 |
|
 |
||
|
||||
 |
הניאופלטוניזם הוזכר פה בחטף, אבל הוא די חשוב לענייננו. מקורו של זרם מחשבה זה הוא בעת העתיקה, במאות ה 5-4 לערך, באתונה. לאחר שנסגרה האקדמיה באתונה עבר מרכז הכובד לאלכסנדריה שבמצריים, וכאן חלה סינרגיה בין הנ"פ לבין תפיסות יהודיות, פרסיות, וגנוסטיות. כל זה התגבש למשהו שנקרא "חוכמה הרמטית" (ע"ש דמות אגדית בשם הרמס טריסמאגיסטוס). זו ראיית עולם שתופסת את היקום כגוף אורגני, שבו מתקיימים קשרים בלתי נראים (ולא מוכחים! המדענים יכולים להפסיק לקרוא) בין רמות בריאה שונות, כך שכל מישור משקף מישורים אחרים, מהנמוך אל הגבוה. וכאן נולד הרעיון של השפעה על מישור אחד ע"י פעולה פיזית במישור אחר, או במלים אחרות: מאגיה. הפעולה המאגית התבטאה בעיקר באלכימיה, ונעזרה באסטרולוגיה. אלה שעסקו במאגיה היו מדענים-פילוסופים, שניסו ברמות הנמוכות של המאגיה להשיג מטרות אישיות, וברמות גבוהות יותר- להשפיע על מצב העולם. הם ראו קשרים בין פלנטות, מתכות, צמחים, אבנים טובות, וגוף האדם. כך שפלנטה מסויימת קשורה למתכת מסויימת, צמח מסויים, אבן, ואיבר או מערכת בגוף האדם. הפעולה הזו היוותה דבר אחד אורגני, שהעוסק בו לא היה מפרידו לקטגוריות של "מדע" "פילוסופיה" ו"מאגיה". אבל הכימיה המודרנית, האסטרונומיה, הרפואה והבוטניקה התקדמו רבות הודות למאגיה-פילוסופיה-מדע הזה. הניאופלטוניזם נעלם מהמחשבה האירופית למשך כמה מאות שנים, אבל נשמר אצל הערבים, ובסופו של דבר חזר והגיח באירופה החל מהמאה ה-12, והגיע לשיאו בתקופת הרנסנס, כאשר כמה מהדמויות המרכזיות עסקו בו, ובחוכמה ההרמטית שהיתה כרוכה בו. ושניוטון התעסק גם הוא בדברים האלה, אמרתי? זהו בערך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ושקפלר כמעט לא התעסק בשום דבר אחר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניאו-פלטוניזם בצורתו המקורית (זו של פלוטינוס) לא מתיימרת להשפיע על דבר מלבד נשמת האדם. פלוטינוס אמנם מדבר על השפעה שיכולה להיות לזה המתחבר טוטאלית ל'אחד' על איתני הטבע וגרמי שמיים, אבל אין כאן שום מתודה פסבדו-מדעית מהסוג שאת מציגה. למעשה, הניאו-פלטוניזם מעצם היותו מושפע מאפלטון, עוסק רק במישור של חיי הרוח והאינטלקט (אשר בו מתקיימות האידאות, ולכן רק הוא ראוי למחקר ולרפלקציה), ולא באופן הארגון השרירותי של החומר הגס. גם בשביל להגיע מהפילוסופיה ההרמטית או הגנוסטית להוקוס-פוקוס מהסוג שאת מתארת צריך לעבור כברת דרך. אגב, אם אנחנו דנים בהשפעה של טלטול אבנים וחתיכות מתכת על המציאות הביולוגית והפיזיקלית, אנחנו עוסקים בדינמיקה של סיבה-תוצאה, ולכן עליהן להיחקר באופן מדעי לשמו. אי אפשר לצעוק "בלתי נראה! בלתי ניתן להוכחה מדעית!" ולהציג באותו זמן מערכות המתיימרות להיות מדעיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שנ"פ = הרמטיסיזם, או מוביל אליו בקו ישר וקצר. ההפך הוא הנכון. וברור שגם ההרמטיסיזם עבר התפתחות ארוכה בשיטותיו ובמטרותיו. בסך הכול ניסיתי לתת תמונה כללית מאוד של המקור לחלק ניכר ממה שנקרא ניו אייג'. אבל אם כבר העלית אותי באוב עם הצעקות שלך אוסיף שבימינו יש אנשים שמנסים לקשר בין תורת הקוונטים לראית היקום ההרמטית. בין השאר הם מצביעים על הדרך המוזרה שבה חלקיקים "משפיעים" מרחוק על חלקיקים אחרים כשמודדים את ערכיהם, רק מפני שאי-אז, מזמן, החלקיקים היו ביחד. והם מנסים להגיד שזו עדות לאותו קשר שקיים בין הכול להכול ביקום. אני מומחית קטנה מאוד לנושא ההיסטוריה ההרמטית, ואשר לקוונטים...בוא נגיד שאני כבר מתחרטת שהכנסתי אפילו קצה-בוהן אחת לנהר אימתני זה. ולכן נא לא לבוא אלי בטענות, אני רק מספרת מה כמה מאלה שטוענים טענות מיסטיות, טוענים. אז מעבר לשאלה העקרונית מה זה "מדע", ברור לכל עין לא משוחדת שאלכימיה אינה מדע, לא מפני שאין בה נוסחאות והליכי עבודה מעבדתיים (כי יש), אלא פשוט מפני שהיא לא עובדת. וברור שמכניקת הקוונטים היא מדע, מפני שהיא כן עובדת. אבל לא אתנגד שתסביר לי איך החלקיקים ההם משפיעים על חלקיקים אחרים מרחוק... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא משנה. תנסי להתרכז בבקשה: ברגע שאת מעבירה את הפלטוניזם, או כל זרם שמתיימר להמשיך את תורתו, למישור המטריאלי, את מבטלת אותו כפלטוניזם. האידיאי והמטריאלי לעולם לא ימצאו בקשר נסיבתי האחד עם רעו, קטגורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, חשוב להזכיר שעבור אפלטון החומרי אינו ממשי, הוא רק צל של האידיאי. הממשות שלו קיימת רק במידה שבה הוא ''לוקח חלק'' באידיאי. כך שבמובן הזה בהחלט יש לאידיאי השלכה על החומרי, גם אם לא להיפך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברתי על קשר נסיבתי, או מכני, אם תרצה. אי אפשר לפעול בתחום האידיאלי ושפעולה זו תשפיע על התחום המטריאלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהמושגים שאתה משתמש בהם של השפעה ושל קשר מכאני הם מראש מוגבלים לעולם החומרי, ולכן לא כ''ך רלוונטיים כאן. יש קשר לוגי בין האידיאי לבין החומרי, והכיוון המשפיע כאן הוא האידיאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק לעניין המכני התכוונתי. כל אותם מיסטיקנים טוענים לקשר נסיבתי בין פעולות הנעשות בתחום האידאי לבין תוצאות בתחום המטריאלי, ונגד זה בדיוק אני יוצא. אגב, גם הבודהא לצידי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהן "פעולות בתחום האידיאי"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרקטיקות המתקשרות למושגים אידיאים ושואבות את כוחן מהם. ההסבר יוצא מסורבל בגלל ההידבקות למונח ה'אידאה' שעבר טרנספורמציה והרחבה רצינית ע''י הניאו-פלטוניזם, אבל בגדול מדובר על פעולות אלכימיות, מאגיות, שדים, אבנים, רוח וצלצולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע כלום על הפעולות שהזכרת, אבל אני מניח שפעולות כמו מדיטציה ותפילה והנחת תפילין נכללות בהן (תקן אותי אם לא). אם כן, אזי ההיגיון הנכון יותר נראה לי כך: שלפעולות במישור החומרי/ארצי (הנחת תפילין, למשל) יש השפעה "מכאנית" על משהו במישור האידיאי, ולמשהו הזה יש השפעה לוגית, לא מכאנית על המישור החומרי. כלומר, מכיוון שהמישור החומרי הוא רק היטל (לדעת המחזיקים בעמדה זו) של המישור האידיאי, אין צורך בהשפעה "חומרית"; מספיק שבמישור האידיאי הוזז משהו כדי שמאליו ישתנה המישור החומרי בהתאם. מעצם מהותו, ולא בדרך של סיבה ותוצאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי, האידאות הן נצחיות ובלתי-משתנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו תורת האידאות המקורית, אבל כמו שאני מבין (אני לא בטוח), בנאו-פלטוניזם יש השתלשלות הדרגתית מהאידאות הנצחיות ועד עולם החומר המתכלה. כלומר, ישנן דרגות ביניים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. אבל אני התכוונתי יותר למעין תפיסה בסגנון הניאו-אייג' של ימינו, המציירת מערכת מכניסטית של אנרגיות סמויות מן העין האמורות להשפיע על המהלכים החומריים. מעין תרמודינמיקה בלתי נראית. דווקא התפיסה הדתית, או האידיאליסטית ה'טהורה', מוצאות חן יותר בעיני, מכיוון שהיומרה שלהו היא לגעת בנשמת האדם בת האלמוות ולא במכונית או בהצטננות שלי. כמו שמצוין במאמר, יש הבדל בין רוחניות השואפת למשהו מחוץ לעולם, לבין (פסבדו-) רוחניות השואפת להכניס עוד ועוד גורמים לעולם, תוך חיקוי של מערכת מדעית. רוב שיטות המדיטציה, כולל זו הנפוצה של הוויפסאנה, נכנסות בסוג הראשון של הרוחניות, כלומר שהיא איננה אקט שאמור להביא לי את הזכיה בלוטו אלא סוג של שלווה טראנסצנדנטית. בקשר לתפילין - אני ממש לא בטוח לאיפה זה נכנס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, טוב, אף אחד לא מתווכח בנוגע לניו-אייג' שמטרתו מכונית יפה יותר, שיזוף עמוק יותר וסקס טוב יותר עם יותר פרטנרים. השאלה היא האם זה נכון לבסס זהות מושגית בין התופעה הזאת לבין ניו-אייג' בכללותו. לאנשים דתיים רבים יש הרושם שהתרבות החילונית כולה מתבטאת באלימות ברחוב, פריצות ותאוות בצע. הליכה קצרה בדרום ומרכז ת''א עשויה להבהיר מהיכן הרושם הזה נוצר. אבל זוהי התרשמות מאוד שטחית של מישהו שבא מבחוץ עם אג'נדה מובנית מראש. ייתכן שחקירה קצת יותר פתוחה ומעמיקה של הניו-אייג' תגלה שיש בזרם הזה הרבה רוחניות אותנטית ועומק לא טריוויאלי (כאמור, כמה מחבריי הטובים ביותר...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי מגיב כאן אלמלא שרבבת את ניוטון לעניין. ניוטון חי לפני כ 350 שנה והתעסק גם באלכימיה. אני כמעט בטוח שהוא האמין בקיומם של שדים וחשב שהעולם נברא לפני כמה אלפי שנים. נעים לחשוב שהאנושות התקדמה קצת מאז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי שוטה. ותודה על תוספת המידע [לעולם אין לדעת, אולי מישהו פה לא ידע מתי חי ניוטון..] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי. אני מתנצל אם התגובה שלי נשמעה אוריפזית. התזכורת לגבי זמנו של ניוטון נועדה להצביע על הסביבה הרוחנית-מדעית בה הוא פעל ותו-לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא כ''כ פשוט. כמו שתוכל לראות בתגובתי לדורפל, נראה שהאנשים שהקיפו אותו בעת מותו ידעו טוב מאוד מה להדפיס ומה לא. כך שזו לא הסביבה, זה הוא. והוא אכן היה ידוע בחייו כעוף מוזר ביותר. אך מה לעשות שהוא גם היה גאון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף פעם לא התענייתי לראות מה בדיוק היה היקף ההתעסקות של המדענים הגדולים של עידנים עברו במיסטיקה, ואני צריך לתקן את זה. האם ניוטון רק בדק את האפשרות שיש ממש בכל אותן תורות מסטיות, או שמא הוא גם הגיע למסקנה שהתשובה חיובית הינה? האם היה זה לפני או אחרי שהכספית העבירה אותו על דעתו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שיצא לי לקרוא, ניוטון היה שקוע עד צוואר בהרמטיסיזם. אבל זה התברר רק ב-1936, כאשר הכמויות האדירות של כתביו בתחומים אלה הוצאו למכירה פומבית ע"י יורשיו; אלה כתבים שכאשר הוא נפטר נכתב עליהם "לא מתאים לדפוס", והם אוכסנו מן הסתם בעליית גג או מרתף כלשהו במשך 300 השנה האלה. אם לשפוט לפי כמות החומר שהתגלה ב-36 נראה שניוטון עבד על דברים כאלה הרבה יותר מאשר על מתימטיקה ואופטיקה. וג'ון מיינארד קיינס אמר על כך: "ניוטון לא היה הראשון לדור השכלתנות. הוא היה אחרון המאגים". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |