|
אצלנו, לפני שהתחלפה הספרנית הראשית, לא קלטתי בכלל מה משמעותו של התפקיד הזה. איכשהו לא חשבתי על האנשים שמאחורי הקלעים... ואז היא התחלפה. ובאחד הימים זכיתי לשמוע את השיחה המאלפת הבאה בין הספרנית החדשה לאחת הקוראות: קוראת: "אני מחפשת איזה ספר... משהו חיובי. אני אוהבת דברים חיוביים." ספרנית: "כן, אני מבינה. גם אני מעדיפה ספרים חיוביים. תני לי לחשוב..." ק.: "משהו כזה לנשמה, את יודעת. בלי אלימות ודברים כאלה." ס.: "כן, ספרים זה לנשמה. גם אני לא אוהבת אלימות." ק.: "את יודעת, כל הספרים היום כל כך שליליים... זה ממש מדכא..." ס. (מוציאה ספר שחזר מתחת לדלפק): כן, אני חושבת שמצאתי בדיוק את הדבר בשבילך. זה גרישם. הוא נהדר. ממש נשמה". ק.: אוי, גרישם! נהדר! בדיוק חשבתי עליו, רק לא זכרתי את השם..."
|
|