בתשובה לברקת, 16/04/05 20:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
והנה יוסי שריד מוצא דרך נבזית במיוחד לצעוק בלי שישמעו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לעניין דוד ויהונתן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"צַר-לִי עָלֶיךָ, אָחִי יְהוֹנָתָן--נָעַמְתָּ לִּי, מְאֹד; נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי, מֵאַהֲבַת נָשִׁים" (הספד דוד ליהונתן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני מכיר את זה (לפני יובל או שניים אילצו אותי ללמוד את זה בע"פ) ולכן שאלתי. אם אתה צודק הרי לא למדנו דבר חדש על אהוד מנור אבל כן למדנו משהו על יוסי שריד. מעניין. ומעניין לעניין, בעניין אחר: מה נגמר עם סיבת מותו של עראפאת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה למדת כאן על יוסי שריד? היה בזה איזה חידוש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשבילי זה היה חידוש, אבל אני שומע על הכל אחרי ברקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפולמוס האאוטינג בנוסח עדות אוחובסקי, יש שהבחינו בין אאוטינג למי שאינם עוסקים כלל בפומבי בחיי אהבתם, ובין מי שתוארו כ''צבועים'', כדוגמת הזמרת שחיה עם בת זוג אך בראיונות לעיתונות אמרה שהיא עדיין מחפשת אהבה, או הפזמונאי שהיה נשוי לאשה עד סוף ימיו. בעקבות הסיפור של מנור אבל בלי להתייחס למקרה האישי שלו, אני תוהה אם תיתכן הפרדה בין המשיכה המינית ובין האהבה. הנטיה הטבעית שלי היתה לענות ''כן'' - בהיותי סטרייט בהמי אני חושב דווקא ההיפך, על אהבה לגבר ומשיכה מינית לנשים (השמנמן של אתגר קרת הוא אשת חלומותי). מצד שני, נראה לי שרובנו נעקם את האף אם נשמע על אדם שנמשך מינית לאישה מסוימת אבל אוהב אישה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את המשפט האחרון - מרבית הגברים אוהבים אישה אחת או פחות, אבל נמשכים מינית להמון נשים, בכלל לא על בסיס אישי, לא? שמא עיקום האף הוא על המקרה של גבר שנמשך מינית לנשים רבות, כמו כולם, אבל מדיר את משיכתו מהאישה האחת שאותה הוא אוהב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שעכשיו גם לי לא ברור למה ערבתי משיכה אישית עם נטיה מינית, אבל התירוץ שנתת לי במשפט השני שלך הוא מעניין. אולי אפשר גם לומר שהוא נמשך למראה שונה משל אשתו - נניח שהוא מעדיף ג'ינג'יות רזות ונמוכות והיא בלונדינית מגודלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורי פז כבר קבע בפטישים שכבר קבע במסמרות רבי שמואל בר נחמני בשמו של רבי יונתן: "כל האומר דוד חטא - אינו אלא טועה! שנאמר (שמואל א, יח) 'ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו'." (תלמוד בבלי, שבת נו, ע"א; ילקוט שמעוני, שמואל ב, קמח). (תגובה 222934). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן; אבל שריד מניח שקוראי "הארץ" לא יודעים את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי, ואולי לא. כל הסיפור הזה נראה לי שמועה שהולכת ומתנפחת על ידי סיפוח של כל מה שרק מזכיר אותה כהצדקה להמשך ניפוחה. אולי שריד בכלל לא מכיר את השמועות האלה. אולי שריד חושב שקינת דוד היא פשוט דוגמא לקינה שבאה מאהבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיכוי ששריד לא שמע את השמועות קטן מאוד. הסיכוי שקינת דוד נראית לו ''פשוט'' דוגמא לקינה שבאה מאהבה הוא אפס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתכלס, כבר עדיף תגובות כאלו תגובה 292116 ממה שהתפתח כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי שריד בכלל לא נתן את הכותרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכותרת לקוחה ממשפט בסוף הפסקה הלפני-אחרונה, אז זה לא כל כך משנה (אלא אם כן העורך הוסיף את המשפט הזה גם לטקסט, מה שנראה בעיני הרבה פחות סביר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אני נורא נאיבי, אבל אני לא חושב שלזה בהכרח הכוונה; הרי הספד דוד ליהונתן הוא דוגמה מפורסמת להספד גם בלי הקונוטציות ההומוסקסואליות שלה. אם לא היית קורא את הפתיל הזה, היית חושב שלזה הכוונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שכבר ''יודע'', יודע. מי שלא יודע, (כנראה) לא יודע גם אחרי הכותרת הזו. אבל מי ששמע את השמועה וחושד שהיא נכונה (בערך חצי מדינה, מן הסתם), קיבל ממר שריד חיזוק משמעותי להנחה שיש דברים בגו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור הזה בין דברי שריד לאאוטינג פה בפורום (שאגב לא מכובד בעיניי. אפילו צהובון סוג ז' לא היה מרשה לעצמו את מה שמרשה האייל הקורא האליטיסטי) נראה שטותי למדי. אני מקווה שכשעוזי ישמע את המנון בר אילן שכתב מנור לפני פטירתו (ובוודאי מתוקף תפקידו עוד ייצא לו לשמוע אותו לא מעט), הוא לא יימצא רמזים בעייתיים במילים האחרונות של הבית: יש ניגון שמשתנה בלי הרף, מילותיו תלויות במתפלל, אבל כל תפילה תמיד נגמרת בשלום על ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הנה עוד דוגמא עתירת רמזים, למי שמחפש אותם, מתוך שירו האחרון של אהוד מנור, שנכתב לפסטיבל המחול בכרמיאל 2005, שני הבתים הראשונים, משפט כן ומשפט לא (ללא הפזמון): "אם ליבך לפתע מתפתה ורוצה לשבור את הכללים וכשהצעד יבוא אתה תרקוד ותשתחרר כי הגוף לעולם לא משקר. אם אתה גונח וכואב ואינך מוצא את עצמך – וכשהצעד יבוא, אתה תרקוד ותתמכר כי הגוף לעולם לא משקר." אני מסופק אם עתה עדיין ישנו שפול מת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרחקת לכת, לא? :-) אם כך, הבה נמשיכה אל: לא ידעתי שתברח לא ידעתי שתעוף רחוק כל כך. לא ידעתי שאותי תשכח. תתחצף ותענה: הנה, הנה, הנה. ובהחלט יש מקום לדון לעומק במילים הבאות: זה הרגע הגדול, הכדור הוא עוד עגול, אך אדום הוא כמובן וחיכינו לו מזמן כל אחד הוא כאן אלוף, עוד מעט נתחיל לעוף, חגיגה גדולה היום כי הגענו לחלום. (אדום עולה עולה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא הרחיק לכת, זה רק מפני שענקים דחפו אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמזכיר את תגובה 152637 וזו שלאחריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. חידה: ממי לקוח הציטוט הבא: "מעל כתפי ענקים אפשר להרחיק ראות, אך על כתפי ננסים קל יותר לטפס"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיגלתי קצת ולא מצאתי אז אחכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תחכה יותר מדי. זה פתגם סיני עתיק שהמצאתי בעצמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה? כפשוטו? לאילו אמיתות כבר ניתן להגיע ללא דילוגים או לפחות איזו גימטריה קטנה? בכל אופן, אצלי יש פיתוי, שבירת כללים והשתחררות ממוסכמות כדי להיענות לקול הגוף והתוצאה המתבקשת - גניחות. ואצלך? נראה לי שיש לנו כאן ו'ינר (: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי זה הולך ככה: אם עוד ראשנו שח ועצב סובבנו - הבה ונתלקח מן השמחה שבנו! (ואני ממש לא רוצה לדעת מה זה אומר על יעקב אורלנד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה לדלג על שיר האליפות הראשון של מנור? "בלבל אותו, טלטל אותו, גלגל אותו בקשת כדרר אותו, סחרר אותו, שחרר אותו לרשת נרוץ, נרדוף, נשיגה מקום ראשון בליגה נרוץ, נרדוף, נשיגה מקום ראשון בליגה מה מה מה מה נה נה נה נה נה מה מה מה מה נה נה נה נתניה..." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השורה בסוף צ"ל: אני מסופק אם עתה עדיין ישנו ספק שפול מת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לאחר התיקון לא הבנתי את הכוונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם, זה הזכיר לי שמועה אחרת שגם לה אפשר למצוא רמזים (http://www.mooma.com/column.asp?catid=7&pgId=413... , החל מ"האם זה בכלל הוא?"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהמשך לתגובה זו ולתגובה 293459- עפרה פוקס התייחסה לאחרונה לביקורת האמנותית של לונדון: "גם לירון לונדון היו דברים בנאליים", מגיבה עפרה בכעס. "יש קבוצה כזאת של חבר'ה, שכנראה חברים אצלם הם לא חברים. קבוצה שלמה שימכרו את אמא שלהם בשביל שורה בעיתון. ירון לונדון לא היה בסדר. מה זאת הביקורת הזאת? מה, הוא עשה פעם מחקר על השירים של אהוד? אם אני אבחן את ירון, הוא אפילו לא יידע מה הוא כתב. מי שהוכיח את עצמו כחבר באמת היה יוסי שריד. הוא בנאדם, לא אחד שימכור חבר בגרושים"1 העובדה שפוקס מוצאת לנכון להתייחס כך בפומבי לדברים של לונדון (באותו מעמד בו גם רמז את הרמיזות שהן נשוא כל הפתיל הזה) ומצד שני לשבח את שריד, גורמת לי לחשוב שאולי כל ה"שמועות" שמדובר עליהן בפתיל הזה הן קשקוש, אי-הבנה טוטאלית שנולדה ממשהו זניח. זה יכול לקרות. לפעמים יש עשן בלי אש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו יכול לעזור? לספק קישור שיעבוד למאמר של שריד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הדגל שלי הוא הקשת"? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |