בתשובה לסמיילי, 21/10/05 14:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם עד יום שישי לא היה בוחן, אז הוא כבר לא בוחן פתע, כי התלמידים יודעים *יום מראש* שיהיה בוחן, ולא חושבים שהם יודעים זאת באף יום אחר 1, נכון? אם כך, נניח שזו ההגדרה של "בוחן פתע": "בוחן שהתלמידים לא יודעים עליו יום מראש, או שיש יותר מיום אחד שהם יודעים-לכאורה יום לפניו שיש בוחן". ע"פ הפרדוקס, אם עד יום חמישי לא היה בוחן פתע, אז התלמידים יודעים-לכאורה שמחר יהיה בוחן פתע, כי אחרת הם *ידעו באותו יום* שיש להם בוחן למחרת. אבל למעשה, מאחר שבמצב כזה זה *כן* בוחן פתע ע"פ ההגדרה (כי הם חשבו שגם ביום חמישי יש בוחן), ההיקש כאן שגוי. אם כך, ההגדרה הזאת לא מתאימה. יש לך הגדרה סבירה אחרת שמתאימה לדרישות השאלה? 1 אחרת, מה הטעם ב"ידיעה" הזאת? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בוחן פתע הוא ''בוחן שהתלמידים לא יכולים לדעת מתי הוא יתרחש לפני שהוא מתחיל''. אן עד סוף יום חמישי לא היה בוחן, התלמידים יודעים ביום חמישי בערב שהבוחן יהיה ביום שישי. לכן, הבוחן לא יכול להיות ביום שישי. אם עד סוף יום רביעי לא היה בוחן, התלמידים יודעים שהבוחן יהיה ביום חמישי או ביום שישי. בנוסף, התלמידים יודעים שהבוחן לא יהיה ביום שישי, לכן, הבוחן לא יכול להיות גם ביום חמישי. אם עד סוף יום שלישי לא היה בוחן, התלמידים יודעים שהבוחן יהיה ביום רביעי, חמישי או שישי. בנוסף, התלמידים יודעים שהבוחן לא יהיה ביום שישי ולא ביום חמישי, לכן, הבוחן לא יכול להיות גם ביום רביעי. אם עד סוף יום שני לא היה בוחן, התלמידים יודעים שהבוחן יהיה ביום שלישי, רביעי, חמישי או שישי. בנוסף, התלמידים יודעים שהבוחן לא יהיה ביום שישי ולא ביום חמישי ולא ביום רביעי, לכן, הבוחן לא יכול להיות גם ביום שלישי. וכך הלאה... ההתחכמות שלך היא התחכמות לשונית, לא ממש פתרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם התלמידים "יודעים" שהבוחן יהיה ביום מסוים, והוא לא מתקיים באותו יום, ואז הם שוב "יודעים" שהוא יתקיים למחרת, זאת לא באמת ידיעה, ולכן הבוחן הוא בוחן פתע. אחרת, הם יכולים פשוט להחליט "לדעת" בכל רגע נתון ש"עכשיו יש בוחן". אמנם הם יטעו רוב הזמן, אבל הבוחן לא יוכל להפתיע אותם :-) . אם אנחנו מקפידים על הדרישה הזאת לגבי המושג "ידיעה", נופל הטיעון עבור יום חמישי: התלמידים אומרים שאם גם ביום חמישי לא יהיה בוחן, אז הם ידעו שהוא יהיה ביום שישי. אבל מאחר שהם כבר "ידעו" שהוא יהיה ביום חמישי, זו ידיעה-כפולה, שהיא לא ידיעה בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה: המבחן יכול להיות ביום שישי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שלא. אחרת הוא לא יהיה בוחן פתע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם התלמידים וגם המורה יודעים את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הם הגיעו לסוף יום רביעי, והם יודעים מצד אחד שביום שישי המבחן לא יהיה, ומצד שני שהוא יהיה ביום חמישי או שישי, מתי יהיה המבחן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הם הגיעו לסוף יום רביעי, אז הם יודעים שאם המבחן לא יהיה ביום חמישי, הם "ידעו" מראש שהוא יהיה ביום שישי, נכון? כמעט. הטענה הזאת נכונה רק אם הם לא "ידעו" גם שהוא יהיה ביום חמישי. אם הם כן "ידעו", אז זו תהיה ידיעה כפולה, שהיא לא ידיעה בכלל. בקיצור, לדעתי הקצ' בסיפור הזה הוא לא שהתלמידים לא-ידעו על הבוחן לפני הבוחן, אלא שהם בהכרח "ידעו" גם על מועדים שקריים של הבוחן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. הם הגיעו לסוף יום רביעי. האפשרות שהמבחן יהיה ביום שישי פשוט לא קיימת. לכן קיימת רק האפשרות שהוא יהיה ביום חמישי. אבל, מצד שני, בגלל שכל הצדדים יודעים את זה, גם האפשרות הזאת מתבטלת. לכן לא יכול להיות שהם הגיעו ליום רביעי מבלי לעשות את המבחן. ולכן יש כאן פרדוקס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, קשה לי להתווכח עם הטיעון הזה. פרדוקס מעצבן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הפרדוקס הזה בנוי על אמון לא מעורער במורה. כלומר, האמונה התמה שאם היא אומרת ש''יהיה בוחן פתע'', אז ודאי שיהיה כזה. אם אין אמון כזה, כל הפרדוקס נופל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 340089 רלוונטית גם לכאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי על זה קצת. אתה צדקת. אני טעיתי והטעתי. סליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז יש לך טיעון טוב נגד תגובה 340335? (למען האמת, אולי לי יש: רק בהנחה שהתלמידים לא יחשדו באף יום קודם, ביום שישי לא יוכל להיות בוחן פתע.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא עוד בתגובה 340314. כן, המבחן כן יכול להיות ביום שישי. אם התלמידים חושבים שלא, אז הם ילמדו ביום אחר, ואז יצטרכו ללמוד שוב ביום שישי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התלמידים הם עד כדי כך סניליים, שאם למדו ביום שלישי הם יצטרכו ללמוד שוב ביום שישי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרת לא היה טעם לבוחן הפתע, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכך מה הטעם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם התלמידים לא ידעו בדיוק מתי המבחן, הם יהיו מוכנים למבחן בכל יום במהלך השבוע, ואז יפנימו את החומר טוב יותר מאשר אילו הם היו לומדים אותו רק ליום אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, עדיף לקיים את המבחן ביום ששי. בעצם, עדיף לא לקיים את המבחן כלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא תקיים את המבחן לא תקבל משוב. אם תקיים אותו ביום שישי, התלמידים יעלו על זה (אבל אני חושב שבאמת עדיף לדחות את המבחן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפשט את הבעיה: המורה מודיע על בוחן ביום מסויים ויכול לקיים את הבוחן או לא לקיים. אם מורה לא מקיים את הבוחן עליו הודיע מראש, הוא מרוויח שהתלמידים למדו והוא לא צריך לבדוק. אם מורה תמיד לא מקיים את הבוחן, התלמידים יפסיקו ללמוד. וחזרנו לדילמת האסיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המורה יכול לפעמים לקיים את הבוחן ולפעמים לא. הוא גם יכול לומר בתחילת השנה שמדי פעם יהיו בוחני פתע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל אז הוא יאבד את האמינות בעיני התלמידים. לכן כדאי לו לקיים בוחן ביום אקראי בכל "שבוע-גיהנום" כזה, וכך התלמידים ילמדו בממוצע 3.5 ימים כל שבוע. כמה שבועות כאלה, והם ידעו את החומר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי שיחנך את הילדים ללמוד לא מפחד העונש ולא מתקוות הפרס אלא כדי לקיים את חובתם בעולמם? או לפחות יחנך את התלמידים ללמוד למען מטרה קצת יותר רחוקה כמו הצלחה בחיים (שתאפשר להם לתת הרבה צדקה)? או סיפוק מהידע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם היעדים החינוכיים שהצגת, אבל הם לא ממש קשורים לדיון, כי הדיון לא ממש עוסק בעולם האמיתי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |