|
||||
|
||||
החברה הישראלית בכללה השתנתה. אולי לא נעשינו יותר מושחתים, ודאי שלא יותר טפשים, אבל הפכנו לפחות מחויבים. פחות אידיאליסטים, יותר אינדיבידואליסטים. להבדיל משוקי שמאל בסעיף ב' של תגובה 300150 אני חושב שהשינוי אצל חברי הכנסת היה איטי יותר (או ליתר דיוק - בפיגור פאזה) מזה שנעשה אצל בוחריהם. אי לכך כאשר הנבחרים סגרו את הפער, מתקבלת התמונה כאילו "איכותם"1 ירדה ביחס לציבור בוחריהם. ___ 1 אני לא מוצא מילה הולמת יותר, למרות שאני לא בטוח2 שזאת המילה הנכונה. 2 ליתר דיוק - בטוח שלא. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שבזה העניין. אין לי בעיה עם "פחות אידיאליסטים, יותר אינדיבידואליסטים". אתמול מישהו סיפר לי בהתלהבות על חגיגות יום-העצמאות של פעם בחיפה, כשאנשים היו רוקדים ברחובות כל הלילה. לא נראה לי שהייתי מסתדר אז, בחברה מגויסת כזאת (חוץ מזה, אני מתעב ריקודי-עם, ואם יש משהו שכולם עושים זאת סיבה מספיק טובה בשבילי לא לעשות אותו). אבל עושה רושם שאיבדנו את כל הקריטריונים, ונתנו לשחיתות ולטיפשות להשתלט עלינו. איך נבחרה ענבל גבריאלי לכנסת? איך נבחר מיכאל גורולובסקי? זאת לא "פחות מחויבות". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |