בתשובה למיץ פטל, 27/08/01 21:34
פרספקטיבה היסטורית 33437
אין לי הרבה מה להוסיף, אני לא מתיימר לקבוע בצורה נחרצת מהן המטרות המדויקות של ערפת. אין לי את הכלים לקבוע את זה. אני חושב שמדובר במשהו באיזור המטרות 1-3.
כמו שכתבתי בהפניה השניה (31893), בהתייחס לרקורד שיש לערפת בירדן ובלבנון נראה שהמצב שבו הוא נמצא היום נראה בעניו טוב לעין ערוך מהתקופה בה היה בטוניס, והוא עשה מה שעשה להגיע למה שהגיע, כאמור. המצב היום קרוב מאוד למטרות 1-3, בוודאי ביחס למצבו בשנות השמונים.

אני כן מוכן לקבוע בצורה נחרצת מהן לא מטרות שלו, למשל :
1. מדינה פלסטינית דמוקרטית
2. חיסכון בדם פלסטינאי
3. טיפול בבעיות חברתיות-כלכליות

ועכשיו - קח נשימה עמוקה.... יופי.

להלן תוכנית ערפת להשמדת ישראל, שם קוד - "יום כיפור 2"

כידוע, מבחינה כמותית צה"ל מורכב בעיקר ממילואים. מלחמת יום כיפור החלה כאשר חיילי המילואים בבית. זמן הגיוס באותו יום היה מהיר ביותר בגלל שביום כיפור כולם בבית, ובהתראה קצרה ביותר כאשר הכבישים ריקים לחלוטין יכלו כולם להתגייס.
לפני כמה שנים קראתי ראיון עם איש צבא בכיר מצרי (אולי הרמטכ"ל דאז, אני לא זוכר), הוא אמר שהטעות הגורלית שלהם היתה שהם חשבו שיום כיפור הוא חג רגיל שבו כל עם ישראל ממנגל ברחבי הארץ, והכבישים עמוסים. נראה לי סביר שאם המלחמה היתה מתחילה בחג רגיל, גיוס המילואים היה משתבש מאוד.
גם כך, מי"כ היתה קשה ביותר בעקבות גיוס מאוחר של המילואים. חה"א דיבר הרבה על כך שלא נתנה לו האפשרות לעבוד על פי תכניות המגירה בגלל שנשלך לסייע לכוחות היבשה. שאיפתו של חה"א היתה בשלב ראשון להשיג שליטה אוירית, ורק לאחר מכן לסייע לכוחות היבשה. הסיוע של חה"א היה בלתי יעיל, בגלל שלא השיג את השליטה האוירית המבוקשת, ופעל תחת איום מתמיד של מטוסים ובעיקר נ"מ. את רוב המטוסים והטייסים איבד חה"א ביממות הראשונות. יתכן בהחלט שבמידה וגיוס המילואים היה משתבש, היממות הראשונות היו מתארכות הרבה יותר, ונוסיף לזה את הרכבת האוירית האמריקאית, שאולי לא תמיד אפשר לסמוך עליה, והפסד המלחמה כבר נראה אפשרי בהחלט.

"יום כיפור 2" היא תכנית למלחמה כוללת, שערפת ממלא בה תפקיד מפתח:
שיבוש גיוס המילואים.

עיקרון הפעולה הוא אותו העיקרון שבו מפילים אתרי אנטרנט - ניסיון התחברות בו זמני של אלפי אנשים, שגורם לשרת לקרוס עקב עומס.

הביצוע כשלעצמו נראה לי מעשי ביותר:
בישראל ישנו מספר קטן של כבישים גדולים ובינוניים. המטרה היא פשוט לחסום אותם. ערפת מארגן 1000 חוליות של 2 אנשים חמושים כל אחת. כל חוליה מקבלת נ"צ חסימה. כל החוליות יוצאות רגלית, בו זמנית משטחי הרשות, מרחק הליכה סביר של כמה שעות לאדם בריא. החסימה תתבצעה פשוט באמצעות עצירת כלי רכב אקראי חולף שיחסום את הכביש. אפשר לעצור אותו באמצעות ירי, ואפשר להוסיף עוד כמה כלי רכב לחסימה, ואפשר ללהציב משאית ולירות לה בגלגלים - כל חוליה כיד הדמיון הטובה עליה.
גם אם נניח שחלק מהחוליות לא יגיעו ליעדן מסיבות של חיסול, טעות בניווט וכדומה, כמדומני מספיק שרק 200 חוליות יצליחו כדי שרוב חיילי המילואים יאלצו בסופו של דבר להגיע לבסיסם רגלית, אם בכלל. הרי ידוע שכל תאונה קטנה, יכולה לגרום לפקק של שעות, אז מבצע מאורגן שכזה יכל לגרום לפקק שיגמר רק לאחר המלחמה.

אפשר להוסיף לתסריט הזה עוד דברים. אפשר להוסיף עוד 1000 חוליות שיכנסו לערים הגדולות ויחלו לטבוח באזרחים, מה שיאלץ את צה"ל להתעסק אתם קודם.

בקיצור, להעמיס את כוחות הביטחון הסדירים בעבודה בתוך אוכלוסיה אזרחית צפופה - דבר שצה"ל לא יודע לעשות, ובו זמנית למנוע את גיוסם של חיילי המילואים.

לגבי השאלה של עצם היכולת לארגן מבצע שכזה, שהרי זהו בעצם ההבדל הגדול בין ערפת ברמאללה לבין ערפת בטוניס, נראה לי שקיבלנו ליכולת הזו די הרבה דוגמאות. דוגמא טובה קיבלנו כאשר צה"ל נכנס לג'נין לפני כמה ימים, הפעילו הפלסטינים רמקולים שעברו בסמטאות וקראו לתושבים לצאת מהבתים ולהתעמת עם החיילים. זה לא היה ספונטני, זה היה מאורגן. יתכן וזה היה במסגרת התוכנית של ערפת למנוע מצה"ל לכבוש את השטחים, ונראה לי כתוכנית מצויינת שמטרתה לגבות מחיר דמים גדול גם מחיילי צה"ל ובעיקר מאזרחים פלסטינים - מה שיגרום לממשלה להחליט על הפסקת הנסיון לכיבוש מחדש של עיר פלסטינית.
(גם לזה יש לי תכנית שאמורה להתמודד עם זה - שם קוד "מבצע מרדים", אבל זה באמת כאשר כבר לא יהיה לי מה לכתוב)

במצב כזה יאלץ חה"א להתמודד במלחמה כוללת לבדו, לאחר שבימים הראשונים יושמדו כוחות הקרקע הסדירים המעטים, כמו שקרה ב73.

למרות הכל, אסיים בנימה יחסית אופטימית. בתור אחד שמתעניין, עד כמה שאני מבין את יחסי הכוחות,חה"א מסוגל להתמודד במלחמה כוללת גם לבדו. לצורך סיוע קרקעי נגד כוחות פולשים משורינים, הוא מצוייד במסוקי קרב, שהוכיחו את עצמם בלבנון ובמלחמת המפרץ עם יחס השמדה של 1 למאות.
לעומת זאת, סוגיית הנשק הלא-קונבנציונלי, בעיקר הכימי, היא די תמוהה בעיני, ועד כמה שידוע לי יתכן וטמונה פה *ה*פשלה הבאה.

זהו.
פרספקטיבה היסטורית 33442
ראשית, תודה על תגובתך המעניינת (אם כי עכשיו אני נזכר שכבר קראתי את הרעיון הזה, ביתר פירוט, מן הסתם בתגובה קודמת שלך).

שנית, כפי שאתה עצמך אומר - מי"כ החלה כאשר חיילי המילואים היו בבית, מסיבות שונות ומשונות (שחלקן נופלות תחת שם-הקוד "הקונספציה"). בפרט, ידוע שמה שמנע את גיוס המילואים לא היה היעדר מידע מודיעיני. לפיכך, ומבלי לשקול את הייתכנות של היווצרות אינטרס מצרי-סורי במלחמה כוללת (הבעיה העיקרית של ערפאת בהגשמת התכנית שתיארת כעת), אני סבור שקיימת סבירות נמוכה[*] שכחותיו של ערפאת יספיקו לבצע את תכניתם גם מספיק מאוחר (כלומר מספיק קרוב למתקפה הכוללת, כדי שלא יהיה סיפק בידי ישראל לסלק את ההפרעה ולהספיק לגייס כחות מילואים) וגם מספיק מוקדם (כלומר מספיק רחוק ממועד המתקפה הכוללת, כדי שישראל עדיין לא תעריך כי עליה לגייס מילואים לנוכח האיום המשתקף מעצם הפעולות של מצרים-סוריה הניתנות-להתפרש כהכנות למלחמה).

אציין שאמצעי-עיכוב כגון אלה שאתה מצביע על קיומם ברשות ערפאת קיימים מן-הסתם גם ברשות ישראל (בדמות ניתוק כבישים ע"י הפגזתם/הפצצתם).

[*] כן, אני מודע להקשר, אבל מה לעשות - זה הביטוי המתאים.
פרספקטיבה היסטורית 33452
תנאי מוקדם לביצוע "יום כיפור 2", הוא מצב דומה למה שהיה ב73. אז הייתה קונספציה מסויימת, היום יש קונספציה אחרת, אולי גם היא שגויה? זה תנאי מוקדם, כאמור. אם זה קרה פעם אחת זה יכל לקרות עוד פעם.

מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה גיוס מילואים לאורך זמן, בלי לפגוע אנושות בכלכלה, ולכן השאלה הזו תמיד הייתה ותמיד תהיה בעיתית. מצרים וסוריה יכולות להתכונן למלחמה והן בהחלט עושות זאת לאורך שנים ברציפות. סוריה סגרה עכשיו עסקת טילים עם פוטין ובעשור האחרון למשל מצרים הגדילה את תקציב הביטחון מדי שנה עד שהוכפל למעשה תוך 10 שנים (שמעתי אגב, ממקור "רוסי" - עולה חדש שקורא עיתונים מאוקראינה - שמצרים הכניסה כוחות צבא לסיני לפני כשבועיים. לא שמעתי על כך ממקור נוסף).
כל זה לא יגרור גיוס מילואים. השאלה היא מהוא טווח הזמן לביצוע הפיניש האחרון, שמעביר את הצבא משגרה להתקפה. לפי מי"כ טווח הזמן הזה הוא קצר מאוד, מודיעין ודאי ממש היה למעשה כיממה לפני פרוץ המלחמה, ואז נכנסה לתוקפה "הקונספציה" שמנעה את גיוס המילואים.

סילוק ההפרעה של חסימת הכבישים על פי התוכנית שתיארתי אינו דבר של מה בכך. צה"ל לא בנוי לזה, וריבוי המקרים יכל ליצור קטסטרופה שפשוט לא תאפשר לאדם ממוצע לנוע ברכבו הפרטי למשך כמה ימים. בשלב זה עדיין לא צריך להשתנות משהו מבחינת ההיערכות של ארצות ערב (כך שאין סיבה לגייס מילואים), אלא רק בשלב שהקטסטרופה תהיה בעיצומה.

כל הקונסטלציה הזו אפשרה את בניית הקונספציה השגויה של 73 והיא יכולה לבנות עוד קונספציה שגויה, וכך מאפשרת לערפת לבצע את התוכנית בזמן, לא מאוחר מידי ולא מוקדם מידי.

צבאות מצרים וסוריה לא בנויים על גיוס מילואים, כך שניתוק כבישים פחות רלבנטי לגביהם, וספק אם זה יעד התקיפה המועדף במקרה כזה.
פרספקטיבה היסטורית 33455
אני מאד מקווה שדוקטרינת הבטחון הישראלית גורסת שכניסת כחות מיץריים לסיני היא סיבה לגיוס מילואים (ואח"כ כמובן לפעולה מדינית נמרצת). אם מה ששמעת נכון - אז זה מטריד מאד (אם כי יש לקחת בחשבון את היקף הכניסה, אני משער).

נדמה לי שלקח מרכזי ממי"כ הוא שמוטב לנקוט פרשנות מחמירה ביחס לכוונות האויב, ולפעול בהתאם לפוטנציאל האיום של *מעשיו*. לאור לקח זה, אני חושב שהרבה מהתנאים שאיפשרו לקונספציה להבנות ב-‏73 אינם קיימים היום.

עוד דבר שניסיתי לומר הוא שמאד סביר שהמודיעין הישראלי, המגיע למידע על פעולות בהיקף מצומצם בהרבה, יגיע למידע על ההיערכות לביצוע תכניתו של ערפאת (מדובר ב-‏2000 חיילים. קשה להאמין שריכוז מודיעי השב"כ בכחות של ערפאת נמוך מ-‏1 ל-‏2000). הדבר יהווה "התרעה חמה" על התכנית ועל המתקפה הצפוייה בעקבותיה, ויאפשר פעולות-מנע מבעוד מועד.
פרספקטיבה היסטורית 33474
לקח _מבצעי_ מרכזי ממלחמת יום כיפור הוא שמסוכן להכנע לשיקולים בינלאומיים כשאתה עומד בפני פתיחה וודאית של מחחמה כוללת (שים לב להדגשים)

שלא כמו במלחמת ששת הימים, עמד בפני גולדה השיקול של מה יגידו בשש אחרי המלחמה אם ישראל תירה את היריה הראשונה, שלמעשה מתחילה עוד לפני הלחיצה הממשית על ההדק, בגיוס.
פרספקטיבה היסטורית 33475
אני דווקא אהיה מאד מופתעת אם ריכוז המודיעים גבוה מ 1 ל-‏2000.

להזכירך, מודיעים הם בוגדים.
הם מסכנים את עצמם ואת משפחתם והם פועלים בניגוד לחינוך ולאמונה שלהם.

אתה מאמין שריכוז החפרפרות הפלשתינאיות בצה"ל גבוה מ 1 לאלפיים? שבכל חטיבה יש בוגד?
פרספקטיבה היסטורית 33478
המודיעים אמנם מסכנים את עצמם ואת משפחותיהם, אולם הסיכון הזה (המחושב לא-נכון, אולי) הוא מה שכרוך, מבחינתם, בדרך בה הם בחרו להתמודד עם בעיות (בד"כ כלכליות) של עצמם ושל משפחותיהם. באשר לחינוך ולאמונה - קטונתי מלהתיימר לדעת את צפונות לבם. ההערכה שלי (ריכוז גבוה מ-‏1 ל-‏2000) מתבססת על ההתרשמות מפעילות מבצעית-סיכולית של כחות הבטחון כנגד התארגנויות ממודרות ומצומצמות בהרבה בהיקפן מ-‏2000 איש. (ובכל זאת, יש להזכיר שיומינט רחוק מלהיות אמצעי-האיסוף הבלעדי של המודיעין הישראלי).

אני סבור שריכוז החפרפרות הפלסטינאיות בצה"ל נמוך בהרבה מ-‏1 ל-‏2000, ואני מקווה שאין צורך להסביר את חוסר-הסימטריה במצב (שככלל אינו נובע, כמובן, מהבדלים בין "טבע האדם" של חיילי צה"ל לבין זה של חברי המיליציות הפלסטינאיות).
פרספקטיבה היסטורית 33509
התרעה של שעות בודדות מתחילת ההתארגנות ועד הגעת החוליות אל היעדים - בהחלט כן, לפחות על המבצע של ערפת, עדיין לא בהכרח סימנים למלחמה כוללת. השאלה היא אם זה לא מאוחר מדי.

לסיכום, יש פה לדעתי פוטנציאל לאיום קיומי, שהוא יכל להיות גדול ויכל להיות קטן, קשה לי להעריך את משמעותו במדויק.
פרספקטיבה היסטורית 33465
לא ממש התעמקתי בהודעתך, ועל כך סליחה. אולם, משפט אחד תפס את עיני: "מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה גיוס...בלי לפגוע אנושות בכלכלה..."

על סמך מה אתה קובע זאת? שמעת על "כלכלת מלחמה", שלמעשה הצילה מדינות בעבר מהתמוטטות כלכלית? גרמניה או ארה"ב עשו זאת, ובהצלחה רבה. גיוס טוטאלי של כל המפעלים ובתי המלאכה במדינה (גם אלו הסגורים או בעלי הקשיים הכלכליים) ואיושם בחיילי מילואים עשוי למעשה להציל את הכלכלה של המדינה הזו, במקום להרוס אותה.
פרספקטיבה היסטורית 33508
אני לא כלכלן אבל זה נראה לי מופרח מיסודו.
השאלה היא מאוד בסיסית, מי קונה ומי מוכר. ארה"ב כמובן נהנתה ממלה"ע II (בשלב שלפני הצטרפותה) כי היא מכרה וקבלה כסף תמורת אמצעי מלחמה. גרמניה בתחילת המלחמה הכניסה כסף כתוצאה מכיבוש/סיפוח מדינות על תושביהם שעבדו למען הצבא הגרמני. אנגליה צרפת ועוד מדינות שנאלצו לקיים "כלכלת מלחמה", יצרו הרבה מאוד אמצעי לחימה מסביב לשעון, אך כל העבודה הזו לא הכניסה כסף, והם גמרו את המלחמה על הקנטים של הקנטים.

כשישראל מגייסת מילואים, היא בבת אחת הופכת עשרות ומאות אלפי אנשים יצרנים שמכניסים כסף - לפרזיטים שעבודתם אינה מכניסה כסף, אלא להיפך צורכת, והרבה.
הפעלת בתי מלאכה ומפעלים (דבר שאינו רלבנטי לישראל) גם היא אותו הדבר בדיוק - השקעה בייצור שהמדינה, כלומר אני ואתה, משקיעים כסף ולא מקבלים דבר בתמורה.

אגב יש לי חדשות טובות, את כלכלת מדינת לא צריך להציל, אפשר רק להרוס ולדרדר למצב של המדינות המתפתחות.
פרספקטיבה היסטורית 33520
למה מופרך? הבה נדייק: ארה"ב למעשה שיקמה את הכלכלה שלה במלחה"ע II, וזאת לא *רק* בגלל מכירת נשק, אלא בגלל גיוס לאומי של כל המפעלים, גם אלו הכושלים, למען המטרה. גרמניה, לא הכניסה כסף כתוצאה מהכיבוש. הכיבוש הווה דווקא נטל ענק על המדינה הגרמנית, ומדיניות כלכלית מלחמתית היא זו שהצליחה למנוע קריסה טוטאלית כתוצאה מה"בליעה" הפתאומית הזו של מס' מדינות.

אני עצמי איני כלכלן גם כן, אבל קראתי מס' מאמרים בעבר המסכימים עם גישה זו. אם אמצא גישה אליהם, אשתדל להביא מהם דוגמאות נוספות.
פרספקטיבה היסטורית 33523
אשמח מאוד לקרוא מאמרים כאלה, בינתיים אני סקפטי.
יכל להיות משהו כזה בכלכלות נחשלות שאין להם מה להפסיד והיצור בזמן המלחמה יש לו ערך כלשהו גם אחרי זה. למדינות מפותחות יש רק מה להפסיד.
האם להתחיל לפחד? 33530
הידיעה על כוחות מצריים בסיני הגיעה מעיתוני אוראינה לג'רוזלם פוסט של הבוקר.

המצרים קוראים לזה "משחקי מלחמה".

יש להם המון מדבר בצד השני, למה הם לא משחקים שם?
תורים בתחנות לרענון ערכות-המגן? 33532
האם יש כאן תקשורת השבויה בקונספציה? היכן הכותרות-עמוד-ראשון האופייניות לכל חימום-גזרה עיראקי-אמריקני (שלעתים אפילו לא נלוות אליו אמירות עיראקיות בדבר הצורך לחסל את ישראל)? מדוע התקשורת לא פונה לצה"ל לקבל הסברים כאן ועכשיו? האם מערכת הבטחון מפיצה שאננות באמצעות השפעתה על הכתבים הצבאיים, כדי למנוע סיקור רציני של המתרחש?
מתוך מידל איסט טיימס 24.8 33588
ttp://www.metimes.com/2K1/issue2001-34/ eg/israel_watches_egyptian.htm

מתוך מידל איסט טיימס 24.8 33590
נראה לי שהלינק למעלה לא פועל אז הנה הוא שוב:
ואם גם הפעם זה התפקשש, לכו לעיתון הנ"ל,
וחפשו ב-

egyptian news

Israel watches Egyptian troop movements closely

המאמר עונה על שאלות שהתעוררו פה (ומעורר שאלות אחרות...)
האם להתחיל לפחד? 33554
אפשר לינק, בבקשה? אני לא מוצא.
האם להתחיל לפחד? 33561
http://www.jpost.com/Editions/2001/08/29/LatestNews/...

Egyptian government officials say the war games are being carried out in the framework of a yearly program

yearly זה "כל שנה" או "במשך שנה" במקרה הזה? כלומר זה כבר היה בשנים עברו? ממתי?
האם להתחיל לפחד? 33564
''תוכנית שנתית'', נראה לי.
האם להתחיל לפחד? 33570
"תוכנית שנתית" זה "כל שנה" או "במשך שנה" במקרה הזה? כלומר זה כבר היה בשנים עברו? ממתי?
האם להתחיל לפחד? 33580
מה אומר ההסכם הישראלי-מצרי בדבר כניסת צבא מצרי לסיני? האם סתם נדמה לי שהיה שם כח בינלאומי שסולק מאוחר יותר?
מהומה על לא מאומה? 33594
בג'רוזלם פוסט כתוב "in the sinai peninsula", כלומר "*בתוך* חצי האי סיני". בהמשך יש סתירה האומרת "western bank of the Suez Canal", כלומר *מחוץ* לחצי האי סיני.

ב METimes
"Israeli military sources said military intelligence has increased its alert over the prospect that Egyptian troops would be ordered to cross the Suez Canal into the western Sinai Peninsula"

כלומר התרגיל נערך בצד המערבי של התעלה.

מסקנה בינתיים:
הג'רוזלם פוסט, כיאה לעיתון ממוצע (כלומר צהוב) בימינו, עושה כותרת גדולה, וסותר אותה באותיות הקטנות.
כל-שנה 33581
כמדומני תוכנית לשנה היא
year long program
בעוד ש-
yearly
מציין פעם בשנה.
ותמוה גם לי העניין הזה. אולי פשוט גילינו את זה רק הפעם. אך זה תמוה עוד יותר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים