 |
|
 |
||
|
||||
 |
השאלה היא, מה את יודעת? מה שגילית לנו זה רק שיש מה לדעת. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
או שילוב כלשהו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכאורה רומזים שם על הומוסקסואליות, מה שנשמע מסבר את האוזן וגם עניין מתאים לציפר לעסוק בו. אבל ההדגשה על החושניות... לך תדע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלום. אבל מה שמטריד אותי זה, שבבוקר לאחר פטירת מנור, לונדון רואיין בתוכנית הבוקר כחבר קרוב של מנור. שאלו אותו אם יש משהו לספר על מנור שאנחנו לא יודעים (שאלה תמימה), והוא ענה ש"מנור היה כ"כ פומבי וכתב על כ"כ הרבה אספקטים מחייו, שאם יש משהו עליו שאת לא יודעת, כנראה שגם אני לא יודע אותו". אז מה קרה בינתיים, לונדון? עלעלת באלבומים ונזכרת שראית את מנור מוריד שווארמה לא כשרה באור יהודה? מה זה "סוד"? ואם בהומוסקסואליות עסקינן (זה קופץ מייד לראש, כאילו לאנשים לא יכולים להיות סודות אחרים), ההתייחסות לנושא כאל "סוד" נשמעת מעופשת מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמדברים על אדם נשוי(לאשה:)), אז הומוסקסואליות היא בד"כ סוד, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, זה גם מה שאני חשבתי. אבל לאותו אדם יכולים להיות אלף סודות אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלוואי שהיתה כזאת אפשרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שהמאמר מתחיל (בכותרת) ב"ובלבד שלא יגלו שהוא אחר", ומסתיים בכך ש"הוא קצת אחר", וכיוון שהוא היה נשוי כל השנים וכתב לא מעט שירי אהבה לנשים, וכיוון שבני ציפר מתעניין באינפורמציות כאלה במיוחד - יש להניח שבזה העניין: שהוא לא יכול היה לצאת מהארון אף פעם. ולונדון כנראה שמע את זה בין אותה תכנית בוקר לבין תכנית הערב, או, לחילופין, החליט שיותר נאה "לגלות את הסוד" בתכניתו שלו, או שידע שהוא עומד לפגוש את עפרה לאחר מכן, והתצבייש. בכל מקרה, כל הסיפור הזה קצת עצוב, וכמו שנכתב במאמר - הביצה הדביקה הזאת, שבה כולם מכירים את כולם, תובעת לפעמים קרבנות מסוגים שונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מזדרז לתקן את עצמי: עכשיו התברר לי ש"הסוד" הזה היה גלוי זה מכבר לציבור, כך שירון לונדון ודאי ידע עליו מכבר, ורק צר היה לו על עפרה. חבל שהחמלה הזאת לא החזיקה מעמד גם בערב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז מה היה הסוד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכבר כתבתי בתגובתי הקודמת, הומוסקסואליות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו גיליתי את סודם של לונדון וקירשנבאום: נטיה לנקרופיליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסלח לי, זה באמת לא מנומס. חכה עד שאחד מהם ימות, ואז תוכל לקרוא את השני רומז לזה בהספד שלו, אבל כשהם חיים? באמת...(צקצוק בלשון) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היה חשוב להם להסתיר, הם לא היו חוגגים כך מעל הגוויה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרם דרבינו גרשום-טעות הסטורית......א הגבר לא בנוי לחיות עם אשה אחת... אברהם אבינו,משה,דויד,שלמה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבין שעל כל גבר שחי עם שתי נשים יש גבר שלא חי עם אף אישה, נכון? לזה הגברים כן בנויים? (אני כבר לא שואל למה הנשים בנויות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה, מי אמר אתר יבש? גיקים? מעתה אמור: "האייל הקורא - מידע שלא קיבלת בשום מקום אחר!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשוט טעית באתר. כאן האייל הקורץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מידע שלא קיבלת בשום מקום אחר חוץ מבערוץ 10, בידיעות אחרונות ובהארץ. כי המידע היחידי בדיון הזה שהוא בלעדי לאייל הקורא היא טענתו של "האייל האלמוני" שידידה שלו שמעה כבר לפני יותר משנה מידיד אחר שלה שאהוד מנור הומו, ולא יכול להיות שזה מה שגרם לך להתלהב כל-כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז מה הסוד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה תגובה 293697 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובדה שרוב האנשים כאן לא ידעו. אבל נאמר שכאן גרה חבורת גיקים מנותקים ובלי חיים, אבל שאר העולם ידע. אבל אז זה לא "סוד". ואם כך, על מה כל הלחישות הרועמות האלה, קבל טלוויזיה ועיתונות? לא, אני לא חושבת ש"הציבור" ידע. החוג הפנימי ידע, ושניים מחבריו של המנוח, לונדון וסאמט, לא הצליחו להתאפק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, מה זה "גיק"? מזמן רציתי לשאול... כנראה הסתובבה שמועה כזו פה ושם, כי אני אינני מכיר אף אחד מ"החוג הפנימי" הרלוונטי. כללית, "החגיגה" הזאת הייתה בהחלט די מגונה ועם סממנים מציצניים דוחים. אין ספק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 230430 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה א: "אני מזדרז לתקן את עצמי: עכשיו התברר לי ש"הסוד" הזה היה גלוי זה מכבר לציבור". ואז, בתשובה לשאלה, תגובה ב: "כנראה הסתובבה שמועה כזו פה ושם כי אני אינני מכיר אף אחד מ"החוג הפנימי" הרלוונטי". אה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. אם אני, שאינני מ''החוג הפנימי'', שמעתי על כך מידידה שהיא עוד ''חיצונית'' ממני, ולפי דבריה היא שמעה זדאת כבר לפני כשנה, מידיד שהוא ''חוצן'' מוחלט - אז ה''סוד'' היה גלוי לרבים בציבור - במלים אחרות, השמועה הסתובבה פה ושם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם החוצנים אומרים, אפשר לסמוך עליהם כמובן. שננסח כלל איילי חדש? "קיים יחס הפוך בין קרבה לאדם, וידיעת פרטים אינטימיים עליו". (אני קופצת לרגע לאפגניסטן, לברר אחת ולתמיד אם אמא של פרס ערביה. אל תלך, אני כבר חוזרת. או לא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם עדיין לא שמעת את האמת על אמא של פרס את באמת מחוץ לעניינים - זאת כבר קבעו המומחים, שהיא הייתה בודהיסטית אדוקה עם קשר מיוחד לעשתורת. (אני מקווה שתפסתי אותך שנייה לפני מסעך המיותר לאפגניסטן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקור המרוחק מעשתורת מכחיש1 כל קשר בינה לבין אמא של פרס. 1בסיוע עדים אלמונים וקבלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא מרוחק דיו, הוא ודאי אמין. בעיקר אם ידיעתו מגיעה מאב לבן, והתחילה במעמד סנטה קתרינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובדת היות אמו של פרס ערבייה נמסרה ע"י סבתו המרוקאית של בגין ודודתו המרוקאית של ביבי, שהלכו איתה לאותו גן בפס שבמרוקו. לכן זה בדוק, ואין ספק. אל תחזרי, שמאלנית מערכניקית אחת:) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(שורה 11, תמונה ראשונה מימין) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמע, היא דומה לו *משהו*. השתכנעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם התכוונו לרמוז שהוא צובע את השיער. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק מה שיצא לי לחשוב1, כשקראתי באמצע השבוע את התייחסותו של רענן שקד לאותו קטע: "צרימה בודדה, אולי הכרחית, נשמעה אצל לונדון וקירשנבאום, שאירחו, בין השאר, את העיתונאי גדעון סאמט, שביקש לרמוז כי היה במנור יותר מכפי שדמותו הציבורית הסגירה. 'ידעתי כל השנים האלה שיש צד באהוד שאנחנו לא מכירים.... יש דברים שלא מדברים עליהם'. ספק אם היה לזה מקום, שכן אם סאמט מנסה לומר משהו, מוטב שיאמר אותו. אם אין בכוונתו לומר, מוטב שישתוק". 1 ששוב את יודעת אחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירון לונדון כתב על מנור ב"ידיעות" של שישבת, ורמז גם שם על "סוד". אם כי עטף זאת בהרבה התפלספות, כדרכו. ולגבי ה"פזמונאי או משורר" כותב לונדון: "הוא היה מתרגם נפלא, אבל עם הפזמונאות שלו יש לי חשבון... כמדומני שמעולם לא דיברתי על אמנותו. אני חושב שהוא חש שדעתי אינה נוחה מהפזרנות שלו. מנכונותו לכתוב חיש לכל זמר, ומן הפער הגדול מדי בין פזמוניו המעולים, וכאלה הותיר רבים, לבין המון גדול של פזמונים בנאליים, שהם בנאליים אפילו באמות המידה של אמנות הגוזרת רדידות על העוסקים בה". אאוץ'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יכולה לעבור על האיש הזה, לונדון, בשתיקה. הוא צודק בבקורת האמנותית שלו. אבל אם הוא חשב שמנור כאיש אנין ומשכיל (דבריו באותה כתבה) לא צריך לבזבז עצמו על פזמונאות וולגרית, הזמן לומר את זה היה כשמנור היה בחיים, והמקום לומר את זה היה - לאיש עצמו. ולא לחכות ליומיים אחרי הלווייה, ולהתחיל רק אז להשמיץ בפרהסיה את המת שכבר לא יכול להתגונן. והרמיזות האלה, הקריצות-פלוס-מירפוקים האלה, בעניין סודות אישיים כאלה ואחרים, על מי שרק עכשיו נפטר ונקבר, הן בכלל בלתי נסלחות. אני חושבת שאנשים אהבו את אהוד מנור מפני שהוא הקרין ענווה ונחמדות. ועל הבסיס הזה, לירון לונדון לא נשקפת כל סכנה של הלוויה המונית ואבל לאומי, כשהוא ימות, וייקח איתו את ההתנשאות, וזחיחות הדעת הבלתי-נסבלים שלו. אוף. זהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי את "לונדון וקירשנבאום" של יום שלישי, וכשקראתי את המאמר הנ"ל של לונדון, לא קלטתי ממנו "רמיזה" על איזה סוד נסתר. מה שכן קלטתי זה- אלף: את מה שאת דיברת עליו, הצורך שלו לבקר את האומנותיות של מנור בדיוק עכשיו; בית, את העובדה שהוא דיבר בכלליות על האופי החביב שלו, וב"מוזיקה" של הדברים קלטתי איזה לגלוג מסויים (שהתבטא גם במשפט האחרון שלו- "אב רוחני? אם הוא כבר לא היה מת, הוא בטח היה מת מצחוק"); וגימל- את התיאור שלו על איך שהוא היה אמור להיות אצל מנור באולפן באותו בוקר, אבל כשקיבל את הבשורה לא קיבל אותה בתדהמה, כי בגיל שלו כבר מתחילים לראות כאלה דברים. ואני יודע שאפשר להבין את זה כהתבטאות נוסח-קהלת על הזיקנה, אבל זה נראה לי בכל זאת קצת שונה, פחות מכובד, מצביע על משהו אחר. ועכשיו, כשאני קורא כאן על מה שלונדון אמר, ומבין למה הדברים (אולי) מרמזים, ומוצא את עצמי חושב על הרמזים בניגוד לרצוני- לונדון נראה הרבה יותר אשם מכפי שהיה מקודם. אני תוהה אם טרח לדבר עם אלמנתו של מנור לפני שהחליט לשחרר את מחשבותיו לאוויר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התמונה של הג'קוזי בהתנחלות גרמה לי לאורך כל קריאת הקטע לשקול את האפשרות ש''הסוד'' הנורא של אהוד מנור בעיני ידידיו, לונדון, קירשנבאום, שריד וסאמט, שלונדון התייחס אליה כאל ''אהבה חושנית של הארץ'' הוא שהוא היה ימני ותמך בהתנחלויות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, למצער, שוטר בכיר בתקופת רפי פלד... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה יוסי שריד מוצא דרך נבזית במיוחד לצעוק בלי שישמעו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לעניין דוד ויהונתן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"צַר-לִי עָלֶיךָ, אָחִי יְהוֹנָתָן--נָעַמְתָּ לִּי, מְאֹד; נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי, מֵאַהֲבַת נָשִׁים" (הספד דוד ליהונתן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני מכיר את זה (לפני יובל או שניים אילצו אותי ללמוד את זה בע"פ) ולכן שאלתי. אם אתה צודק הרי לא למדנו דבר חדש על אהוד מנור אבל כן למדנו משהו על יוסי שריד. מעניין. ומעניין לעניין, בעניין אחר: מה נגמר עם סיבת מותו של עראפאת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה למדת כאן על יוסי שריד? היה בזה איזה חידוש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשבילי זה היה חידוש, אבל אני שומע על הכל אחרי ברקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפולמוס האאוטינג בנוסח עדות אוחובסקי, יש שהבחינו בין אאוטינג למי שאינם עוסקים כלל בפומבי בחיי אהבתם, ובין מי שתוארו כ''צבועים'', כדוגמת הזמרת שחיה עם בת זוג אך בראיונות לעיתונות אמרה שהיא עדיין מחפשת אהבה, או הפזמונאי שהיה נשוי לאשה עד סוף ימיו. בעקבות הסיפור של מנור אבל בלי להתייחס למקרה האישי שלו, אני תוהה אם תיתכן הפרדה בין המשיכה המינית ובין האהבה. הנטיה הטבעית שלי היתה לענות ''כן'' - בהיותי סטרייט בהמי אני חושב דווקא ההיפך, על אהבה לגבר ומשיכה מינית לנשים (השמנמן של אתגר קרת הוא אשת חלומותי). מצד שני, נראה לי שרובנו נעקם את האף אם נשמע על אדם שנמשך מינית לאישה מסוימת אבל אוהב אישה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את המשפט האחרון - מרבית הגברים אוהבים אישה אחת או פחות, אבל נמשכים מינית להמון נשים, בכלל לא על בסיס אישי, לא? שמא עיקום האף הוא על המקרה של גבר שנמשך מינית לנשים רבות, כמו כולם, אבל מדיר את משיכתו מהאישה האחת שאותה הוא אוהב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שעכשיו גם לי לא ברור למה ערבתי משיכה אישית עם נטיה מינית, אבל התירוץ שנתת לי במשפט השני שלך הוא מעניין. אולי אפשר גם לומר שהוא נמשך למראה שונה משל אשתו - נניח שהוא מעדיף ג'ינג'יות רזות ונמוכות והיא בלונדינית מגודלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורי פז כבר קבע בפטישים שכבר קבע במסמרות רבי שמואל בר נחמני בשמו של רבי יונתן: "כל האומר דוד חטא - אינו אלא טועה! שנאמר (שמואל א, יח) 'ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו'." (תלמוד בבלי, שבת נו, ע"א; ילקוט שמעוני, שמואל ב, קמח). (תגובה 222934). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן; אבל שריד מניח שקוראי "הארץ" לא יודעים את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי, ואולי לא. כל הסיפור הזה נראה לי שמועה שהולכת ומתנפחת על ידי סיפוח של כל מה שרק מזכיר אותה כהצדקה להמשך ניפוחה. אולי שריד בכלל לא מכיר את השמועות האלה. אולי שריד חושב שקינת דוד היא פשוט דוגמא לקינה שבאה מאהבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיכוי ששריד לא שמע את השמועות קטן מאוד. הסיכוי שקינת דוד נראית לו ''פשוט'' דוגמא לקינה שבאה מאהבה הוא אפס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתכלס, כבר עדיף תגובות כאלו תגובה 292116 ממה שהתפתח כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי שריד בכלל לא נתן את הכותרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכותרת לקוחה ממשפט בסוף הפסקה הלפני-אחרונה, אז זה לא כל כך משנה (אלא אם כן העורך הוסיף את המשפט הזה גם לטקסט, מה שנראה בעיני הרבה פחות סביר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אני נורא נאיבי, אבל אני לא חושב שלזה בהכרח הכוונה; הרי הספד דוד ליהונתן הוא דוגמה מפורסמת להספד גם בלי הקונוטציות ההומוסקסואליות שלה. אם לא היית קורא את הפתיל הזה, היית חושב שלזה הכוונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שכבר ''יודע'', יודע. מי שלא יודע, (כנראה) לא יודע גם אחרי הכותרת הזו. אבל מי ששמע את השמועה וחושד שהיא נכונה (בערך חצי מדינה, מן הסתם), קיבל ממר שריד חיזוק משמעותי להנחה שיש דברים בגו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור הזה בין דברי שריד לאאוטינג פה בפורום (שאגב לא מכובד בעיניי. אפילו צהובון סוג ז' לא היה מרשה לעצמו את מה שמרשה האייל הקורא האליטיסטי) נראה שטותי למדי. אני מקווה שכשעוזי ישמע את המנון בר אילן שכתב מנור לפני פטירתו (ובוודאי מתוקף תפקידו עוד ייצא לו לשמוע אותו לא מעט), הוא לא יימצא רמזים בעייתיים במילים האחרונות של הבית: יש ניגון שמשתנה בלי הרף, מילותיו תלויות במתפלל, אבל כל תפילה תמיד נגמרת בשלום על ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הנה עוד דוגמא עתירת רמזים, למי שמחפש אותם, מתוך שירו האחרון של אהוד מנור, שנכתב לפסטיבל המחול בכרמיאל 2005, שני הבתים הראשונים, משפט כן ומשפט לא (ללא הפזמון): "אם ליבך לפתע מתפתה ורוצה לשבור את הכללים וכשהצעד יבוא אתה תרקוד ותשתחרר כי הגוף לעולם לא משקר. אם אתה גונח וכואב ואינך מוצא את עצמך – וכשהצעד יבוא, אתה תרקוד ותתמכר כי הגוף לעולם לא משקר." אני מסופק אם עתה עדיין ישנו שפול מת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרחקת לכת, לא? :-) אם כך, הבה נמשיכה אל: לא ידעתי שתברח לא ידעתי שתעוף רחוק כל כך. לא ידעתי שאותי תשכח. תתחצף ותענה: הנה, הנה, הנה. ובהחלט יש מקום לדון לעומק במילים הבאות: זה הרגע הגדול, הכדור הוא עוד עגול, אך אדום הוא כמובן וחיכינו לו מזמן כל אחד הוא כאן אלוף, עוד מעט נתחיל לעוף, חגיגה גדולה היום כי הגענו לחלום. (אדום עולה עולה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא הרחיק לכת, זה רק מפני שענקים דחפו אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמזכיר את תגובה 152637 וזו שלאחריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. חידה: ממי לקוח הציטוט הבא: "מעל כתפי ענקים אפשר להרחיק ראות, אך על כתפי ננסים קל יותר לטפס"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיגלתי קצת ולא מצאתי אז אחכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תחכה יותר מדי. זה פתגם סיני עתיק שהמצאתי בעצמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה? כפשוטו? לאילו אמיתות כבר ניתן להגיע ללא דילוגים או לפחות איזו גימטריה קטנה? בכל אופן, אצלי יש פיתוי, שבירת כללים והשתחררות ממוסכמות כדי להיענות לקול הגוף והתוצאה המתבקשת - גניחות. ואצלך? נראה לי שיש לנו כאן ו'ינר (: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי זה הולך ככה: אם עוד ראשנו שח ועצב סובבנו - הבה ונתלקח מן השמחה שבנו! (ואני ממש לא רוצה לדעת מה זה אומר על יעקב אורלנד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה לדלג על שיר האליפות הראשון של מנור? "בלבל אותו, טלטל אותו, גלגל אותו בקשת כדרר אותו, סחרר אותו, שחרר אותו לרשת נרוץ, נרדוף, נשיגה מקום ראשון בליגה נרוץ, נרדוף, נשיגה מקום ראשון בליגה מה מה מה מה נה נה נה נה נה מה מה מה מה נה נה נה נתניה..." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השורה בסוף צ"ל: אני מסופק אם עתה עדיין ישנו ספק שפול מת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לאחר התיקון לא הבנתי את הכוונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם, זה הזכיר לי שמועה אחרת שגם לה אפשר למצוא רמזים (http://www.mooma.com/column.asp?catid=7&pgId=413... , החל מ"האם זה בכלל הוא?"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהמשך לתגובה זו ולתגובה 293459- עפרה פוקס התייחסה לאחרונה לביקורת האמנותית של לונדון: "גם לירון לונדון היו דברים בנאליים", מגיבה עפרה בכעס. "יש קבוצה כזאת של חבר'ה, שכנראה חברים אצלם הם לא חברים. קבוצה שלמה שימכרו את אמא שלהם בשביל שורה בעיתון. ירון לונדון לא היה בסדר. מה זאת הביקורת הזאת? מה, הוא עשה פעם מחקר על השירים של אהוד? אם אני אבחן את ירון, הוא אפילו לא יידע מה הוא כתב. מי שהוכיח את עצמו כחבר באמת היה יוסי שריד. הוא בנאדם, לא אחד שימכור חבר בגרושים"1 העובדה שפוקס מוצאת לנכון להתייחס כך בפומבי לדברים של לונדון (באותו מעמד בו גם רמז את הרמיזות שהן נשוא כל הפתיל הזה) ומצד שני לשבח את שריד, גורמת לי לחשוב שאולי כל ה"שמועות" שמדובר עליהן בפתיל הזה הן קשקוש, אי-הבנה טוטאלית שנולדה ממשהו זניח. זה יכול לקרות. לפעמים יש עשן בלי אש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו יכול לעזור? לספק קישור שיעבוד למאמר של שריד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הדגל שלי הוא הקשת"? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |