בתשובה לניצה, 22/05/05 1:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שהעובדה שהזכרת ''שכונת וילות'' מאד מרמזת. אכן, תושבי הגוש חיים בוילות. בשכנות להם גרים מליונים במחנות פליטים ובערים צפופות, ועיניהם מנוקרות. קשה לי לחוש סימפתיה לאדם שקם בבוקר בביתו הפרטי המפואר, רואה אל מולו מחנה פליטים צפוף, וקורא לזה ''איכות חיים.'' |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש לא רואה את ההבדל בין וילה בשיך מוניס, לבין וילה בנווה דקלים, מבחינת הפליטים. אם כבר, אז להפך. הוילה בנווה דקלים נבנתה על חול שהיה ריק מאנשים, כך שהיא לא על חשבון הפליטים, בעוד שהוילה ברמת אביב, נבנתה על חורבות הבתים של הפליטים הללו. די עם ניגוב המצפון הקולקטיבי עם המתנחלים. זה מזכיר לי את הכתבות הדמגוגיות של איתן אורן, בהן הוא הראה את המחסור במים בחברון, לעומת בריכת השחיה בקרית ארבע. כאילו שבריכת השחיה בהרצליה פיתוח, לא מקבלת מים בדיוק מאותם מקורות כמו הבריכה בקרית ארבע, וכאילו שבעיות המים בחברון לא נובעות מהתשתית הנוראה שלהם (ומגנבות המים הסיטוניות), ולא מהמקלחת שעושה המתנחל השכן. (לא, התשתית של חברון אינה באחריות קרית ארבע!!) לגבי האדם ש"קם בבוקר ורואה את הפליטים המסכנים"- האם היית שם בגוש וראית על מה אתה מדבר? הייתי שם כמה פעמים בזמן האחרון, ועברתי דרך הבתים של ה"מואסי" שפלשו לאיזור באופן לא חוקי. אז נכון שהפיתוח הסביבתי שם לא מי יודע מה, אבל יש שם בתים שממש מעוררים קנאה. יש להם וילות יפות (רבות מהן בבניה עכשווית) שהם בונים, אני מניחה, ללא פיקוח או הגבלות, ממש ליד הים. לא הייתי מתנגדת לגור בכזה בית. אני מניחה שיש מהם גם כאלה שגרים בתנאים פחות טובים, אבל ממתי העולם הוא קיבוץ? למה האדם מנווה דקלים שעמל ובנה את ביתו ביושר, (ולשם שינוי גם טיפח את הסביבה שלו), צריך להרגיש רע אם יש אדם אחר שחי יותר, או פחות, טוב ממנו? האם אתה מוטרד מזה שיש אנשים עניים ממך בהרבה? האם אתה מוטרד מזה שיש אנשים עשירים ממך בהרבה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל פעם שאני שומע את משענת הקנה הרצוץ של שייח מוניס, אני פשוט מתמלא יאוש. האם ההבדל בין שייח מוניס לשייח דקלים אינו בבחינת "אבן מקיר תזעק"? כאשר השתלטנו על שייח מוניס לא היתה נווה דקלים. כאשר השתלטנו על נווה דקלים הרצליה פיתוח (שייח מוניס לשעבר אאל"ט) היתה גם היתה. מה שלעולם לא תבינו הוא שכבשת הרש לא רשומה אצלכם בטאבו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה ההבדל הזה רלבנטי לפליט משייח מונס? (למה זה רלבנטי בכלל?), למה "עיניו מנוקרות", ( כדברי כליל החורש נאורי) מהוילה בנווה דקלים, ולא מהוילה שנבנתה על חורבות ביתו? אם הכבשים לא שלנו, אז אסור לגנוב אפילו אחת, גם אם אנחנו עניים מאוד. אם הן שלנו, אז מותר וצריך לקחת את כולן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מעלה שאלות שהן חסרות כל משמעות בעיני, ואח"כ מלהטטת בלענות עליהן. את מנהלת ויכוח של קש על שאלות קש וגבבה. "למה ההבדל הזה רלבנטי לפליט משייח מונס?" - בעיני מה שרלאבנטי הוא מידת הסבל שאנו גורמים ומהן האלטרנטיבות העומדות בפנינו? מבחינתי, ההבדל שבין נסיגה לקרקעית הים לנסיגה לחוף ניצנים, עושה את כל ההבדל. "אם הכבשים לא שלנו ... אם הן שלנו ..." - שאלת "למי שייכת הארץ" היא חסרת כל משמעות בעולם המעשה. הארץ שייכת למי שבכוחו להחזיק בה. אלו הם עובדות החיים וכל הבוקי-סריקי של "זכותנו ההיסטורית" "זכות אבות" "התנ"ך הוא הקושאן" אינם אלא פלפולי סרק של אברכי משי. (מה עם זכותם ההיסטורית של הולשים על אנגליה, של האינדיאנים על אמריקה, של המאורים על ניו-זילנד? מה בדבר זכות האבות שקנתה לנו ישיבה של 500 שנה על אדמת פולין?). וכן, יש הבדל של שמיים וארץ בין אדם הגונב כיכר לחם כדי להחיות נפשו לבין אדם הגוזל אותה מרעהו הגווע ברעב אע"פ שיש לו כבר אחת. מותר להפיל עובר המאיים על חיי אימו. האם יש בכך אישור כולל להפלות ("לקחת את כולן")? המונחים של פיקוח נפש, דין רודף וכבשת הרש אינם רכוש פרטי שלך להשתמש בם להצדקת תפיסותיך השוביניסטיות נוסח "אני ואפסי עוד". משמעותם המלאה ניתנת להם דוקא בעולם הערכים והמוסר שאינו מוכר לבן-גביר, פדרמן וקרוביהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אם תרד ברמת הדמגוגיה, יהיה הרבה יותר נעים לדבר אתך) בטיעונים שאתה מביא לעיל ברגש רב, אתה נופל לאותו פח כמו השמאל הישראלי ומדיניות ישראל בשנים האחרונות. אתה לא מוכן לדבר על הצדק, ואומר: "שאלת "למי שייכת הארץ" היא חסרת כל משמעות בעולם המעשה". השאלה לדעתך היא מהי הדרך בה יגרם סבל מינימלי לכל הנוגעים בדבר. השמאל כל כך בטוח שהעיסוק בשאלה הזו הוא הדבר האמיתי, שהוא מוותר לחלוטין על טיעוני הצדק היהודי, ומזלזל בכל מי שמדבר על כך. פעמים רבות הוא משוכנע שאלו שמדברים על הצדק אפילו גורמים נזק גדול. אבל האמת היא שזהו אוטיזם, משום שאם מקשיבים למה שאומרים הפלשתינים, הערבים וחלק גדול משאר העולם, שומעים את המילה "צדק" בכל משפט שני. בויכוח בין מי שמבקש את הצדק, לבין מי שמבקש את מה שנוח לכולם, לעולם ינצח מי שמבקש את הצדק. כי אי אפשר לחיות בלי צדק. אפילו בשמאל, בגלל הויתור על גרסת הצדק היהודי, יש אימוץ גדל והולך של גרסת הצדק הפלסטיני. חוסר הברירה, או הסבל שאתה מציג כאן, הוא תחושה סובייקטיבית, שאינה יכולה להתקבל על דעתם של אחרים. הרי אם תוותר על הריבונות הישראלית בארץ הזאת, ותהגר לאחת מארצות העולם, לא תסיים בקרקעית הים. ההצגה כאילו אנחנו עניים מרודים וגנבנו את כיכר הלחם מהשכנים רק כדי להחיות את נפשנו, נשמעת מגוחכת כאשר מדינת ישראל היא מעצמה איזורית בכל קנה מידה, והערבים עניים ומסכנים הרבה יותר מאיתנו. בכלל, עני שגונב כאשר הוא רעב, צריך להחזיר את מה שגנב כאשר רווח לו. העם היהודי כבר אינו במצוקה קיומית כמו פעם. כך שאין שום סיבה שנסרב לזכות השיבה, ולפיצוי הערבים שניזוקו. אמנם זה יגרום לאבדנה של המדינה היהודית, אבל אז מה? יש הרבה עמים שאין להם מדינה עצמאית. אלפיים שנה חיינו ללא מדינה עצמאית, כך אפשר יהיה להמשיך הלאה, בלי לגנוב לחם מאף אחד. מסכים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השמאל הישראלי איננו מוותר על הצדק היהודי: נהפוך הוא, בשם הצדק הזה הוא מבקש ליהודים את ישראל של גבולות 1967. הוא רק יודע, עם זאת, שיש גם צדק פלסטיני, ושלא ייתכן בשם הצדק היהודי לעשות עוולות שלא ייאמנו לעם צודק אחר, שגם לו מגיעה מדינה. ובהחלט יש לקבל את זכות השיבה ולפצות במידת האפשר את הפלסטינים שניזוקו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהו הצדק היהודי לשיטת השמאל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי, פירושו שאנחנו זקוקים למדינה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כך הטיעונים שלנו באמת נראים: שופט לשני הצדדים: מה יש לכם לומר על המכונית? צד א': היא שלי. קניתי אותה בכסף שהרווחתי במלצרות, והוא גנב לי אותה. צד ב': אני נורא זקוק למכונית, והיא אצלי עכשיו. אבל אני מוכן להתחלק אתו בחצי הזמן, אם הוא יסכים שאשתמש בה בחצי השני. מה יהיה פסק הדין לדעתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם נחליף את הטיעון של צד ב' ב"הוא קנה אותה, אבל אלוהים הבטיח אותה לי"? מה יהיה פסק הדין לדעתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה כך? הטיעון האמיתי של צד ב' הוא: המכונית הזאת היא שלי. מזמן היא היתה שלי. קיבלתי אותה מההורים, עוד כשהייתי כזה קטן. נכון שישבתי בבית סוהר/שהיתי בח"ול/חטפו אותי להרבה שנים. גם נכון שבזמן הזה צד א' הרשה לעצמו להשתמש בה מידי פעם, בלי רשותי. אבל לא מזמן חזרתי, וכשהתחלתי לנהוג במכונית, ההוא התחיל לצעוק שהיא שלו, שהוא קנה אותה, שהיא מעולם לא היתה שלי, שויתרתי עליה, ועוד כל מיני שקרים. בית המשפט אפילו יכול להסתכל בראשי התיבות של שמי שכתובים על השלדה של המכונית, (העתיקות של הארץ), וגם בספר האוטו המקורי, כתוב את שמי בבירור (ספר הספרים). לא יותר טוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי שלא אלך לאיבוד בפרטי המשל, אדבר על הנמשל. הארץ לא הייתה *שלך*. היא הייתה של אנשים אחרים שישבו כאן לפני כך וכך אלפי שנים. העתיקות לא מעידות על כך ש*את* ישבת כאן, אלא על כך שאנשים אחרים ישבו כאן. לאותם אנשים ולך יש (אולי) הרבה מן המשותף , אבל אז מה? מאין נפקא מינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא שלי? "אני" שבנמשל זה עם ישראל. הייתי שם אז, ואני כאן היום. "עם" זה תהליך. זה לא תלוי באנשים שחיו בזמן זה או אחר. אם יש משהו כמו "בעלות לאומית" על ארץ (והרי על זה אנחנו מדברים. אין מדובר כאן על תביעה ספציפית של אחמד, או יעקב על חלקת האדמה שלו הפרטית, אלא של העם הערבי, או היהודי, על הארץ), אז יש משמעות למושג "עם". עם אינו מוגבל לחיי דור אחד, אלא כל עוד בני העם מחנכים את בניהם להזדהות ושייכות אל העם הזה ותרבותו, הוא קיים. כך שהעתיקות בהחלט מראים שהייתי כאן, עם יהודי במולדתו. מלבד זאת, היתה מסורת חיה אצל בני העם היהודי, שארצם ומולדתם היא ארץ ישראל, ואליה הם ישובו. מסורת כל כך חיה וברורה, שהיא היתה ידועה גם לכל העמים בהם הם היו פזורים. לכן ברור היה לעמי העולם שביתו הלאומי של העם היהודי צריך להיות בארץ ישראל, גם אחרי אלפייים שנה, כפי שבא לידי ביטוי בהחלטת חבר הלאומים ב1920. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפעם האחרונה שאני קראתי את ספר האוטו המקורי1 היה כתוב שם שהאוטו לא היה שייך לצד א' ולא לצד ב', צד ב' שדד אותו מצד ג', צד ד' גזל אותו מצד ב' וצד א' גנב אותו מצד ד'. לא קייס רציני לאף צד (מלבד צד ג', שנפטר ולא השאיר אחריו קרובי משפחה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספר ההוא כתוב שהיצרן- שהאוטו שלו, העביר את הזכויות עליו לעם ישראל. האוטו אמנם היה בשימוש זמני של אחרים קודם לכן, אבל בהצהרה מפורשת של היצרן, הזכויות עליו הועברו בצורה בלעדית לנו.... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחת שזכויות היוצרים פגות אחרי חמשים שנה, ומאז הרג קאנט את היצרן כבר עברו הרבה יותר מזה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחשב בזה ש''אלף שנה בעיניך, כיום אתמול כי יעבור'', יש לנו הרבה זמן עד שיעברו חמישים שנה בספירה שלו... עם כל הכבוד לקאנט, היצרן עבר הרבה נסיונות התנקשות. עד היום זה לא הטריד אותו מידי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מתכוונת שזה לא הטריד את מאמיניו. אותו ודאי שזה לא יכול היה להטריד... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניצה, אם את חושבת שאלוהים הבטיח לך את גוש קטיף, אז למה שלא תחסמו כבישים לאלוהים ותעזבו אותנו בשקט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך היצרן פעל בניגוד לכללי השוק חופשי ועליו לעמוד למשפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אתה לא מוכן לדבר על הצדק...השאלה לדעתך היא מהי הדרך בה יגרם סבל מינימלי לכל הנוגעים בדבר''. זהו, שמבחינתי, לפחות, השאלה הזו היא בדיוק השאלה העיקרית שצריכה להשאל כאשר רוצים לדבר על הצדק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תגנוב מביל גייטס מליון דולר, ותחלק אותם לעשרה הומלסים בתל אביב, ברור שכמות הסבל במערכת תרד. לביל גייטס זה לא יזיז, ועשרה אנשים יוכלו לחיות כבני אדם. האם לדעתך זה מעשה צודק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קורה לפי חוק. אני מדברת על גניבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שייח מוניס הייתה איפה שרמת אביב נמצאת כיום, לא? אאז"נ, הרצליה פיתוח יושבת בחלקה על סידנא עלי (המסגד עומד שם עד היום). צריך להצליב את המפות כאן עם מפות "ישראליות": |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התיקון. מתברר שכמעט כל צפון ת"א בנוייה על אדמות של הכפר שייח מוניס ולכן הוא הרבה יותר פופולרי כמכשיר לניגוח הסמול הצפוני הצבוע מאשר סידנא עלי (אל-חרם) הממוקד יותר אל שכניה של שולמית אלוני. אהבת החינם המופלגת של זועקי "שייח מוניס, לנצח זכור נא את שמותינו. שייח מוניס, בדרך אל האוניברסיטה" מזכירה קצת את מספר החידוד והבדיחה: אפשר כבר לקבור את הגנב מגוש קטיף, מתברר שאביו משייח מוניס היה גנב גדול ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שום חול לא היה ריק מאנשים. אני מכיר אישית מישהו שבמילואים בתחילת שנות ה70 (תחת שרון) עסק בפינוי אותם שטחי חול (ע"י הצקה לבדואים ותושבים אחרים שהיו שם קודם עד שיעזבו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות האיל האלמוני, האלמוני במילואים והתחת של שרון, העובדות הן ששרון לא התעסק מעולם בתחילת שנות השבעים, בהיותו אלוף פיקוד דרום, באנשי המואסי הספורים שישבו שם, משום שהיה זה שנים רבות מאד לפני הקמת ההתיישבות בגוש קטיף, והם לא הפריעו לאיש, והיו בעיות קשות של טרור באזורים צפופי האוכלוסיה ברצועת עזה שלהם הקדיש את זמנו. ידוע על אירוע שבו ננזף ע"י הרמטכ"ל בגלל הצקה לבדואים בצפון סיני, אבל מדובר באזור רחוק מרצועת עזה שכבר מזמן הוקרב למען השלום עם מצרים, וכבר מזמן שכחנו ממנו. העובדות דומות למה שכתבה ניצה: שום בית של מקומיים לא נהרס כדי לבנות על חורבותיו את בתי הישובים היהודיים, אלא בדיוק להפך: קבוצת הבתים הקטנה הלכה וגדלה כמו גודל האוכלוסיה שקיבל תגבור מבחוץ, דווקא לאחר הקמת ההתיישבות בגוש קטיף, בניגוד לבתי שיך מוניס שנהרסו עד האחרון שבהם, לא נשאר באזור אפילו אקסמפלר אחד מתושבי הכפר, ועל חורבותיהם נמצאים היום חלק מבתי רמת אביב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לפי ויקיפדיה חלק מישובי הגוש הוקמו בתחילת שנות השבעים. כפר דרום ב-1970, קטיף, תחילה כהיאחזות נח"ל, ב-1973, נצרים, גם כן תחילה כהיאחזות נח"ל, ב-1972. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפר דרום שהוקם על חורבות כפר דרום שנכבש ע"י המצרים במלחמת השחרור, נמצא בקצה המזרחי של גוש קטיף לכוון קיבוץ כיסופים, והוא רחוק מאזור המואסי שנמצאים על שפת הים. גם נצרים שוכנת בנקודה צפונית יותר, בעצם מחוץ לגוש הישובים, ואין לה שום קשר עם המואסי. אני הייתי שם לא מזמן וראיתי זאת בעיני. אין קשר גיאוגרפי בין כפר דרום נצרים והאזור שבו נמצאים בתי המואסי. וככל שהצלחתי לבדוק ברשת, פעולותיו האחרונות של אריק שרון בעזה עליהן מדווח, מלחמתו בטרור שם, ופעולותיו כנגד הבדואים של צפון סיני הם משנת 1971. הוא השתחרר ב 1973 כשתפקידו האחרון בצבא היה ראש מה"ד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |