בית המקדש מיוזמתו הוא כחלק מהצעדים שלו לביסוס מעמדה של האימפריה הרומית אבל לאחר מכן חשש שמימוש השאיפות הדתיות של היהודים יפנה להם זמן להתקומם נגד העושק שהגיע בצורת המיסוי על כל התעשיה היהודית (וישראל הייתה אז אחד המרכזים הכלכליים החשובים ויצרנית רב גונית של מוצרים רבים מחקלאות דרך בגדים מראות ובשמים ועד לכלי נשק עבור הלגיונות הרומאיים עצמם) מה גם שהוא הבין כנראה את העלות העצומה הכרוכה בהקמת המקדש (שהוא נחרב 70 שנה קודם לכן במרד הגדול מול רומא נבזזו ממנו 50 טון זהב...) והוא פחד שהם יעדיפו את אביהם שבשמיים על אביהם שברומא -לכן הוא רצה להפוך את ירושלים לאליה קפיטולינה -כלומר עיר אלילית שתסגוד לדמותו . בסופו של דבר הדריינוס היה כובש ושום דבר מעבר לכך - הגזירות שלו הנחילו אסון ליהודים אבל גם רומא לא שבעה מכך נחת: 2 לגיונות הושמדו (דיוטוריאנה והיספאנה)מתוך 28 שהיו בכלל האימפריה-אירוע נדיר מבחינת ההיסטוריה הצבאית הרומית, הדריינוס עצמו הוצרך להגיע מרומא לאזור ואף שהה בו שנה תמימה כדי לפקח על המרד (הוא היה המפקד הכללי של הלגיונות הרומאיים טרם נבחר לקיסר ע"י גדודי הצבא) ובאופן נדיר לא השתמש במשפט"לי ולחילותיי שלום": במברקים אל הסנאט ,לראשונה זה מאה שנה גייסה רומא גיוס חירום-המרד דוכא רק לאחר שלוש שנים ובמחיר הכבד של אבדן מרכז כלכלי חשוב מאוד עבור האימפריה הרומית ואם לא די בכך הרי שהם ספגו אבידות קשות בקרב חילותיהם במרד שנחשב למרד הקשה ביותר שעמו התמודדה האימפריה (עד כדי כך שבמהלך המלחמה הקשה עם האימפריה הפרטית גנרלים הזכירו לעצמם את מרד בר כוכבא כדי לקבל פרופורציה למהי לוחמה קשה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד (וההסכמה) לדבריך, המליצה ''כובש ושום דבר מעבר לכך'' מתאימה אולי לאטילה ההוני או לגינגיס חאן. אדריאנוס עשה בחיו דבר או שניים פרט לדיכוי מרידות ובזיזת ערים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן נכון -הוא אהב שירה , למד מתמטיקה, התפלמס עם רופאים על טיבו של גוף האדם וכ''ו. הנאצים למשל מאוד דאגו לאסטטיקה, היטלר עצמו היה חובב מושבע של ארכיטקטורה ואמנות וטרח לקדם אותם באופן בלתי נלאה -גם אם לא מוסכם על הכל. שופטים אדם לפי התרומה היותר משמעותית שלו-לטוב או לרוע. אדריאנוס היה כובש וזהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גלבה, טריאנוס, הדריאנוס, אנטוניוס פיוס ומרקוס אורליוס נקראו הקיסרים הנאורים -ולא סתם. אמנם אצלנו הוא נקרא הדריאנוס הרשע, כמו טיטוס הרשע, אך בהיסטוריה הרומית, שניהם אינם רשעים. אגב, כדי להשתחרר קצת מהמוסכמות על מרד בר כוכבא, ישנו מאמר לא מאד חד, של פרופ' דוד גודבלט על הסיבות למרד ובו הוא מציג גישה מאד מעניינת ושונה (לא בגלל איסור המילה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש קישור למאמר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נאורים באופן יחסי לכובשים חבר'ה. אמנם בתפיסה המערבית כל התנגדות לדתות האורתודוכסיות נתפסת כביטוי לנאורות אבל בפועל היא לא מאוד פלורליסטית ובקרב הקיסרים הנאורים (ובראשם מרקוס אורליוס שדווקא די ראוי לתואר) המניעים היו בסופו של דבר מאוד לא אידיאליסטיים. לגבי הדריינוס -אני מקווה שתוכל לתמצת עבורי את המאמר ותחסוך לי את הזמן שאין לי למען האמת , אמנם היו לו פסיקות חשובות בנושא היחס שבין עבד ואדונו וכ''ו אבל אלו אינם קשורות כלל ליחס שלו ליהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקורותינו וכן בעברית המודרנית (למשל בתרגום ספרה המעולה של מרגריט יורסנאר) הוא נקרא אדריאנוס (בלי ה''א). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הה''א שלי הייתה ה''א הידיעה. וספרה של יורסנאר הוא אולי מעולה, אבל אליי הוא הגיע בתרגום - והתרגום הוא נורא ואיום. לא הצחלתי להתגבר על עמוד אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. סליחה על ההתקרצצות. 2. התרגום לעברית איום? לפני כעשר שנים קראתי אותו ונהניתי מאוד (הצרפתית שלי היתה ונותרה ברמה של אחינו יעקב). בימים ההם הייתי פדנט-תרגום קטן יותר, אז אולי לא שמתי לב לנוראות התרגום. מה היה הפריע לך שם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא פשוט היה בלתי קריא. לא היה שם משפט אחד בעברית, עד כמה שזכור לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם נסית לקרוא את התרגום לסינית? וברצינות, מתי זה היה, ובאיזה גיל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה מזמן, ובגיל בוגר בהחלט. לא היו שם מלים קשות, היו משפטים שתורגמו באופן כה מילולי שאיש לא יכול היה לכתוב אותם כך בעברית, זה הכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחזק את דעתך. התרגום של אירית עקרבי מצרפתית מצויין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרגום שאני ראיתי ודאי לא היה של עקרבי, שהיא באמת מתרגמת מעולה. אינני זוכרת של מי הוא היה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממליץ לך על ''זכרונות הדריאנוס'' של מרגריט יורסנאר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו כבר היה שם לפניך...:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין ממתין לדוגמאות ההיסטוריות שמצויות באמתחתך -או שלא לכבודך לדון עם צעירים שעוד לא חוו אלצהיימר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גזירות אדריאנוס היו אקט של דיכוי/ענישה/רמיסה/בחרו את הטוב בעיניכם לאחר מרד בר כוכבא. זה היה פחות איסור על המנהג הברברי שפוגע בשלמות הגוף1 ויותר צרור איסורים על כל מה שמייחד אם היהודים: שמירת שבת, לימוד תורה, תפילה בציבור, סמיכת רבנים ושמירת מצוות בכלל. 1 ברברי, ברברי, אבל עתיק. הרומאים כיבדו עתיקות, מתוך סברה שמה שנוהג המון זמן הוא גם נכון. לכן רוב הזמן הם נהגו לא רע ביהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך מתיישב "צרור איסורים על כל מה שמייחד את היהודים" עם "רוב הזמן הם נהגו לא רע ביהודים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק כפי שכתבתי: רוב הזמן קרי - בימים כתיקונם. הרומאים אולי לא השתגעו יותר מדי על היהודים, אבל היהודים היו שם, והמון זמן, וכמו שכתבתי, הרומאים התייחסו בכבוד לדתות עתיקות 1. צרור איסורים וגו' - כשהיהודים עלו להם על העצבים יותר מדי. אני לא אובייקטיבית לקבוע איך היה אדריאנוס כשליט רומאי ואם שליט אחר היה מגיב אחרת. אני לא אלמד סנגוריה על מר א. קיסר. לעם ישראל הוא עשה הרבה רע. 1 ובחשדנות יתרה עד עוינות להנפצות חדשות כמו הנצרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שגילי מדבר על אאוסביוס ההיסטוריון היווני מקיסריה ומאבות הכנסייה וגם שונא יהודים מובהק. תקופת חייו 275-339 AC מסמנת את תחילת האנטישמיות הנוצרית. שלא כהיסטוריונים האחרים הוא הסתמך הרבה על כתבי פילון. אני לא חושב שטקיטוס או דיון קסיוס קשורים איכשהו לפילון, אם כי לא נראה לי שאיש מהם היה חובב ציון. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |