בתשובה למאור גרינברג, 22/07/01 3:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אכן, קיימת האפשרות שאנשים שמנסים להבין את המציאות נמשכים לפיסיקה -- בעוד שאנשים שנהנים ממשחק לשם המשחק נמשכים למתמטיקה. יש משהו משובב נפש במתמטיקאים, שזקוקים למישהו שילך אחרים וישרוך את נעליהם או יזכיר להם להתלבש, כשבם שקועים במשחק הפנים-ראשי שהם משחקים. פיסיקאים, לעומת זאת, נוטים להיות אנשים עצבניים וכעוסים, משום שלא הצליחו (עדיין) לקדד את העולם לתוך מערכת המשוואות שלהם. כמובן שלא כל מתמטיקאי הוא שחקן רגוע ולא כל פיסיקאי הוא סכנה לציבור מחמת ביקבוקם של תסכוליו המקצועיים... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהתזה שלך לא עומדת במבחן המציאות (הראתי לה מה זה, דוד אלברט). __________________ עדיף שמישהו אחר יגונן על הפיסיקה כי היום יצא לי להתכונן למבחן בתורה אלקטרומגנטית - זה כרסם במקצת בפטריוטיות שלי. חבל שהדיון הזה לא התחיל לפני המבחן בקוונטים - אז יכול הייתי לגייס יותר אהבה (?). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |