בתשובה לhabr, 23/08/05 0:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איך בדיוק משהו שלא בחרת בו יוצר את זהותך? ובטרם ניכנס לדיון פילוסופי על מהותן של זהות והגדרה, כיצד, במקרה הספציפי הנדון, העובדה שמישהו קיים *עליך* טקס מסויים (ויהא זה טבילה, מילה או שלל בלילה) בשלב שלא רק לא יכולת לבחור בו, אלא גם אין לך כל זיכרון ממנו, יכול להשפיע על זהותך? ומהלודביגה: "אני מכירה הרבה אנשים שעברו ברית-מילה ואין להם זיקה מינימלית ליהדות." |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש ויכוח ארוך ומעייף מהו הגורם החזק ביותר ביצירת זהותו של אדם, האם אלה הגנים (nature) או שמא החינוך (nutrture). שים לב שאת *שניהם* האדם האמור אינו בוחר... למילה יש השפעה (לא מוחלטת, אפילו לא מכרעת) על הזהות של הנימול, על תחושת השייכות שלו לעם היהודי, ושותפות בגורלו. אין זה מקרה שהביקורת הקשה ביותר על הטקס הזה מגיעה מאנשים שמבקשים להחליש את המוסרות שקושרות את הפרטים כאן לישות אמורפית ודביקה הקרויה "עם". כמו כן, אין זה מקרה שהתמיכה המשמעותית בטקס ה־branding הזה מגיעה מטעם מי שתומך בהמשך הרצף ההיסטורי היהודי ובחיזוקו. -- אין באמור לעיל משום תמיכה בחבלה בחסרי־ישע, אלא הכרה שהחבלה האמורה מחזקת את הלאום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שיש וויכוח שמציג רק את שתי האופציות המנוגדות הללו, לא מונע ממני לחשוב באופן משיקי לו. תמיד האמנתי שעל האדם להגדיר את זהותו (ומובן שיש אילוצים. להגדיר את עצמי כנפוליאון, אמנם יגדיר אותי כמשוגע, אך לא בהכרח כנפוליאון). אני תומך בדיכוטמיה הברלינית של חופש נגטיבי וחופש פוזיטיבי. הזהות נופלת בתחום החופש הפוזיטיבי. ישנן לדעתי אינטראקציות מעניינות בין שני סוגי חופש אלה, והייתי מפרסם כאן מאמר שלי על כך, אבל לו אעשה זאת זו תהיה התחייבות מצידי להשתתף ב-/להגיב ל- דיון שפוטנציאלית יתפתח, ואני לא בטוח שאוכל להקדיש לכך את הזמן הראוי. לגבי המשך דבריך. למיטב זכרוני הזמנים היחידים בהם חשבתי על ברית המילה במהלך "שנותיי המעצבות" היו: 1. כשלקחו אותי לטקסי ברית מילה של קרובי משפחה. 2. כשלימדו אותנו בתיכון על ברית בין הבתרים (אבל אולי אני טועה - זה היה די מזמן). לעומת זאת, וויכוחיי הבוסריים עם אנשים מאמינים, עוד מטרם גיל 13, היו בעיקר לגבי קיומו או אי-קיומו של אלוהים. לגבי הזהות היהודית, לימודיי בבית הספר, של היסטוריה יהודית (אמנם על חשבון כללית) ובהם של השואה, תרמו לי יותר לגיבוש אלמנט כזה בזהותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה אנשים בחרו את זהותם המינית? כמה אנשים בחרו את זהותם המשפחתית והשמית? כמה אנשים בחרו את זהותם הלאומית? כמה אנשים בחרו את זהותם החזותית? כמה אנשים בחרו את זהותם התרבותית? יש כמה שבחרו את זהותם המקצועית. בקיצור, למה שההורים שלך עשו לפני ואחרי שנולדת (כולל בליל הכלולות) יש איזה קשר לזהות שלך. למרות שזה קשר שאפשר להתגבר עליו - ראה דנה אינטרנישנל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל"ט, גם מי שאיננו נימול הוא יהודי. יוצא מזה[*] שאולי אין בדיוק קשר בין מילה לזהות יהודית אלא שהמילה קשורה יותר לקונפורמיזם חילוני שנע בין אדישות דרך חוסר התלבטות ועד רגשי נחיתות מול מה שנתפס כעליונות הדת (צריך לפתח את הנקודה הזו). [*] "אני יוצא מדעתי" - שווה לראות את שלמה ושלמי המחודש (אבל צריך ללכת בלי דעות קדומות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעות קדומות באיזה עניין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שבני נימולו (לא עמדתי בלחץ המשפחתי/חברתי) אני לא ממליץ על הטקס בין אם הוא מקנה זהות יהודית או לא. ועוד לא דיברנו על זהות יהודית בעיניו של מי. בתגובה הקודמת רק רציתי להדגיש שיש דברים שאיננו בוחרים והם בכל זאת משפיעים על זהותנו. כן, אדישות, חוסר-התלבטות ורגשי-נחיתות מול "עליונות" הדת הם בהחלט חלק מהזהות החילונית שלא נבחרו על ידי אלו שאותם הם מאפיינים. ובאמת צריך לפתח את הנקודה הזו, אבל אני לא בטוח שהייתי מתחיל מהפיפי של הבן שלי. לגבי ההצגה, אני זוכר מילדותי את אילי גורליצקי אבל לא התעדכנתי לאחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, גורמים חיצוניים קונטיגנטיים משפיעים על הבחירות שבני-אדם עושים - זה נכון באופן טריוויאלי. אבל כיצד ברית המילה כאירוע בלתי-תלוי עושה זאת? כיוון שכולם מסביבי עברו תהליך דומה, ברגעים הבודדים שבהם חזיתי פיניהם של אחרים, לא עברתי כל תהליך זהותי מגדיר. אולי דווקא בסביבה מעורבת המילה יכולה לקבל משמעות כלשהי, כך שאלה שלא מלים את ילדיהם דווקא מחזקים את תודעת היהודיות המילתית של המומלים, כאשר הללו רואים את השוני! ועוד - עצם האפשרות שלא לעשות זאת, והידיעה של אחרים שיש כאלה שלא עשו זאת, וטרוניות אימי המזועזעת כלפי חברותיה כאשר תספר להן על כך שבנה האפיקורוס לא מל את נכדה (הפוטנציאלי) - כל אלה יחזקו את הזהות היהודית המתבדלת. כך שבעצם אלה שמקדשים את טקס ברית המילה ומזהים אותו עם היות יהודי צריכים לשמוח שישנם פסאודו-יהודים כמותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה "אירוע בלתי-תלוי"? המילה היא חלק בזהות היהודית של אלו שרוצים להזדהות כיהודים ולהבדיל את עצמם מאחרים. והם יטענו שזה בכלל לא בלתי תלוי אלא קשור בהיסטוריה של העם היהודי ובברית שהוא כרת עם הקב"ה. כשהורה "מכניס את בנו בבריתו של אברהם" הוא תורם משהו לזהותו של הרך הנולד כיהודי. זה לא תנאי מספיק (ואמרו פה שזה לא הכרחי) כמו שכובע טבחים לא יעשה אותך שף, אבל קשה להגיד שזה לא משפיע על זהותך רק בגלל שלא אתה בחרת בזה. לי נראה שאימך המזועזעת כבר סימנה אותך כיהודי ואני מנחש שאם זה לא היה משפיע על זהותך בכלל, לא הינו דנים, באתר כל כך מכובד, על השפעת מעשיה על זהותך. מכל מקום, אני לא מקדש את טקס ברית המילה ובכל זאת שמח שישנם "פסאודו-יהודים" כמוך. אגב המילים "פסאדו-יהודים", אני תוהה אם זה מה שרון בן-יעקוב התכוון ב"רגשי נחיתות מול מה שנתפס כעליונות הדת". כי אחרת נדמה שהמילה "פסאודו" מיותרת (או שהצלקת שעשתה בך אימך כל כך עמוקה). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |