בתשובה לארז ליבנה, 22/05/05 3:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה זו גיבנת? זו מילה בינלאומית עתיקה שנכנסה לשפה העברית, כמו רבות אחרות. האם אתה חושב שצריך למצוא מילה עברית גם לשולחן או מסדרון? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מי יאמר איזו מילה נכנסה לשפה העברית ומי תשאר בחוץ? ה*אקדמיה* ללשון עברית? מתוקף איזה מנדט? העובדה שציבור רחב מתקומם על חידושיהּ ועל שמה אומר שהמנדט אינו נגזר מהעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לְידיעתך הציבור הרחב החליט על ביטול החוק השני של התרמודינמיקה, זניחתם של סימני הפיסוק ועל רפורמה יסודית בענייני חיריק וצירה. הִיבנת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני החלטתי על ביטול כל חוקי התרמודינמיקה והחלפתם בחוקי הטרמואנליזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את[ה] הציבור הרחב? אם לא, ההחלטות שלך לא מעניינות. (משום מה יש לי הרגשה שמדובר ב"את", ומכאן נימת הזלזול). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אני לא "הציבור", אבל אני ודאי "הרחב". ואני תוהה אם אתה עונה על אחד הקריטריונים האלה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משחק ברקת: אני: הרבה פעמים קראו לי זונה. את: רחב. הוא: הבן שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היופי בחוקי טבע כמו החוק השני של התרמודינמיקה, הוא, שהם אינם זקוקים לאישור הבריות כדי להיות. כפי שאני רואה מדע, הרי זה מפעל אנושי שמטרתו לגלות את אשר יהיה *אמת* בין אם נכיר בה ואם לאו. במובן הזה, תשובתו של המדע לקואן המפורסם היא שהעץ בהחלט ישמיע רעש ביער גם אם לא יהיה איש שישמע אותו. מצד שני, בחוקי תקינות השפה, מי יגיד מה *נכון* ? אם מספיק פעמים נגיד דבר מה עילג, וכך יעשו גם סופרי ומשוררי הדור שלנו, הדור הבא כבר יתחנך על כך שזוהי שפה יפה. הרי גם המילה "אקדמיה" נכנסה בשלב כלשהו. כלומר חוקי תקינות הינם תלויים מאד בעין המתבונן ואם הציבור הרחב יאמר את דברו, הם עשויים בהחלט להשתנות. לעיתים מתקבל אצלי הרושם שהשפה העברית מוחזקת כבת ערובה בידהם של קומץ מלומדים הטוענים בגנות דרכים שאינן דרכם, על אף שעם כל ידיעותיהם, אין דעתם הסובייקטיבית חזקה מדעתו הסובייקטיבי של כל אדם אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבו על זה יותר טוב ממה שאני מסוגל1: תגובה 282998 ______________ 1- שהרי מאז הכתיבה מתו אצלי עוד כמה מליוני נוירונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לעצור שם? דיון 1335 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, באמת - למה לעצור שם? השכ"ג טיפוס רפלקסיבי מדי כדי לצטט אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק, אפשר ללכת רחוק יותר: תגובה 92721 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, רפלקסיבי ושמרני. לא פלא שאתה מזלזל בנשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על השאלה המטומטמת, אבל התרמודינמיקה לא הוחלפה במכניקה הסטאטיסטית? (אני פשוט קורא עכשיו מאמר שזאת ההנחה שלו. לא שאני יודע מהן שתי התיאוריות או מה ההבדל ביניהן, אבל עד עכשיו חשבתי שאני פחות או יותר מבין גם בלי להיכנס לפרטים האלה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי המוגבלת, ''תרמודינמיקה'' הוא מונח ישן יותר, עוד מהימים שהבסיס המכנו-סטטיסטי שלה לא היה ידוע (''חום'' היה איזה חומר מסתורי שזורם ממקום למקום, קצת בדומה לפלוגיסטון, לאתר ול''חומר החיים'' שהופך דומם לחיה), אבל המושג הזה בשימוש גם בימינו. אם נורא חשוב לדייק, אני חושב שאפשר להגיד שהמכניקה הסטטיסטית מסבירה את התופעות התרמודינמיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שאני מבין את המאמר שאני קורא, התרמודינמיקה והמכניקה הסטטיסטית מציעות ניבויים שונים לתופעות מסוימות. (אתה לא חייב לענות. אני אחיה גם בלי לדעת את התשובה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המכניקה הסטטיסטית היא הרחבה של התרמודינמיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מבין נכון, התרמודינמיקה אמרה ש*תמיד* חום יזרום באופן ספונטני מהגוף החם יותר לקר יותר. המכניקה הסטטיסטית אומרת "כמעט תמיד", כאשר הכמעט הזה אומר שבגופים בגדלים שנראים לעין, ההסתברות שיקרה אחרת קרובה מאוד (מאוד) לאפס - למעשה, כנראה שגם אם ננסה כל חיינו לא נראה זאת. אפשר לקרוא לזה ניבויים שונים, זה כבר תלוי איך מגדירים "ניבוי"... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר למה שירדן אמר לך (ואולי גם תופעות של "היפוך טמפרטורה" קשורות לזה) אני לא יודע. אולי תיתן דוגמא מהמאמר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר לא לידי כרגע. בינתיים התרשמתי שהוא יסביר בהמשך למה הוא מתכוון. תן לי כמה ימים, ואם אבין אחזור לכאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ככה: תרמודינמיקה למכניקה סטאטיסטית היא כמו פסיכולוגיה לחקר המוח (לפחות מבחינת השאיפות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג. אני בטוח שאם מחפשים רחוק מספיק, המון מלים נשאבו לעברית משפות אחרות (אכדית, כמדומני, תרמה הרבה). ובהזדמנות זאת, שניים מתחדישי המחבר שטרם זכו לברכת האקדמיה (אולי בגלל שמעולם לא נשלחו אליה), בעקבות פניה של ידיד ורע: 1. ringtone: צלילצול (קצת קשה להגיה, אבל מי שמתעניין בנושאים האלה, שיתאמץ). 2. walkie-talkie: קַשְקֶשֶר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שולחן היא מילה בינלאומית? מאיזו שפה? שמא תוכל להרחיב? המילה שולחן נזכרת בתנ"ך 71 פעם, ביניהם גם בספר שמות, שהוא מוקדם (ולכן חף מהשפעות לשוניות ארמיות, שניכרות בספרים מאוחרים יותר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להיות לשונאי מבריק כדי לראות שהמילה שולחן לא בדיוק משתלבת במבנה הבסיסי של מילים בעברית. אם כי לא יפריע לי יותר מדי אם יוכח כי המילה הזאת היא דווקא כן עברית מקורית. יש מספיק מילים עברית-אבל-לא-עברית בשביל להוכיח את הטענה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המלה ''שולחן'' אולי לא משתלבת במבנה הבסיסי של מלים בעברית, אבל היא ודאי משתלחנת עליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא משתלבת? מה לא משתלב בה? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |