 |
אני עכשיו נמצא בשלב של סיום הלימודים וחיפוש עבודה.
שמתי לב ש"תאגידים גדולים" מציעים תנאים לא רעים בכלל לעובדים שלהם ורואים בהם נכס לא"ט.
אך בעצם זה לא מפתיע... ברור שמפעל לא יוכל להתקיים ולהצליח לאורך זמן אם הוא מתייחס לעובדיו כ- "גרגירים של חומר גלם" אם זו תהיה התחושה שהם מקבלים מהמפעל ביצועיהם יהיו בהתאם.
כך שגם אם מטרתי היא רווח מקסימלי חסר רחמים שנובע מתוך תאוות בצע חסרת ריסון, עדיין אם אני מסתכל על ט"א, כדאי לי להתייחס לעובדי כבני אדם משום שזהו לא משחק עם סיבוב אחד אלא משחק חוזר עד אינסוף ועובדים שמרגישים מרומים ישיבו למקום העבודה כגמולו אם זה בצורת השארת האורות דולקים בלילה במשרד ועד למעילה בכספים.
אני מודה שאם המשק קטן מדי ואין מספיק יצרנים אז התיאוריות של השוק החופשי מתנפצות לרסיסים משום שההנחות עליהן הן נשענות אינן קיימות יותר.
אך אפילו בישראל שהיא שוק קטן מאוד ביחס לעולם אפשר לראות דוגמאות לשווקים תחרותיים יפים מאוד שמועילים לצרכן.
למשל: שוק האינטרנט המהיר (ספקים מאוד תחרותי, תשתית פחות).
או שוק ביטוח החובה לרכב.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש