בתשובה לאיציק ש., 26/06/05 5:51
רגע של לשון 311758
גילי נחום • בתשובה לאיציק ש. יום א', 26/6/2005, 11:43
לדעתי עדיף לא ליחס לבעלים פרטיים את התכונה ''רדיפת בצע''
זה מתקשר תכונות שליליות אחרות. תוכל לומר שהם ממקסמים רווחים.

נראה לי שרובה של הכלכלה ''הקומוניסטית'' הזו נשענת על רטוריקה ואמוציות ופחות על נתונים ומחקרים בפועל.

מצד שני אני תוצר של המחלקה לכלכלה באונ' בה לא נחשפתי לגישה השמאלנית הזו, אז קיים הסיכוי שאני טועה.
רגע של לשון 311834
איציק ש. • בתשובה לגילי נחום יום א', 26/6/2005, 17:00
אחת הבעיות הגדולות של לימודי הכלכלה באקדמיה היא היותם ממוקדים בתפיסה הניאוקלאסית. אין חשיפה -לפחות לא בישראל לאסכולות אחרות.
הסלידה שלך מהביטוי "רדיפת בצע" מובנת. אם קראת פעם את 1984 או את הזמן הצהוב של גרוסמן, ודאי נחשפת למניפולציות הלשוניות שנקראות גם שפה מכובסת. עד העת החדשה ותחילת צמיחת הקאפיטליזם היה קיים האתוס של "המחיר ההוגן". הגילדות שמרו שלא יהיו רווחים מופרזים. רווחים מופרזים היו בגדר רדיפת בצע. אחד השינויים המשמעותיים הרוחניים שקרו בעת החדשה היה הפיכת רדיפת הבצע ללגיטימית ומתן שם מתון יותר ומכובס-מיקסום רווחים. לא אתחיל כאן בתאורים שאתה ודאי מכיר (התחום שלי הוא הסטוריה).כי אפשר לכתוב אותם בעשרה ספרים. מספר דוגמאות לא הקיצוניות ביותר:
התנהגות הבנקים בכל נושא הריבית והמניות:
ניצול והתנהגות אל עובדים לא כאל בני אדם אלא כאל אמצעי ייצור. כינוי למדיניות הזאת כהגמשת העבודה ורציונליזציה של החברה.
משכורות הבכירים בד בבד עם מאבק נגד שכר מינימום.
כל תחום המיסים - תכנון מס.
כל אלו נקראים שיקולים עסקיים למרות שכולם נושקים לרמאות ורדיפת בצע פשוטה. כמו שאמרת -מקסום רווחים.
כינוי כל דרישה לשיפור שכר מצד העובדים שאינם בכירים -חמדנות, חוסר התחשבות ורדיפת בצע של העובדים.
מנכ"ל או סמנכ"ל אינו דורש אף פעם דרישות חמדניות. הוא מנהל "מו"מ עיסקי" עם הבעלים.
לכן גילי, הגדר לעצמך שיש רק שתי אקסיומות בעולם: אקסומת הקו הישר ואקסיומת המקבילים. כל היתר צריך להעלות בספק ולראות
מי מרוויח ומי מפסיד וכד'.
לאתוס השיקרי הזה שותפים הן באקדמיה והן בעיתונות.
רגע של לשון 311862
איציק ש. • בתשובה לגילי נחום יום א', 26/6/2005, 18:17
המשך תשובה לגילי נחום. אינני חושב שנכון למישהו לומר היום:
" לא נחשפתי באוניברסיטה..". גם אני לא נחשפתי יותר מדי באוניברסיטה. כשלמדתי באוניברסיטה עדיין לא היה אינטרנט. היום
כמו ששרו פעם "העולם עגול ופתוח.." אני חושב שחובתו של כל אדם לא להסתפק למה שנחשף באוניברסיטה אלא להמשיך ולהיות אוטודידקט. יש לא מעט צנזורה סמויה באוניברסיטאות וצריך כאמור לבדוק מה מקובע בראשי כאקסיומה ולהעלותה בספק (חוץ מכמובן אקסיומת המקבילים והקו הישר למי שאינו מתמטיקאי).
שמאל..ימין.. השתחרר מכל אלה.
רגע של לשון 311898
גילי נחום • בתשובה לאיציק ש. יום א', 26/6/2005, 23:26
נדמה לי שהבנת זאת, אך רק יתר בטחון, התכוונתי לשמאל ימין בגרסה הכלכלית.

הבעיה העיקרית שלי עם המסר שנושאים הדוברים מהמחנה עימו אתה מזוהה היא הדמוניזציה של בעלי ההון! כאשר בעל הון בגרסתו הוא אדם כל האדם (אני ואתה יכולים להיות בעלי הון אם נרצה בכך) שבוחר לעבוד קשה יותר משאר האנשים (שלמשל בוחרים להיות שכירים) ובוחר לקחת על עצמו סיכונים, דאגות וכאבי ראש, שבוחר לחסוך בתקופות הראשונות של חייו ואז להשתמש בחסכון זה להשקעה שמניבה, או לרוע מזלו לא מניבה, פירות בתקופה המאוחרת יותר.

להתייצב בפניו לאחר מעשה כאשר הוא קוטף את פירות ההשקעה ולומר שאין זה צודק שיש לו יותר אינו מעשה הגון.

דווקא בעלי ההון "הרעים" הם אלה שעובדים בצמוד עם השלטון ומרוויחים כסף לא משום שהם עושים את העבודה הטובה ביותר אלא משום שהם מכירים את משה מהעירייה.

אני לא רוצה שהמדינה תנהל מפעל לשרוכי נעלים משום שאין לי שום רצון להיות בעלים במפעל זה (1 חלקי 6 מליון) ואני לא חושב שהמנהלים שהמדינה תבחר מוכשרים לנהל את המפעל ביעילות.
אני גם חושב שכשיקטן השוק לשרוכי נעלים, עקב כניסתה של סין לתחום, לא יהיה למדינה אומץ לסגור את המפעל ולשלוח את העובדים לביתם, מה לדעתי צריך לעשות, אלא משיקולים "הומנים" היא תמשיך להעסיק את העובדים בעסק נפסד שרק עולה כסף למשלם המיסים.

מצטער... הכתיבה לא יצאה כל כך ממוקדת בעניין אחד.
בכל אופן המסר העיקרי שלי הוא שאני סולד מהתיאוריות המרקסיסטיות משום שהן עמוסות באמוציות שנוצרו בזמן המהפכה התעשייתית במאה ה18 (שם באמת היה ניצול) ונטולות בסיס מתמטי לוגי יצוק.

מעבר לכך, הן בעיקר מבקרות את השיטה הקיימת אך לא מסוגלות להעלות חלופה קוהרנטית ברת ביצוע - ראה מקרה ברה"מ שם בכדי לישם את השיטה שללו את כל חירויות הפרט של האדם ועדיין השיטה נכשלה.

איציק, לטיפולך.
רגע של לשון 311902
האייל האלמוני • בתשובה לגילי נחום יום א', 26/6/2005, 23:33
עזוב את המפעל לשרוכי נעליים. מה עם חברת החשמל, חברת המים, חברת הטלפון, הכבישים, בתי הסוהר, בתי הספר, חברות האוטובוסים ובאופן כללי - התשתיות?
רגע של לשון 311904
גילי נחום • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 26/6/2005, 23:40
אני אומר שאין לי מושג.

לכן צריך להסתכל על איך זה הצליח במדינות שונות מסביב לעולם ולהחליט אם זה כדאי לישראל (כמובן תוך התחשבות בהבדלים בנינו לבינם).

למשל אני יודע שארה''ב הפריטה הרבה, אם לא את רוב, בתי הכלא אצלה. אפשר לבדוק איך זה פועל שם.

בכלליות הנטיה הטבעית שלי היא כן להפרטה.
וכפי שנאמר כאן קודם, ברגע שהשירות הוא קריטי ומונופוליסטי מטבעו צריך להיות רגולטור הדוק מעל הבעלים הפרטיים שיקנה אותו מהמדינה.
רגע של לשון 311905
האייל האלמוני • בתשובה לגילי נחום יום א', 26/6/2005, 23:53
אם אתה אומר שאין לך מושג, חשוב לרגע על הגידול ההכרחי בפערים המעמדיים לאור כל אחת מההפרטות האלה. ואחר כך נראה מה דעתך.
רגע של לשון 311929
גילי נחום • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 27/6/2005, 1:37
כיצד בהכרח הפרטה גורמת לפערים מעמדיים?

קשה להניח שהפרטה של כמה מפעלי ממשלה תשנה את כל פני החברה.
הממשלה היא לא כל חזות המשק.
רגע של לשון 311937
האייל האלמוני • בתשובה לגילי נחום יום ב', 27/6/2005, 1:51
חשוב על האפשרות שמקומות בפריפריה יהיו נתונים להרבה יותר הפסקות מים, ואנשים שהפרוטה אינה מצויה בכיסיהם יעברו ייבוש מסיבי.
חשוב על מקומות שלא יעבור בהם כל כביש ראוי לשמו, משום שלא יהיה כדאי כלכלית לצסלול אותו. כנ''ל לגבי אוטובוסים.
חשוב על בתי ספר מרוחקים שלא יצליחו לגייס מורים טובים ומשאבים לאבזרים חינוכיים וכיו''ב, בשעה שהלימודים במרכז ובמקומות מבוססים יקבלו תגבורות רציניות.
ועוד ועוד.
רגע של לשון 311943
גילי נחום • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 27/6/2005, 2:08
חשוב על המשאבים שמתבזבזים היום כאשר המערכת לא יעילה ולא נותנת תפוקה מרבית.
אמנם ההפסד הוא פחות מוחשי כי אין בהשוואה למדוד אותו, למרות שישנם דרכי מדידה, אך הוא קיים בהחלט.

הפסקות מים? למה אתה חושב שזה יקרה? ברגע שהחוזה מול הספק מטיל קנסות על אי זמינות המערכת הספק מאוד לא ירצה להגיע למצב של הפסקות מים.

ובאופן כללי: ניתן להכליל את ההגבלות והכללים הנחוצים בתוך הפיקוח הרגולטורי על הגוף הפרטי.
כמובן שיש דברים שהפיקוח עליהם מסובך יותר ויש דברים שהפיקוח עליהם מסובך פחות. את האחרונים יהיו קל יותר להפריט.

לגבי כבישים: אנו לא מפריטים את ההחלטה איפה יבנה הכביש אלא מפריטים את עבודות הפיתוח וההקמה שלו.

לגבי חינוך אני בעד אי הפרטה עד שיוצע ויוכח מודל ראוי שיקיים את הכלל, שמבחינתי הוא יהרג ובל יעבור, בו לכולם הזדמנות שווה לחיים ולהשכלה.
רעיון זה הוא חלק מהתפיסה הכללית שלי הגורסת כי כולם מתחילים מאותה נקודת הזינוק, פחות או יותר, והמאמץ שהאדם משקיע בנוסף לכשרון איתו הוא נולד יכריעו מה תהיה הכנסתו.
כל עוד אין אף אחד שסובל חרפת רעב אין מניעה שיהיו הבדלים בהכנסה של בני החברה שהרי אם מראש נחליט שלא יהיו הבדלים אז לאף אחד לא תהיה סיבה להתאמץ. (ראה פרשיית הקצבאות ב- 2002)
ואם תשאל על סמך מה יקבע ההבדל הכנסה בין ראובן לשמעון? ההבדל יקבע ע"פ ההפרש בתרומה השולית של כל אחד מהם.
רגע של לשון 311948
האייל האלמוני • בתשובה לגילי נחום יום ב', 27/6/2005, 2:39
כדי שהבדלי ההכנסה בין א' ל-ב' ייקבעו על פי תקרומתם אתה צריך שלטון ריכוזי לעילא ולעילא.
רגע של לשון 311953
גילי נחום • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 27/6/2005, 3:50
להפך, צריך מערכת שוק מבוזרת.
אם יש לי חברה וע"י זה שאקח את משה לעבודה הוא יתרום לי 100 תפוחים ליום אז אהיה מוכן לשלם למשה עד ל100 תפוחים כשכר.
אם דויד תורם לי רק 80 אז הוא יקבל רק 80 (ממני או מכל מעסיק אחר).

וזאת בתנאי שאני יודע לזהות כמה תפוחים כל אחד נותן; למשל ע"י ראיון עבודה מקיף כולל מבחנים בפילת טרם הקבלה לעבודה.
רגע של לשון 311976
עוזי ו. • בתשובה לגילי נחום יום ב', 27/6/2005, 11:22
פראייר. יש מובטלים שישמחו לעבוד אצלך תמורת חמישה תפוחים.
רגע של לשון 312046
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לעוזי ו. יום ב', 27/6/2005, 14:20
למרות שכבר הפסדתי סנט במשחק קצת דומה, אני מציע שישה תפוחים למובטל.
רגע של לשון 312079
עוזי ו. • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ב', 27/6/2005, 15:57
למה לך, יש יותר ממובטל אחד.
רגע של לשון 312087
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לעוזי ו. יום ב', 27/6/2005, 16:10
זאת, כנראה השאלה הגדולה: האם תמיד יהיו מספיק מובטלים שייאלצו לעבוד תמורת חמישה תפוחים, או שכל החקלאים בסביבה יטעו מטעים רוחיים להפליא ויגרמו להעלאת השכר. אני לא בטוח מה התשובה שלי לשאלה הזאת.
רגע של לשון 562778
נועה ו  (אתר) • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ד', 26/1/2011, 15:05
למה יגרמו להעלאת שכר?
גם אם המטעים משגשגים, למה שזה יגרום לחקלאי לשלם יותר מ-‏5 תפוחים? הפועלים הטובים ילכו? הוא ישיג מובטלים חדשים.
רגע של לשון 562863
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לנועה ו יום ה', 27/1/2011, 11:15
כמות המובטלים אינה בלתי מוגבלת.

אפילו בסין שכר העבודה של פועל פשוט עולה בשנים האחרונות. בתסריט הפיקטיבי שתיארתי ניתן לנטוע עוד ועוד מטעים ריווחיים כך שכוח העבודה יהיה המשאב החסר, ושיווי המשקל יושג כששכר העבודה יהפוך את הרווח השולי לאפס.
רגע של לשון 562868
איציק ש. • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 27/1/2011, 11:25
שיווי המשקל הפיקטיבי. כדי לשלוט על נקודת שיווי המישקל-להרים אותה- דואגת המדינה וטייקוניה שאחוז המובטלים לא ירד מתחת ל-‏6.5% ולרוב יעלה על המספר הזה.באוצר הגדירו את המספר 6% כאבטלה חיכוכית.
רגע של לשון 562870
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לאיציק ש. יום ה', 27/1/2011, 11:34
לא התכוונתי לפתוח שוב את הויכוח הישן הזה. נראה שנועה משלימה פערים, נתקלה בתגובה שלי ושאלה משהו, כך שהבהרתי את הנקודה המעורפלת משהו.

אבל גם כשיש אבטלה של 6% זה לא אומר שבעל המטע יוכל לשכור פועלים בכל מחיר, כפי שכל חקלאי‏1 ישמח לספר לך ולנועה.
______________
‏1 אפשר לחפש תגובות ישנות של בחור בשם רועי שלמשפחתו היתה חווה לגידול קקטוסים(?) ודומני שהתלונן על מחסור בידיים עובדות.
רגע של לשון 562872
איציק ש. • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 27/1/2011, 11:38
לא נפתח את הויכוח. מתחת ל-‏6% עולה קצת יכולת המיקוח של הפועלים החקלאיים, אף אחד אינו מתכוון בכל מחיר.
רגע של לשון 562924
נועה ו  (אתר) • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 27/1/2011, 19:10
__
‏1 אני יכולה להבין למה. דרושה אבטלה קשה על מנת לגרום לי לעבוד בחוות קקטוסים.
רגע של לשון 312048
גילי נחום • בתשובה לעוזי ו. יום ב', 27/6/2005, 14:24
נכון, בגלל זה אמרתי *עד* 100 תפוחים.

אם יש מובטלים שיעבדו בשביל 5 תפוחים אז אני כנראה הולך לעשות הרבה כסף בתור בעל מטע תפוחים (הוצ' נמוכות) ולכן אנשים אחרים יטעו מטעי תפוחים חדשים והביקוש לעובדים יגבר.

בכל מקרה שכר המינימום הוא 27 תפוחים.
ועמיר פרץ רוצה לעשות אותו 54 אגסים.

וזה מזכיר לי אנקדוטה שסיפר זוכה פרס נובל בכלכלה:
הוא נפגש עם סנטור שמאלני בארה"ב שתמך בשכר מינימום של 10 דולרים לשעה, (בערף כפול משכר המינימום שהיה נהוג באותה תקופה). הכלכלן שלנו שאל אותו אם הוא מבין שהדבר יגרום לאבטלה נוראית ויעודד יציאה של מפעלים מארה"ב למדינות זרות (למשל הודו), הסנטור לא התבלבל והשיב לו: לא הבנת, אני תומך בשכר מינימום של 10 דולרים בכל העולם, כולל את הודו.
רגע של לשון 313513
שואב המים • בתשובה לגילי נחום שבת, 2/7/2005, 11:44
"הפסקות מים? למה אתה חושב שזה יקרה? ברגע שהחוזה מול הספק מטיל קנסות על אי זמינות המערכת הספק מאוד לא ירצה להגיע למצב של הפסקות מים."
לזה קוראים בעברית wishfull thinking.
נכון שדוגמה אנקדוטיאלית היא (לרוב) לא הוכחה, אבל במקרה שאנחנו רוצים להוכיח 100% (או אפס) הרי גם מקרה יחיד מספיק.
וכעת לדוגמה: כאשר הונפק לראשונה בארץ הזכיון לאספקת שרותי טלוויזיה בכבלים, היה אחד מתנאי הזיכיון פריסה מלאה של התשתית בכל אזור הזכיון (תוך פרק זמן מסוים. אאל"ט שנתיים ליישובים מעל 500 בתי אב וחמש ליישובים קטנים יותר, אבל הנתונים המדויקים לא בידי, וגם לא מהותיים לעצם העיניין).
לפני כ 6 שנים, אחרי שכבר הייתי מנוי של חברות הכבלים במשך למעלה מ 5 שנים, בניתי את ביתי ביישוב חדש שהיה אז בשלבי הקמה ראשוניים, כ150 בתי אב בשלב א', עם כוונת הרחבה (בשלבים) עד ל 700 בתי אב.
כחלק מהליך הבניה פתחתי את מפת חלוקת אזורי הזכיון, כדי לוודא איזו מחברות הכבלים היא בעלת הזיכיון ביישוב החדש. מהמפה לא הגעתי לתשובה חד משמעית (היישוב הוקם על קו התפר בין שני אזורי זיכיון). פניתי לכל אחת משתי חברות הכבלים (חברות פרטיות למי שצריך תזכורת) בנוסח זהה: האם היישוב החדש נמצא בתחום הזיכיון שלה, ו(במקרה שהתשובה חיובית) מתי היא מתכוונת לחבר את היישוב לתשתית הכבלים. כחברות פרטיות האמונות על יעילות ומניעת בזבוז, הן חסכו את מחיר משלוח התשובה. עד היום, (אני גר ביישוב בפועל קרוב לחמש שנים) לא חובר היישוב לתשתית הכבלים.
לעומת זאת, חברת "בזק", חברה ממשלתית ידועה לשימצה, העתיקה את קו הטלפון שלי לביתי החדש ביום בו עברתי לגור בו. נכון, על מנת לקבל קו ADSL נאלצתי לחכות כשנה וחצי, אבל לזכותה של בזק עומדות העובדות הבאות: א. הפריסה הארצית של תשתית הADSL התחילה הרבה אחרי תחילץ הפריסה הארצית של הטל"כ. ב. קו טלפון רגיל הותקן בביתי מיד. טל"כ לא הותקנו בביתי כלל - לא דיגיטליים וגם לא אנאלוגיים. ג. בבזק, לאורך כל הזמן היה לי עם מי לדבר, והיה מי שחזר אלי עם תשובות (גם אם הן לא סיפקו אותי). ד. התגובה הזאת נכתבת באמצעות חיבור ADSL של בזק. טל"כ עדיין אינה זמינה בשבילי.
רגע של לשון 313723
גילי נחום • בתשובה לשואב המים יום א', 3/7/2005, 13:16
באופן עקרוני הרגולטור היה צריך לדאוג לכך שחברות הכבלים יעמדו בתנאי המכרז ויחברו בזמן את כל האיזורים.
ואולי אתה היית צריך להתלונן במשרד התקשורת על כך שחברת הכבלים לא מחברת את הישוב שלך, למרות שספק עם זה היה עוזר באופן מיידי.

אין מקום להשוואה בין המקרה של בזק למקרה עם הכבלים, אלה 2 חברות עם טכנולוגיות שונות, מבנה עלויות שונות, היסטורית פרישה שונה, ורגולציה שונה מופעלת עליהם.

לי דווקא הייתה בעיה הפוכה בה הייתה לי בעיה עם הADSL ובזק התנערו, כך שעברתי לכבלים ופתרתי את הבעיה.

כנראה שהמסקנה היחידה הברורה היא טוב שיש מגוון של חברות כך שיש יותר אלטרנטיבות.

תגובה זו נכתבה באמצעות חיבור כבלים.
רגע של לשון 311963
יזהר מזרחי • בתשובה לגילי נחום יום ב', 27/6/2005, 7:47
העלאת הדוגמה של בתי הכלא מביאה אותי למאמר המתפרסם בגיליון האחרון של כתב העת האמריקני Atlantic Monthly. את המאמר כתב הפילוסוף-סלבריטאי הצרפתי ברנאר אנרי-לוי, והוא מהווה חלק מסדרת מאמרים שכותב לוי בחודשים האחרונים בכתב עת זה, רשמים ממסע שערך בארה"ב בשנת 2004.
בחלק הזה של המאמר כותב לוי על בתי הכלא הפרטיים באמריקה. הוא ביקר באגף הנידונות למוות בכלא נשים פרטי במדינת נוואדה. הסיכום שלו, בקצרה, הוא לא חד משמעי: מצד אחד הפרטת הכלא הביאה לשיפור התנאים הפיזיים והיחס של הסגל לאסירים; מצד שני, הפרטת בתי הכלא הביאה לדחיקתם - יחד עם יושביהם - מן התודעה הציבורית. הם כאילו "הוגלו" למקום בו הם אינם מעניינים איש. מסרו אותם לקבלן וזהו.
כמובן, זהו רושם של איש לא מקצועי, שאני יכול להעיד כי חלק ממסקנותיו באופן כללי נוטות להיות הזויות במקצת. אבל זוהי נקודה מעניינת למחשבה בקשר להפרטת בתי הכלא.
רגע של לשון 311964
איציק ש. • בתשובה ליזהר מזרחי יום ב', 27/6/2005, 8:15
בוקר טוב,
הרבה נכתב על הפרטת בתי הסוהר בארה''ב. כשאתה ניגש לסוגיה אתה מגדיר מהו בית סהר, מה מטרתו ומה האיפייונים שהחברה קבעה להתנהלותו.
כבית סוהר מנוהל על ידי הממשלה הוא מלכ''ר. מטרתו לשמש מקום בו ישהו אנשים שמורחקים מן החברה. הפרטתו הופכת את מטרת קיומו למיקסום רווחים. תפיסת העולם האומרת שרק הצבת מניע הרווח גורמת לניהול יעיל איננה יותר מאידאולוגיה. האדם שינהל אותו יהיה לא יעיל אם יגוייס על ידי הממשלה ויעיל אם יגוייס על ידי בעל הון פרטי. אותו הדבר לגבי השומרים. אם ג'ורג' בוש היה יכול להפריט את צבא ארה''ב הוא היה עושה את זה. הפרטה מרחיקה את הנושא מהעין הציבורית. בוא נניח לעניננו שאותו צוות אמור להחזיק את בית הסוהר -רק הבעלויות והמטרות שונות.
על ידי תוספת יסוד הרווח אתה מייקר את העלויות של המוסד. כאן אתה צריך לחפש את הנקודות שבעטיין גם התנאים משתפרים (יותר השקעות בתשתית), גם מישהו מרוויח בהנחה שהמשכורות הן נתון שווה בשתי השיטות. חפש את המילכוד. כבר נכתב רבות על כך והמלכוד איננו סוד. לדחיקתם של האסירים מהתודעה הציבורית יש השלכות מאד קונקרטיות.
רגע של לשון 311958
איציק ש. • בתשובה לגילי נחום יום ב', 27/6/2005, 6:01
בוקר טוב גילי
אין לנו ויכוח על מפעל לשרוכי נעליים. בכל הקשור למיקרו כלכלה יש מתמטיקה יצוקה. יש לנו ויכוח על התחום הנזיל והדתי הנקרא מקרו כלכלה. כאן המתמטיקה אינה יצוקה כלל וכלל. מהשכתבתי על רדיפת הבצע נגע בעיקר לתאגידים הגדולים, שאולי אינם סמוכים לראש העיריה אך סמוכים לממשלה. אתה למדת כלכלה ויודע שהתאוריה הכלכלית המקובלת בנויה על על כך שאם כל אחד ירצה למקסם את רווחיו (יהיה רודף בצע)- המנגנון של היד הנעלמה של השוק החופשי והתחרות יגרמו שהרווח שירוויחו יהיה רווח הוגן. מדוע המצב בכלכלה היום הוא פרוורסיווי? כי אין היום המון ייצרנים קטנים אלמונים זה לזה שמהם מורכב השוק.
אין תחרות אמיתית בין התאגידים הגדולים. לכן מקסום הרווח שלהם אינו נבלם על ידי השוק והופך לתאוות בצע לא מרוסנת.
הייצרנים הקטנים מנסים גם הם אבל הרבה מהם פשוט נופלים. זה איננו מצב חדש. ההון הגדול חיסל עסקים קטים כבר לפני עשרות שנים. אתה יודע טוב שלפתוח עסק קטן יותר מסוכן מלהשקיע בבורסה.
עוד בסיס בתורות הכלכליות שאתה אמון עליהן: הבסיס שלהחברה המערבית קאפיטליסטית הוא חירות הקניין. בעיקר בגללו תמכה הבורגנות בדמוקראטיה. כשאתה מפתח עסק - אתה מתכוון בדרך כלל להתפרנס ממנו ואולי אפילו להרוויח היטב. אתה תשקיע בו לטווח ארוך ותהיה סימביוזה בינך ובין העובדים שלך . אם תרצה להשקיע יותר, תכנס לבורסה ותנפיק אותו כדי לגייס כסף.
אצל התאגידים הגדולים כל התיאוריה הזאת אינה קיימת כמעט.
העסק לכשעצמו אינו מעניין אותם. אין סימביוזה בינם ובין רוב עובדי העסק. הבורסה אינה קיימת בשבילם כדי לגייס כסף לפיתוח העסק אלא כדי לגייס כסף לקניית עסק אחר, להרוויח על שווי שוק עולה ולמכור אותו. לכן אין להם עניין בעובדי החברה אלא כאמצעי ייצור. כמו חומר הגלם שהם קונים. בגלל זה מדי פעם, כשמתחלף מנכ"ל, הוא מביא תכנית להקטנת עלות העבודה שהיא באופן כללי החלפת עובדים זולים בזולים יותר. אתה כבעל עסק לטווח ארות אותו אתה מכיר לא תזרוק אנשים מנוסים, במיוחד שאתה מכיר אותם אישית והם אינם גרגירים של חומר גלם בשבילך.
רגע של לשון 312055
גילי נחום • בתשובה לאיציק ש. יום ב', 27/6/2005, 14:36
אני עכשיו נמצא בשלב של סיום הלימודים וחיפוש עבודה.
שמתי לב ש"תאגידים גדולים" מציעים תנאים לא רעים בכלל לעובדים שלהם ורואים בהם נכס לא"ט.

אך בעצם זה לא מפתיע... ברור שמפעל לא יוכל להתקיים ולהצליח לאורך זמן אם הוא מתייחס לעובדיו כ- "גרגירים של חומר גלם" אם זו תהיה התחושה שהם מקבלים מהמפעל ביצועיהם יהיו בהתאם.
כך שגם אם מטרתי היא רווח מקסימלי חסר רחמים שנובע מתוך תאוות בצע חסרת ריסון, עדיין אם אני מסתכל על ט"א, כדאי לי להתייחס לעובדי כבני אדם משום שזהו לא משחק עם סיבוב אחד אלא משחק חוזר עד אינסוף ועובדים שמרגישים מרומים ישיבו למקום העבודה כגמולו אם זה בצורת השארת האורות דולקים בלילה במשרד ועד למעילה בכספים.

אני מודה שאם המשק קטן מדי ואין מספיק יצרנים אז התיאוריות של השוק החופשי מתנפצות לרסיסים משום שההנחות עליהן הן נשענות אינן קיימות יותר.
אך אפילו בישראל שהיא שוק קטן מאוד ביחס לעולם אפשר לראות דוגמאות לשווקים תחרותיים יפים מאוד שמועילים לצרכן.
למשל: שוק האינטרנט המהיר (ספקים מאוד תחרותי, תשתית פחות).
או שוק ביטוח החובה לרכב.
רגע של לשון 312164
איציק ש. • בתשובה לגילי נחום יום ב', 27/6/2005, 21:31
אני מאחל לך הצלחה מלאה
רגע של לשון 312178
גילי נחום • בתשובה לאיציק ש. יום ב', 27/6/2005, 22:52
תודה, איציק.
אכן קשה המשימה.
שתי שאלות קנטרניות: 312590
רודי וגנר • בתשובה לגילי נחום יום ד', 29/6/2005, 15:05
1. האם אתה טוען שהכלכלה הקפיטליסטית היא בעלת "בסיס מתמטי לוגי יצוק"?
2. מה לגבי בעלי הון שירשו את הונם מקודמיהם בשושלת? האם כל בעל הון עבד בשנים הראשונות קשה יותר מכל שכיר?
שתי שאלות קנטרניות: 312893
גילי נחום • בתשובה לרודי וגנר יום ה', 30/6/2005, 12:13
1. כן. בהסתמך על ההנחות הרולוונטיות ניתן להראות שמגיעים למקסימום תפוקה כוללת ובו בזמן כל אדם ממקסם את תועלתו האישית כאשר כולם חופשיים ואין שום אלמנט של כפייה.
2. לאבות ובנים אינטרס משותף וזהות חופפת. אם אבותיהם עבדו קשה והחליטו לא לצרוך את העושר בעצמם אלא להוריש אותו לבניהם אין עם כך בעיה.
רגע של לשון 312762
טובה • בתשובה לגילי נחום יום ד', 29/6/2005, 23:07
בקישור הזה תוכל לקרוא על סטודנט כמעט כמוך, להבדיל הוא החליט להרחיב את ידיעותיו.
רגע של לשון 312894
גילי נחום • בתשובה לטובה יום ה', 30/6/2005, 12:20
מכיר...

הוא מדבר בסיסמאות והתירוץ בו הוא נאחז הוא שהשוק בישראל קטן ומוחזק ע"י משפחות רשע.
אולי יש בכך משהו מסויים אך מכאן ועד לצאת מול האקדמיה חזיתית עם האשמות המרחק רב.

יש הבדל בין להצביע על פגמים ואי שלמות לבין להעמיד חלופה קונקרטית ראויה. הוא ואחרים מצטיינים רק בתפקיד הראשון.

אם היינו מבצעים מה שממליצים כאן הכותבים היינו מסיימים עם אבטלה בשמיים (הרי יש להעלות את שער המינימום), דולר בשמיים (הרי מי צריך את המשקיעים החמדנים האלה מחו"ל), משכורות עובדי חשמל בשמיים (אנשים טובים שמחברים את הפלוס למינוס), אופס... זה קורה כבר עכשיו, היינו ביחד עם אפריקה מדינת חקלאות מצטיינת במאה ה- 21 (הרי חקלאות זה ייצור אמיתי! והייטק זאת בועה קפיטליסטית).
רגע של לשון 312912
טובה • בתשובה לגילי נחום יום ה', 30/6/2005, 13:48
''אם היינו מבצעים מה שממליצים כאן הכותבים היינו '' היום עם רמת חיים ושויוויון סקנדינבי.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות