בתשובה לניצה, 01/07/05 11:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה? האם בפעם הראשונה והיחידה בהסטוריה שהיו למדינה דמוקרטית אוייבים לאומיים, זה היה גרמניה הנאצית נגד היהודים? (מספיק כבר עם הפאבלוביות הזאת) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא, היו גם היפנים בארה"ב שנסגרו במחנות הסגר במלה"ע II. לא אחד הפרקים היפים בהיסטוריה של הדמוקרטיה המהוללת מכל (בעיני עצמה, לפחות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו עוד מלחמות בין ארצות דמוקרטיות לבין אוייבים לאומיים. אני חושבת שמעולם לא היתה מלחמה שבה המדינה הדמוקרטית התייחסה לאזרחי האוייב כפי שהיא מתייחסת לאזרחיה שלה. מעולם לא היתה מדינה שחסה על חיי אזרחי אוייב לאומי, יותר, או אפילו כמו, שהיא חסה על חיי אזרחיה וחייליה. אם יש דוגמא הפוכה לזה אשמח להתעדכן. לדעתי זו התנהגות מוסרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, כמה מלחמות היו בין ארצות דמוקרטיות לבין לאומים אחרים שחיו תחת כיבוש של המדינה הדמוקרטית? אני יכול לחשוב על צרפת באלג'יריה. מפתיע כמה דמיון יש בין שני המקרים - עד וכולל המרד שארגנו הקולוניסטים הצרפתים שחיו שם, נגד הממשלה שלהם, כשזו ביקשה לסגת מאלג'יריה ולהעבירה לידי המוסלמים שם. במשך שנים נהג הצבא הצרפתי באלג'יראים בערך כמו שאת היית רוצה שננהג בפלסטינים, והדבר לא רק שלא סייע להם, אלא דווקא החריף את השנאה שחשו האלג'יראים כלפי צרפת. דווקא כאשר הציבור הצרפתי החל למחות כנגד העוולות שצרפת עושה מעברו השני של הים התיכון, וכאשר דה-גול הכריז על כוונותיו לתת סוג של אוטונומיה לאלג'יריה, החלו לצאת קריאות מבין המוסלמים עצמם לחדול מהמאבק המזויין ולהגיע להסכם עם צרפת. אז פרץ המרד של הקולוניסטים, והצבא הצרפתי נאלץ להתמודד בו זמנית הן עם ארגוני הטרור של המוסלמים, והן עם הקיצונים של בני עמו. דווקא מכיוון שאני חס על חיי אזרחי וחיילי ישראל, אני דורש מהמדינה לא לתת לפלסטינים סיבות לשנוא אותנו יותר ממה שהם כבר שונאים. אני דורש מישראל לסגת משטחים לא לה, ולאפשר לפלסטינים חיים אנושיים, הגונים, חופשיים ככל האפשר - כדי שגם להם יהיה אינטרס להפסיק את הסכסוך הזה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |