בתשובה לרן בר זיק, 27/06/01 11:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נקודת המוצא שלכם היא שכל בני הנוער/ילדים מבלים את החופש שלהם בבטלה מוחלטת, עסוקים בגזילת כסף מהוריהם האומללים, ובאופן כללי מתנהגים כפרזיטים מן המניין. טוב, אז זה לא ככה. אני מכירה לא מעט אנשים שאת החופש הגדול שלהם מנצלים לעבודה כזו או אחרת (בשביל לממן את עצמם כמה שיותר במהלך שנת הלימודים), בשביל לתרום לחברה באלף ואחת דרכים (הדרכה בתנועות נוער, התנדבות בצער בעלי חיים, מד"א וכאלה) או *סתם* כדי לפתח איזשהו תחביב שננטש עקב לימודים מעיקים ובגרויות. וחוצמזה, שכל אחד ואחת יחשוב אם הוא היה מסוגל ללמוד כמו שצריך שתיים עשרה שנה עם הפסקות של שבועיים שלושה בין לבין. מ.ש.ל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבקש, למען שלמות נפשם של המתמטיקאים והלוגיקאים בינינו, לא להשתמש בביטוי ''מ.ש.ל.'', כאשר לא מדובר בהוכחה של טיעון. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, יש לכם נפש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והלאחותך כינמת במפשעה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק נפש, אלא נפש קדושה. אני לא בטוחה אם העיסוק במתמטיקה גורם להתעלות הרוחנית או אם טיפוסים רוחניים נמשכים למתמטיקה, אך הקשר ניתן להבחנה בעין בלתי-מזוינת בכל חוג למתמטיקה. וזאת, בניגוד גמור לפיזיקאים, העסוקים כל ימיהם בניסיון להקל על המתח שבין הבנתם את המציאות (נוסחאות) והמציאות עצמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניסיון הזה הרבה יותר מעניין. אני לא מזלזל במתמטיקאים (לא שזה היה משנה משהו) אבל מבחינתי המתמטיקה מעניינת בגלל הפיסיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, קיימת האפשרות שאנשים שמנסים להבין את המציאות נמשכים לפיסיקה -- בעוד שאנשים שנהנים ממשחק לשם המשחק נמשכים למתמטיקה. יש משהו משובב נפש במתמטיקאים, שזקוקים למישהו שילך אחרים וישרוך את נעליהם או יזכיר להם להתלבש, כשבם שקועים במשחק הפנים-ראשי שהם משחקים. פיסיקאים, לעומת זאת, נוטים להיות אנשים עצבניים וכעוסים, משום שלא הצליחו (עדיין) לקדד את העולם לתוך מערכת המשוואות שלהם. כמובן שלא כל מתמטיקאי הוא שחקן רגוע ולא כל פיסיקאי הוא סכנה לציבור מחמת ביקבוקם של תסכוליו המקצועיים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהתזה שלך לא עומדת במבחן המציאות (הראתי לה מה זה, דוד אלברט). __________________ עדיף שמישהו אחר יגונן על הפיסיקה כי היום יצא לי להתכונן למבחן בתורה אלקטרומגנטית - זה כרסם במקצת בפטריוטיות שלי. חבל שהדיון הזה לא התחיל לפני המבחן בקוונטים - אז יכול הייתי לגייס יותר אהבה (?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתומי חשבתי שכן הוכחתי טיעון. הטיעון: לא כל בני הנוער פרזיטים המבזבזים את זמנם וכספם (של ההורים) בחופש. ההוכחה: היכרותי עם אנשים שונים. המסקנה? מ.ש.ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא הוכחה. זו מילה שלך, וזה הכל. דוגמה נגדית, אבל כזו שבשביל לקבלה אנחנו צריכים להאמין לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני מבקשת, למען שלמות נפשם של שאר האזרחים, שכל מיני סטודנטים חסרי חיים ושאר wannabes לא יתיימרו לייצג באתר זה את "המדע" ולא יתנהגו כאילו יש להם זכויות יוצרים על התבונה הטהורה כאשר המציאות מראה לנו שוב ושוב שההפך הגמור הוא הנכון. תודה על ההתחשבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי וחשבתי, והתגובה היחידה, שנראתה לי מתאימה בבגרותה לדברי לילי הנ"ל (כן, אני יודע מי את), היא זו: אמא שלך! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |