בתשובה לסמיילי, 23/10/05 12:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם הם הגיעו לסוף יום רביעי, אז הם יודעים שאם המבחן לא יהיה ביום חמישי, הם "ידעו" מראש שהוא יהיה ביום שישי, נכון? כמעט. הטענה הזאת נכונה רק אם הם לא "ידעו" גם שהוא יהיה ביום חמישי. אם הם כן "ידעו", אז זו תהיה ידיעה כפולה, שהיא לא ידיעה בכלל. בקיצור, לדעתי הקצ' בסיפור הזה הוא לא שהתלמידים לא-ידעו על הבוחן לפני הבוחן, אלא שהם בהכרח "ידעו" גם על מועדים שקריים של הבוחן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא. הם הגיעו לסוף יום רביעי. האפשרות שהמבחן יהיה ביום שישי פשוט לא קיימת. לכן קיימת רק האפשרות שהוא יהיה ביום חמישי. אבל, מצד שני, בגלל שכל הצדדים יודעים את זה, גם האפשרות הזאת מתבטלת. לכן לא יכול להיות שהם הגיעו ליום רביעי מבלי לעשות את המבחן. ולכן יש כאן פרדוקס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, קשה לי להתווכח עם הטיעון הזה. פרדוקס מעצבן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הפרדוקס הזה בנוי על אמון לא מעורער במורה. כלומר, האמונה התמה שאם היא אומרת ש''יהיה בוחן פתע'', אז ודאי שיהיה כזה. אם אין אמון כזה, כל הפרדוקס נופל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 340089 רלוונטית גם לכאן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |