|
||||
|
||||
אגב, שמעתי הצעה מעניינת לכתוב את ה-W כו' (עם גרש), כפי שכותבים ז'נבה או ג'ון נכתוב ו'וושינגטון וו'יליאם (קרדיט לבן הטבע מויקיפדיה:http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9...) |
|
||||
|
||||
זו לא בדיוק "הצעה", אלא יותר דרישה ("וכמו כן, אני מבקש לשנות את ויליאם לו'יליאם כפי שיש לאיית"). למישהו יש מושג אם הדרישה הזו מעוגנת במשהו שאינו הגיוני הפרטי של בן הטבע? |
|
||||
|
||||
לא. כפי שצויין לעיל, במקור הצליל של ה-ו' היה כמו הצליל של הוואו הערבית. הרעיון שעכשיו נוסיף גרש מעל ה-ו' כדי ליצור את הצליל הזה הוא די דבילי - גרש מעל אות משמש כדי ליצור צלילים שאינם נמצאים בשפה העברית ואין דרך פשוטה ליצור אותם. הכפלת אות כדי ליצור צליל חדש היא נפוצה למדי בשפות רבות, וכמו שמכפילים י' כדי ליצור יי (עיניים, לדוג'), אפשר להכפיל ו' כדי ליצור וו. זה אפילו דומה לדאבל-יו הלטיני! |
|
||||
|
||||
אגב, מתי התחילו להשתמש במנהג הגרש? נתקלתי בעותק ישן (אם כי אני לא יודע בדיוק כמה ישן) של "האקלברי פין" בעברית, וראיתי שהכניסו לשם דמות חדשה ומסקרנת בשם "דזשים". לקח לי קצת זמן להבין שמדובר בג'ים מיודענו. |
|
||||
|
||||
שימוש ישן מקובל הוא ב"טש" כדי לייצג צ' - חסידות חב"ד קרויה גם חסידות לובוויטש והיא עד היום כותבת את שמה כך ולא לובוויץ'. נדמה לי שהשימוש ב" ת' " בשביל לייצג th הוא חדשני יותר מאשר הצ' והז' והג'. |
|
||||
|
||||
>נדמה לי שהשימוש ב" ת' " בשביל לייצג th הוא חדשני יותר מאשר הצ' והז' והג' לא מפתיע. בהגייה אשכנית, ת בלתי דגושה נשמעת דומה מאוד ל-th, להבדיל מהצלילים האחרים שלא ממש שייכים למסורות ההגייה של העברית. |
|
||||
|
||||
התעתיק התיקני (וה"נכון" מבחינת ההגיה העברית) לth הוא "ת", אין צורך בגרש. התעתיק לt הוא "ט". |
|
||||
|
||||
אכן. נדמה לי שהוספת הגרש ל-ת נעשתה רק לאחרונה, כשיותר מידי אנשים החלו להגות אותה כאות דגושה. אני עדיין משתמשת ב-ת ללא גרש. |
|
||||
|
||||
אם כבר אתה מנסה לדייק- לפי העברית המקראית th=ת, t=תּ. הט' מתועתקת כt עם נקודה תחתיה, המסמנת "נחציות" בעברית החדשה ת=תּ=ט=t. אולי בכל זאת יש מקום לגרש בסימון עיצור הנהגה כth. |
|
||||
|
||||
וסביר להניח שה-ג' חדשה יותר מה-ז'. כדי להשתכנע מספיק לפתוח ספר מכניקה ישן של סירס-זימנסקי, שבו יחידת האנרגיה היא דז'אול |
|
||||
|
||||
ראה שאול טשרניחובסקי, ט. (טשרני) כרמי. |
|
||||
|
||||
שוו בנפשכם שפעם גם היו כותבים "קטשופ", במקום "קצ'ופ"! |
|
||||
|
||||
ופעם היו כותבים צטלבות עם ה. |
|
||||
|
||||
צטרובל (צנובר). איזה פרי הדר מתחיל בס'? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
צכלץ. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כבר דיברנו כאן פעם על צ'רניחובסקי וטשרטשיל, ומישהו שהתעצבן אפילו שלח אותי לטשטשניה. |
|
||||
|
||||
And the Hebrew translation of John Galsworthy's Forsyte Saga is full of DZShon, DZSholyon, DZShulia, and the best - DZSheordzshe.
(now THIS is a post I should have written from my home computer. It's so absurd in English) |
|
||||
|
||||
ובעברית: דזשון, דזשוליה, דזשורדזש. |
|
||||
|
||||
דזשורדזש כבר נראה כמו שם מאלף לילה ולילה, או ספר פנטזיה בפרוטה. |
|
||||
|
||||
כמי שקרא את תום סויר לפני הרבה שנים, תמיד חששתי להיפגש בסימטה אפלה (ולמען האמת - גם ברחוב מואר) אם אינדזשן דזשו. הרבה שנים אח''כ התברר לי שמדובר ביוסף ההודי. (טוב, נו, ג'ו האינדיאני). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |