 |
|
 |
||
|
||||
 |
המאמר הזה הוא הפלגה ספרותית לעולם של דימויים שבאים לתאר מציאות מסויימת. הבעייה היא שהמחבר יוצא מתוך הנחה שהמציאות הזאת היא עובדה מוכרה וידועה שמקובלת על הכל, ולא כך הוא. ישנה קבוצה מסויימת בתוכנו שטוענת שזו המציאות, אבל הקבוצה הזאת היא מיעוט. קל מדי לנהוג כך. אם רוצה המחבר לשכנע, יעזוב לפחות כשלב ראשון את הספרות, וינסה להוכיח ע"י כניסה לפרטים ממש, שהמציאות היא אכן כזאת. זה יהיה עבורו יותר קשה, אבל מי אמר שהחיים הם גן של שושנים ? כשנשתכנע שהמציאות אכן כזאת, תהיה גם הצדקה לפרקי הספרות. יש במאמר גם השוואה בין מותם של 13 מבין המתפרעים ללינץ שנעשה ברוצח עדן זעדה. לדעתי ההשוואה הזאת כלל אינה במקומה. אפילו ועדת אור הפוליטית, למרות שכל חבריה הם בני חוגו של המחבר, לא נסתה לרמוז שמה שהיה שם הוא רצח. ודווקא קריאתו של המחבר לחקור ולהעניש את רוצחי הרוצח זעדה, לא נמצאת אצלי בראש סולם העדיפויות. אותי מעניין הצדק יותר מאשר החוק. ראיתי כבר מעשים שנעשו כביכול בשם החוק שרמסו את הצדק, ובמקרה הזה, גם אם נעברה עבירה חמורה על החוק - עבירת רצח, בכל זאת היה כאן איזה שהוא אלמנט של צדק. מצד שלישי, איני חושב שמניעיהם של אלה שהחליטו לא לחקור, היו מניעים דומים לשלי. מה שהנחה אותם, לדעתי, היה הפחד. הפחד מפני האלימות. הם חששו מפני מהומות שיגרמו אולי שוב להרוגים ושוב לועדות חקירה, וניסו להימנע מכך, בדיוק כפי שלא נעשתה מעולם בדיקה הולמת לפעולות ההרס שנעשות בלב הר הבית ע"י הוקף, כשהמחדל הזה מגובה ע"י הבג"ץ. והמניע הזה, לא רק שהוא פסול. הוא מסוכן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר הזה נראה גם לי הפלגה ספרותית של קלישאה מתחסדת "זו התרבות שלהם, ברברים שכמותם" (בהפוך על הפוך). אבל מה שמדאיג אותי, עוד יותר מאנשים שכותבים קלישאות, הם האנשים שאותם "מעניין הצדק יותר מאשר החוק". למה? כי נתן זאדה רצח "בשם הצדק" (היהודי), ורוצחיו עשו בו לינץ' "בשם הצדק" (הטבעי), ורוצחי הנערים אתמול עשו זאת "בשם הצדק" (הפלסטיני). ולהבדיל אלפי הבדלות, שרון ביצע את ההתנתקות בניגוד לחוקת מפלגתו אבל "בשם הצדק" (הפרגמטי) ומתנגדי ההתנתקות קיללו וירקו על שוטרים וחיילים "בשם הצדק" (הרבני). הנה, עיננו הרואות, שכתוב "צדק, צדק תרדוף" – המילה צדק פעמיים - כי לכל אחד יש את הצדק שלו. וכול עוד יהיו אנשים שאותם "מעניין צדק יותר מאשר חוק" הם ימשיכו להרוג אחד את השני. והם, כוווולם, יהיו צודקים כי בשם הצדק שלהם "איש *הישר* בעיניו יעשה" . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, ישנם אנשים שמיישמים את הכתוב ''צדק, צדק תרדוף'', ורודפים אחר הצדק כמו חתול אחרי העכבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. וגם הם עושים זאת ''בשם הצדק'' (החתולי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי אישית אין ספק שזאדה היה ראוי למוות, בדרך כלל הקושי העיקרי בהוצאה להורג הוא חוסר הוודאות שאכן מדובר ברוצח. במקרה של זאדה לא היתה בעיה כזאת. השאלה היא האם אנחנו צריכים להרשות לאזרחים לקחת את החוק לידיהם? התשובה לטעמי היא לא. היה צריך להציל את חייו של זאדה בשפרעם, להעמידו לדין במשפט צבאי ולהוציאו להורג על ידי המדינה. בראיה צינית יותר, זה גם היה יותר טוב להסברה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל המדינה בכל מקרה לא הייתה מוציאה אותו להורג. אם כבר, סביר יותר שהייתה משחררת אותו מהכלא בהזדמנות הראשונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוקא אינני חושב שהיתה משחררת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מחזיר אותנו לסיפור שקולניק וקו 300 שעשו צדק עם הרוצחים כשהוציאו אותם להורג. דרך אגב גם את כל המחבלים הרוצחים שישראל תפסה היית מעמיד לדין צבאי ומוציא להורג? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היו מפסיק עדויות כן, אני בספק אם רוב המחבלים היו עומדים בקריטריונים שלי לכך, אני יכול לחשוב על אחד או שניים מכל האינתיפאדה האחרונה שמועמדים להיכנס לקטגוריה הזאת | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===> "השאלה היא האם אנחנו צריכים להרשות לאזרחים לקחת את החוק לידיהם? התשובה לטעמי היא לא. " את האיסור הזה אלו שמעדיפים צדק על חוק, לא יכולים לסבול. הם יודעים מה צודק והחוק רק מפריע להם להשליט צדק. ממילא, החוק עצמו הופך עבורם לאי צדק. והממונים על החוק לעוולים. זה נכון אצלינו וגם אצל הפלסטינים. (אגב, גם אני חושב שזאדה היה ראוי למות. ורוצחיו צריכים להיתפס ולהישפט) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אלמנט של צדק". כי לרצוח ערבים חפים מפשע זה בסדר בגלל שערבים אחרים רצחו יהודים חפים מפשע. אתה במקרה אשכנזי ? לא כי אז אני יכול לפטור את עצמי מהתגובות שלך ולצאת מזה במשפט בטענה שיש בזה "אלמנט של צדק". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שום ניצוץ של הבנה לגבי שום חלק של דבריך, והדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא שלא הבנת למה התכוונתי כשדברתי על ''אלמנט של צדק''. התכוונתי לרצח הרוצח ע''י ההמון, שהיה לכל הדעות עבירה על החוק שמחייבת משפט ועונש, ומצד שני אי נקיטת הצעדים כנגד הרוצחים האלה כשלעצמה לא כל כך הטרידה אותי, למרות שהיה ראוי שתיעשה. אוסיף, אולי, דוגמה שעלתה על דעתי כרגע, שתבהיר איך ייתכן שזו תהיה הרגשתי. נזכרתי באותה קבוצה של יהודים ''נוקמים'' מהישוב היהודי בארץ שהסתובבה באירופה אחרי מלחמת העולם השניה חפשה פושעים נאציים, ו''הוציאה אותם להורג''. הקבוצה הזאת לא פעלה על פי איזה שהוא חוק פורמלי, בודאי ''דיני הראיות'' על פיהן בחרה להמית אנשים לא היו מושלמים בלשון המעטה, ואולי אפילו עשתה טעויות פה ושם וחרצה את דינם של חפים מפשע למות (זה יכול לקרות וקורה גם בבתי משפט ממוסדים). אבל בכל זאת, במקרה זה לא רק שאי קיום המשפט הפורמלי לא מטריד אותי, אלא שאני ממש מזדהה עם מעשיהם ומבינם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להבינם -ואני מכיר אישית ומקרוב אחד מ"הנוקמים"- רק על רקע האווירה של אותה תקופה; הם היו בבריגדה היהודית והיו באירופה שאחרי מלחמת העולם השניה -אם אתה מכיר את התנאים של אירופה ההרוסה והנודדת. מרבית אותם האנשים לא היו עושים את מעשי הנקמה מאוחר יותר ולו רק בגלל רצח חפים מפשע בגלל טעויות זיהוי או מניפולציות אפשריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר אישית איש מ''הנוקמים'', אבל ראיתי מספר ראיונות בתקשורת עם כמה מהם. איש מהם לא הביע חרטה, וגם לא הסביר את מעשיו ''על רקע האווירה של אותה תקופה''. לעומת זה אני זוכר התבטאות של אחד מהם שה''חרטה'' היחידה שיש לו היא שלא הגיעו ליותר פושעים נאציים. הוא גם אמר שהיה חוזר על מעשיו גם היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמירה "אם הייתי צריך להחליט היום -היייתי מחליט אותו הדבר"- בעייתית. אותם אנשים שרואיינו, (אם הם חיים עדיין היום- ולפחות שנים מהם אינם חיים היום), אם היו אומרים להם- "יושב בשטוטגרט איש SS לשעבר ואפשר להכנס לגרמניה, להרוג אותו ולצאת -אינני בטוח שהיו עושים את זה. הנסיבות הן מרכיב קריטי בפעולות של אנשים. בלי להבין את הנסיבות אי אפשר להבין היסטוריה.הראיונות עם "הנוקמים" סבלו מבעיות של ראיונות עיתונאיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שסטינו, ואנו מתרחקים מהנושא, ולכן אני רוצה לחזור להתחלה. הנושא היה ההתייחסות ללינץ' שנעשה ברוצח זעדה בשפרעם. אני אמרתי שלמרות שמדובר ברצח, היה כאן ''אלמנט של צדק'', והבאתי דוגמה להריגות אחרות (שמבחינת החוק אפשר גם להם לקרוא רצח, ובכל זאת אני מצדיקם בכל לבי). גם אם עניין ה''נסיבות'' שאתה מעלה הוא נכון, עדיין אין זה פוסל את הבאת עניין זה כדוגמה להסברת דבריי בעניין הלינץ' בשפרעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד מאותם "נוקמים" אלמונים - הוא בן משפחתי. ולמען האמת כפי שאמר הוא היה נוהג כך, לו היה מזדמן גם מול סייעני מחבלים שמטרתם השמדת הציונות /הבית הלאומי בישראל- ולצורך העניין אין זה משנה של אותם סייעני שטן ערבים/יהודים. איזה מזל יש לך איציק ושכמותך, שאתה חי בעידן אנרכיסטי, נכון להיום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לתגובתך יש צליל נתעב של איום (ביודעין?) ב. נראה שהכנסת "חוות החיות"/אורוול לתכנית הלימודים לא הגיעה אליך. או שמא קראת ולא הפנמת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. הייתי אומרת ש''אריסטו'' - כשמו לא הוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אוהב במיוחד את המילה "ושכמותך" שנותנתגוון של גידוף לדבריך. אני מציע לך כפי שציינה האייל האלמוני, שתחליף את הכינוי מאריסטו, שהוא יווני רחמנא ליצלן -גוי- לכינוי יהודי כשר. מה דעתך על כהנא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביר שגם מרבית מבצעי הלינץ' בנתן זאדה לא היו עושים כך מאוחר יותר. הם פעלו כשמתיהם מונחים לפניהם. הם גם ידעו היטב שאינם טועים בזהות הרוצח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תהיה בטוח. מסתובבת ברשת תמונה של שעון של שוטר שהיה שם, וממנה עולה שהרצח בוצע בידי פרס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מדובר בשעון שבת שצולם ביום חול, או שמא בשעון חול שצולם ביום שבת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מקרה, מדובר בשעון השוודי. הרי הרצח בוצע בידי פרס נובל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שעון שוודי? זה כמו מפתח שוודי? ושמעון מכחיש שהוא נובל. הוא טוען שהוא בשיא פריחתו. (מצד שני הוא גם מכחיש שהוא לוזר, אז לך תדע) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא נובל, תן לו זר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה היא אם הוא מכחיש שהוא מכחישן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מי מ"הנוקמים" אתה מכיר ? מניין הוא ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרוב משפחה שלי. לא אנקוב בשמות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, קראתי מהר מדי את התגובה שלך, והחלטתי שהאלמנט של הצדק מתייחס לרצח שביצע נתן זאדה עצמו, ולא להמון שרצח אותו. בקריאה שנייה אני מסכים עם העמדה שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם הגבתי לתגובה של עצמי במקום לזו של דוב... אני כבר לא בכושר איילי. לא ברור איך עדיין לא נפלתי במלכודת האלמונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו הכל נראה יותר ברור, מסודר, והייתי אומר אפילו, צפוי. אבל פתאום התחלתי לתהות אם היית כותב: "אני מסכים עם העמדה שלך", לו הייתי מתייחס באותה צורה, ובאותן המלים ("אלמנט של צדק"), לאירוע רצח המחבל הכפות בידי שקולניק או רצח המחבל מקו 300 בידי השב"כ. ובכן ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, רצח שני המחבלים מקו 300 הוא אירוע מסוג שונה לגמרי. הרצח נעשה על ידי מה שאפשר לכנות civil cervice -מקצוענים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
civil crevice כבר עדיף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות כתיב מעצבנת- כמובן service .מה שהצעת מתאים גם כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
but there's nothing civil about it...
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר עדיף civil cervix | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שבמקרה הזה עושי המעשה היו גם יותר בלונדינים, אבל אנחנו מדברים על האלמנט. . . ומה בעניין שקולניק ? וחוץ מזה אתה בכלל לא חייב לי תשובה שכן לא הבעת עמדה בקשר לתחושותיי בעניין אותו "אלמנט של צדק", אז מה אתה קופץ ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדברי הגששים בשנות ה-70 : אני קופץ בלב חפץ כי אני מבוטח בחברת הקץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצב כרגע הוא שאני חוזר בי. כלומר אני עדיין חושב שהיה אלמנט של צדק במעשה הלינץ' (במלים אחרות "הגיע לו"), ובעניין זה איני חוזר בי, אבל אני חוזר בי מאמירתי שאי קיום החקירה ומצוי הדין בעניין אינם מטרידים אותי. פתאום העניין הזה דווקא כן התחיל להטריד אותי, והוא מטריד אותי לא בגלל אותו מניע בלתי ענייני שאסור לו להשפיע - הפחד מהאלימות, שבגללו החליטו הרשויות לא לחקור, נושא שאותו הזכרתי בתגובה 338436, אלא בגלל העניין החדש שעלה על דעתי מאוחר יותר, אותה איפה ואיפה שקיימת במערכות הצדק, שגרמה, למשל, לכך ששקולניק נעצר נחקר ונידון למאסר עולם, ואילו הרוצחים הערביים מבצעי הלינץ' תושבי שפרעם שאין ספק באשמתם, לא הוטרדו אפילו במעט ע"י מערכות אכיפת החוק והצדק. אי השוויון הזה יש בו "אלמנט של אי צדק", שכרגע גובר אצלי, ובגללו אני דווקא כן מוטרד. אותה איפה ואיפה במערכות הצדק אינה ייחודית רק למקרה זה, והמקרה הפרטני הזה הוא רק קצה קרחון. רק עתה התחוללה לה די בשקט פרשת דוד אקסלרוד. האיש אמר כמה דברים מטופשים ובוטים אחרי רצח רבין, ובגלל זה נעצר ונידון לפי איזה שהוא סעיף בחוק בקשר לתמיכה בטרור, גזר דינו אושר בבית המשפט העליון בעקבות ערעור שהגיש, והוא ריצה את עונשו. והנה לפני זמן לא רב הובא לבית המשפט העליון אדם בגין מקרה דומה, של תמיכה מילולית ברצח וטרור, שהואשם בדיוק לפי אותו סעיף בחוק שעל פיו נענש אקסלרוד. אלא שהפעם היה מדובר בסופר ערבי בשם ג'אברין, והוא יצא מבית המשפט העליון זכאי בגלל פרשנות שונה לגמרי של אותו סעיף של "פרשני החוק העליונים", שכפי הנראה שכחו את המקרה הישן. אקסלרוד שם לב לעניין והגיש בקשה למשפט חוזר לבית המשפט העליון. והבקשה הגיעה לידי אהרון ברק והחלטתו המוזרה של גאון הדור הייתה בתחילה לא לטפל בכך כלל, ולהעביר את המקרה לנשיא המדינה תוך המלצת חנינה. החלטה די מוזרה משום שמה משמעותה של אותה חנינה ? תקופת התנאי של אקסלרוד ממילא חלפה לפני המון זמן, ובודאי החנינה לא כוללת החזרת הקנס ששילם. אבל למרבה המבוכה קצב לא הסכים לחנון (רק זה חסר לו. להתעסק עם רוחו של רבין), והעניין חזר שוב לידי אהרון ברק. הפעם הוא החליט להחזיר את העניין ליועץ המשפטי כדי שייערך משפט חוזר בעקבות ה"הלכה החדשה" של בית המשפט העליון בפרשנות לאותו סעיף בחוק. וכיוון שהגעתי לבית המשפט העליון, אשוב ואומר (אני מתחיל לחוש כמו קאטו הזקן), שהמוסד הזה, כפי שעוצב בשנים האחרונות ע"י נשיאו, הוא בעיני הגורם העיקרי לכך שמדינת ישראל חדלה להיות דמוקרטיה, משום שלדעתי אין הוא תופס בצורה נכונה את תפקידו כמשרת הציבור, שממנו מקור סמכותו (ולא מאיזה שהוא חוק פלאי שירד ישר מהשמים), וממנו הוא אף מקבל משכורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל חשש אתה אולי זקן אבל אתה בטח לא קאטו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משלטון העם הפכנו לשלטון החוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Dura lex, sed lex.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חידשת לי! הייתי בטוח ששם הלהקה זה סוג של זכוכית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו להקה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר את הלהקה, אבל אחלה שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משעשע אותי התאור ''מורה לאמנות ומהפכן, שגר אצל אבא שלו בגבעתיים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובעברית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''החוק קשה, אבל הוא החוק''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נאה.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבריך מופרכים לחלוטין ונגועים בדמגוגיה נפוצה. את החוקים מחוקק העם. שלטון החוק הוא ביטוי משוכלל לשלטון העם. דרך אחרת לשלטון העם הוא ע''י מועצות מהפכניות- סובייטים. אני משוכנע שאת זה אתה רוצה יותר משלטון החוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית המשפט לדעת רבים לוקח לעצמו יותר סמכויות ממה שנכון היה לקחת במדינה דמוקרטית. לכן דבריו אינם מופרכים לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוכן לפרט בבקשה איזה סמכויות בית המשפט נטל לעצמו, שלא בכוח חקיקה של הכנסת? עד כמה שידיעתי מגעת, בית המשפט העליון נזהר מאוד בכבודה של הכנסת: הוא כמעט ולא מבטל חוקים (דבר שפסקת ההגבלה בחוק יסוד: חופש העיסוק ובחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מאפשרת לו); מקסימום כמה סעיפים פה ושם (כמו בחוק פינוי-פיצוי). הוא נזהר מלפסוק בסוגיות עקרוניות וחשובות ביותר, שאותן הוא מותיר לכנסת - מייצגת העם (בדיוק הייתה על הנושא הזה כתבה ב"הארץ" לפני כשבועיים) וכו'. בית המשפט העליון חוטף קיתונות של בוז ושנאה מסקטורים מסויימים במדינת ישראל, אבל אנשים שוכחים שהוא מבצע את תפקידו - הגנה על האזרח מפני המדינה ורשויותיה השונות והבטחת זכויות האדם והאזרח במדינה. חופש הביטוי, אולי הדוגמה הטובה ביותר, לא מוגן בחקיקה של הכנסת אלא רק בתקדימים של הבג"ץ. השאלה שצריכה להישאל היא לא למה העליון הגן על חופש הביטוי, אלא למה הזכות הזאת לא מעוגנת בחקיקת יסוד (והאשמה, כרגיל, נחה על שתי מפלגות השלטון - הליכוד והעבודה - ועל המפלגות הדתיות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האקטיביזים השיפוטי שנוי במחלוקת. לגבי חוק פינוי פיצוי, יש לא מעט שתוהים איך בית המשפט מרשה לעצמו כמעט ולא להתערב אחרי שלגבי גדר ההפרדה הוא מתערב בצורה מאוד נחרצת. וחשוב לשים לב שמערכות שילטוניות חוטפות קיתונות של בוז ושנאה מסקטורים מסויימים בכל מדינה, בלי להדרש לכך שהאנשים ישכחו שהן מבצעות את תפקידן (עיקר הכעס הוא על שהן מבצעות אותו טוב מדי או גרוע מדי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בדיוק ציפית שהעליון יעשה עם חוק פינוי-פיצוי? הבג"ץ ישב, בדק ומצא שאכן ביצוע החוק - הפינוי - פוגע בזכויותיהם של המתנחלים בשטחים (זכות הקניין, חופש העיסוק ועוד כמה), שמוגנות ע"י שני חוקי היסוד שהזכרתי קודם לכן. אולם, הוא גם מצא שהפגיעה מידתית ועומדת במבחן פסקת ההגבלה כקבוע בחוק. האקטיביזם השיפוטי הוא תוצאה של הבטלה שתפסה הרשות המחוקקת-מכוננת שלנו. 57 שנים של ריבונות, ועדיין אין חוקים שמבטיחים את הזכות לשוויון, חופש הביטוי ועוד כמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אכנס לדיון על חוק פינוי פיצוי כי זה לא רלוונטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק (אולי) כבר לא רלוונטי, הדיון במה היית מצפה מבג''ץ שיעשה עם חוק זה, הוא רלוונטי בהחלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לרלוונטיות לדיון. בסך הכל טענתי שמה ש-idan כתב במעלה הפתיל אינו מופרך לחלוטין, ומכאן גוררים אותי לדיון על מה בדיוק אני חושב על בג"ץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד לא גוררים אותך לדיון על המתמטיקה המונאדית אין לך על מה להלין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי התלות בין מחשבותי על בג''ץ למתמטיקה המונאדית גוררת זהות. לכן לפי המתמטיקה המונאדית יש לי על מה להלין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך על מה להלין, כלומר יש לך מיטה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה היה גילוי נאות. ומקום לשכן בו נאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולדעת רבים אחרים הוא מתחמק מלגעת בדברים שהוא צריך לגעת. הראיה לכך שהוא אינו דוחה עתירות על הסף אלא מורח במשך שנים את הטיפול בהן, ולא רק עתירות אישיות; גם עקרוניות . בית המשפט העליון היה יכול לחסוך את הביזיון של פירוק הגדר והעברתה לתוואי אחר, אם היה דן בעתירות מיד כשהוגשו. כשבודקים את הפסיקות שלו, בית המשפט העליון איננו לוקח סמכויות. אמנם ברק אמר שהכל שפיט אך זה איננו נראה בשטח. הכתבה במוסף הארץ ב-14.10 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם מכאן נובע שדבריו (של idan) אינם מופרכים לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שאיני עידן, אני מוצא לנכון למחות על הדרך שבה בחרת לפתוח את תגובתך לדבריו. כל משתתף בויכוח יכול להדביק לתחילת דבריו דברי הערכה שליליים או סתם כינויי גנאי באופן אוטומטי כשם שהדתיים מוסיפים תמיד בתחילת דבריהם כל מיני מילות שבח לאל שאינן קשורות כלל בתוכן הדברים. אבל הדבקת הצינוים והכינויים האלה לא תורמת כלל לויכוח, ולא עוזרת להבין את כוונות "המקלל", ולכן עדיף, לדעתי, להימנע מהם. כשעושים זאת לי אני נוהג להחזיר מיד מלים דומות כדי להפגין את חוסר התכלית שבכך. ולתוכן דבריך עצמם. ישנם כל מיני התפתחויות ותהליכים מעין אבולוציוניים שגורמים להרס כוונות טובות ראשוניות. זה קורה, לדעתי, כאשר נדבקים לפורמליות ושוכחים את מה, בעצם, באו השיטה והכללים הפורמליים לשרת. השיטה הסוביטית אותה הזכרת היא רק דוגמה אחת לכך. היו בתחילה כוונות טובות של הטבת מצב החברה ושאיפה לשוויוניות, ותוך זמן קצר הפך כל העסק הזה למפלצת שדווקא דכאה את העם, ובמקרים רבים אפילו העמיקה פערים. אצלנו המצב אינו דומה כלל למה שהיה שם, ואני מסכים שהוא הרבה יותר סביר, אבל אני טוען שדמוקרטיה שבאופן בסיסי צריכה להיות "שלטון העם", אין אצלנו, ובמידה רבה בגלל בית המשפט העליון. אסביר את כוונתי בעזרת דוגמא: תאר לעצמך ממלכה שהמלך שעומד בראשה הוא מלך נאור וחכם שמקדיש את כל מעיניו להטבת מצב הנתינים בארצו ולשוויון כלכלי ביניהם. ממלכתו משגשגת, מצב היחסים עם השכנים הוא מצב של שלום ושכנות טובה, והאזרחים נהנים מרווחה כלכלית. אבל, בכל זאת מדובר במלך שהוא בעצמו מחליט את כל ההחלטות החשובות, ולכן המשטר הזה בפרוש אינו דמוקרטיה. אין כאן "שלטון העם" אלא שלטון יחיד. לפעמים נדמה לי שבית המשפט העליון אצלנו רואה עצמו כמין מלך כזה. ב"מבחני בוזגלו"(1) שלו הוא מקפיד שכל אזרח יקבל יחס שווה מבית המשפט, הוא גם דואג כל הזמן לרוחת הפרט, ולהעלאת מעמדן של שכבות חברתיות שנמצאות בתחתית, וכדומה. מה שהוא שוכח הוא זה שבוזגלו, לא די שיהנה מיחס שווה, אלא שהוא גם זה שצריך להשפיע באופן שווה בעניינים של כן התנתקות או לא התנתקות, ואפילו איך ייראה בית המשפט העליון. העם הוא מקור הסמכות של בית המשפט העליון, הוא זה שמינה אותו ומכספי המסים שלו משלמים את משכורתם של השופטים, כדי שיספק לו שרות דרוש. מה שקרה בדיון על "חוק פינוי פיצוי" שיקף היטב את המצב הרע מבחינת הדמוקרטיה ששורר בבית המשפט העליון. את השוני ב"פרשנות החוק" בין עשרת שופטי הרוב ושופט המיעוט הבודד הסביר המשפטן (השמאלני) פרופ' עימנואל גרוס, במאמר ב ynet תחת הכותרת "גם בבג"ץ יש מקום לאידיאולוגיה" במילים: "האם ניתן להסביר את ההבדלים השונים בין דעות הרוב והמיעוט בפסק דין זה? התשובה לכך היא כן. המשפט, שלא כמו המדעים המדויקים, אינו מצטיין בכללים הניתנים לניסוח מדויק. ככל שאנו עוסקים בסוגייה משפטית ברמתה היותר עקרונית והיותר מופשטת, למשל בשאלות חוקתיות, בהחלט יתכן כי השופטים בבית המשפט העליון יפרשו את הנורמה החוקתית לפי השקפות עולם ותפישות אידיאולוגיות שונות." עימנואל גרוס מרוצה מהמצב. הוא מרוצה מכך שהשופטים משלבים בהחלטותיהם, שיקולים אידיאולוגיים, אותם שיקולים שהנחו אותם איזה פתק לבחור בביקורם בקלפי בבחירות לכנסת. האם הוא היה כל כך מרוצה לו יחס הכוחות היה עשר לאחת לרעתו ? אני בטוח שלא, ואז היינו רואים משפטים לגמרי אחרים יוצאים ממקלדתו (גם זה, מסתבר, קשור באידיאולוגיה). וזה בדיוק שורש הרע. זה גם מה שהביא בעקיפין לכך שמדיניות שהובסה בבחירות עם כשלונו של מצנע, דווקא היא זו שמומשה. וזה בדיוק ההפך מדמוקרטיה. (1) אגב בחירת הכינוי למונח הזה מעידה, לדעתי, על חוסר טקט והתנשאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני מתנצל על הסגנון החריף. אינני מתנצל על התוכן. הצגת הניגוד בין שלטון העם לשלטון החוק מראה על אי הבנה בסיסית של הדמוקרטיה ועיקרון הפרדת הרשויות. ב. הזכרת שלטון הסובייטים היה באופן סרקסטי כביטוי של סוג של דמוקרטיה ישירה במקום דמוקרטית הנציגים שאצלנו.. כמובן שאינני חושב שidan רוצה אותם. אינני מסכים לראיית הדברים שהצגת . בית המשפט העליון איננו מלך אלא בית משפט; מובאות לפניו סוגיות שהרבה פעמים השלטון (שכאמור איננו בית המשפט) נמנע לעשות או חורג מהוראות החוק שבית הנבחרים חוקק. בכל מה שקשור לשטחים, בית המשפט העליון הולך על ביצים, נזהר באופן כמעט בלתי אפשרי ולדעתי, הגמישות האינטלקטואלית שהוא מפגין כדי לא לצאת מהקונסנזוס -גורמת שימעל ביושרו האינטלקטואלי כמשפטנים. הוא נתלה בחוות דעת של הצבא כאורים ותומים למרות שהקצינים עצמם יודעים שדבריהם מריחה. השופט מאיר שמגר הוציא בזמנו חוות דעת שהשטחים אין דינם כשטחים כבושים ולכן לא חלה עליהם אמנת ז'נבה הרביעית. למרות זאת צה"ל צריך לנהוג בהם כבשטח כבוש מסיבות הומניטריות. אין בסיס לקביעות הללו ומוקדם או מאוחר הן תופאכנה. היות שהשטחים-הן הגדה המערבית והן רצועת עזה היו שטחים כבושים, כל מעשה ההתנחלות היה מנוגד לחוק הבין לאומי והישראלי, כי מדינת ישראל חתומה על אמנת ז'נבה הרביעית. איך בכל זאת דחה בית המשפט העליון את כל העתירות נגד התנחלויות? הצבא בא והצהיר שיש כאן כורח צבאי. זהו הבסיס המשפטי להתנחלויות. לכן כל המושג של חרות הקניין הוא בעייתי לחלוטין ולמעשה לא חוקי בשטחים. אדמונד לוי מוותר לחלוטין על מקומו כשופט בהרכב בחוות דעתו. שים לב: למדינה אסור לחוקק את חוק פינוי -פיצוי כי אין לה ריבונות בשטחים אלא שלטון צבאי. אם יש שם שלטון צבאי וזהו שטח כבוש אז אסור ליישב אזרחים. כלומר, למדינה אסור לחוקק חוק בקשר לשטחים אך במידה רבה יותר, אסור לה להושיב שם אזרחים. למעשה היא מחוייבת לפנותם כדי לא לעבור על החוק. אז במקום לשמוח שהמדינה משתגעת לפצותם באופן נדיב, המתנחלים רצו שיוכרז שלמדינה אין בכלל סמכות לגביהם? אז למי יש? אבסורד מחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את העיקר שכחתי; שלטון החוק אין פירושו שהממשלה ששולטת בישראל היא ממשלת בית המשפט. בית המשפט מטפל בסוגיות משפטיות שמובאות בפניו. הסוגיות שכלפיהן יש טענות הן הסוגיות שיש בהן רמאות מובנית- התנחלויות וסוגיות שהכנסת התחמקה מלהגדירן במדוייק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשוב לציין שלמרות הנטיה של השמאל הישראלי להציג את ישראל כמפרה את אמנת ז'יוונה הרביעית, זה לא המצב! השטחים אינם שטח כבוש, הדבר נובע מלקונה (די אדיוטית למען האמת) באמנה שדורשת כי השטח ייכבש *ממדינה*. מכיוון שאין שום מדינה שהיא הריבונית על השטחים, השטח איננו כבוש. ישראל הכריזה עוד בסוף שנות השישים שהיא מקבלת את הסעיפים ההומניטריים (מה הם כוללים, אף אחד לא יודע בדיוק) של האמנה בקשר לשטחים ובכך מנעה את הדיון בסוגיה בכל בתי המשפט בעולם (אחד ההישגים היחידים של מערכת ההסברה הישראלית מאז ומעולם). אי לכך, כל הזלזול בבג"ץ בנושא לא במקום, אם אפילו בית המשפט בהאג בלע את הצפרדע הזאת בחוות הדעת הביזיונית שלו על גדר ההפרדה, אז שבית המשפט העליון הישראלי ישבור את הסטטוס הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, בקשר לזה, קראתי לאחרונה בספר החדש של תום שגב שישראל הצהירה מייד לאחר תום מלחמת ששת הימים כי תחיל את אמנת ז'נבה על השטחים (ולא רק את הסעיפים ההומניטריים), וזה מה שדי מסבך את המצב, כי היתה בכך הכרה כי למרות הלקונה ישראל מכירה בכך שהשטחים אכן כבושים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני קראתי בספר של תום שגב ואני מכיר את הטענה הזאת ממקורות אחרים, כך שכנראה היא נכונה. מצד שני, ראוי לציין שההצהרה לא ניתנה מעולם, סביר להניח שהיא בוטלה בדיוק בגלל גילוי הלקונה (שאף אחד לא חשב על קיומה קודם לכן), אבל אין לי עדויות לכך | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
242 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש. אם כבר הנושא הועלה, החלטה 242 מדברת על: ...Withdrawal of Israeli armed forces from territories occupied in the recent conflict; וכבר נשפכו תילי-תילים של פרשנות על העובדה שכתוב from territories ולא from THE territoriesאבל בכל מקרה, אמנת ז'נבה לא מוזכרת בהחלטה 242. הנה נוסח ההחלטה (באתר האו"ם היא מופיעה כמסמך PDF משום מה): http://www.mideastweb.org/242.htm |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה בדיון הזה היא לא מכמה שטחים (THE) אלא מה הסטטוס של השטחים. בפתיח ל242 כתוב: Emphasizing the inadmissibility of the acquisition of territory by war ובסעיף 1 כתוב:Withdrawal of Israeli armed forces from territories occupied ההבדל הוא בין acquisition ובין occupied. בגלל שזה נוסח שעבר בדיקה קפדנית ולשונית, הרי ברור שיש משמעות גדולה להבדל במינוחים וצריך לבדוק באיזה הקשר השתמשו בהם.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר מכך. אי החלת המשפט הישראלי והיותם של השטחים תחת משטר צבאי ישראלי מתאריך מסויים, הופכים אותם לשטחים כבושים. כדי לקבוע שהשטחים אינם כבושים, צריך למצוא הגדרה אחרת לשטחים. אין למעשה הגדרה אחרת (שטחים משוחררים מקובלים רק על ישראלים-ורק חלק מהישראלים). השטח נכבש מחברה באו''ם וגם אם יש לאקונה, אין רשות לישראל להעביר את אזרחיה לשטחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי מלחמת ששת הימים ייצבה ישראל ממשל צבאי בשטחים והחוק בשטחים היה החוק הירדני. ישראל עשתה הסכמים עם עבדאללה ב-1949שכללו חילופי שטחים. ישראל הכירה בשלטונה של ירדן בגדה כמו בשלטונה של מצרים בעזה. כלומר, ישראל כבשה את השטחים ממי שהכירה בשלטונו עליהם. אחר כך, כשכבר לא היה נוח לישראל החוק הירדני היא החליפה אותו בחוק צבאי. אפשר כמובן לטעון שירדן ויתרה על הגדה. היא כמובן ויתרה לפלסטינאים. נדמה לי שהלאקונה קיימת אך אינה מהווה הצדקה להתיישבות אזרחית בשטח הנשלט על ידי הצבא. הראיות הנסיבתיות מראות שהשטח הוא שטח כבוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל מעולם לא הכירה בשלטון ירדן על הגדה המערבית, למעשה רק שתי מדינות הכירו בסיפוח הירדני, בריטניה ופקסיטן. המצרים אפילו לא טרחו להכריז על סיפוח, הם ניהלו שם ממשל צבאי, רוב הזמן (עד 1959) עם ממשלת בובות פלסטינית. אתה יכול לטעון כי ההתנחלויות הן לא רעיון טוב, אבל פשוט תעזוב את החוק הבין לאומי, אין לו שום קשר לעניין. בתמורה אחסוך מהקוראים את רשימת המדינות הצבועות שמתקיפות את ישראל ובאותו זמן מפרות ברגל גסה הרבה יותר את אמנת ז'ינווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התעלמת מרוב מה שכתבתי ובמיוחד מהחלק החשוב: העובדה שקבוצה שהחלטותיה בעניינים מסויימים היא גורלית וחורצת דין בעניינים פוליטיים שנמצאים בויכוח ציבורי, ושמקבלת את החלטותיה, לפי מה שחושב פרופסור מכובד מהשמאל, עקב מניעים אידיאולוגיים, הרכבה הפוליטי בלתי מאוזן בעליל בהשוואה למה שקיים בציבור. זו הנקודה העיקרית שבגללה אני חושב שיש כאן בעיה כרונית שגורמת להרס הדמוקרטיה. לעומת זה העלית את עניין יחסו של בית המשפט העליון למפעל ההתיישבות. לדבריך הוא אישר התנחלויות בניגוד לחוק. אבל זו בדיוק דוגמה אופיינית שמאפשרת לי להסביר את דעתי בקשר ל"חוק". שאלת ההתיישבות היא שאלה פוליטית. כבר הסברתי כמה פעמים שדינם של כל השטחים שמעבר לגבולות החלוקה - כמו העיר נהריה, ודינו של הגולן, למשל, שווים מבחינת החוק הבין לאומי. את הדבר הזה שמעתי בפרוש לפני שנים מספר ממומחית למשפט בין לאומי, פרופ' לפידות, והדבר הזה בדיוק כלול גם בפסק דינו של השופט אדמונד לוי בדיון על חוק פינוי פיצוי. (הייתה איזו פסקה בפסק הדין של הרוב באותו דיון ש"עזה לא שלנו", אבל דובר באמירה סתמית בלתי מנומקת, שאינה מתיישבת עם העובדות שעליהן דברתי.) כל הסיפור על היותם של שטחים מסויימים "כבושים" חסר משמעות, כי כמעט כל השטחים בעולם כבושים. לכן, הקמת התנחלויות היא שאלה של רצונו של הרוב בציבור, ואם רצונו של הציבור בעניין זה לא כל כך ברור לבית המשפט, הוא צריך להחזיר את השאלה הזאת לציבור, שכל החקיקה נעשית בשמו ומבטאת את רצונו. אני חושב שכאשר הוקמו רוב ההתנחלויות הקמתן בטאה את רצונו של רוב הציבור ולכן הן היו חוקיות ולגטימיות, ושום בית משפט לא היה יכול לשנות את העובדה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שמיצינו את הויכוח; כמו שאמר מישהו: שני קווים מקבילים ניקקדה ייפגשו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===> "אני חושב שכאשר הוקמו רוב ההתנחלויות הקמתן בטאה את רצונו של רוב הציבור ולכן הן היו חוקיות ולגטימיות". יופי! אבל *אני* חושב שהקמת ההתחלויות לא בטאה את רצונו של רוב הציבור. עכשיו, מה חוץ מבית המשפט יכול לקבוע מי צודק? אבל האמת היא שבית המישפט לא קובע אם זה ביטא את רצון הרוב אלא אם זה היה בהתאם לחוק. כי במדינה דמוקרטית, אפילו לרוב אסור לעבור על החוק (למרות שבאמצעות נציגיו הוא יכול לשנות את החוק). מהעובדה שהחוק לא שונה (למשל עלידי סיפוח רישמי) אפשר ללמוד מה היה רצון הציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקמת ההתנחלויות ודאי לא ביטאה את רצונו של איש מהציבור הערבי, שלא לדבר על רצונם של רוב תושבי הארץ (בניגוד לרוב אזרחיה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמי שהיה בן 18 ב-67 אני חייב לחלוק עליך. חלק גדול מהציבור ראה (לבושתי היום) בהתנחלויות מעשה ציוני חלוצי. אמנם רק בביקעה, בגולן ובפיתחת רפיח וימית -אך התנחלויות. היינו מסוממים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יברתי בבירור על ערביי ישראל ועל הפלסטינים (*תושבים* ולא בהכרח *אזרחים*). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל המשמעותי בין מבצעי הלינץ' בשפרעם, לבין מקרהו של יורם שקולניק, הוא שמה שיורם שקולניק עשה לא היה לינץ'. המאפיין העיקרי של לינץ' איננו "לקיחת החוק בידיים", וגם לא עשיית שפטים באדם אשר אינו יכול להתגונן. המאפיין *העיקרי* של הלינץ הוא ביצוע אותן פעולות ע"י המון (מוסת?). אדם בודד אינו מבצע לינץ'. לינץ' *תמיד* מבוצע ע"י קבוצת אנשים. נכון, גם באותה קבוצת אנשים יש מי שמוביל ומי שמובל, יש מי שהורג בפועל (במקרה בו הלינץ' נגמר במוות. לא כל מעשי הלינץ' "הולכים עד הסוף"), ויש מי שעומד מאחוריו, יש שותפים פעילים יותר ויש פעילים פחות. אבל יורם שקולניק פעל לבדו (במקרה הקיצוני ניתן לטעון שלא מנעו ממנו לבצע את הרצח). אגב מקרהו של אקסלרוד (שלטעמי, אכן לא היה בכלל אמור לעמוד לדין, שלא לדבר על מורשע): למזלו הבקשה שהגיש למשפט חוזר נדונה ע"י ברק. הסכוי שקודמו של ברק היה מאשר משפט חוזר קלוש ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יורם שקולניק גם לא ראה את האירוע ואל המחבל לפני שבא לרצוח אותו, אלא רק שמע עליו במכשיר הקשר. קשה אפילו לומר שהוא עשה זאת מתוך רתחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח כמה זה משנה. אני גם לא יודע כמה ממבצעי הלינץ' בשפרעם היו מבין נוסעי האוטובוס, וכמה באו ונקבצו עם התפשטות השמועה, אבל כאמור אני לא חושב שזה משנה משהו. היו בהיסטוריה לא מעט מעשי לינץ' שבוצעו באנשים שחטאם היחיד היה צבע עורם או שייכותם הלאומית, כלומר הלינץ' היה לינץ' כהילכתו למרות שאיש ממבצעיו לא ראה את ה''אירוע'' שבעטיו לכאורה בוצע הלינץ'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה זה משנה אם אתה קורא לארוע לינץ או לא? התגובה של ה"לא חרדי לא עורך דין" היתה: "אתה צודק, קראתי מהר מדי את התגובה שלך, והחלטתי שהאלמנט של הצדק מתייחס לרצח שביצע נתן זאדה עצמו, ולא להמון שרצח אותו. בקריאה שנייה אני מסכים עם העמדה שלך". ועל זה שאל אותו דוב : "פתאום התחלתי לתהות אם היית כותב: "אני מסכים עם העמדה שלך", לו הייתי מתייחס באותה צורה, ובאותן המלים ("אלמנט של צדק"), לאירוע רצח המחבל הכפות בידי שקולניק או רצח המחבל מקו 300 בידי השב"כ. ובכן ?" _new_ השאלה היא לא אם מה שעשו שקולניק ואלה מקו 300 היה לינץ, אלא אם היה צריך לנהוג בהם כמו שנהגו ברוצחי זאדה, כי אפשר להבין אותם או כי במעשיהם עשו צדק.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאין אתה שואב את מה שכתבת על לינץ'? לינץ' הוא לקיחת החוק לידיים. אפילו אדם אחד יכול לעשות לינץ'. בעצם זה לא מאד משנה. מה שנעשה בקו 300 והקומבינות שליוו את המעשה, היה שפל מאד גדול של מדינת ישראל כמדינת חוק דמוקרטית. מדוע אני מוסיף את המילה "דמוקרטית"? כי סמכות החנינה של הנשיא עוקמה לחנינה מראש, והיתה לא יותר מהגנה על מעשה שהיה עברה פלילית ברורה וחמורה. העברה גם לא נעשתה ל"טובת המדינה". היתה כאן לקיחת החוק לידיים על ידי עובדי ציבור ואף יותר מכך; לקיחת סמכות פוליטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת היתה השאלה שלי לדורון שכתב: "הבדל המשמעותי בין מבצעי הלינץ' בשפרעם, לבין מקרהו של יורם שקולניק, הוא שמה שיורם שקולניק עשה לא היה לינץ'. המאפיין העיקרי של לינץ' איננו "לקיחת החוק בידיים", וגם לא עשיית שפטים באדם אשר אינו יכול להתגונן. המאפיין *העיקרי* של הלינץ הוא ביצוע אותן פעולות ע"י המון (מוסת?). אדם בודד אינו מבצע לינץ'. לינץ' *תמיד* מבוצע ע"י קבוצת אנשים. נכון, גם באותה קבוצת אנשים יש מי שמוביל ומי שמובל, יש מי שהורג בפועל (במקרה בו הלינץ' נגמר במוות. לא כל מעשי הלינץ' "הולכים עד הסוף"), ויש מי שעומד מאחוריו, יש שותפים פעילים יותר ויש פעילים פחות. אבל יורם שקולניק פעל לבדו (במקרה הקיצוני ניתן לטעון שלא מנעו ממנו לבצע את הרצח" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לינץ' הוא, על פי הגדרה, מעשה של המון. ''חוק לינץ''' הוא לקיחת החוק בידיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מבין את תגובתך כלל. אני מתרעם על האיפה ואיפה בכך ששקולניק נעצר נשפט ונדון, ורוצחי שפרעם שבו לבטח לבתיהם מבלי שיד החוק נגעה בם. אתה מביא הבדלים בין המקרים, אבל לא מסביר (או שאולי אתה בכלל לא טוען. זה לא ברור.) מדוע ההבדל הזה מסביר מדוע כאן הייתה חקירה והענשה וכאן לא. האם אונס קבוצתי חמור פחות מאונס שמבצע יחיד ? האם אותו רוצח שנפנף בידיו טבולות דם הנרצחים במשטרה ברמאללה, מעשהו לא כל כך חמור כי הוא היה "רק" שותף למעשה לינץ' ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לינץ' נקרא כך על שם השופט צ'ארלס לינץ', שעמד בראש סוג של משפטי שדה מהירים וביצוע גזר דין מהיר לא פחות כלפי משת"פים של בריטניה במהלך מלחמת העצמאות האמריקאית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועצת אחיתופל נקראת כך על שם יועצו של דוד שערק למחנה (שנראה כמו) המנצח בעת מרד אבשלום. אבשלום לא שעה לעצתו, מה ש(כנראה) עלה לו במלוכה ובחייו. ובמילים אחרות: אז מה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרך אגב, שמתם לב שבמאמר הויק' על לינץ כתוב יותר על ישראל - פלסטין מאשר על ארה"ב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שם בראש הפסקה הפנייה למאמר ראשי ארוך ומפורט על לינץ' בארה"ב: http://en.wikipedia.org/wiki/Lynching_in_the_United_... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבמקור לא מדובר על שפטים שעושה המון זועם, אלא על גזר דין שמבוצע נורא מהר, אחרי משפט-כביכול שגם הוא נעשה נורא מהר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, החליט היום (ראשון) לזכות את פעיל הימין הקיצוני דוד אקסלרוד מאשמת עבירה על הפקודה למניעת טרור. אקסלרוד הורשע בסעיף זה בגין דברים שאמר בשבח רצח ראש הממשלה, יצחק רבין, אך לאחרונה התקבלה בקשתו למשפט חוזר, לנוכח השינוי שחל לאחר הרשעתו בפרשנות שמעניק בית המשפט העליון לפקודה למניעת טרור." הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/642156.html |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |