|
||||
|
||||
פירוש המילים "כלום" ו-"מאום" איננו "מעט מאוד". רק המילה "שום", פירושה הוא "מעט מאוד". עם זאת, צדקת בדבריך כשאמרת כי פירושן של מילים אלו גם איננו "nothing". הוא אכן איננו "nothing", אך, בניגוד לדבריך, הוא גם איננו "מעט מאוד". המילה הנרדפת למילים "כלום" ו-"מאום" היא "דבר". מילה נרדפת נוספת למילים אלו היא "משהו". אם כן, פירוש המילים "כלום" ו-"מאום" הוא הפוך ממה שהיה נדמה לך בתחילה. הוא איננו "nothing". הוא גם איננו "מעט מאוד". פירוש המילים האלו הוא "Something". כדי להגיע למושג "nothing", עליך להוסיף מילת שלילה בתחילת המילה שמשמעותה "משהו". בדרך זו ה"משהו" הופך ל"nothing". לדוגמא: "לא כלום" "אין כלום" "אין שום כלום" (כלומר, אין אפילו מעט) "לא מאומה" (למשל: "רוב מהומה על לא מאומה") "אין מאומה" "אין מאום" "לא מאום" (למשל: "נשאר אף לא מאום מן הפשטידה", או "לא נשאר מאום מהפשטידה") "אין דבר" "אין שום דבר" (כלומר, אין אפילו מעט דבר) אגב, טעות נוספת מאותו הסוג היא השימוש במושג "אף" בתור מקביל למושג "לא". טלו, לדוגמא, את המושג "אף אחד". פירוש המושג הוא "אפילו אחד". לכן, המשפט "אין שם אף אחד", פירושו הוא "אין שם אפילו אחד". עד כאן הכל טוב ויפה, אך מה בדבר תשובות לשאלות? ראו את הדוגמה הבאה: -"מי היה שם?" -"אף אחד." טעות! אם אכן היה שם "אף אחד", הרי שהיה שם מישהו. היה שם אפילו מישהו אחד. התשובה הנכונה להבעת כוונת השלילה היא: -"אף לא אחד." |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שהדוגמא האחרונה היא אכן טעות. גם בעברית התנ"כית קיימות צורות של החסרת מלים כאשר ההקשר אמור להיות מובן. למשל: "עד היות ראש-חמור בשמונים כסף" משמעו: "עד היות ראש-חמור נמכר בשמונים שקלי(?) כסף". |
|
||||
|
||||
ולכתוב ''אינני בטוח'', ולא ''אני לא בטוח''. |
|
||||
|
||||
ממתי הביטוי "אני לא בטוח" הוא לא תקני? |
|
||||
|
||||
נוקדנים קפדנים נמנעים משימוש ב"לא" לשלילת פועל בזמן הווה: תגובה 86732 |
|
||||
|
||||
גם ''איני'' גם ''אינני'' גם ''אין אני'' וגם ''אני לא'' - כולם בנים חוקיים של השפה. כל אחד והסגנון שלו, כל אחד והרובד הלשוני התומך בו בצורה הטובה ביותר בבואו לומר את דברו. |
|
||||
|
||||
בס"ד אחת המידות אשר השתמשו בהן פעם, נקראה "לוּם" כאשר מוסיפים למילה זו את כ' התיאור, מקבלים: "כְּלוּם"!! |
|
||||
|
||||
ואני שמעתי ש"לום" זה חרצן של זית, וכ-לום זה כמות מועטה, כחרצן של זית. מצד שני יש למילה לום משמעות נוספת: תגובה 266026 |
|
||||
|
||||
בעקבות דיון 2544: איך אומרים גפת בערבית? היתכן קשר ל"ג'יפה"? |
|
||||
|
||||
המילונים שלי לשרותך: לא. "ג'יפה" פירושו פגר (ודווקא ברור לאיזו מילה עברית זה קשור), ואילו המונח הערבי לגפת הוא "תֻפְלֻ זייתון", וגם כאן ברור ומעניין הקשר לעברית. |
|
||||
|
||||
מנשים באוהל תבורך! :) |
|
||||
|
||||
ומה בדבר "לא מרגיש טוב"? בעבר שמעתי הסברים שונים לאימרה, לא מרגיש הכוונה ללא מרגיש בכלל, דבר שלא מתפרש כהגיוני. האם עלינו לומר "מרגיש לא טוב"? באנגלית למדתי שאין להשתמש ב DOUBLE NEGATIVE איך זה בא לידי ביטוי בעברית? אם נשאלתי "מה יש לך" ועניתי "אין לי כלום" האם זהו שימוש כפול במילת שלילה. |
|
||||
|
||||
עידו הסביר די באריכות מדוע אין כאן שלילה כפולה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |