בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 04/04/05 16:12
בהנחה (סבירה) שזו לא פארודיה 290135
רוב רובם של החילונים מגדירים עצמם כציונים (להבדיל מ"כנעניים" או "עבריים") וכמזדהים עם הלאום היהודי ואפילו עם הדת היהודית. כאשר מישהו בעמדה פוליטית בכירה אומר משפט שמרומז ממנו שהם אינם יהודים טובים, הם מקימים שערורייה שבטלוויזיה, ברדיו ובאינטרנט לא פוסקים מלדבר בה. בקיצור, עובדה שאכפת להם!
בהנחה (סבירה) שזו לא פארודיה 290143
כאן אנחנו נכנסים לדיון בנושא "יהודי - לאום או דת?" שאין לי כוח אליו. אני סמוך ובטוח שרוב רובם של החילונים לא היו מתרעמים אם היו אומרים עליהם שהם לא יהודים דתיים טובים (ואם כן, כנראה הם לא ממש חילונים. בכלל, נראה לי שמשתמשים בחופשיות רבה מדי במילה הזו לתאר כל מי שאינו אורתודוקסי/רפורמי/קונסרבטיבי).
בהנחה (סבירה) שזו לא פארודיה 290209
הבעיה היא בדיוק בשימוש הנפוץ הזה במילה ''חילוני''. לא מזמן אמר לי מישהו שהוא ''חילוני גמור'', הוא רק לא נוסע בשבת ומקפיד על כשרות, ו...טוב, ברור שהוא צם ביום הכיפורים - זה הרי בכלל לא עניין דתי...
דת ולאום 290225
כמובן שבנושא זה כל אדם אחראי להגדרתו את עצמו.
אני מגדיר את עצמי כישראלי, ובכך מוותר על ההקשר הדתי הבלתי-רצוי מבחינתי במילה יהודי.
דת ולאום 290236
ה''שיחה'' שתיארתי לא כללה דברים עמוקים כמו זהות. לא צריך להגזים. גם לא ממש התעכבתי על הגותו של אותו ברנש.
מאידך גיסא, עניין יום הכיפורים, למשל - מפתיע אותי כל שנה מחדש, כיוון שגם כל מיני אנשים בקליבר קצת יותר רציני משלו, שרוב ימות השנה נוהגים כחילוניים למשעי, נתפסים פתאום בקלקלתם כשהם צמים.
טוב, הארכתי בתיאורים. בכל אופן, גם אני כמובן ישראלית. (לא שהתואר הזה ממש ממלא אותי גאווה).
דת ולאום 290240
גם אותי התואר 'ישראלי' לא ממלא בגאווה. אני מניח שהסיבות ידועות. אפשר לומר שההגדרה 'ישראלי' באה מתוקף האזרחות הישראלית ודיינו. אם האזרחות תשתנה, גם ההגדרה הזו תשתנה.
אגב, יהדות היא דת ובפירוש לא לאום - דת המתבטאת בשמירת תורה ומצוות. רבי סעדיה גאון הוא שטבע את ההגדרה הזו לראשונה, ולכל אורך ההלכה הדבר ניכר ומודגש.
לגבי צום יום הכיפורים: מי שמחלל שבת ובמקרה נוהג לצום ביום הכיפורים, הרי הוא ממילא מומר למצווה אחת (שבת), ומכאן, על-פי ההלכה, לתורה כולה. ההלכה היהודית אינה מכירה בחילוניות. אפילו החזון אי"ש, שקבע שהעידנא (=בזמננו) "אין מורידין", ומכאן עפ"י שו"ת 'בנין ציון' מיוחסת לו הפסיקה לגבי 'תינוק שנשבה', עשה זאת משום שחשב שהדבר יתפס כאכזריות, ובמלים אחרות משום שהטבעים השתנו וזה בלתי אפשרי מעשית.
חילוניות לא קיימת ביהדות. נשארת השאלה של אזרחות.
דת ולאום 290246
האם אתה במקרה יוצא בשאלה? דבריך נשמעים בקיאים מדי לערלי לב מלידה כמוני, למשל.
דת ולאום 290249
אינני יוצא בשאלה, פשוט הקדשתי שנים ללימוד המקורות.
דת ולאום 290268
אלול או כאלה?
דת ולאום 290272
לבד.
(האידנא) 290247
אתה צודק כמובן, טעות שלי. 290250
בהנחה (סבירה) שזו לא פארודיה 290234
כיהודי לאומי אני לא רואה כאן סתירה הכרחית.
בעבר הייתה זהות הדוקה (אולי מוחלטת) בין היהדות כדת ובין היהדות כלאום. ואולם, מזה כמה דורות שמתקיים תהליך של הפרדות בין הדת ובין הלאום, וכיום אין זה יוצא דופן שיהודי יהיה אתאיסט ולאומי בו-זמנית, כמוני.
המסורת היהודית הלאומית מקורה כמובן בדת, ולכן אין זה מפתיע כלל, ש*אתאיסט* ("חילוני גמור") יבחר שלא לנסוע בשבת, לשמור על כשרות ולצום ביום כיפור מטעמים *לאומיים*, כחלק ממורשתו הלאומית.כשלעצמי, איני רואה בכך שום סתירה.
בהנחה (סבירה) שזו לא פארודיה 290238
נו טוב. הוספת לי עוד פליאה אחת לגבי ההיגיון המנחה את ''המחנה הלאומי''.
בהנחה (סבירה) שזו לא פארודיה 290239
אני לא רואה מה מפליא בהגיון של המחנה הלאומי.
ברור שאין סתירה עקרונית. 290651
שהרי לאומיות היא אמונה באל לאום.
בהנחה (סבירה) שזו לא פארודיה 291613
מעניין אף פעם לא חשבתי על זה ככה. אני חילוני גמור והדבר היחיד שאני עושה שיכול להחשב כפרקטיקה דתית זה הצום ביום כיפור. אני עושה את זה מאז שהמאמן אמר לנו שזה בריא לנקות את הקיבה פעם בשנה, והמזוכיזם הזה של הצום הסתדר יפה עם המזוכיזם הכללי של עיסוק באומנות לחימה. עד אז לא הייתי צם.

מצד שני ביום כיפור אני שותה הרבה, ומשתמש בחשמל. ביום כיפור לפני שנתיים ניצלתי את העובדה שהכבישים ריקים לגמרי כדי לרכב קצת בלי לפחד ממכוניות. (וגיליתי שהרבה יותר מפחיד לרכב בת''א והפריפריה כשבמקום מכוניות יש ילדים על סקייטבורד).

מיותר לציין שבבית כנסת לא ימצאו אותי, בשום יום בשנה.
בהנחה (סבירה) שזו לא פארודיה 291625
האמת היא שניסיתי לצום כמה פעמים בחיי (נסיונות כושלים ביותר, יש להודות), אבל זה לא נפל אף פעם ביום הכיפורים. לכופרי כיפורים מסוגי יש נטייה לראות בו יום גרגרני למדי, מטעמים מסורתיים.
לעומת זאת, כמעט כל שנה אני מתכננת ללכת לשמוע כל נדרי, שזו תפילה נאה במיוחד, אבל יצא לי לעשות זאת רק פעם אחת, כשידיד הזמין אותו לשמוע אותו מחזן שם (ידיד לא יהודי, דרך אגב).
בהנחה (סבירה) שזו לא פארודיה 291658
חבר טוב שלי שאין בסגנון החיים שלו ולו שמץ של משהו שניתן לראותו כפרקטיקה דתית, היה מסתכל על שנינו באותה תמיהה שבה את התבוננת באותו ברנש.

הוא שאל אותי באחד מימי הכיפור לגבי הצום, וניסיתי להסביר לו את העניין עם הבריאות, והבנתי כמה מגוחך זה נשמע כשאמרתי את זה. הוא מצידו גיחך בשקט, ולא הוסיף בעניין. לא חשבתי על זה מאז, אבל התגובה שלך עוררה בי לרגע את התחושה שאין בעצם כזה הבדל מהותי בין ''חילוני גמור אבל לא נוסע בשבת, שומר כשרות וצם ביום כיפור'' לבין ''חילוני גמור אבל צם ביום כיפור''.
בהנחה (סבירה) שזו לא פארודיה 291663
ומה היה מפתיע אותו אצלי?
בהנחה (סבירה) שזו לא פארודיה 291666
"כמעט כל שנה אני מתכננת ללכת לשמוע כל נדרי".

היי, זה לא אני - זה הוא !
בהנחה (סבירה) שזו לא פארודיה 291673
כמעט כל שבוע אני מתכננת ללכת לשמוע את המיסה של יום א', שהיא עוד יותר יפה (בעיניי). זה גם דבר שיצא לי לממש הרבה יותר.
בהנחה (סבירה) שזו לא פארודיה 291689
1-0
בהנחה (סבירה) שזו לא פארודיה 291698
לא נראה לי שהשלול הכפול ואני פתחנו בתחרות. זה היה בעיקר דיאלוג ידידותי, לטעמי לפחות.
בהנחה (סבירה) שזו לא פארודיה 291728
זה היה דיאלוג ידידותי עד שהתחלת לקרוא לי בשמות !
בהנחה (סבירה) שזו לא פארודיה 291737
זה היה דווקא דילוג מבראשית ל-''ויקרא במדבר דברים''.
בהנחה (סבירה) שזו לא פארודיה 291730
תראי, אני לא מנסה "לשפוט" כאן באופן אובייקטיבי. אני רק מציין שאפילו חילונים כמוני וכמוך נמצאים בנקודה מסויימת על הסקלה החילונית-דתית שאיננה לגמרי בקצה שלה. כלומר יש מי שמסתכל *עלינו* בתמיהה. כמובן שאנחנו לא בהכרח מקבלים את ההנחה שסקלה כזו קיימת, ואם אנחנו מקבלים אותה אנחנו לא בהכרח מקבלים שהיחסיות הזו היא בעלת משמעות ו/או שההבדל ביננו לבין אותו ברנש שפגשת איננו מהותי.

סתם אנקדוטה.
בהנחה (סבירה) שזו לא פארודיה 291740
לא נראה לי שיש כאן עניין לשיפוט.
ובכל מקרה, בוא נסכם שבקריסטמס הבא הולכים למיסה. יש?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים