בתשובה לניצה, 01/07/05 10:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"ההתנגדות שלך ושל כלל השמאל להתנהגות הלא דמוקרטית כלפי אזרחי המדינה מצד השלטון, באה לידי ביטוי כמו ההתנגדות שלי להפיכת שטחי הפלשתינים לשטח צבאי סגור" - הבנתי. כלומר - כתבת פה כמה וכמה פעמים שאת מתנגדת לכך? או אולי התפקדת לארגון (כמו האגודה לזכויות האזרח) המתנגד לכך? או אולי עשית משהו נוסף המעיד באיזשהו אופן שאת מתנגדת לכך? ועכשיו בואי נשאל זאת גלויות - את מתנגדת להפיכת שטחי הפלסטינים לשטח צבאי סגור? מקריאת המשך התגובה שלך נראה שלא. על היחס לפלסטינים כבר דיברנו בעבר והגענו לאותו מבוי סתום אליו נגיע גם הפעם, אז תסלחי לי אם אין לי כח להתחיל את הריקוד הזה מחדש. רק אציין, שלתפיסתי, המשפט "אין שום השוואה בצורך לקיים את כללי ההתנהלות הדמוקרטית מול אוייב קיומי, לעומת קיומם מול יריב פוליטי מבית" איננו נכון - כללי ההתנהגות הדמוקרטית הם אלו שמחייבים את המדינה בהתנהגותה, ולא משנה כלפי מי. מי שנתן יד להפרת הכללים הללו כלפי אוכלוסיה חפה מפשע אשר אינה נמנת על הגזע הנכון, שלא יתפלא כאשר החיילים לא מבינים שחלק גדול ממה שדורשים מהם עכשיו גם הוא לא דמוקרטי במיוחד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(הדת הלא נכונה, לא הגזע. פלסטיני יכול להתגייר וניצה תחבק אותו (עד כדי איסור נגיעה) בלי בעיה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהם כללי ההתנהגות הדמוקרטית, לטעמך, כלפי בני האוייב הלאומי שלך? פרט, ותן דוגמאות הסטוריות מהדמוקרטיות הותיקות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נתייחס למסקנה מהריקוד הקודם ( שלא הבאת בו ששום דוגמא להתנהגותן ארצות דמוקרטיות אחרות), אז אתה מוכן שהמדינה לא תהייה, מאשר שתהייה כאן, ועקב כך נאלץ להתייחס בחוסר נימוס לשכנינו הערבים, המאיימים להרגנו. המסקנה ההתאבדותית הזאת אינה מוסרית. אני מאוד לא שותפה לה, ואם תחשוב שבגלל סירובי להתאבד אני לא דמוקרטית ולא נאורה, זה ממש בסדר מצידי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? האם בפעם הראשונה והיחידה בהסטוריה שהיו למדינה דמוקרטית אוייבים לאומיים, זה היה גרמניה הנאצית נגד היהודים? (מספיק כבר עם הפאבלוביות הזאת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, היו גם היפנים בארה"ב שנסגרו במחנות הסגר במלה"ע II. לא אחד הפרקים היפים בהיסטוריה של הדמוקרטיה המהוללת מכל (בעיני עצמה, לפחות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו עוד מלחמות בין ארצות דמוקרטיות לבין אוייבים לאומיים. אני חושבת שמעולם לא היתה מלחמה שבה המדינה הדמוקרטית התייחסה לאזרחי האוייב כפי שהיא מתייחסת לאזרחיה שלה. מעולם לא היתה מדינה שחסה על חיי אזרחי אוייב לאומי, יותר, או אפילו כמו, שהיא חסה על חיי אזרחיה וחייליה. אם יש דוגמא הפוכה לזה אשמח להתעדכן. לדעתי זו התנהגות מוסרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, כמה מלחמות היו בין ארצות דמוקרטיות לבין לאומים אחרים שחיו תחת כיבוש של המדינה הדמוקרטית? אני יכול לחשוב על צרפת באלג'יריה. מפתיע כמה דמיון יש בין שני המקרים - עד וכולל המרד שארגנו הקולוניסטים הצרפתים שחיו שם, נגד הממשלה שלהם, כשזו ביקשה לסגת מאלג'יריה ולהעבירה לידי המוסלמים שם. במשך שנים נהג הצבא הצרפתי באלג'יראים בערך כמו שאת היית רוצה שננהג בפלסטינים, והדבר לא רק שלא סייע להם, אלא דווקא החריף את השנאה שחשו האלג'יראים כלפי צרפת. דווקא כאשר הציבור הצרפתי החל למחות כנגד העוולות שצרפת עושה מעברו השני של הים התיכון, וכאשר דה-גול הכריז על כוונותיו לתת סוג של אוטונומיה לאלג'יריה, החלו לצאת קריאות מבין המוסלמים עצמם לחדול מהמאבק המזויין ולהגיע להסכם עם צרפת. אז פרץ המרד של הקולוניסטים, והצבא הצרפתי נאלץ להתמודד בו זמנית הן עם ארגוני הטרור של המוסלמים, והן עם הקיצונים של בני עמו. דווקא מכיוון שאני חס על חיי אזרחי וחיילי ישראל, אני דורש מהמדינה לא לתת לפלסטינים סיבות לשנוא אותנו יותר ממה שהם כבר שונאים. אני דורש מישראל לסגת משטחים לא לה, ולאפשר לפלסטינים חיים אנושיים, הגונים, חופשיים ככל האפשר - כדי שגם להם יהיה אינטרס להפסיק את הסכסוך הזה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |