|
||||
|
||||
תודה על התיקון. מתברר שכמעט כל צפון ת"א בנוייה על אדמות של הכפר שייח מוניס ולכן הוא הרבה יותר פופולרי כמכשיר לניגוח הסמול הצפוני הצבוע מאשר סידנא עלי (אל-חרם) הממוקד יותר אל שכניה של שולמית אלוני. אהבת החינם המופלגת של זועקי "שייח מוניס, לנצח זכור נא את שמותינו. שייח מוניס, בדרך אל האוניברסיטה" מזכירה קצת את מספר החידוד והבדיחה: אפשר כבר לקבור את הגנב מגוש קטיף, מתברר שאביו משייח מוניס היה גנב גדול ממנו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |