|
||||
|
||||
כבר אמרתי את דעתי. אנחנו חיים במדינה דמוקרטית פחות או יותר, וכל אחד יכול למול או לא למול את בנו כאוות נפשו. אני חושב שמה שאני אעשה לבני והנימוקים לכך ברורים; אבל אם מישהו רוצה שלא למול את בנו בין אם זה כי הוא פוחד מהסיכונים, כי הוא אינו חושב שדחייה חברתית תהיה בעיה, כי הוא אינו דתי או כי הוא אנטי-דתי - זוהי זכותו המלאה. את המחיר, אם יהיה כזה, ישלם אח"כ בנו. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה הקשר בין מילה לדמוקרטיה. ממתי דמוקרטיה מקנה להורים זכות לפגום בגופם של ילדיהם בשם אמונה דתית וללא סכנה רפואית ברורה ומוחשית? האם מי שמצדד בזכות המילה היהודית יכול גם להתנגד לזכות מילת בנות? |
|
||||
|
||||
האמת היא שזה קשור, במידת מה, לדמוקרטיה, במובן זה שפרקטיקות תרבותיות מעוררות לפעמים התנגשות עם מדיניות רשמית. בארה"ב יש ויכוחים רציניים על מה מותר או אסור להורים לעשות לילדיהם, גופנית, במסגרת החוק. למשל: האם צלקות שבטיות לילדים משבטים מערב אפריקאים מותרות בארה"ב? האם מותר לשים כוסות רוח ולשפשף עור במטבעות (טיפולים רפואיים סיניים ואסיאתיים)? האם מותר להורים שהם Christian Scientists למנוע טיפול רפואי מילדיהם? האם מותר להורים מתרבות ה-Hmong למנוע טיפולים רפואיים מסוגים מסויימים? בכל העניינים האלה המדינה עשויה לרצות סטנדרט שונה מזה שמתאים להורים או לתרבות שממנה באו, כך שעולות שאלות של רב תרבותיות. ישנם הרבה מקומות שבהם מתירים להורים לפגוע בגוף ילדיהם, ויש חוקרים שרוצים אף להרחיב זכות זו, כמו Alison Dundes Renteln, לכל המקרים שבהם אין המדובר ב"נזק פיסי בלתי הפיך". כאן, כמובן, המצב שונה, בשל אי ההפרדה בין דת ומדינה. המדינה לא תתיר או תאסור על מילה, אלא תיסוג מפני הדין הדתי. |
|
||||
|
||||
נראה אם כך שמדינה דמוקרטית מנסה להתמודד עם שאלות חופש הפולחן מצד אחד ושאלות ''החירות הגופנית'' מצד שני. אין זה אומר שיש גזירה אוטומטית בין משטר דמוקרטי וזכותו של הורה להטיל מום בילדו או ילדתו, כמו שמשתמע מתגובתו של ''מישהו.'' ארה''ב למשל מעניקה מקלט פוליטי לנשים שנמלטות מארצן מחשש שיכפו עליהן, או על בנותן, מילה. באותה מידה, אפשר אולי לראות את האיסור האמריקאי להסגיר אסירים למדינות בהן הם צפוים לעבור עינויים (אם לקחת מקרים שנמצאים בכותרות לאחרונה), כחוק השייך לאותו תחום של הגנה על זכותו של הפרט על גופו, ואין חשיבות אם האדם הוא אזרח ארה''ב או לא. אני לא יודע לומר אם אכן הפיכות הנזק אמורה להוות משקל מסוים לגבי הרשות הניתנת להורים לפגוע בגוף ילדיהם בשמה של אמונה כזו או אחרת, או אפילו לאור עקרון אסתטי-אופנתי כמו עגילים באזניים. |
|
||||
|
||||
אני מסכימה, וגם בעיניי עניין ההפיכות לא מתאים בתור קריטריון. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תודה.:) |
|
||||
|
||||
להשוות מילת בנים למילת בנות זה בדיוק, אבל *בדיוק* כמו להשוות ברית מילה לקטיעת אבר המין כולו. ומאחר שאני לא חושד בך שאתה אדם שאינו מבין זאת, אני מאשים אותך שאתה מתמם ומתחסד. נשאלת השאלה רק מדוע הגיעו הדברים לידי כך; האם באמת נגמרו כל הטיעונים הלגיטימיים שיכולת להשתמש בהם? |
|
||||
|
||||
"מילת נשים" זה צימוד מילים שמכיל בתוכו קטיעה של חלקים נכבדים מאבר המין הנשי, אבל לאו דווקא. הצימוד מכיל בתוכו אוסף נכבד של תופעות, כולל גרסאות מתונות יותר (עד כמה שאפשר לתאר תהליך מזעזע כזה כמשהו "מתון"1), שהן פגיעה "סימבולית" יותר באבר המין הנשי, מטעמים מסורתיים יותר מאשר מטעמים של פגיעה ממשית ביכולת של האישה להנות ממין. עכשיו נשאלת השאלה (בהעדר כלי אובייקטיבי יותר למדידת ה"נזק" לו גורם המעשה, אלא אם מישהו יציע רעיון קונסטרוקטיבי), האם לא תתנגד בתוקף לביצוע מילת נשים חלקית, בתנאי שתותר רק הסרה של מערכת עצבית בסדר הגודל שמוסרת במילת גברים (ותותר מילה רק בגילים צעירים יותר)? אני נגד גם אם מדובר בחימום מתכת וצריבה "סמלית" באיזור אבר המין או אפילו בדקירה קלה בסיכה (אבל זו לא חוכמה, אני מתנגד גם למילת גברים), ואתה? _________ 1 אוף, אני מקבל צמרמר כשאני כותב על הדברים האלה. הנושא הזה תמיד גורם לי לתחושה המיזנטרופית והבנאלית: צריך לאשפז את האנושות וישא"ק. |
|
||||
|
||||
אם הנזק שהיה נגרם ממילת בנות היה זהה לנזק הנגרם בברית מילה (משמע, אין שום נזק) אז לא הייתי מתנגד לה. אני אנצל גם את הבמה פה להצהיר שלאיתי מן הפתיל הזה. מי שרוצה, יכול מצידי גם לתפור לילד שלו עוד עורלה. אתם תמשיכו לחשוב שכולם בארץ אכזריים וחשוכים ואילו אנחנו נאמין שאתם נאו-ליברלים משוגעים, והכל ישוב על מקומו בשלום. |
|
||||
|
||||
"אין שום נזק" זו הכרזה נאה, אבל לא ממש ברור כיצד אתה מודד נזק באופן אובייקטיבי. בכל מקרה, משום שאתה לאה, נוכל לסיים בזאת. לגבי הפיסקה השניה: אין לי מה להגיד מלבד Hear, Hear. |
|
||||
|
||||
נראה שמשמעות ה"בדיוק" אצלך איננה כה מדויקת. נשים נימולות עדיין יכולות להביא ילדים לעולם. גברים "כרותי איבר"? לא *בדיוק*. לעומת זאת, נשים המתעקשות למול את בנותיהן טוענות שאינן יכולות שלא לעשות זאת, כי בכך את דנ ות את בנותיהן לנידוי מהקהילה ולחוסר אפשרות להינשא. מזכיר לך משהו? |
|
||||
|
||||
לצערי אני חושש שההתממות איננה מצויה רק בצד אחד. |
|
||||
|
||||
כלומר, מה שמטריד אותך הוא לא הסיכונים הרפואיים ( ואני מוכן לקבל שהם מזעריים) אלא האפקט הפסיכולוגי-תרבותי-חברתי העתידי. זוהי בדיוק הטענה נגד השתלים לחרשים. |
|
||||
|
||||
טיעון לא תקף. כל הילדים כולם נושאים בהשלכות של כל בחירת חיים שמבצעים ההורים שלהם: מגורים בקיבוץ או בעיר, שהות ממושכת בחו"ל, חשיפה למזון כזה או אחר, ועוד. וכן יש החלטות הנוגעות במישרין לילד עצמו: מתן שם יוצא דופן, תספורת פעם בשבועיים אם צריך או לא צריך, חיסונים או אי-חיסון, רשות לצפות בטלוויזיה או איסור על כך, הלבשת בגדים כאלה או אחרים... אין גבול לרשימה. ומעבר לכל זה, ילד שגדל במשפחה נון-קונפורמיסטית אינו גדל בחלל ריק - הוא סופג את הערכים של הוריו (ואפילו אם הוא מורד בערכים הללו כשהוא מתבגר, הם נותרים חלק ממנו). |
|
||||
|
||||
אמת ויציב. ההורים שלי עשו כל מה שהם יכולים כדי לגדל אותי להיות נון-קונפורמיסטית, וכשגדלתי והייתי נון-קונפורמיסטית, אמא שלי התלוננה, "למה את חייבת להיות נון-קונפורמיסטית כל הזמן?" |
|
||||
|
||||
רק לפני קצת למעלה מששים שנה שלמו הרבה מאוד בנים מחיר כבד ביותר על בחירת הוריהם למול אותם. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אולי נתאבד כולנו ונגמור עניין? |
|
||||
|
||||
אני בהחלט שוקלת את האופציה. |
|
||||
|
||||
יאללה, תתחילי ואנחנו תיכף נבוא. |
|
||||
|
||||
האופציה שאני שוקלת היא אישית. אינני מציעה לאיש לבוא אתי. |
|
||||
|
||||
כולם מהרהרים באופציה בשלב זה או אחר של חייהם. עם זאת, השקילה הפומבית שלך לא משעשעת אותי בכלל. הדיון הזה ישן מאוד. אין לי מה להוסיף לו. ...To die, to sleep;
To sleep: perchance to dream: ay, there's the rub; For in that sleep of death what dreams may come When we have shuffled off this mortal coil, Must give us pause: there's the respect That makes calamity of so long life; ... Thus conscience does make cowards of us all; |
|
||||
|
||||
היא באמת לא משעשעת. אני מתנצלת. |
|
||||
|
||||
זוהי אולי הדגמה טובה (טובה?!) לדרך בה דת מבטלת כל מידה של אנושיות מהאדם. קודם מתפתח איזה ריטואל קמאי שיתכן ויש בו הגיון מנקודת ראותו של האדם הקדמון והפרימיטיבי. אח"כ הריטואל הזה עובר עידונים שונים ומתווספים לו שכבות של הסברים סיפוריים רציונאליים וכך הוא מתקבע בנפש המאמינים בחינת עדות דעתיקותא. ואז הוא מגיע לדרגה אולטימטיבית של יהרג ובל יעבור, והאדם מוצא עצמו בנקודה בה אין לו שום ברירה אלא לאבד את חייו. אלא שהוא שכח בדרך שהוא עצמו הוביל את עצמו לנקודת האל-חזור הזו. |
|
||||
|
||||
אני מציע לך, ואפילו מבקש ממך, לפנות לער"ן: http://www.1201.org.il/main.asp |
|
||||
|
||||
תודה. אל תדאג. סתם קשקשתי, אני שוב מתנצלת.:) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |