בתשובה לברקת, 29/09/05 22:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מבחינתי זהו המאמר שלך, ולא המאמר המקורי. לכן אתייחס רק למה שרשמת בתגובה הזאת. למרות שאיני מחובבי האופנה ואת בגדיי איני בור, זה נכון שאני משתדל לא להסתובב בחולצות דהויות מדי, או בצבעים צעקניים מדי. ככלל, אני סבור שלנשים יש הרבה יותר אפשרויות לביטוי עצמי בכל הנוגע ללבוש, להן "מותר" החופש שרק גיל ריבה ניכס לעצמו. את למעשה נוגעת כאן בתפיסה הנראטיבית של הלבוש ושל כל דבר בעצם שאני רוכשים/עושים. הלבוש, למרות שאני לא אוהב לומר את זה, גם כן מגדיר אותנו כאנדיוודואלים. הייתי ביפן לפני שנה. ביפן בני התשחורת מתלבשים בשלל סגנונות. לפעמים תהיתי שמה הם עיוורי צבעים. אבל זה היה ססגוני ומעורר השראה. המבוגרים, לעומתם, חנוטים כמעט כולם בחליפות. גם בחליפות, עד כמה שהצלחתי להבין, ישנם הבדלים ניואנסיים. ביפן מאוד מחשיבים את איש העסקים ותוכלי לזהותו בנקל ברחוב. בכתיבה המצב שונה. גם כאן אנחנו מוכתבים סביבתית. איני קונה ברשת סטימצקי משום שההיצע שלהם עלוב והמוני (כך!). [אני קורא כאן, מעל במה נכבדת זו, להחרים לאלתר את רשת הספרים החמסנית ומדלדלת הרוח סטימצקי ולקנות ברשתות אחרים, במידה ונותרו כאלו]. מאז שנכנסו לחיינו תוכנות השיתוף (בהן כמובן אף אחד אינו משתמש, שהרי מדובר בגניבה ובפשע), אנחנו יכולים לבחור את המוזיקה שלנו בעצמנו במידה רבה יותר מבעבר. מה יוצא מכך? מה אפשר להסיק? כמובן, הציר שהכל סובב סביבו הוא ההיצע והשקיפות, אם ניתן להשתמש בזה בהקשר הנתון. מכיוון שאנחנו משתפים זה את זה בקבצי המוסיקה שלנו אנחנו יכולים, מרשים לעצמנו, להחשף לשלל סגנונות וצורות. מה גם שכאן מדובר בצריכה אישית, בדל"ת אמות, ולא בציבוריות, כמו בבגדים. שהרי כאשר אני לובש בגד מסוים אני יוצא איתו החוצה וכולם יכולים לראות אותי ולהחליט מי אני ולאן אני משתייך. תראו למשל את מיתוג הצבע הכתום בארץ. עם ספרות ומוסיקה המצב שונה. הטעם הוא אינטימי יותר. לרוב אנשים קוראים בבתיהם. אם, למשל, אקרא ספר ברכבת, אקפיד שהספר לא יהיה "סיפורה של o" או "פסיכופת אמריקאי" אלא יותר משהו כמו "סיפור על אהבה וחושך" של עוד, ואם ארצה להראות פחות קרתני ויותר אינטלקטואל אקרא משהו כמו "תיאור של מאבק" של קפקא. אבל אני הרי רוצה שלכל הפחות מישהו יכיר את הספר ולכן אקרא את "המשפט" של קפקא. כמובן שאני יכול לבחור להיות רגיש ומסתורי ולקרוא שירה. טוב, קצת גלשתי עם עניין הספרים. בכל אופן, העניין מובן וידוע. אנחנו מוזנים מסיפורים. אפשר לראות את זה בפרסומות, בנאומים ציבוריים. אנשים, כך אני מתרשם, מבכרים דברים שיש להם נגיעה לחייהם, למאוויהם, לתשוקותיהם וכו', והפרסומאים משחקים על זה יופי. אולי האלטרנטיבה היא להיות אוטיסט? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
[ציטוט] בכתיבה המצב שונה. גם כאן אנחנו מוכתבים סביבתית. איני קונה ברשת סטימצקי משום שההיצע שלהם עלוב והמוני (כך!). [אני קורא כאן, מעל במה נכבדת זו, להחרים לאלתר את רשת הספרים החמסנית ומדלדלת הרוח סטימצקי ולקנות ברשתות אחרים, במידה ונותרו כאלו]." [/ציטוט] אשמח אם תרחיב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם להרחבה, אתקן את עצמי: צ"ל רשתות אחרות. ולא כפי שנכתב. בהכנסך לאחד מסניפי הרשת ההיא אתה רואה ממש מולך, בכניסה, שולחן עמוס בכל רע. כל מיני רבי מכר מז'אנרים שונים ומשונים. בחלון הראווה ניבט אליך, במקרה הטוב, עוד רב מכר ישראלי, ובמקרה הפחות טוב, ואולי השכיח יותר, ספר בישול או ספל חתונות (ראיתי כזה לפני שבועיים בחלון הראווה של סניף סטימצקי שנמצא בעיר בה אני מתגורר). הרשת המשוקצת הזאת הפכה את הספר למוצר שווי ערך לקופסת שימורים. בה בוא איבד את ערכו התרבותי/רוחני והפך לעוד מוצר. מדפי הספרות המתורגמת מצומצמים ועניים. מדף השירה דל ומעורר רחמים. על ספרי העיון עדיף שלא לדבר. לעומתם, מדפי הניו אייג' למינהו, מדפי הפסיכולוגיה בגרוש וספרי המתנה גדושים ורחבים. ברוב ערי הפריפרייה קשה למצוא חנויות ספרים שאינן שייכות לסטימצקי. בשדרות, אשקלון, קרית שמונה, קרית גת, ובערים נוספות, אין חנויות של ספרים יד שניה או ירידי ספרים. הן נאלצות להסתפק בסניף של סטימצקי. הן התושבים שלהן נאלצים לנסוע רחוק אם הם רוצים לרכוש ספרים בעלי ערך ולא את החדש שם רם אורן. זה המצב. כך אני תופס אותו. אני מכיר אנשים נוספים שמחרימים את הרשת בגלל הסיבות הללו ובגלל סיבות אחרות (50% מחנויות הספרים בארץ שייכות לסטימצקי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק בערי הםריפריה: גם בירושלים רוב מוחלט של חנויות הספרים החדשים שייך לסטימצקי, והם אכן הפכו את הספרים למוצר תעשייתי. אני מופתעת לשמוע ש"רק" 50% מהחנויות שלהם. ובשנים האחרונות הם גם יצרו נוהג חדש למלא את כל חלונות הראווה כל פעם בספר אחד. מנהג דוחה ונפסד כאחד, ואני תוהה מי האידיוט שפתח בו. הם גם מכתיבים במידה רבה את ההיצע הקיים בכלל, משום שהוצאות הספרים מתחשבות בשאלה אם סטימצקי תרצה בספר מסוים או לא. אם לא - לפעמים די בכך כדי לפסול את הספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני לא אוהב את המוצרים בחנות, אני מדיר רגליי ממנה, ונגמר העניין. דרוש משהו מעבר לזה בכדי לגרום לי להניף שלטים בגנות העסק. מה פסול בהצלחה של סטימצקי? למה שאכעס עליהם אם הם מצליחים להתקיים גם במקומות שבהם עסקים אחרים לא מסוגלים? מה אכפת לי אם הם מציעים למכירה גם ספרים שמאוסים בעיניי? הם לא נדחפים לי במורד הגרון, הם סתם מונחים שם בשקט על המדף. אני לא אוהב את המלאי שסטימצקי מחזיקים בחנות, אבל אתה יכול לבקש מהם להזמין בשבילך ספרים שהם לא מחזיקים בחנות, ואני ממילא יודע מה אני רוצה לקנות כשאני נכנס לחנות. ואם עד שהספר מגיע כבר השגתי אותו ממקום אחר, סטימצקי אפילו לא מעקמים את הפרצוף, ומחר אני יכול לבקש מהם להזמין ספר אחר. ופעם אחת נתקלתי בעותק מקומט של ספר שרציתי לקנות, אז הם נתנו לי לקנות אותו במחיר מוזל, ובו-זמנית הזמינו עותק חדש, והבטיחו להחליף לי את המקומט בחדש כשזה יגיע, אחרי השלמה למחיר המלא, וזאת רק אם עדיין אהיה מעוניין. אני לא יכול לדעת אם ההבטחה מקויימת, שכן דוקטור פאוסטוס התגלה כספר משעמם להחריד [למכירה עותק יד שניה עם כריכה קדמית מקומטת], אבל סביר מאוד להניח שכן. סטימצקי הוא עסק. הוא לא בא לחנך את הציבור, הוא בא לספק ביקוש, וזה לגיטימי לחלוטין. מגוחך לבוא לסטימצקי בטענות על טעמו של הציבור, וגם להתלונן בפני הציבור לא יהיה חכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטימצקי זה אכן עסק, וכצרכן אני יכול להחרים אותו אם אני מרגיש שהוא פוגע בי ובציבור. כמו שהחרמתי את הירקות שהגיעו מגוש קטיף וכמו שאני מחרים מוצרים שמגיעים מחברון. אני סבור שסטימצקי מזיקה לספרות. אני חושב שהקונגלומרט המול"י הזה מסוכן. הם אינם מחזיקים, עד כמה שידוע לי, ספרים של הוצאת רסלינג. הם נותנים ללקוחותיהם חומר לעוס, משעמם, קל לעיכול. אני רואה בזה רדידות מסוכנת, נחיתת אונס. שלא כמו חנויות לממכר מוצרי מזון או ביגוד, חנות לממכר ספרים צריכה להיות בעלת ערך מוסף, תרבותי, אלטיסטי אם תרצה. אני מוכן להרחיק עד למרכז כדי לקנות ספר, אפילו אם אני יכול לרכוש אותו בסטימצקי. לפני מספר חודשים סטימצקי והוצאת עם עובד (אני חושב שזו הייתה עם עובד. אם אני טועה תתקן אותי) התאחדו. עכשיו, צפוי שספריה של ההוצאה יזכו לייצוג נרחב על חשבון ספרים של הוצאות אחרות. מה יגרום לך להניף שלטים בגנות העסק? מהו הדבר שיגרום למוצר להיות לא רק לא אהוב, אלא מתועב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש חנויות סטימצקי שמחזיקות ספרים של רסלינג, אם כי בד''כ הם דחוקים שם לשולי השוליים. ולא ידעתי שהם התאחדו עם ''עם עובד''. עצוב מאוד. נראה לי שעם הספר אבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"וכצרכן אני יכול להחרים אותו אם אני מרגיש שהוא פוגע בי ובציבור" לא רק שזה ברור, זו אפילו הנקודה - לא הסברת איך סטימצקי פוגע בציבור. הם לא מחזיקים ספרים של הוצאת רסלינג על המדפים? אבוי! גם אצלי בבית אין ספרים שלהם על המדפים. לאיזו שעה נקבע הלינץ'? סטימצקי "מזיקה לספרות"? סטימצקי "נותנים ללקוחותיהם חומר לעוס, משעמם, קל לעיכול"? אותי אתה מצחיק ומפחיד. אתה יוצא כנגד מונופול-לכאורה, אבל הבעיה שלך עם המונופול היא לא היותו כזה, אלא העובדה שהוא לא מהצד שלך. אם סטימצקי היו כופים על הלקוחות (זה בכלל בלתי אפשרי, אף אחד לא מכריח אותך לקנות, ואין לי מושג על מה אתה מלין) את הטעם שלך, היית מקעקע את הלוגו שלהם על המצח. בגלל שהם פלורליסטיים - ואת זה אתה מפרש איכשהו ככפיית "טעם רדוד" על הציבור - אתה רואה אותם כמסוכנים ומשוקצים. הסכנה היא לא סטימצקי, הסכנה היא אנשים כמוך (סכנה גם לאנשים עם טעם דומה לשלך). "מה יגרום לך להניף שלטים בגנות העסק? מהו הדבר שיגרום למוצר להיות לא רק לא אהוב, אלא מתועב?" אם המוצר איננו כמפורסם או שהשירות איננו כמובטח. אם תהליך היצור מזיק לי או לאחרים. מסעדה מתחרה שנפתחת מעבר לכביש לא עונה לקריטריון הזה, אלא אם היא מגישה חיות מחמד שנחטפו מחצרות של אנשים בסביבה. סטימצקי לא עונה על הקריטריון הזה, אלא אם היא, בעזרתם של אנשי ממשל מושחתים, משיגה כספי מיסים שלא כדין, מעלימה מיסים, מתנכלת (ולא על ידי החרמה, שהיא לגיטימית, אלא על ידי הכפשה או איומים [מהסוג הבלתי חוקי]) לסופרים ולהוצאות וכו'. סטימצקי באמת קצת מסוכנים, אבל לא בגלל מה שהם, אלא בגלל שאין להם תחרות, ואך רק בגלל זה. זו לא צרה גדולה כל כך, עם הגופים הגדולים שמתחרים בהם בחלק מהתחומים (מספר האנשים שקוראים באנגלית במקום תרגומים גדל כל הזמן, ואפשר להזמין מחו"ל די בזול, ושם לא חסרה תחרות) ועם האפשרות של סופרים למכור בעצמם את מרכולתם דרך האינטרנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שכל מה שאומר השולי על סטימצקי מסוכן רק משום שיש להם מונופול. לולא המונופול הזה לא הייתה שום בעיה עם חנויות ספרים שמשרתות את הטעם הפופולרי: ההוצאות היו מוציאות גם ספרים שלא יימכרו בהן. צרכני הספרות היפה וספרות העיון היו מסתפקים בחנויות שמספקות את טעמם. אבל כשרוב ניכר מהחנויות הקרובות לאיזור מגוריך הן סטימצקי, אז הסיכוי שלך לפתח טעם לספרות טובה יותר קטן והולך. וזה הופך למעגל קסמים שמזין את עצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גלגל''צ של עולם הספרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעונים הנשמעים נגד סטימצקי מזכירים מאוד את אלה הנשמעים נגד גלגל''צ - שתיהן מונופול, שתיהן מקדשות את המכנה המשותף הבינוני, שתיהן דוחקות עוד יותר יוצרי שוליים וכדומה. גלגל''צ מעט יותר גרועה, כי כל כך הרבה תחנות מחקות את המתכונת שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו הבנתי. כיוון שאינני קולטת את גלגל''צ, אינני יודעת מי מחקה אותם (וייתכן שאינני קולטת גם את החקיינים...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש לא קולטת גלגל"צ? בשביל זה יש אינטרנט: http://radio.faz.co.il |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שם את "כל המוסיקה" מטעמים אידאולוגיים, או שקול ישראל לא נותן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קול המוסיקה ו-88FM אינם משודרים ברשת האינטרנט. עד לאחרונה גם רשת ג' לא שידרה. מחיתי בזמנו על כך. כשהם עלו לרשת לפני שבועיים-שלושה שלח לי מנחם גרנית מרשת ג' עידכון. לחובבי הסוגה הלכתי לרעות בשדות זרים. התוצאה נמצאת בכפתור „קלאסי” בלשונית „סגנון”. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה אתה מדבר? איפה יש כפתור "קלאסי" ולשונית "סגנון"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה לא להשתמש בקישור שנתן יובל אלא להיכנס ישר דרך העמוד הראשי. תיכנס ל-http://www.faz.co.il ואז תלחץ על "רדיו בפא"צ". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב''רדיו בפא''צ'' מצאתי לשונית ''סגנון'', אבל לא כפתור ''קלאסי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה זה אצלי: בשורה הראשונה: "מזרחית", "עידן" ו"חגיגה". בשורה השניה: "יאסו", "נמסטה", ו"קלאסי". אין לי כוח לשורה השלישית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יו, אז יוצאים אצלך כפתורים אחרים לגמרי מאלה שאצלי... מדהים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמח שיש כאן דיון פומבי ברדיו, אבל לבעיות פרטניות אפשר לפנות אלי לכתובת radio@faz.co.il (או לכתובת הדואר האלקטרוני שבראש הודעה זו). הייתי כותב זאת אליך ישירות, אבל אתה אלמוני. לחסומי הפופאפ אפשר לגלוש ישירות לעמוד הרדיו בכתובת http://www.faz.co.il/static/radio/main.htm . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
[ציטוט] "אבל כשרוב ניכר מהחנויות הקרובות לאיזור מגוריך הן סטימצקי, אז הסיכוי שלך לפתח טעם לספרות טובה יותר קטן והולך. וזה הופך למעגל קסמים שמזין את עצמו." [/ציטוט] אתה גורם לזה להשמע כמו התמכרות לסמים, וגם כשמדובר בהתמכרות לסמים אני לא מוכן לקבל את הטיעונים האלו. "עזוב אותך מאוניברסיטה ודוסטוייבסקי, יש לי כאן את הביוגרפיה של אלון מזרחי, הרבה יותר טוב. בוא, תנסה. כולם קוראים את זה. כדאי לך. העותק הראשון עליי." מה קרה לבחירה חופשית ואחריות אישית? מי מינה אותך לראשות המיניסטריון לתרבות? מניין לנו שלך יש טעם ספרותי טוב משלי? הזכרתי באיזושהי הודעה מה המרחק של ביתי מסניף סטימצקי הקרוב, או כמה שנים אני כבר קונה שם, שאתה דואג למעגל הקסמים אליו נשאבתי, שמונע ממני לפתח טעם ספרותי ראוי? אולי בכלל אתה זה זקוק ליד המושטת שלי? אולי בולדוג צריכים לעשות תוכנית בנושא, כמו שעשו על קווי החשמל עם המתח הגבוה? "גרתי ליד סטימצקי וליד קווי מתח גבוה רק חצי שנה - הבן הצעיר שלי חטף סרטן, הבן המבוגר התחיל לקרוא מדע בדיוני. חייבים לתקן את זה! הראשון כבר אבוד, אבל עדיין אפשר להציל את הטעם הספרותי של הצעיר!" זה לא אידיאלי שאין להם מתחרים, אבל עדיין לא הבנתי למה זו אשמתם, או איך הם מהווים סכנה בעצמם, אקטיבית. הם לא שרפו את החנויות המתחרות והם לא תולשים מהספרים את דפים באקראי ומערבבים עם דפים של ספרים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה ראית שאני מתימרת להיות במיניסטריון התרבות? איפה אמרתי שטעמי טוב משלך? איפה הצעתי להושיט לך יד? נראה שהנחת אולי שכשדיברתי על החנות הקרובה למקום *מגוריך*, דיברתי עליך *אישית*. ולא היא. דיברתי על "אתה" הכללי. כלומר, "כאשר החנות הקרובה למקום מגוריו של אדם..." אינני יודעת כלום על טעמך. על טעמי שלי כבר אמרתי שאני מכורה לבלשים, שאותם הבדלתי מספרות יפה. כעת אין כאן עניין של התמכרות לסמים, זה יותר כמו התמכרות לטלוויזיה. הטלוויזיה היא מכשיר טוב במידה, אבל אם מתמכרים אליה היא יכולה להיות מאוד מנוונת. ספרות פופולרית במידה סבירה היא לא אסון גדול, אבל אם זה כל מה שאתה קורא (שוב אתה *הכללי*, לא אתה אישית) לאורך זמן, אז בהמשך תתקשה לקרוא ספרים עמוקים יותר או רציניים יותר. וזה הפסד (בעיניי לפחות). ומה סטימצקי אשמים? כבר הזכרתי שהוצאות הספרים מתחשבות בטעמם. פירושו של דבר, שייתכנו כמה וכמה ספרים טובים שלא יופיעו בדפוס אם סטימצקי יחליטו מראש על התנגדות לסופר או לעמדתו או משהו. או שהוא לא ייראה להם די פופולרי. והם אשמים בזה שהשתלטותם על השוק עשויה למנוע בדיוק את הבחירה החופשית שאתה מדבר עליה. לאדם שכל היצע הספרים הנגיש לו הוא משל סטימצקי אין בחירה חופשית. במקרים רבים הוא עלול לא לדעת שיש גם ספרות אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את השתמשת ב"אתה" הכללי, ואני בתורי בחרתי ליצג את הכלל הנ"ל. [צ] "ספרות פופולרית במידה סבירה היא לא אסון גדול, אבל אם זה כל מה שאתה קורא (שוב אתה *הכללי*, לא אתה אישית) לאורך זמן, אז בהמשך תתקשה לקרוא ספרים עמוקים יותר או רציניים יותר. וזה הפסד (בעיניי לפחות)." [/צ] במקום להציג את זה כ"אני אוהבת את הספר הזה והזה והזה, חושבת שכולם יהנו מהם אם יתנו להם צ'אנס, וממליצה עליהם ממש בחום", שהיא אמירה ענווה ומדויקת, שלא מתיימרת להיות יותר ממה שהיא, את טוענת לדעת טוב מהזולת מה טוב עבורו, בתחום שהוא סובייקטיבי כמעט לחלוטין, פוסלת את דעתם של אחרים כאחת שמקורה בהכרח בבורות ו/או ברדידות, ומאשימה סוחר תמים שמספק לאזרחים ברי-דעת את הספרים שלטעמם בדרדורם והנצחת נחיתותם. [צ] "במקרים רבים הוא עלול לא לדעת שיש גם ספרות אחרת." [/צ] ולהחרים את סטימצקי היא פשוט הצעד ההגיוני במצב הזה, ולא, חס וחלילה, להמליץ לאותו אדם על אותם ספרים שאת אוהבת ושאינם בסטימצקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני טוענת שאני יודעת טוב מהזולת מה טוב עבורו. אני טוענת שסטימצקי קובעת לזולת מה טוב עבורו. הספרות איננה תחום "סובייקטיבי כמעט לחלוטין". היא לכל הפחות "אינטר-סובייקטיבית". אינני פוסלת את דעתם של אחרים כ"בורות או רדידות". מאיפה לקחת את זה? ולמה אתה שם בפי בעקביות דברים שלא אמרתי? לא הצעתי להחרים את סטימצקי, אם כי זה רעיון לא רע בעיניי. סטימצקי, מצדם, הרי מחרימים לא מעט סופרים. מי אמר לך שאינני ממליצה לאנשים על ספרים שאני אוהבת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, קצת קשה לנהל איתך דיון כשאת לא עושה טובה קטנה ובוחרת לך שם, אקראי אפילו, אותו תשאי לפחות בכל ההודעות שתחת המאמר הזה. סטימצקי לא קובעת לאף אחד שום דבר. סטימצקי מציעה מגוון מסויים של ספרים. מי שלא רוצה, לא קונה. מי שרוצה אחרים, קונה במקומות אחרים. לסטימצקי גם לא אכפת מה תקראי, העיקר שתקני, תקני אצלהם, תקני מוצר שעלה להם בזול, ושתקני מהם ביוקר. זה כל מה שמעניין אותם. אין שום מזימה זדונית להכתיב טעם לציבור, אלא ניסיון להתאים עצמם לטעמו של הציבור. את כן פוסלת את דעתם של אחרים, כשאת מתעקשת לקרוא למה שאת אוהבת "ספרות יפה" בצורה כזאת שעולה כי זוהי עובדה, ולא רק דעה (נחרצת ככל שתהיה) שלך. או כשאת מדברת על ההשפעה של סטימצקי על הטעם של הציבור, שכלפיו את מגלה פטרוניות אין קץ, במונחים של "התדרדרות לנחיתות", "מעגל קסמים" (מעגלי קסמים של עוני, של סמים, של פשע ושל כשלים לוגיים - את מכירה נוספים?). וכו'. אם לא את היא שהציעה להחרים את סטימצקי, אין הטעות באשמתי - אני מפנה אותך לראשית הודעה זו. להחרים את סטימצקי הוא רעיון מוזר במיוחד. לסטימצקי יש עניין מוצק לעודד את הספרות ואת רכישת הספרים בארץ. אם ספר לא נמצא בין המדפים בסטימצקי, יש לכך שתי סיבות אפשריות: 1. אין לו מספיק ביקוש. אם תחרימי את סטימצקי מסיבה זו, הרי שהביקוש לאותם ספרים ממש צונח עוד יותר. 2. כמו כל ארגון גדול, הם משתמשים בכוח שלהם בכדי להתמקח ולהוריד עלויות. החסכון הזה מועבר לצרכן. לולא היה מועבר לצרכן, היית יכולה להשיג מחירים טובים יותר בחנות אחרת, אליה היית ניגשת מבלי שום צורך להחרים את סטימצקי. השאלה האחרונה - אמרתי שזה פתרון מספיק, ושהוא עדיף על חרם. מאחר ואני חסיד של הדיוק - לא אמרתי/התכוונתי שהספרות היא סובייקטיבית, אלא החוויה הספרותית. ההנאה מקריאת ספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. סטימצקי, *כמונופול* קובעת גם קובעת. אפילו להוצאות הספרים, כפי שכבר ציינתי. ב. "את כן פוסלת את דעתם של אחרים,.. במונחים של "התדרדרות לנחיתות""... אנא קרא שוב את דבריי. לא מיניה ולא מקצתיה. ג. כן, יש מעגלי קסמים אחרים. גם לטובה וגם לרעה. ד. החרמה של סטימצקי יכולה גם להוסיף חנויות ספרים שאיננן סטימצקי. זו תוצאה רצויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מי בסטימצקי, בפעם המאה, מכריח אותך לקנות את ספר איקס במקום את וואי? מי בכלל מכריח אותך לקנות בסטימצקי? אם יש ספר שהם לא מחזיקים, זה לא שהספר לא קיים. אף אחד לא אוסר עליך לקנות אותו במקום אחר, ולא חסרים מקומות אחרים. סטימצקי לא מונופול אמיתי, יש חנויות פרטיות בשוק ויש רשתות נוספות - צומת ספרים, דיונון. ג. אפשר לבנות מעגל קסם חיובי, אבל זה יהיה מלאכותי. אני חושב. אני, בכל אופן, מעולם עוד לא שמעתי על אחד. ד. למה לא להחרים גם את שופרסל? הרי זה יעלה את מספר המכולות. תשובה: בגלל שאין לך אינטרס להעלות את מספר המכולות מעל למספר שיגרום תחרות מספיקה בענף. יש גבול תחתון לכמה שהמחירים יכולים לרדת. כמו כן, תצטרכי להכנס לחורף ארוך של קניה במקומות יקרים יותר (אם הם זולים יותר, היית צריכה להתחיל לקנות שם כבר מזמן, ללא קשר לחרם) לפני שתזכי לקצור את פירות התחרות המוגברת. הדברים האלו לוקחים הרבה מאוד זמן. את מתכננת לחיות לנצח? את באמת חושבת שההשקעה הזאת של מאות שקלים עכשיו תניב אלפים בעתיד שאיננו רחוק מדי? סטימצקי לא בכלל פועלים במתכונת של החכרה/זכיון? הם לא היבואים והספקים של ספרים, ובארץ הרוכשים שלהם בצורה קבוצתית עבור החנויות, בזמן שהחנויות עצמן פרטיות? למד איתי פעם מישהו שאמא שלו הייתה הבעלים של סניף כזה, נדמה לי. אם הוא הרחיב פעם בנושא, אני לא זוכר מה הוא אמר. חלק מהחנויות שלהן, חלק בזכיון. אני לא בטוח מה הכוונה בזכיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכל הכבוד לדורפל שהצליח לענות לאלמונית הדיון הנוכחי כשש דקות לפני שפירסמה את תגובתה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אצלך יש כמה תגובות שמסרבות לרדת מעמוד ה"דיונים המתמשכים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להאכיל אותך בכפית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נה, אין צורך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השעון על השרת עבר עדכון (לאחור) בפרק הזמן שבין שתי התגובות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערות חשובות: 1. אתה כל הזמן יוצר מהנחה שספר בסטימצקי זול יותר מאשר במקומות אחרים. הנחה זו היא שגויה. מחיר הספר במקומות אחרים בדרך כלל נמוך יותר מאשר בסטימצקי, או זהה. לכן אין פה 'הפסד של מאות שקלים' ולא נעליים. מקסימום כמה דקות הליכה. 2. בתל אביב אכן אין בעיה. אך בערי השדה סטימצקי הם ללא ספק מונופול. 3. אם שופרסל היו מחליטים יום אחד שלו לשווק יותר גבינות קממבר. האם היית ממשיך לקנות שם? ואם גם הגאודה הייתה יורדת מהמדף? והקשקבל? מתי זה מתחיל לשנות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אם מישהו יכול לספק את אותם ספרים לאותן ערים באותה הצורה במחיר זול יותר, ועדיין לעשות רווח, למה הוא לא עושה את זה? (בדרכים אחרות זה כבר נעשה - סטימצקי עצמם, כמו גם אחרים, מציעים ספרים באינטרנט במחיר זול יותר, גם לאחר משלוח. רלוונטיות לנקודה שהעלת ולתשובה שלי הן צורות הפצה זהות - חנויות ספרים "רגילות".) 2. ואני דיקטטור בדירה שלי, בגלל שאף אחד אחר שם לא זוכה להשתתף בתהליך קבלת ההחלטות. אמנם אני גר לבד, אבל למה שתיתן (תיתני?) לזה להפריע לך לקרוא לי רודן? 3. לחרם זה לא היה משתנה בשום שלב. הייתי קונה קממבר, גאודה וקשקבל בחנויות אחרות, ומתישהו היה לי כבר יותר נוח לקנות רק בחנויות האחרות, בכדי לחסוך הליכה. זה לא היה חרם. זה היה מטעמי נוחות. אם הייתי צריך משהו, והייתי ליד שופרסל, והמחירים שלהם לאותו מוצר לא היו גבוהים יותר, הייתי קונה שם בלי שום בעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה צרכן לא-נבון, כי אינך מנצל את כל (מעט) הכוח שיש בידייך. מבחינתי סטימצקי בעייתית מכל מיני סיבות, כולל העיצוב בחנויות שלהם, היחס לסופרים ולהוצאות, ועוד הרבה דברים אחרים שאינם מתבטאים רק במחיר. זו זכותי המלאה (וחובתי כצרכן מודע) להעביר את השקלים שלי לחנות ספרים אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הספר שלא נמצא בסטימצקי: 1. אם אקנה את הספר במקום אחר לא אוריד את הביקוש לספר אלא את הביקוש ל'סטימצקי'. זו זכותי ואף חובתי כצרכן. 2. שטויות במיץ. המחירים בסטימצקי *גבוהים* יותר מאשר בחנויות אחרות. הם משתמשים בכוחם כדי להרוויח עוד יותר כסף *לעצמם* ולהעביר לידי ההוצאות - ולכן גם הסופרים - פחות כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. שטויות במיץ עגבניות. קראת בכלל את ההודעה שלי לפני שכתבת את זה? 2. אז למה אנשים לא קונים בחנויות אחרות, שאתה טוען שזולות יותר הינן, בלי שום קשר לחרם? למה החנויות האלו לא מרוויחות יפה וגדלות בעצמן להיות רשתות מסדר הגודל של סטימצקי? איך סטימצקי הגיעה למעמדה הנוכחי, בלי פרסום או סיבסוד ממשלתי או אלוהים יודע מה, אם כל מה שהיא מציעה לקונה הם מחירים מופקעים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1קח בחשבון ש: 1. לא כולם 'צרכנים נבונים'. הרוב קונים בסטימצקי בגלל הפרסום, המיקום העדיף, ובגלל שהם פשוט לא יודעים על קיום החנויות האחרות. 2. סטימצקי היא *מונופול*. היא מרוויחה כסף רב על חשבון ההוצאות (והסופרים) תוך ניצול מעמדה כמונופול. כסף זה הולך לפרסום ולרכישת מקומות אטרקטיביים, וכך לחזק את מעמדה כמונופול אצל הקונים. 3. המהלך של הפיכת חברה למונופול הוא טבעי לחלוטין בעולם קפיטליסטי, במיוחד כאשר השוק קטן. אין צורך בסיבסוד ממשלתי. 4. מי אמר 'בלי פרסום'? עם טונות על טונות של פרסום! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אז ספר להם (והתחל בבקשה ממני) איפה אפשר לקנות את אותם הספרים יותר בזול. 2. א. כבר זרקו כאן מספיק שמות של חנויות ורשתות מתחרות בכדי להפריך את הטענה המגוחכת שסטימצקי היא מונופול. 2. ב. הם משקיעים את הרווחים בהגדלת העסק? נוכלים מלוכלכים! למה הם לא תורמים את כל ההכנסות שלהם לאגודה למלחמה בסרטן, כמוני וכמוך? 3. ואם אני אפתח דוכן פלאפל ברחוב מבוא נתן ברמת גן, יהיה לי "מונופול" על האוכל המהיר והאוכל בכלל באותו חלק של העיר (כארבעה בניינים בני שלוש קומות כל אחד). בכדי להיות שוב נקי כפיים אצטרך לסגור את הדוכן. 4. מפרסמים איפה? לא מכיר אף פרסומת שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4. "ספרים זה סטימצקי" - מצלצל מוכר? (האמת, אין לי מושג מתי בפעם האחרונה שמעתי את זה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצלצל מוכר, אבל גם לי אין מושג איפה ומתי שמעתי את זה בפעם האחרונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אגב זוכר פרסומות של ''צומת ספרים'' בטלוויזיה וברדיו מלפני כמה שנים. ויש כמובן גם פרסומות ברדיו של ספרים ספציפיים, שמממנות ההוצאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. בצומת ספרים, ביריד הספרים, בטאוור בוקס, ב'פרוזה מודן' בדיזנגוף, ב'תולעת ספרים' בכיכר רבין. 2. א. סטימצקי שולטת על 69% מהשוק. נחשב או לא נחשב? 2 ב. לא באל לי להיכנס לעוד דיון על קפיטליזם. 3. אין מה להשוות מספר בלוקים לעיר בת 50,00 תושבים. 4. ענו לך כבר. ומעניין לעניין באותו עניין - האם *זו* התנהגות לגיטימית מצד מי ששולט ב-69% מהשוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. א. ואתה אומר שהם מונופול? 1. ב. אם הם יותר זולים, ומחזיקים מבחר עדיף, איך ולמה נאלצת לסטימצקי מספיק פעמים בכדי לפתח תיעוב שכזה כלפיהם? 1. ג. מנסיוני המחירים הם אותם המחירים בכל החנויות, אבל אני קונה בעיקר ספרים באנגלית, ואם נאמין להודעה אחרת פה בדיון, סטימצקי היא היבואנית של רובם, ושאר החנויות קונות אותם ממנה. 2. א. לא נחשב למונופול. 3. למה לא? 4. לא ענו לי. הזכירו לי איזו פרסומת שלהם, שאין לי מושג איפה שמעתי אותה, כמה פעמים או מתי, וגם מי שהזכיר לי אותה לא מצליח להזכר בפרטים האלו. 5. בטח שלגיטימי. זו אולי התנהגות לא נחמדה, אבל זה המחיר של החופש. אני מעדיף שמישהו ידרוך לי מפעם לפעם על הרגל על פני שכולם, ואני ביניהם, יוכרחו ללכת בשורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך מוגדר מונופול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה, כך: "שליטה על למעלה ממחצית השוק". (מתוך אתר הממונה על ההגבלים העיסקיים) http://147.237.72.203/Antitrust/Templates/ColFaq.asp... אה, נכון, אתה צודק. חוק ההגבלים מדבר על "מונופולין", לא על "מונופול". אכן, רשת "סטימצקי" אינה משחק הלוח המפורסם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התבלבלת. היא אינה חד-קוטב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא התבלבל. יש כמה דברים שהיא יכולה לא להיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה היינו בלי שירותי הסברת הבדיחות של האלמונים? :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך מוגדר השוק? האם הוא כולל את הזמנת הספרים באינטרנט? האם הוא כולל רכישות של גורמים גדולים כמו אוניברסיטאות? אני מנחש שכל אחת מהשאלות הללו עשויה לשנות את גודלו של השוק בכמה עשרות מיליוני שקלים ובקלות גם להוריד את חלקו של סטימצקי לפחות מ-50%. אגב, ב-"הארץ" כלכלה (לא, אני לא אקרא לזה דה-מארקר) של אתמול כתבו שגודל השוק הוא 1.7 מיליארד שקל ומכירות סטימצקי בשנה הן 400 מיליון שקל. רחוק מאוד מ-50%. אבל אני לא בטוח עד כמה בדיוק צריך לדבוק ב-50% כדי להחליט אם מדובר במונופול. ואם הם 49.8%? ומה זה בכלל משנה אם בעיר מסויימת (היפוטתית) כל החנויות הן של אותה הרשת? בקיצור - ההגדרות היבשות לא בטוח יעזרו לנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראת את הקישור בתגובה 338594 ? קראת גם את התשובה לשאלה "מהי הגדרת מונופולין בחוק ההגבלים"? קראת גם את סעיפים ב. ו- ג. לתשובה? קראת גם את השאלה הבאה אחריה? ("מהי משמעות הגדרת השוק הרלוואנטי?") קראת גם את התשובה? אגב, את הנתון של 69% מהשוק לא אני הבאתי, אבל ההתיחסות בתגובה 338340 היתה בהנחה שנתון זה נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן! (לכל השאלות) אני מקבל פרס? (בסדר, אז הייתי צריך לענות בתגובה לרודי ולא לך. כבר שמעתי על פשעים גדולים מכך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לינק בתגובה שלי, שממנו הנתון על 69%. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וא ראה דיון בהמשך על ההגדרה 'מונופול'. 1ב' זה לא 'תיעוב', אלא העדפה. לקח לי בדיוק פעמיים, כשלא גרתי עדיין בתל אביב, להבין שסטימצקי לא נותנים לי מה שאני רוצה. זה היה לפני שהחלטתי לא ללכת יותר לסטימצקי, וסטטיסטית חלק מהחנויות שבחרתי בהן היו של ערי. (אין לי כוח לשאר הסעיפים) 5. אוקיי, לא נחמדה, ולכן אני לא רוצה לעשות אתם עסקים. לא זכותי? או שאתה מעדיף שאני אלך בשורה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר לינקים, אף אחד לא הזכיר את זה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3155361,00.h... מה שמעניין הוא, שמצוין כי קרן מרקסטון "מתרכזת בהשקעה בחברות בהן היא מזהה פוטנציאל צמיחה, ופועלת לפתח ולחזק חברות אלו". ואני שואלת את עצמי, כמו בבדיחה על הזקנה שעומדת מול סקויה (אם יש בדיחה כזו): "געוואלד! זה עוד יצמח?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם פשוט מתעלים על עצמם. אני מקווה שהצעד הזה ישבור אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה יום שמחי לי היום- איזה יום! מהכתבה, לפחות זו שבהארץ*, ניתן ממש להתחקות אחר מהלכיו הדורסניים של ערי סטימצקי בשוק הספרים הישראלים. הוא מוכר את סטימצקי כי התחרות הייתה גדולה מדי עבורו. "צומת ספרים" נוגסת 5% מרווחיו. הוא החל להחרים ספרים שמוציאה "צומת ספרים", כמו אדם טובע התחיל לעשות כל מיני תנועות היסטריות ולא פונקציונליות. עד שהחליט למכור את המפלצת שלו לקרן סיכון. נראה לאן הם יקחו אותה. ממש מתנה נהדרת לסוכות. *לצערי אני לא מצליח להביא לכאן את הלינק של הכתבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי אותה. ומה שאני לא מבינה זה איך מר סטימצקי עדיין נותן הוראות גורפות בחנויותיו, כשהן בעצם כבר אינן שלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הכתבה הוא עדיין מנהל הרשת. הוא יקבל משכורת מהחברה לה הוא מכר את הרשת, אולם הכנסותיה יגיעו אל החברה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, הקטסטרופה תמשיך בכל מקרה. כמה עגום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי תתעצם. יותר כסף ומשאבים, אינטרסים של חברה בינלאומית. ("בכוונת מרקסטון להמשיך את פעילות סטימצקי במתכונתה הנוכחית ולהשקיע בהמשך צמיחתה, עם צוות ההנהלה והעובדים הקיימים", נמסר מהחברה.---> מתוך כתבה ב"הארץ"). עכשיו נשאלת השאלה הבאמת מעניינת: ערי סטימצקי הורה להוריד מהמדפים ספרים של ההוצאות השותפות בצומת ספרים (כנרת-זמורה-ביתן ומודן) לפני או אחרי שמכר את פעילות הרשת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם \ו שאלה, כמובן. אבל אותי מעניין יותר אם משהו בכל זאת ישתנה שם לכיוון כלשהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הייתי אתמול בדיזנגוף, וראיתי ש"פרוזה מודן" הוחלף ע"י סניף של צומת ספרים. מצד שני, גיליתי שיש בניין שלם שמוקדש לאוזן השלישית! אלו ההפתעות שמחכות למי שנעדר ממקום זמן רב, אני מניח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? הגילוי הראשון שלך מאוד מעציב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לפרוזה מודן שנמצא בדיזינגוף 159? זה באמת עצוב. זו הייתה אחת החנויות היותר איכותיות. תמיד היו בה אנשים, המגוון שבה היה עצום ומפתיע. חבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לזה קוראים יריה עצמית ב-2 פיקות הברך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרך אגב, פסמו השבוע בעיתון שהמספר הוא ארבעים - 40% מהספרים הנמכרים בארץ נמכרים אצל סטימצקי. לא 69%. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
69 הוא מספר יותר סקסי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החיים מתחילים בגיל 70? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל''ט, כבר אמרו בדיון שסטימצקי מוכרים ספרים גם לא ''אצל סטימצקי''. את גודל שליטתך בשוק לא בודקים רק עפ''י הקניה בחנויות שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הסבירו בדיון איך? לא התכוונו רק ליבוא של ספרים מחו"ל, שמהווה אחוז זניח מהמכירות? אני גם אנסה לבדוק בינתיים מה בדיוק נכתב בעיתון. אולי הם התחשבו בהכל כשנתנו את המספר הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל עיר קיים מוסד עתיק יומין ושמו ספריה. כמדומני למרבית הספריות העירוניות מגיע כל ספר חדש שיוצא, ולפחות בספריה שאני מנויה בה החסרון היחיד הוא שאין מחשב לעשות בו חיפושים קטלוגיים1. גם מי שיש לו רק סטימצקי בעירו, קרי תושבי הפריפריה, עדיין יש לו ספריה. והתשלום השנתי הוא משהו כמו שניים, שניים וחצי ספרים בסטימצקי. 1 בעצם יש חסרון נוסף והוא אחת הספרניות, עולה ותיקה מרוסיה שמתנהגת כאילו היא עדיין ספרנית בספריית הקומסומול, ובאה לעבודה, אבל לא בהכרח בכדי לעבוד. אבל יש גם ספרניות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עזבתי את הספרייה שהייתי מנויה בה בדיוק משום שהתחלפה הספרנית הראשית. הקודמת הייתה מצוינת, על אף קשיחותה. היא הבינה היטב בספרים ובאמת הביאה הרבה חדשים. החדשה היא איומה, אין לה מושג מהו ספר, ודעתה הכללית היא שגם כך יש מספיק ספרים בספרייה, אז למה לטרוח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספריה לוקחים ספרי קריאה. את ספרי העיון שלי אני מעדיף אצלי בבית על המדף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספרי עיון ודאי שאין בסטימצקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוץ וקרא מהר לחבר'ה, אחכה לכם בכניסה לסטימצקי עם הלפידים והקלשונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפידים דווקא יש להם לא מעט. יוסף, שולמית ויאיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אפרים קי(ל)שון לא נעדר1. __ 1 מעדרים אין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוקא לרוב יש. את רוב ספרי העיון מזן הסטוריה צבאית שניתן למצוא בדיונון ניתן למצוא גם בסטמצקי (לפחות בב''ש). נכון שפעם בשנה אני נוסע לחנות של ההוצאה לאור של משרד הבטחון בת''א לראות אם יש חידושים שלא הגיעו לסטמצקי ודיונון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני. וכנ''ל ספרים שאהבתי מאוד, הואיל ויש לי נטיה לקרוא אותם שוב ושוב ושוב. אבל עדיין, מי שסטימצקי מגבילה אותו ויש רק סטימצקי במקום מגוריו, יש לו אופציות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לספריה עירונית יש תקציב לקניית ספרים. בספריה שאמי ניהלה, סניף שכונתי של הספריה העירונית, ההנחה שלך שכל ספר חדש שיוצא - מגיע, היתה מעוררת צחוק של יאוש. התקציב היה נמוך להחריד וירד כל שנה, במיתאם עם השמועות ש"העיריה הולכת לסגור את הברז" שהתרבו כל שנה. בשנים האחרונות הסכום הספיק לקניית ספרים בודדים(!) כל חודש. ספרים ישנים שהתבלו לא הוחלפו בעותקים חדשים אלא נשלחו לכריכה מחדש. כשחזרו - המנויים הפסיקו לשאול אותם כי לא נראו אטרקטיבים (אפרופו דיון על יופי ואסטטיקה...). סניף ספריה זה מוגבל מאוד בכמות מדפיו, והמחסן הקטנטן משמש רק כחדר עבודה לספרניות ולא יכול לאחסן ספרים שכבר אין להם דורש. לכן, פעם בשנה, מציגים על שולחן ספרים כאלו למכירה בשקלים בודדים. גם אז רובם לא נקנים (היתם מאמינים ?). משנת 90' ואילך גדל מאוד אגף הספרים ברוסית בסניף זה, כיום הוא מהווה כמעט מחצית ממלאי הספרים שם. נדמה לי שאם הייתי תושבת השכונה כיום לא הייתי יכולה לבסס את התפריט הקריאתי שלי על ספריה זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נהגתי להיות מנויה בספריה של ההסתדרות. עם ספרנית אחת זקנה (שנמצאת שם מזמן הקמת ההסתדרות, פחות או יותר), שום ספר חדש זה שנים. *כל* הספרים, כשהגיעו והם במצב חדש נכרכו מיד, כדי להגן על הכריכה (כלומר: עוקרים את הכריכה, וכורכים מחדש), ושיא ההמלצות של הספרנית היה ספרים של דניאל סטיל. כל הספריה (ילדים-נוער-מבוגרים) היתה חדר אחד לא גדול. היתרון שהיה שם זה אוצרות ישנים - למשל, כל מיני ספרים של אריך קסטנר שראו אור בעבר אך לא עוד (לא בהוצאת אחיאסף אלא ענתיקה ממש). באותו זמן בן דוד שלי היה מחליף ספרים בספריה העירונית של בת ים (הסניף הראשי, כנראה), וכל ספרי המד"ב והפנטזיה שרצה היו לו להשאלה, כי כל ספר חדש שיצא הגיע לשם. בשלב מסויים נסגרה הספריה של ההסתדרות וכל הספרים נזרקו (ואני שמתי יד על כמה). זמן מה לאחר מכן החלטתי שלכתת את רגלי לספריה העירונית זה לא כזה נורא, עשיתי שם מנוי וראיתי אור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו, לפני שהתחלפה הספרנית הראשית, לא קלטתי בכלל מה משמעותו של התפקיד הזה. איכשהו לא חשבתי על האנשים שמאחורי הקלעים... ואז היא התחלפה. ובאחד הימים זכיתי לשמוע את השיחה המאלפת הבאה בין הספרנית החדשה לאחת הקוראות: קוראת: "אני מחפשת איזה ספר... משהו חיובי. אני אוהבת דברים חיוביים." ספרנית: "כן, אני מבינה. גם אני מעדיפה ספרים חיוביים. תני לי לחשוב..." ק.: "משהו כזה לנשמה, את יודעת. בלי אלימות ודברים כאלה." ס.: "כן, ספרים זה לנשמה. גם אני לא אוהבת אלימות." ק.: "את יודעת, כל הספרים היום כל כך שליליים... זה ממש מדכא..." ס. (מוציאה ספר שחזר מתחת לדלפק): כן, אני חושבת שמצאתי בדיוק את הדבר בשבילך. זה גרישם. הוא נהדר. ממש נשמה". ק.: אוי, גרישם! נהדר! בדיוק חשבתי עליו, רק לא זכרתי את השם..." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דברים חיוביים לנשמה? אני הייתי מוציאה לה את "מרק עוף לנפש" ודומיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהו או מיהו "מרק עוף לנפש"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתם על ספרייה עירונית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספרייה העירונית בעיר בה אני גר היא מבנה קטן וצפוף ועלוב. הספרניות לא מבינות כלום בספרים. ישנם ספרים שחסרים דפים. קשה מאוד למצוא שם ספרים מעניינים, טובים. בחלק מהטרילוגיות או מהסדרות חסרים כרכים. לא לכולם יש בית אריאלה בעיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתך אלמלא סטימצקי היה מגוון הספרים ליד הבית שלך רחב יותר? אני חייב להודות שאני לא בטוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מה שאמרתי. אני רק אומר שהספריה העירונית אינה מהווה פתרון הולם. אלמלא סטימצקי פתחה סניף בעיר בה אני גר, סביר להניח שלא היו בכלל חנויות ספרים בעיר. מבחינתי, בהתייחס למצב הקיים, זה עדיף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה זה עדיף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו *הספריה העירונית* שיש לך ליד הבית? או סניף? אם זה סניף, נסה את הראשית. אם זו הראשית, אני משתתפת בצערך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, גם אני משתתף בצערי. זו למעשה הספרייה העירונית היחידה שיש לי בעיר. אין כאן סניפים. אמנם יש את הספרייה של המכללה המקומית, אולם רק סטודנטים רשאים לשאול ממנה ספרים. מה גם שאחן בה כמעט ספרי קריאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבת לעבור לתל אביב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון כביר. גרתי שנתיים בת''א. יוקר המחייה החזיר אותי הבייתה. בת''א יש אינספור חנויות ספרים וספריות נהדרות. פעם בחודש לערך אני מבצע גיחה לת''א ומשוטט בין חנויות הספרים. אני מודה לך על ההזמנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה אתה גר? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |