|
||||
|
||||
ה''שיחה'' שתיארתי לא כללה דברים עמוקים כמו זהות. לא צריך להגזים. גם לא ממש התעכבתי על הגותו של אותו ברנש. מאידך גיסא, עניין יום הכיפורים, למשל - מפתיע אותי כל שנה מחדש, כיוון שגם כל מיני אנשים בקליבר קצת יותר רציני משלו, שרוב ימות השנה נוהגים כחילוניים למשעי, נתפסים פתאום בקלקלתם כשהם צמים. טוב, הארכתי בתיאורים. בכל אופן, גם אני כמובן ישראלית. (לא שהתואר הזה ממש ממלא אותי גאווה). |
|
||||
|
||||
גם אותי התואר 'ישראלי' לא ממלא בגאווה. אני מניח שהסיבות ידועות. אפשר לומר שההגדרה 'ישראלי' באה מתוקף האזרחות הישראלית ודיינו. אם האזרחות תשתנה, גם ההגדרה הזו תשתנה. אגב, יהדות היא דת ובפירוש לא לאום - דת המתבטאת בשמירת תורה ומצוות. רבי סעדיה גאון הוא שטבע את ההגדרה הזו לראשונה, ולכל אורך ההלכה הדבר ניכר ומודגש. לגבי צום יום הכיפורים: מי שמחלל שבת ובמקרה נוהג לצום ביום הכיפורים, הרי הוא ממילא מומר למצווה אחת (שבת), ומכאן, על-פי ההלכה, לתורה כולה. ההלכה היהודית אינה מכירה בחילוניות. אפילו החזון אי"ש, שקבע שהעידנא (=בזמננו) "אין מורידין", ומכאן עפ"י שו"ת 'בנין ציון' מיוחסת לו הפסיקה לגבי 'תינוק שנשבה', עשה זאת משום שחשב שהדבר יתפס כאכזריות, ובמלים אחרות משום שהטבעים השתנו וזה בלתי אפשרי מעשית. חילוניות לא קיימת ביהדות. נשארת השאלה של אזרחות. |
|
||||
|
||||
האם אתה במקרה יוצא בשאלה? דבריך נשמעים בקיאים מדי לערלי לב מלידה כמוני, למשל. |
|
||||
|
||||
אינני יוצא בשאלה, פשוט הקדשתי שנים ללימוד המקורות. |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |