|
||||
|
||||
אולי אני נורא נאיבי, אבל אני לא חושב שלזה בהכרח הכוונה; הרי הספד דוד ליהונתן הוא דוגמה מפורסמת להספד גם בלי הקונוטציות ההומוסקסואליות שלה. אם לא היית קורא את הפתיל הזה, היית חושב שלזה הכוונה? |
|
||||
|
||||
מי שכבר ''יודע'', יודע. מי שלא יודע, (כנראה) לא יודע גם אחרי הכותרת הזו. אבל מי ששמע את השמועה וחושד שהיא נכונה (בערך חצי מדינה, מן הסתם), קיבל ממר שריד חיזוק משמעותי להנחה שיש דברים בגו. |
|
||||
|
||||
הקישור הזה בין דברי שריד לאאוטינג פה בפורום (שאגב לא מכובד בעיניי. אפילו צהובון סוג ז' לא היה מרשה לעצמו את מה שמרשה האייל הקורא האליטיסטי) נראה שטותי למדי. אני מקווה שכשעוזי ישמע את המנון בר אילן שכתב מנור לפני פטירתו (ובוודאי מתוקף תפקידו עוד ייצא לו לשמוע אותו לא מעט), הוא לא יימצא רמזים בעייתיים במילים האחרונות של הבית: יש ניגון שמשתנה בלי הרף, מילותיו תלויות במתפלל, אבל כל תפילה תמיד נגמרת בשלום על ישראל. |
|
||||
|
||||
אז הנה עוד דוגמא עתירת רמזים, למי שמחפש אותם, מתוך שירו האחרון של אהוד מנור, שנכתב לפסטיבל המחול בכרמיאל 2005, שני הבתים הראשונים, משפט כן ומשפט לא (ללא הפזמון): "אם ליבך לפתע מתפתה ורוצה לשבור את הכללים וכשהצעד יבוא אתה תרקוד ותשתחרר כי הגוף לעולם לא משקר. אם אתה גונח וכואב ואינך מוצא את עצמך – וכשהצעד יבוא, אתה תרקוד ותתמכר כי הגוף לעולם לא משקר." אני מסופק אם עתה עדיין ישנו שפול מת. |
|
||||
|
||||
הרחקת לכת, לא? :-) אם כך, הבה נמשיכה אל: לא ידעתי שתברח לא ידעתי שתעוף רחוק כל כך. לא ידעתי שאותי תשכח. תתחצף ותענה: הנה, הנה, הנה. ובהחלט יש מקום לדון לעומק במילים הבאות: זה הרגע הגדול, הכדור הוא עוד עגול, אך אדום הוא כמובן וחיכינו לו מזמן כל אחד הוא כאן אלוף, עוד מעט נתחיל לעוף, חגיגה גדולה היום כי הגענו לחלום. (אדום עולה עולה). |
|
||||
|
||||
אם הוא הרחיק לכת, זה רק מפני שענקים דחפו אותו. |
|
||||
|
||||
מה שמזכיר את תגובה 152637 וזו שלאחריה. |
|
||||
|
||||
כמובן. חידה: ממי לקוח הציטוט הבא: "מעל כתפי ענקים אפשר להרחיק ראות, אך על כתפי ננסים קל יותר לטפס"? |
|
||||
|
||||
גיגלתי קצת ולא מצאתי אז אחכה. |
|
||||
|
||||
אל תחכה יותר מדי. זה פתגם סיני עתיק שהמצאתי בעצמי. |
|
||||
|
||||
ככה? כפשוטו? לאילו אמיתות כבר ניתן להגיע ללא דילוגים או לפחות איזו גימטריה קטנה? בכל אופן, אצלי יש פיתוי, שבירת כללים והשתחררות ממוסכמות כדי להיענות לקול הגוף והתוצאה המתבקשת - גניחות. ואצלך? נראה לי שיש לנו כאן ו'ינר (: |
|
||||
|
||||
אצלי זה הולך ככה: אם עוד ראשנו שח ועצב סובבנו - הבה ונתלקח מן השמחה שבנו! (ואני ממש לא רוצה לדעת מה זה אומר על יעקב אורלנד). |
|
||||
|
||||
ככה לדלג על שיר האליפות הראשון של מנור? "בלבל אותו, טלטל אותו, גלגל אותו בקשת כדרר אותו, סחרר אותו, שחרר אותו לרשת נרוץ, נרדוף, נשיגה מקום ראשון בליגה נרוץ, נרדוף, נשיגה מקום ראשון בליגה מה מה מה מה נה נה נה נה נה מה מה מה מה נה נה נה נתניה..." |
|
||||
|
||||
השורה בסוף צ"ל: אני מסופק אם עתה עדיין ישנו ספק שפול מת. |
|
||||
|
||||
גם לאחר התיקון לא הבנתי את הכוונה. |
|
||||
|
||||
סתם, זה הזכיר לי שמועה אחרת שגם לה אפשר למצוא רמזים (http://www.mooma.com/column.asp?catid=7&pgId=413... , החל מ"האם זה בכלל הוא?"). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |