|
||||
|
||||
מהן "פעולות בתחום האידיאי"? |
|
||||
|
||||
פרקטיקות המתקשרות למושגים אידיאים ושואבות את כוחן מהם. ההסבר יוצא מסורבל בגלל ההידבקות למונח ה'אידאה' שעבר טרנספורמציה והרחבה רצינית ע''י הניאו-פלטוניזם, אבל בגדול מדובר על פעולות אלכימיות, מאגיות, שדים, אבנים, רוח וצלצולים. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע כלום על הפעולות שהזכרת, אבל אני מניח שפעולות כמו מדיטציה ותפילה והנחת תפילין נכללות בהן (תקן אותי אם לא). אם כן, אזי ההיגיון הנכון יותר נראה לי כך: שלפעולות במישור החומרי/ארצי (הנחת תפילין, למשל) יש השפעה "מכאנית" על משהו במישור האידיאי, ולמשהו הזה יש השפעה לוגית, לא מכאנית על המישור החומרי. כלומר, מכיוון שהמישור החומרי הוא רק היטל (לדעת המחזיקים בעמדה זו) של המישור האידיאי, אין צורך בהשפעה "חומרית"; מספיק שבמישור האידיאי הוזז משהו כדי שמאליו ישתנה המישור החומרי בהתאם. מעצם מהותו, ולא בדרך של סיבה ותוצאה. |
|
||||
|
||||
היי, האידאות הן נצחיות ובלתי-משתנות. |
|
||||
|
||||
זו תורת האידאות המקורית, אבל כמו שאני מבין (אני לא בטוח), בנאו-פלטוניזם יש השתלשלות הדרגתית מהאידאות הנצחיות ועד עולם החומר המתכלה. כלומר, ישנן דרגות ביניים... |
|
||||
|
||||
אתה צודק. אבל אני התכוונתי יותר למעין תפיסה בסגנון הניאו-אייג' של ימינו, המציירת מערכת מכניסטית של אנרגיות סמויות מן העין האמורות להשפיע על המהלכים החומריים. מעין תרמודינמיקה בלתי נראית. דווקא התפיסה הדתית, או האידיאליסטית ה'טהורה', מוצאות חן יותר בעיני, מכיוון שהיומרה שלהו היא לגעת בנשמת האדם בת האלמוות ולא במכונית או בהצטננות שלי. כמו שמצוין במאמר, יש הבדל בין רוחניות השואפת למשהו מחוץ לעולם, לבין (פסבדו-) רוחניות השואפת להכניס עוד ועוד גורמים לעולם, תוך חיקוי של מערכת מדעית. רוב שיטות המדיטציה, כולל זו הנפוצה של הוויפסאנה, נכנסות בסוג הראשון של הרוחניות, כלומר שהיא איננה אקט שאמור להביא לי את הזכיה בלוטו אלא סוג של שלווה טראנסצנדנטית. בקשר לתפילין - אני ממש לא בטוח לאיפה זה נכנס. |
|
||||
|
||||
כן, טוב, אף אחד לא מתווכח בנוגע לניו-אייג' שמטרתו מכונית יפה יותר, שיזוף עמוק יותר וסקס טוב יותר עם יותר פרטנרים. השאלה היא האם זה נכון לבסס זהות מושגית בין התופעה הזאת לבין ניו-אייג' בכללותו. לאנשים דתיים רבים יש הרושם שהתרבות החילונית כולה מתבטאת באלימות ברחוב, פריצות ותאוות בצע. הליכה קצרה בדרום ומרכז ת''א עשויה להבהיר מהיכן הרושם הזה נוצר. אבל זוהי התרשמות מאוד שטחית של מישהו שבא מבחוץ עם אג'נדה מובנית מראש. ייתכן שחקירה קצת יותר פתוחה ומעמיקה של הניו-אייג' תגלה שיש בזרם הזה הרבה רוחניות אותנטית ועומק לא טריוויאלי (כאמור, כמה מחבריי הטובים ביותר...) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |