|
||||
|
||||
שמחתי לראות את תגובתך, נכון , אני למדתי באוניברסיטה בארה"ב גרתי שם כ 10 שנים, שם לא רק שזה עבירה פלילית גם המעסיק לא יעשה את זה כי זה שטויות, בישראל אתה נגש לראיון, מציג תעודות, עבודות אקדמיות, מאמרים ותשבוחות בעיתונות העולמית בה מצוין שמך, מראה את יכולתך וכישורך ושולחים אותך לעשות מבדק גרפולוגי , לא עונים לך, אלא אם אתה מתקשר לברר, מסתבר שנפסלת לא בגלל אי יכולתך להתמודד עם התפקיד או לחילופין לבצע את התפקיד שהרי ביצעת אותו בעבר ויש לך קבלות אלא על איפיון האישיות שלך ו"התאמה לאירגון", זה גם לא חוקי בישראל ויש על כך פסק דין ( פס"ע-4-70/97 ) מאחר ויש אנשים שלמדו הנדסה ואין להם מושג מהם מבחני אישיות נותנים להם במסגרת זו לצייר עץ, משפחה, שאלות תדמית מכשילות כגון: "האם צריך להעמיד במקום תמיד" כן או לא, הבעייה היא שאתה נבחן לא על היכולת להצליח בתפקיד אלא על איפיון האישיות שלך לזה יש מספר אלמנטים שליליים האסורים על פי חוק: 1. מידע רפואי חסוי המושג במירמה 2. הפרשנות לממצאים ה"קליניים" והקביעות "הפתולוגיות" מבוצעות על יד שרלטן ( גרפולוג ..) 3. הפרשנות לתוצאות "המבדק" סוביקטיבית בהתאם לראיית עולמו של המנהל במקום 4. חשיפת מידע לא מהימן,לא מקצועי ובכלל חדירה לפרטיות של האדם היא עבירה פלילית. 5. בין כל הקביעות לעיל לבין היכולת לבצע את העבודה שלו אין כל קשר לכן יש 2 פסיקות של העליון בישראל ( אהרון ברק) בנושא זה ובפרט בחוק הגנת הפרטיות. בארה"ב אסור בכלל לדרוש מהעובד לעבור מבדק כלשהו כי זו פגיעה בשיוויון הזכויות, בישראל הציבור אדיש ואינו מגלה עניין זה נראה כמו עדר הנוהה אחר מנהיג...עגל עם זוג קרניים. חבל הרבה מאד אנשים מוכשרים מאבדים את היכולת להתפרנס בכבוד ומשום מה הם מתחילים להשתכנע שמשהו לא בסדר אצלם, נניח שאפילו בהיפותיזה זה נכון אז המדינה צריכה להכיר בנפגעי הפסדו מדעים ולתת להם קיצבה חודשית כי הם הוכרו כפגועי נפש, אלא שהמדינה אינה מכירה בזה ובצדק וזה מזכיר את הסרט מילכוד 22 לכן אפשר למשל לתבוע את המדינה על חוסר היכולת/הרצון/ לאכוף את חוק הגנת הפרטיות ולתת לכולם את האפשרות לתפרנס מול הכישורים המקצועיים שלהם ולא בגלל ששרלטן מסוים קבע שהאיש אינו חברותי בגלל שהקימור והגבשושית והלחץ של מראים כך.. |
|
||||
|
||||
איך אפשר לראות בדיקות גרפולוגיות מצד מעסיק "מידע רפואי חסוי"? ראשית, לטענתך הרי אין זה כלל מידע רפואי - משום שהגרפולוגים שרלטנים. שנית, אם המעסיק הוא ששולח אותך לבדיקה, הרי ברגע שאתה הולך אליה אתה מוותר מראש על חיסיון התוצאות. מעבר לזה - נשמע לי מוזר מאוד שבארה"ב אוסרים על בדיקות אישיות. ברוב מוחלט של עבודות השכירים, האישיות משפיעה לא מעט על יעילות העבודה. |
|
||||
|
||||
באיזו מידה בדיקה כזו היא יותר בגדר הפרת הפרטיות ושוויון ההזדמנויות מראיון עבודה רגיל עם מעסיק? אם האמצעי הזה אינו אמצעי יעיל, מן הראוי שמעסיקים יפסיקו לבזבז עליו את כספם: לא המועמד משלם על הבדיקה הגרפולוגית אלא המעסיק. אבל זה כבר נדון בפתילים אחרים בדיון הזה. דרך אגב, רוב הכותבים באתר מפרידים בין פסקאות עם שורה ריקה. זה הופך את הטקסט ליותר קריא. |
|
||||
|
||||
תגובה ל 336316 ו 337348 כן גם בישראל יש לשמחתנו יש חוק בנידון ויש פסקי דין בעניין. עם זאת החוק לא מיושם בגלל שיש פה ציבור אדיש שמקבל כל מה שמספרים לו כל מה שצריך לעשות זה לפנות בתלונה למפקח על העבודה במשרד העבודה ולציין את המקרה ובנוסף להגיש תביעה פרטית (אישית ) כנגד מנהל כוח האדם של המעסיק ומנכ"ל החברה. ברור ששם כבר לא תעבוד אבל הם ישלמו לך על עגמת הנפש שנגרמה לך וככל שהתביעות ירבו יופסק הנוהג הזה. מפני שאף מנהל כוח אדם לא יכול להוכיח בבית משפט תקפות מדעית נדרשת מהגרפולוגייה כי אין דבר כזה. 1. באשר למידע הרפואי - הכוונה היא למידע רפואי לא רלוונטי ראה סעיפים 2-3 לתגובה שלי ב- 336280 2. בפסק דין של אהרון ברק נקבע שזה לא ויתור כלל אלא דרישה עם אדקח לרקה לכן אין בית משפט רואה בזה וויתור כלל ואין בחתימה זו מעין עילה לויתור כשלהו. 3. כן בארה"ב זה אפילו עבירה פלילית חמורה ביותר בגלל: 3.1 חוק החדירה לפריטיות 3.2 חוסר שיוויון בתעסוקה 3.3 אפלייה בתעסוקה ויש לזה תקדימים, פסקי דין, תאמין לי עסקתי בתחום הזה שם... 4. אין כל קשר בין מה שהמעסיק משלם אלא מדובר בדברים המהותיים: 4.1 חוסר שיוויון הזדמנויות- וכאן המקום להתייחס ל"אישיות" שאתה מייחס לה תשומת לב כה רבה הרי זה סוביקטיבי ולא אוביקטיבי לכן יש כאן בעייה. 4.2 הפרת פרטיות- בין שזה שרלטני ובין שזה מקצועי אין מקום ואין זכות לאף אחד לעיין במידע שאינו מבין בו מקצועית ( למעט רופא העושה למענך ולבריאותך) לקבוע אם יכול לעשות את העבודה בשל אישותך השנוייה במחלוקת מה שקובע זה האם אתה עונה על הכישורים המתאימים, יש לך אתהנסיון, את הידע את ההשכלה כל היתר אינו מעניין מקום העבודה שלך ואם ברצונו לקבל מידע ניתן לברר זאת בדרכים מקובלות ואחרות כמו פנייה למעסיק הקודם שלך, המלצות ולא מסתמכים על ניבוי וחיזוי לא מדעי ,לא מתוקף, מחר יהיה באופנה לקרוא את הקווים בכף היד או את הציפורן בכף הרגל לאן הגענו? בראיון עבודה מראין מנוסה יכול להבחין מידית במועמד מתאים אחר כך בוחנים אותו בניהול לפי יעדים שנקבעו לו אם מנהל כוח אדם הוא מספיק מקצועי אין צורך בכלים של יחזוי וניבוי ואפשר למשל לשלוח אתו לרב הרנטנגן? מה ההבדל זה שרלטן וזה שרלטן לשניהם אין תיקוף * לא הבנתי למה כוונתך בפסקאות עם שורה או בלי שורה אנא האר את עיני בנדון כדי שאוכל לכתוב יותר בבהירות |
|
||||
|
||||
עם כל הבוז שאני רוחשת לתרבות ה"רק שלא יתבעו אותי" האמריקאית, הייתי רוצה להאמין שבאמת הצבעת כאן על נקודת אור בודדה, אבל אני לא. ז"א, אני בספק אם זו באמת הסיבה לשכיחות המבדקים למיניהם בארץ, לעומת נדירותם במקומות אחרים; נדמה לי שיש כאן משהו תרבותי עמוק יותר מ"חדירה לרשות הפרט", רק לא ברור לי מה. אולי דווקא נסיון ליצירת שוויון - לא לתת משקל יתר לקורות החיים, אלא לתת צ'אנס גם למועמדים עם קורות חיים פחות מרשימות, אולי שלא באשמתם. בעיקר מפתיע אותי היעדרה של מחאה מצד המשתתפים בשוק העבודה בארץ. מה, רק לי זה נראה מגוחך ששמים 20 אנשים מבוגרים בחדר ונותנים להם משימות של שיעור חברה? |
|
||||
|
||||
נראה לי שהכל תלוי בסוג העבודה שמדובר בה. בהרבה מאוד עבודות (אולי אפילו ברוב מוחלט שלהן) האישיות יכולה לקבוע הרבה מאוד מפריון העבודה. אדם שנוטה לעורר מדנים, להתרתח בקלות, להרגיז בקביעות את העובדים איתו, יכול להרוס מקום עבודה שלם גם אם הוא אשף אדיר בתחומו. אדם שלא מסוגל לקבל מרות כלשהי, או לחילופין מגלה נתונים של רודן מוחלט המדכא את כל הסובבים - יכול להוריד הרבה מאוד מהיעילות הכללית של מסגרת העבודה, וכו'. |
|
||||
|
||||
אז לאשפים שנוהגים להרגיז את העובדים איתם אין זכות לעבודה? |
|
||||
|
||||
יש להם זכות. כמובן. אבל באותה מידה אתה יכול לשאול אם ללא-אשפים חמודים אין זכות לעבודה. או אם ללא-פאשפים ולא חמודים אין זכות לעבודה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |