בתשובה להאייל האלמוני, 27/10/05 16:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה מאוד יהודי מצדך-וגם זאת תופעה שאולי צריך לדון בה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש לא מעט היסטוריונים מודרניים שמדברים על כך שייפו את דמותו של הדריינוס בכך שקישרו בינו לבין האידיאלים של היופי היווני בכל הנוגע לברית המילה-הסיבה ההגיונית לדעתם (והיא מסתמכת על כתבים של היסטוריונים קדומים ובראשם קסיוס דיו שהיה חבר בסנאט הרומי וכתב את היצירה הכנראה מקיפה ביותר לגבי תולדות רומא) היא הרצון של הדריינוס שפעל רבות לבסס את מעמדה של האימפריה הרומית ברוב השטחים שכבשה להטמיע את העם היהודי בתוך האימפריה שכן כמו שכתבתי באחת התגובות הקודמות הכוח של העם היהודי היה רב מדי -מה שהעיר את פחדו של הקיסר היו השאיפות הדתיות המחודשות של היהודים בארץ ישראל (בניית בית המקדש שחרב 70 שנה קודם לכן) -בתחילה הוא הבטיח להקים את בית המקדש מיוזמתו הוא כחלק מהצעדים שלו לביסוס מעמדה של האימפריה הרומית אבל לאחר מכן חשש שמימוש השאיפות הדתיות של היהודים יפנה להם זמן להתקומם נגד העושק שהגיע בצורת המיסוי על כל התעשיה היהודית (וישראל הייתה אז אחד המרכזים הכלכליים החשובים ויצרנית רב גונית של מוצרים רבים מחקלאות דרך בגדים מראות ובשמים ועד לכלי נשק עבור הלגיונות הרומאיים עצמם) מה גם שהוא הבין כנראה את העלות העצומה הכרוכה בהקמת המקדש (שהוא נחרב 70 שנה קודם לכן במרד הגדול מול רומא נבזזו ממנו 50 טון זהב...) והוא פחד שהם יעדיפו את אביהם שבשמיים על אביהם שברומא -לכן הוא רצה להפוך את ירושלים לאליה קפיטולינה -כלומר עיר אלילית שתסגוד לדמותו . בסופו של דבר הדריינוס היה כובש ושום דבר מעבר לכך - הגזירות שלו הנחילו אסון ליהודים אבל גם רומא לא שבעה מכך נחת: 2 לגיונות הושמדו (דיוטוריאנה והיספאנה)מתוך 28 שהיו בכלל האימפריה-אירוע נדיר מבחינת ההיסטוריה הצבאית הרומית, הדריינוס עצמו הוצרך להגיע מרומא לאזור ואף שהה בו שנה תמימה כדי לפקח על המרד (הוא היה המפקד הכללי של הלגיונות הרומאיים טרם נבחר לקיסר ע"י גדודי הצבא) ובאופן נדיר לא השתמש במשפט"לי ולחילותיי שלום": במברקים אל הסנאט ,לראשונה זה מאה שנה גייסה רומא גיוס חירום-המרד דוכא רק לאחר שלוש שנים ובמחיר הכבד של אבדן מרכז כלכלי חשוב מאוד עבור האימפריה הרומית ואם לא די בכך הרי שהם ספגו אבידות קשות בקרב חילותיהם במרד שנחשב למרד הקשה ביותר שעמו התמודדה האימפריה (עד כדי כך שבמהלך המלחמה הקשה עם האימפריה הפרטית גנרלים הזכירו לעצמם את מרד בר כוכבא כדי לקבל פרופורציה למהי לוחמה קשה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד (וההסכמה) לדבריך, המליצה ''כובש ושום דבר מעבר לכך'' מתאימה אולי לאטילה ההוני או לגינגיס חאן. אדריאנוס עשה בחיו דבר או שניים פרט לדיכוי מרידות ובזיזת ערים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן נכון -הוא אהב שירה , למד מתמטיקה, התפלמס עם רופאים על טיבו של גוף האדם וכ''ו. הנאצים למשל מאוד דאגו לאסטטיקה, היטלר עצמו היה חובב מושבע של ארכיטקטורה ואמנות וטרח לקדם אותם באופן בלתי נלאה -גם אם לא מוסכם על הכל. שופטים אדם לפי התרומה היותר משמעותית שלו-לטוב או לרוע. אדריאנוס היה כובש וזהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גלבה, טריאנוס, הדריאנוס, אנטוניוס פיוס ומרקוס אורליוס נקראו הקיסרים הנאורים -ולא סתם. אמנם אצלנו הוא נקרא הדריאנוס הרשע, כמו טיטוס הרשע, אך בהיסטוריה הרומית, שניהם אינם רשעים. אגב, כדי להשתחרר קצת מהמוסכמות על מרד בר כוכבא, ישנו מאמר לא מאד חד, של פרופ' דוד גודבלט על הסיבות למרד ובו הוא מציג גישה מאד מעניינת ושונה (לא בגלל איסור המילה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש קישור למאמר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נאורים באופן יחסי לכובשים חבר'ה. אמנם בתפיסה המערבית כל התנגדות לדתות האורתודוכסיות נתפסת כביטוי לנאורות אבל בפועל היא לא מאוד פלורליסטית ובקרב הקיסרים הנאורים (ובראשם מרקוס אורליוס שדווקא די ראוי לתואר) המניעים היו בסופו של דבר מאוד לא אידיאליסטיים. לגבי הדריינוס -אני מקווה שתוכל לתמצת עבורי את המאמר ותחסוך לי את הזמן שאין לי למען האמת , אמנם היו לו פסיקות חשובות בנושא היחס שבין עבד ואדונו וכ''ו אבל אלו אינם קשורות כלל ליחס שלו ליהודים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |