בתשובה לד.ק., 21/09/05 13:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה צודק. אבל אני התכוונתי יותר למעין תפיסה בסגנון הניאו-אייג' של ימינו, המציירת מערכת מכניסטית של אנרגיות סמויות מן העין האמורות להשפיע על המהלכים החומריים. מעין תרמודינמיקה בלתי נראית. דווקא התפיסה הדתית, או האידיאליסטית ה'טהורה', מוצאות חן יותר בעיני, מכיוון שהיומרה שלהו היא לגעת בנשמת האדם בת האלמוות ולא במכונית או בהצטננות שלי. כמו שמצוין במאמר, יש הבדל בין רוחניות השואפת למשהו מחוץ לעולם, לבין (פסבדו-) רוחניות השואפת להכניס עוד ועוד גורמים לעולם, תוך חיקוי של מערכת מדעית. רוב שיטות המדיטציה, כולל זו הנפוצה של הוויפסאנה, נכנסות בסוג הראשון של הרוחניות, כלומר שהיא איננה אקט שאמור להביא לי את הזכיה בלוטו אלא סוג של שלווה טראנסצנדנטית. בקשר לתפילין - אני ממש לא בטוח לאיפה זה נכנס. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, טוב, אף אחד לא מתווכח בנוגע לניו-אייג' שמטרתו מכונית יפה יותר, שיזוף עמוק יותר וסקס טוב יותר עם יותר פרטנרים. השאלה היא האם זה נכון לבסס זהות מושגית בין התופעה הזאת לבין ניו-אייג' בכללותו. לאנשים דתיים רבים יש הרושם שהתרבות החילונית כולה מתבטאת באלימות ברחוב, פריצות ותאוות בצע. הליכה קצרה בדרום ומרכז ת''א עשויה להבהיר מהיכן הרושם הזה נוצר. אבל זוהי התרשמות מאוד שטחית של מישהו שבא מבחוץ עם אג'נדה מובנית מראש. ייתכן שחקירה קצת יותר פתוחה ומעמיקה של הניו-אייג' תגלה שיש בזרם הזה הרבה רוחניות אותנטית ועומק לא טריוויאלי (כאמור, כמה מחבריי הטובים ביותר...) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |